פרשנות לחוק איסור לשון הרע
הפרקים שבספר:
- מבוא
- לשון הרע מהי?
- פרסום מהו?
- דרכי הבעת לשון הרע
- לשון הרע על הציבור
- לשון הרע על המת
- לשון הרע - עבירה פלילית
- לשון הרע - עוולה אזרחית
- פיצוי ללא הוכחת נזק
- קובלנה על-פי סעיף 8 לחוק איסור לשון הרע
- צווים נוספים
- צו ביניים
- אחריות בשל פרסום באמצעי התקשורת
- אחריות על מדפיס ומפיץ
- פרסומים מותרים
- הגנת אמת בפרסום
- הגנת תום-הלב
- נטל ההוכחה
- שלילת תום-הלב
- הפרכה של טענות הגנה
- הקלות
- סייג לפרסום ההליכים
- ראיות על אפיו של הנפגע
- הוכחת פרסום ברבים
- דין שני משפטים
- מות הנפגע
- חובת עדכון
מות הנפגע
סעיף 25 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:"25. מות הנפגע
(א) אדם שנפגע על-ידי לשון הרע ותוך שישה חודשים לאחר פרסומה מת בלי להגיש תובענה או קובלנה בשל אותה לשון הרע, רשאים בן זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן זוג, ילדים או הורים - אחיו או אחותו, להגיש, תוך שישה חודשים לאחר מותו, תובענה או קובלנה בשל אותה לשון הרע.
(ב) אדם שהגיש תובענה או קובלנה בשל לשון הרע ומת לפני סיומה, רשאים בן זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן זוג, ילדים או הורים - אחיו או אחותו, להודיע לבית-המשפט, תוך שישה חודשים לאחר מותו, על רצונם להמשיך בתובענה או בקובלנה, ומשהודיעו כאמור, יבואו הם במקום התובע או הקובל."
על-פי הוראות סעיף 25 הנ"ל, תוקף תובענה יפוג כשחלפו שישה חודשים מיום פטירת התובע, מבלי שהוגשה הודעה {ת"א (שלום יר') 14980/00 ארנן יקותיאלי (ז"ל) נ' רוני אלוני, תק-של 2002(2), 14274, 14276 (10.04.02)}.
הוראת סעיף 25(ב) לחוק, איננה עניין שבסדר דין או בנוהג; מדובר בהוראה מהותית.
ההיסטוריה החקיקתית מלמדת על כך שסעיף 25(ב) לחוק נועד לקבוע הסדר מיוחד, בשונה מן ההסדר שעל-פי סעיף 14(1) לפקודת הנזיקים האזרחיים, 1944 סיפא (פקודה שהיתה תקפה בעת חקיקת החוק), אשר שלל את האפשרות לתבוע, או להמשיך בניהול תביעה של אדם שמת, שעילתה - הוצאת שם רע {ע"נ 331/89 זליכה נ' קצין התגמולים, פ"מ נא(ג), 458 (07.02.91); ת"א (שלום יר') 14980/00 ארנן יקותיאלי (ז"ל) נ' רוני אלוני, תק-של 2002(2), 14274, 14276 (10.04.02)}.
הוראת סעיף 25(ב) לחוק יוצרת מצב משפטי חדש, אשר בו רשאים בן זוגו, ילדו או הורהו, ואם לא השאיר בן זוג, ילדים או הורים - אחיו או אחותו, להגיש, תוך שישה חודשים לאחר מותו, תובענה או קובלנה בשל אותה לשון הרע. הוראה זו אינה ניתנת להארכה, זולת אם נקבע כך במפורש {בשג"צ 472/89 גמליאל נ' ראש עיריית נהריה, דינים עליון יג 796 (31.12.89)}.
לפיכך, אין בית-המשפט מוסמך להאריך את המועד למסירת הודעה לפי סעיף 25(ב) לחוק, על רצון הקרובים להמשיך בתובענה, מעבר לשישה חודשים לאחר מותו של האדם שהגיש את התובענה. באין הוראה המסמיכה את בית-המשפט להאריך את המועד שנקבע בסעיף 25(ב) לחוק, למסירת הודעה כאמור שם, אין אפשרות להיעתר לבקשה כאמור.
על הצורך בוודאות, סופיות, ועל זכותו של נתבע שלא להיות חשוף במשך זמן בלתי-מוגבל לתביעה נגדו.
סעיף 25 הינו חריג, בנותנו מעמד למי שיבוא במקום המת. חריג יש לפרש על דרך הצמצום. גם סעיף 5 לחוק, שעניינו בלשון הרע על מת, מורה על מגמה של צמצום. המחוקק ראה לתחום את העיסוק בשמו הטוב של מי שמת, תיחום בזמן ובמיהות הזכאים לעסוק בכך.