סדר הדין האזרחי - הלכה למעשה (חלק שביעי; פטור מאגרה)
הפרקים שבספר:
- חובת תשלום אגרה
- בית-המשפט לא ייזקק לכל הליך, אלא-אם-כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה
- בקשה לפטור מאגרה תהא בכתב
- החובה לצרף תצהיר לבקשה לפטור מאגרה
- פטור מתשלומה של אגרה
- החלטה של בית-משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה (תקנה 14(ד)(1) לתקנות האגרות)
- הכרזת חייב כפושט רגל (תקנה 14(ד)(3) לתקנות האגרות)
- זכאות לגמלת הבטחת הכנסה (תקנה 14(ה) לתקנות האגרות)
- צירוף המדינה כצד לבקשת הפטור
- סכום התביעה כרכיב חשוב בשיקולי בית-המשפט בדונו בבקשה לפטור מאגרה
- חובת תום-הלב בהגשת בקשה לפטור מאגרה
- הגשת בקשה לפטור על-ידי מפרק חברה
- מעשה בי-דין והחלשת סיכויי התביעה
- חברות
- תובענה לפסק-דין הצהרתי
- בנקאות
- בוררות
- סמכות מקומית – תובע שיש לו מספר סניפים שאחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע (תקנה 3(א1) לתקסד"א)
- גילוי מסמכים ועיון בהם
- ביטול החלטה על-פי צד אחד (תקנה 201 לתקסד"א)
- תביעות לפי סדר דין מקוצר (חלק ג', פרק ט"ז לתקסד"א)
- הודעה לצד שלישי בתובענות מסויימות (תקנה 216 לתקסד"א)
- בקשה בכתב והדיון בה (תקנה 241 לתקסד"א)
- ערובה לתשלום הוצאות (תקנה 519 לתקסד"א)
- הארכת מועדים (תקנה 528 לתקסד"א)
מעשה בי-דין והחלשת סיכויי התביעה
ב- בש"א (מחוזי-ת"א) 2112/09[65] נפסק מפי כב' הרשם אבי זמיר:"מגמת הפסיקה בעת האחרונה, היא להחיל השתק מכוח מעשה בית-דין גם כנגד גורם שלא היה צד להליך הראשון, וזאת תוך חריגה מכלל ההדדיות, ובהתאם לשיקול-דעת בית-המשפט. ההכרעה בעניין זה אמורה להינתן בהתאם לשיקול-דעת בית-משפט בבחינת כל מקרה לגופו. במסגרת זו, על בית-המשפט לקחת בחשבון את נסיבות ההתדיינות הראשונה, מעמדם של הצדדים בהליך, אופי ההתדיינות ושיקולי צדק (ראו פסק-דינו של כב' השופט יצחק עמית ב- רע"א (מחוזי-חיפה) 09-05-17520 סונסינו נ' אפולו אדקס בע"מ, תק-מח 2009(4) 1117 (12.10.09) והאסמכתאות המופיעות שם).
בהתאם לכך, העובדה שהנתבע לא היה צד להליך ב- ת"א 1180/03 אינה גורעת מתחולתו האפשרית של עיקרון מעשה בית-דין בענייננו, ויש לבחון את מהות מסקנתו פסק-הדין בהליך הקודם האמור (ת"א (ת"א-יפו) 1180/03 יקובוביץ נ' ברמר, תק-מח 2005(4) 1998 (26.10.05), בו קבעה כב' השופטת רות לבהר שרון:
'בענייננו, מדובר במקרה בו מבקשת הנתבעת כטענת הגנה (כפי שהיה באותו ע"א 475/81) לייחס לתובע מעשים פליליים של הונאה, קבלת דבר במרמה, קשירת קשר ועוד. מדובר במעשים, אשר כפי הנטען נעשו בכוונה תחילה, במודע ואף בזדון, מתוך כוונה לגרום לנתבעת את הנזק הכספי אותו גרמו לה. אני סבורה, כי הנתבעת עמדה בנטל השכנוע (הרגיל ואף המוגבר הרווח בחלק מהפסיקות), בדבר כוונתו של התובע להונותה. התובע, לעומת זאת, התגלה כבלתי-אמין בעליל וגרסתו היתה שקרית, ובעדותו שלו עצמו הוכיח כי הוא היה שותף למעשה ההונאה והתרמית... לא נותר בלבי ספק במקרה זה כי הנתבעת אכן הוכיחה כי מדובר בחוזה שאינו חוזה אמיתי אלא חוזה למראית עין בלבד, ואשר מאחוריו הסתתרו כוונות מרמה של הצדדים לעסקה.'
על פסק-דין זה הוגש ערעור, אשר נמחק בהסכמת הצדדים, בהחלטתו מיום 31.12.07 של בית-המשפט העליון, בו נקבע:
'על יסוד הסכמתם של בעלי הדין נמחק הערעור. מובהר, אף זאת על יסוד המוסכם, כי פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ניתן מבלי שהיו בפניו הראיות שהוצגו בפני בית-משפט זה ואשר שני בעלי הדין ביקשו לצרפן לתיק הערעור.'
ניתן להיווכח, כי קיימת הכרעה חלוטה באשר לתוקפו של חוזה המכר, והכרעה זו עשויה להשליך, גם אם בצורה עקיפה, על אופן ההכרעה בעניין גורל התמורה.
בתשובתו לתגובה, הפנה התובע להליך הוכחות שהתקיים ביום 17.1.07 בפני כב' השופטת שרה גדות בעניין ה"פ 355/04, במסגרתו נחקרו גב' ברמר ונציגת סניף ראשל"צ של בנק הפועלים בנוגע לגורל ההמחאות הבנקאיות והתנהלותם של גב' ברמר ועורך-דין טל (שנטען כי הוא נאמן מטעם גב' ברמר). התובע טען, כי התברר שההמחאות הבנקאיות הופקדו בחשבון הנאמנות שנפתח על-ידי עורך-דין טל, וגב' ברמר נטלה את אותן המחאות ופדתה אותם בסניף בנק הפועלים בראשל"צ (אציין, כי טענה זו, כאמור, נטענה כבר בכתב התביעה, וממילא אין מקום למחיקת חלקים מתשובת התובע, בכל הנוגע לכך).
מסקנות אלה, כפי שהובעו במסגרת ההליך הקודם, עשויות להעיד על התגבשותו הלכאורית של מעשה בית-דין כלפי ההליך הנוכחי, וכפועל יוצא מכך גם להחליש את סיכויי התביעה. מכאן, כי אחד משני התנאים המצטברים, אשר עשויים להצדיק מתן פטור מאגרה, הוא בעל עוצמה חלשה יחסית. עוד אציין, כי על פני הדברים, מצבו הכלכלי של התובע אכן אינו יציב במיוחד, אך עם זאת, קיימים חוסרים עובדתיים מסויימים, המאוזכרים בתגובת הפרקליטות, והמענה שניתן להם בתשובת התובע לתגובות הוא חלקי בלבד.
הבקשה נדחית. התובע ישלם את סכום האגרה, בתוך 30 יום, וימסור על כך הודעה לנתבע. כתב הגנה יוגש בתוך 30 יום לאחר תשלום האגרה."
[65] בש"א (מחוזי-ת"א) 2112/09 יונתן יעקובוביץ נ' בנק הפועלים לישראל בע"מ, תק-מח 2009(4) 2081, 2082 (2009).