החובה לצרף תצהיר לבקשה לפטור מאגרה

על-פי תקנה 240 לתקסד"א, כל בקשה תוגש בכתב, באין הוראה מפורשת אחרת. בבקשה בכתב, יפרט המבקש את טיעוניו, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה כאמור בתקנה 241(א) לתקסד"א. יוצא איפוא, כי בקשה שלא צורף לה תצהיר, לאו-בקשה כדין היא[9].

טענה לפיה, הימנעות מצירוף תצהיר תומך לבקשה, עניינה, בהעלאת העובדות כדבעי מהמסמכים ומכתבי בי-דין המצויים בפני בית-המשפט, דינה להידחות, בהיותה נשענת, כשלעצמה, על הנחה מוטעית.

תקנה 241(א) לתקסד"א, אינה מתיימרת לעשות הבחנה בין מצב דברים, בו העובדות עליהן מבוססת הבקשה, עולות מהמסמכים שצורפו לה, או אז מתייתר הצורך בצירוף תצהיר, לבין מצב שהעובדות עליהן מבוססת הבקשה, אינן עולות מהמסמכים שצורפו לה, או אז יש מקום, לצירופו של תצהיר. על-פי לשון התקנה, חלה חובה, כאמור, כי לכל בקשה, ללא יוצא דופן, יצורף תצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה[10].

כאמור, תקנה 241 מחייבת לצרף לבקשה תצהיר שיכלול את העובדות עליהן היא מבוססת. תצהיר שאינו מצורף לבקשה מוגש אך ורק באישור מיוחד של בית-המשפט הנסמך על טעמים מיוחדים שיירשמו[11].

כאשר בבקשה על טיעון עובדתי, וכל שיש בה הוא הצגת הסעד הנתבע והפניה לתצהיר התובע התומך בבקשה, לכאורה יש מקום למחיקת הבקשה. אולם, אם צד לא עותר למחיקת הבקשה יש לראות את הצד כמי שזנח את טענתו הדיונית, והשלים עם ההפניה בבקשה לתצהיר התומך בה[12].

כאשר לא צורף תצהיר והתצהיר צורף לפני שהדיון התחיל לגופה וכאשר עדיין לא ניתנה תשובה מטעם המשיב, אנו סבורים כי יש לקבל את התצהיר המאוחר, כאילו צורף מלכתחילה. נדגיש כי בסמכותו של בית-המשפט לתקן פגם בהליך כאמור בתקנה 524 לתקסד"א. יחד עם זאת, אנו סבורים כי בסמכותו של בית-המשפט לפסוק הוצאות בגין המחדל[13] כאמור.

על-פי תקנה 521 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 "התצהיר יהא ערוך בגוף ראשון, מחולק לסעיפים ומכיל רק עובדות שהמצהיר יכול להוכיחן מתוך ידיעתו הוא, אלא שבבקשות ביניים רשאי הוא להצהיר גם לפי מיטב אמונתו ובלבד שיציין את הנימוקים לכך".

כלומר, כאשר אין המדובר הוא בבקשת ביניים, כי אם בהליך העיקרי שנפתח בדרך של המרצה, על המצהיר להצהיר רק על עובדות שהן בידיעתו האישית ושיש בהן לתמוך בעובדות המשמשות יסוד לבקשה[14].

לעניין עריכת התצהיר על-ידי אדם אחר שאיננו התובע או המבקש, נאמר כבר כי "אין הכרח בכך, שהמבקש בעצמו יהא המצהיר. פעמים ידועות העובדות לאדם אחר דווקא יותר מאשר למבקש עצמו, ותצהירו יהא משום כך אפילו עדיף על תצהיר המבקש, אך כאשר שוכנע בית-המשפט, כי המבקש נמנע מלהצהיר, כדי להתחמק מחקירת שתי וערב, לא יסתפק בתצהירו של אדם אחר"[15].

[9] ע"א 171/88 דרוקר זכריה חברה קבלנית נ' הדסה ויצחק ברמן, פ"ד מד(2) 346 (1990), המדובר בערעור על פסק-דין חלקי בו נפסקו כנגד המערערת סכומים שהיא חייבת בתשלומם. לטענתה, פסק-הדין החלקי נתקבל במעמד צד אחד ומבלי שלווה לבקשה תצהיר, והסכום שנקבע בו גבוה פי שניים מהסכום אותו תבעו המשיבים. נקבע כי: כאשר מוגשת בקשה בכתב, לפי תקנה 240 לתקנות סדר דין אזרחי, על הבקשה להיות מוגשת בצירוף תצהיר, לפי תקנה 241(א) לתקנות סדר דין אזרחי. הדבר נכון בנסיבות בהן נסמכת הבקשה המוגשת על טענות עובדתיות של בעל דין, שאז יש לצרף לה תצהיר המאמת את העובדות המובאות בה.
[10] בש"א 3321/05 בית חולים העמק – עפולה נ' מלמן לוליטה, פדאור 05(24) 619 (2005), ראה להלן: גם התייחסות שונה למקרה שהעובדות עולות ממסמכים ומכתבי טענות.
[11] ת"א 4863/04 ציסטיאקוב אינה נ' קורשון זאב, פדאור 05(11) 461 (2005).
[12] ה"פ 397/04 איילה נוימן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פדאור 04(26) 710 (2004).
[13] ראה גם בש"א (ת"א-יפו) 165986/07 וואלה! תקשורת בע"מ נ' קולקר דוד, עו"ד, תק-של 2007(3) 20449 (2007).
[14] ה"פ 613/99 עומר סלאמן נ' אחמד אבראהים עבד אלרחמן, פדאור 01(3) 18 (2001).
[15] י' זוסמן סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) 715; ה"פ 613/99 עומר סלאמן נ' אחמד אבראהים עבד אלרחמן, פדאור 01(3) 18 (2001).

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

החובה לצרף תצהיר לבקשה לפטור מאגרה