הפרשנות לחוק המשכון
הפרקים שבספר:
- מהות המשכון (סעיף 1 לחוק)
- תחולה (סעיף 2 לחוק)
- יצירת המשכון (סעיף 3 לחוק)
- כוחו של המשכון כלפי נושים אחרים (סעיף 4 לחוק)
- תקנת השוק (סעיף 5 לחוק)
- משכון נוסף (סעיף 6 לחוק)
- תחומה של הערובה (סעיף 7 לחוק)
- פירות המשכון (סעיף 8 לחוק)
- חילופי המשכון (סעיף 9 לחוק)
- הנאה מהמשכון ומפירותיו (סעיף 10 לחוק)
- משכון של חלק בנכס (סעיף 11 לחוק)
- משכון להבטחת חיובו של אחר (סעיף 12 לחוק)
- פדיון המשכון ופדיון המשכון שלא על-ידי החייב (סעיפים 13 ו- 14 לחוק)
- פקיעת המשכון (סעיף 15 לחוק)
- מימוש המשכון (סעיף 16 לחוק)
- דרכי המימוש (סעיף 17 לחוק)
- דרך המימוש בהוצאה לפועל (סעיף 18 לחוק)
- דרך המימוש על-ידי גוף מוסדי (סעיף 19 לחוק)
- מימוש זכות שמושכנה (סעיף 20 לחוק)
- מימוש מוקדם של משכון (סעיף 21 לחוק)
- פירעון מוקדם של החיוב (סעיף 22 לחוק)
- גביית החיוב שלא על-פי המשכון (סעיף 23 לחוק)
- הגדרות - "נושאים אחרים של החייב"; "ניירות ערך" (סעיף 24 לחוק)
- ביטול ושמירת דינים (סעיף 26 לחוק)
- תחילה והוראות מעבר (סעיף 27 לחוק)
- הלכות בתי-המשפט
חילופי המשכון (סעיף 9 לחוק)
סעיף 9 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:"9. חילופי המשכון
(א) אבד המשכון או ניזוק או הופקע ויש לחייב בשל כך זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי צד שלישי, יחול המשכון על הזכות האמורה.
(ב) נתממשה זכות שמושכנה, כולל זכות כאמור בסעיף-קטן (א), יחול המשכון על מה שניתן במימושה של הזכות, אולם סכום שקיבל הנושה במימושה של הזכות דינו כאמור בסעיף 22.
(ג) נתחלף המשכון מכוח סעיף זה, על החייב לעשות, לפי דרישת הנושה, את הפעולות הדרושות כדי שכוחו של המשכון יהא יפה כלפי נושים אחרים של החייב."
על-פי סעיף 9(ב) לחוק המשכון, אם נתממשה זכות שמושכנה, יחול המשכון על מה שניתן במימושה של הזכות {ת"א (שלום יר') 6650/06 אסולין דניאל נ' יוסף ג'אן גלייזר, תק-של 2009(2), 7855, 7863 (2009)}.
שילוב הסעיפים 1(א) ו- 9(א) לחוק המשכון מלמד כי סעיף 9(א) לחוק המשכון מדבר למעשה על נזק לנכס הממושכן כלומר זה המשפיע על שוויו של הנכס ממנו ניתן להיפרע ולא על חיסרון כיס שנגרם לחייב כתוצאה ממעשה הנזיקין {ת"א (שלום ת"א) 16046/08 אלדן תחבורה בע"מ נ' שמיר מאיר, תק-של 2009(1), 26236 (2009)}.
ב- רע"א 8792/00 {שטיינמץ נ' בנק משכן בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נ(5), 593 (2002)} קבע בית-המשפט כי לשם מימושו של המשכון תידרשנה פעולות נוספות, על-פי דיני המשכון הכלליים. כך, הבנק יהיה רשאי לרשום על הדירה משכנתה מכוח סעיף 9(ב) לחוק המשכון ולנקוט, לאחר-מכן, בדרכי מימוש המשכנתה {ראה גם בר"ע (מחוזי ת"א) 3144/04 נגר יחזקאל נ' בנק המזרחי סניף רמת גן, תק-מח 2006(1), 3426, 3429 (2006)}.
משמומשה הזכות האובליגטורית שמושכנה במשכון, ובמימושה ניתנו זכויות קנייניות על-ידי רישום בלשכת רישום המקרקעין, יחול המשכון על המקרקעין הרשומים {ע"א (מחוזי ת"א) 1192/97 שרה מילר בן חרות נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, תק-מח 98(1), 2647, 2649 (1998)}.
ב- ע"א 196/87 {רות שוייגר נ' אליהו רז לוי, פ"ד מו(2), 3 (1992)}, בו נעשה בין הצדדים הסכם הנחזה להיות הסכם מכר, בעוד שלמעשה היה חוזה לשיעבוד דירה להבטחת פירעון הלוואה, עמד בית-המשפט על גורל השיעבוד, שנעשה בזכויות בלתי-רשומות, לאחר רישום הזכויות על שם המשעבד:
"10. בעניין זה יש לציין עובדה נוספת, שנקבעה על-ידי בית-המשפט קמא, והיא, שזכותו של פרידמן לבעלות בדירה נרשמה רק ביום 26.2.85, דהיינו לאחר עריכת העסקה עם רז. מכאן, שבעת עריכת עסקת המשכנתא הייתה לפרידמן רק התחייבות לקבל את הבעלות בדירה על שמו (על-פי האמור בסעיף 7 לחוק המקרקעין), וזכות זו היא שמושכנה אותה שעה לרז, כשלא היה בידו למשכן יותר ממה שהיה לו. אלא שסעיף 9(ב) לחוק המשכון דן במימוש זכות שמושכנה, ועל פיו זכאי רז לכך שהמשכון יחול על מה שניתן במימושה של הזכות, כלומר שהמשכון יחול על הבעלות עצמה."