מימוש מוקדם של משכון (סעיף 21 לחוק)

סעיף 21 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:

"21. מימוש מוקדם של משכון
(א) בית-המשפט רשאי, על-פי בקשת החייב, הנושה או המחזיק במשכון, לצוות על מימוש המשכון לפני שהגיע המועד לקיום החיוב או לתת הוראות אחרות שימצא לנכון, אם נוכח שהנכס הממושכן עלול להתקלקל או לאבד שיעור ניכר מערכו או שזכויות הצדדים עלולות להיפגע מסיבה אחרת.
(ב) מימוש המשכון לפי סעיף זה יהיה בדרך שיורה בית-המשפט."

הוראת סעיף 21 לחוק המשכון, קובעת את זכותו של נושה, חייב או המחזיק במשכון - לפעול למימוש מוקדם של המשכון, בנסיבות מסויימות, אם כך נתבקש בבית-המשפט {תא"ק (שלום חד') 46454-01-11 בנק הפועלים בע"מ נ' אמיר הרשקוביץ, תק-של 2011(2), 111601, 111603 (2011)}.

לשם בחינת תחולתו של סעיף 21 לחוק המשכון על שיעבוד צף, יש לבחון האם ישנו דין ספציפי בפקודת החברות, העוסק במצב בו ישנו חשש מוקדם לאי יכולת עתידית של הממשכן לפרוע את חובו, וכן האם ראוי מבחינה מהותית להחיל את המימוש המוקדם במצב של שיעבוד צף.

ב- בש"א (מחוזי יר') 6382/09 {.Hercules Technology Growth Capital Inc נ' פרופישנסי בע"מ (בכינוס נכסים זמני), תק-מח 2009(1), 9606, 9626 (2009)} סבר בית-המשפט כי במקרה דנן אין להחיל את הוראת סעיף 21 לחוק המשכון על שיעבוד צף, ולפיכך אין זכאית המבקשת לסעד אותו היא מבקשת מכוח סעיף זה.

למעלה מן הצורך, בית-המשפט ציין כי גם אם היה מקבל את טענת הכונס הזמני כי יש להחיל את הוראות סעיף 21 לחוק המשכון על שיעבוד צף טרם גיבושו, הרי שחובת ההוכחה המוטלת על המבקשת הינה להוכיח כי מתקיימים תנאי סעיף 21 לחוק המשכון ביחס לכלל נכסי החברה ולא רק ביחס לקופת המזומנים.

עוד נקבע כי גם אם בית-המשפט יבחן את הסיפא של סעיף 21 לחוק המשכון, הקובע כי ניתן לבקש מימוש מוקדם כאשר ישנו חשש "שזכויות הצדדים עלולות להיפגע מסיבה אחרת", עילה שהינה חיצונית לנכס הממושכן, בניגוד לעילת הפגיעה בנכס, הרי שהמבקשת לא הוכיחה בראיות כדבעי כי זכויותיה עלולות להיפגע, ועל-כך ראו להלן ביחס להפרה הצפויה.

לבסוף קבע בית-המשפט כי סעיף 21 לחוק המשכון אינו חל כלפי שיעבוד צף, וזאת לאור קיומה של הוראת דין ספציפית בפקודת החברות. ואולם, אף אם הייתה חלה הוראת הסעיף הנ"ל, הרי שהמבקשת לא הוכיחה כנדרש את התנאים הנדרשים על-מנת לזכותה באכיפה מוקדמת.

משציווה בית-המשפט על מימוש מוקדם של המשכון, והמשכון נמכר, אין השלב של פירעון החיוב המובטח מתוך הכסף שנתקבל ממכירת המשכון שלב הכרחי. כלומר, יכול ש"מימוש המשכון" על-פי סעיף 21 לחוק המשכון יסתיים בכך שהנכס הממושכן יומר בכסף שישמש כמשכון ולא לפירעון מוקדם של החיוב המובטח.

השאלה אם מימוש מוקדם של המשכון יביא לפירעון החיוב, או שמא רק לחילופי המשכון המקורי במשכון על כסף, מותנית בשיקול-דעתו של בית-המשפט.

אם יצווה בית-המשפט על מסירת פדיון המכירה לידי הנושה, תהא התוצאה של המימוש - פירעון החיוב.

אם, לעומת-זאת, יצווה בית-המשפט על הפקדת פדיון המכירה בידי מי שייראה בעיניו, אך לא בידי הנושה, תהא תוצאת המימוש - חילופי משכון בלבד {פרופ' י' ויסמן חוק המשכון (בעריכת טדסקי), 372; ראה גם ת"א (שלום יר') 16158/01 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' דוד סיני, תק-של 2004(2), 1689, 1691 (2004)}.

ב- ע"א (מחוזי יר') 2471/08 {עופר כהן זוסמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, תק-מח 2009(3), 8676, 8682 (2009)} קבע בית-המשפט כי המערערים, במקרה דנן, לא השכילו להניח תשתית לפיה אכן מדובר במימוש מוקדם וכי היה על המשיב לממש את המשכון בדרך שעליה יורה בית-המשפט {ראה גם סעיף 21(ב) לחוק המשכון}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מימוש מוקדם של משכון (סעיף 21 לחוק)