botox
הספריה המשפטית
הפרשנות לחוק המשכון

הפרקים שבספר:

דרכי המימוש (סעיף 17 לחוק)

סעיף 17 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:

"17. דרכי המימוש (תיקונים: התשס"ה, התשס"ח)
מימוש המשכון יהיה על-פי צו בית-המשפט, אולם -
(1) במשכון שיש לגביו בדין אחר הוראות מיוחדות לעניין זה יהיה המימוש בהתאם לאותן הוראות;
(2) במשכון שהופקד כאמור בסעיף 4(2) או שנרשם כאמור בסעיף 4(3) יכול שהמימוש יהיה על-פי צו ראש ההוצאה לפועל;
(3) במשכון שהופקד כאמור בסעיף 4(2) והוא משמש ערובה לחיוב המגיע לגוף מוסדי, וכן במשכון ניירות ערך, יכול שהמימוש יהיה על-ידי הגוף המוסדי עצמו ללא צו כאמור;
בפסקה זו -
"גוף מוסדי" - כל אחד מאלה:
(1) תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;
(2) בנק ישראל כמשמעותו בחוק בנק ישראל, התשי"ד-1981;
(3) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), התשמ"א-1981;
(4) חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005;
(5) מי שהוא חבר בורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף 46 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (בפסקה זו - חוק ניירות ערך);
(6) גופים נוספים שיקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
"משכון ניירות ערך" - משכון המשמש ערובה לחיוב המגיע לגוף מוסדי, שהוא אחד מאלה:
(1) משכון שהוא ניירות ערך הרשומים לזכות החייב אצל הגוף המוסדי;
(2) משכון שהוא ניירות ערך הרשומים לזכות הגוף המוסדי אצל גוף מוסדי אחר או אצל מסלקה כהגדרתה בסעיף 50א לחוק ניירות ערך;
(3) משכון שהוא ניירות ערך שלגביהם ניתן לגוף המוסדי יפוי כוח להקנות בהם זכות לאחר;
"ניירות ערך" - ניירות ערך כהגדרתם בסעיף 52 לחוק ניירות ערך, הרשומים למסחר בבורסה, וכן יחידות של קרן פתוחה כמשמעותן בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, לרבות זכות לניירות ערך כאמור;
(4) במשכון שהוא זכות יכול שהמימוש יהיה כאמור בסעיף 20."
חוק המשכון, קובע שתי דרכים חלופיות למימוש משכון על זכות חוזית.

הראשונה, הינה דרך מימוש המשכון הרגילה הקבועה בסעיף 18 לחוק המשכון. כלומר, בעל המשכון, רשאי למכור את הזכויות החוזיות שמושכנו, במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

השנייה, הינה דרך ייחודית למימוש משכון על זכות חוזית, וזאת, לפי סעיף 17(4) וסעיף 20 לחוק המשכון. מכוח הוראת סעיף 20 לחוק המשכון, יכול הנושה להיכנס לנעליו של בעל הזכויות החוזיות, לעניין מימוש אותן זכויות כלפי המוכר. מימוש כזה של הזכויות הממושכנות מחייב הגשת תביעה מטעם הנושה כנגד מוכר הנכס.

כך יוצא איפוא, כי אין לנושה אפשרות לרדת במישרין לביתו של המוכר באמצעות ההליך של הוצאה לפועל. עליו לבחור באחת משתי הדרכים למימוש משכון שפורטו לעיל, או לפעול בדרכים אחרות להשבת ההלוואה כגון: הגשת תביעה כנגד המוכר על בסיס ההתחייבות {רע"א 8792/00 שטיינמץ משה מנחם נ' בנק "משכן" - בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נו(5), 593 (2002); רע"א 3215/03 שלם איריס נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, פ"ד נח(2), 677 (2003)}.

בסעיף 17 לחוק המשכון נקבע, כי מימוש משכון יהיה על-פי צו בית-המשפט, ואולם על-פי הוראות סעיף 17(2) לחוק המשכון במשכון שנרשם אצל רשם המשכונות יכול שהמימוש יהיה על-פי צו רשם ההוצאה לפועל.

כלומר, משכון שלא נרשם מימושו יהיה על-פי צו של בית-המשפט ומשכון שנרשם מימושו יהיה לפי בחירת הנושה אם בדרך של פניה לבית-משפט או ישירות לרשם ההוצאה לפועל.

זכות הפניה במישרין לרשם ההוצאה לפועל במשכון שנרשם מעוגנת בכך, כי המחוקק כמו גם הפסיקה הכירה במשכון כזה כפסק-דין ועל-כן ניתן לפנות ישירות לרשם ההוצאה לפועל לשם ביצועו. תכונה זו אינה נתונה למשכון שלא נרשם {רע"א (מחוזי ת"א) 17884-03-10 שלומציון יזמות ק.פ. בע"מ נ' טארק ח'ורי, תק-מח 2010(3), 16737, 16738 (2010)}.

כאמור, סעיף 17 לחוק המשכון קובע כי ניתן לבצע מימוש משכון, על-פי צו של רשם ההוצאה לפועל, כשהמשכון נרשם, בהתאם לחוק, אצל רשם המשכונות {בר"ע (מחוזי ת"א) 1927/08 דרדור יוני נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, תק-מח 2009(3), 4773, 4776 (2009)}.

"מימוש משכון" בהתאם להוראת סעיף 17 לחוק המשכון משמעו מכירת הנכס המשועבד בהליכי הוצאה לפועל ושימוש בכספים שיתקבלו מן המכירה לפירעון החוב.

כאשר הנכס הממושכן הוא "זכות", תוצאת מכירתו היא העברת התחייבות המוכר לצד שלישי {הקונה}, והכל לפי דרכי המימוש בהוצאה לפועל, כפי שקובע סעיף 18 לחוק המשכון {ראה גם נ' זלצמן וע' גרוסקופף "משכון זכותו החוזית של רוכש מקרקעין" ספר ויסמן (ירושלים, התשס"ב), 186}.

על-פי סעיף 17(2) לחוק המשכון, ניתן לממש משכון, שנרשם אצל רשם המשכונות, על-פי צו רשם ההוצאה לפועל, כאילו מומש על-פי צו של בית-משפט {ראה גם בר"ע (מחוזי ת"א) 9418/97 ראובן שטיינר נ' משכן - בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, תק-מח 97(3), 1884, 1885 (1997)}.

עיון בהוראות חוק המשכון מלמד כי המחוקק הבחין היטב בין סמכויות שניתנו לרשם ההוצאה לפועל לבין סמכויות שניתנו לבית-המשפט.

בעוד סעיף 17(2) לחוק המשכון קובע כי מימוש משכון שהופקד או נרשם יעשה על-פי צו של רשם ההוצאה לפועל, קובע סעיף 21 לחוק המשכון כי מימוש מוקדם של משכון יעשה רק על-פי צו של בית-משפט ובדרך שיורה בית-משפט.

בסעיף 21 לחוק המשכון הביע המחוקק בפירוש את כוונתו שלא לתת סמכות לרשם ההוצאה לפועל לדון בבקשות למימוש מוקדם של משכון.

קביעה זו של המחוקק מעוגנת היטב ברציונל של הסמכויות והתפקיד שהוטלו על רשם ההוצאה לפועל, להביא לאכיפה מהירה ויעילה של פסקי-דין ומסמכים סחירים.

מתן סמכות לרשם ההוצאה לפועל לדון בשאלה האם התמלאו התנאים המזכים במימוש מוקדם, תסרבל את הליכי ההוצאה לפועל ותאריך אותם {רע"צ (שלום יר') 28524-05-11 ישרס - חברה להשקעות בע"מ נ' שירה עם דוד, תק-של 2011(3), 13288, 13290 (2011)}.




ב- ה"פ (מחוזי חי') 132-06 {יובלי חן תיווך נדל"ן והשקעות בע"מ נ' יצחק בלחדב, תק-מח 2010(1), 17740, 17747 (2010)} קבע בית-המשפט:

"תמצית ההלכה היא, כי בנסיבות כגון דא עומדות לבנק שתי דרכים חילופיות לממש את המשכון שנרשם על זכויותיו החוזיות של הקונה. הדרך האחת היא, על-פי סעיף 17 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק המשכון"), בשילוב עם סעיף 18 כלומר, למכור את הזכויות שמושכנו למרבה במחיר במסגרת הליכי הוצאה לפועל. דרך שנייה היא, בהתאם לסעיפים 17(א) ו- 20 לחוק המשכון, באופן שהבנק רשאי להיכנס לנעלי הקונים. כפי שהובהר בפרשת שטיינמץ, במקרה של בחירה בחלופה זו אין למקבל המשכון יותר זכויות מאלה שהיו בידי החייב (הקונה), כך שטענות הגנה שעמדו לחייבו של הקונה, יוסיפו להיות בתוקף גם כלפי בעל המשכון."

ב- ע"א 4294/97 {אובזילר נ' בנק דיסקונט, פ'ד נו(2), 389, 395 (2001)} קבע בית-המשפט:

"הכלל הבסיסי הינו כי מימוש המשכון יהיה על-פי צו בית-משפט... עם-זאת חוק המשכון מכיר בכמה חריגים שבהם ניתן לממש משכון שלא באמצעות צו בית-משפט... שני החריגים הרלוונטיים לענייננו הם אלה:

החריג הראשון מאפשר מימוש עצמי בנכסים נדים ובניירות ערך שהופקדו בידי הנושה, או בידי שומר מטעמו (סעיף 17(3) לחוק המשכון, המפנה לסעיף 4(2) לחוק המשכון).

החריג השני מאפשר מימוש עצמי במשכון שהוא זכות (סעיף 17(4) לחוק המשכון, המפנה לסעיף 20 לחוק המשכון)."
{ראה גם ת"א (שלום יר') 6680/03 בנק אינווסטק (ישראל) בע"מ נ' כהן יוכבד, תק-של 2009(2), 45613, 45619 (2009)}

ב- ת"א (שלום יר') 2830/04 {בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' זוסמן כהן עופר, תק-של 2008(2), 14834, 14841 (2008)} קבע בית-המשפט:

"יחד-עם-זאת וכדי להסיר כל ספק, הנני קובע, כי נוכח הוראות סעיף 17(3) לחוק המשכון, התשכ"ז-1967 ובשים-לב, לנסיבות החריגות, עובר למימוש השיעבוד (נסיעת הנתבע עם משפחתו לחו"ל וכמפורט בתצהירו של שמונוביץ (סעיפים 19-10) וחקירתו (עמ' 19, ש' 4-3)), לא מצאתי, כי נפל פגם, במימוש העצמי של השיעבוד, המותר ואפשרי, נוכח הוראות הדין (ע"א 4294/97 טוביה אובזילר נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד נו(2), 389, 395 (2001)) ונוכח הנסיבות החריגות בענייננו, לא הייתה מוטלת על הבנק החובה לפנות לבית-המשפט, דווקא. זאת ועוד, אינני מקבל את טענת הנתבעים, לעניין סילוק החוב בחשבון, קודם להעברת הפקדון לחשבון החברה (סעיפים 126-125 לסיכומיהם). התנהגות הבנק בנסיבות העניין והעדפתו להעביר את מלא הפקדון לחשבון החברה, הינה סבירה, עולה בקנה אחד עם הוראות שטר המשכון ופרשנותו, איננה נגועה, כשלעצמה, בחוסר תום-לב ומתישבת עם התכלית הכללית, העומדת ביסוד מוסד המימוש העצמי של משכון, על-ידי מוסד בנקאי (שם, 413). אולם, כפי שפתחתי, נוכח הסכמת הנתבע, להעברת כספי הפקדון, לחשבון החברה ו"אישרור" פעולות הבנק, אם כי בדיעבד, אין צורך להיזקק לדיון ארוך ומפורט, בעניין זה והדברים הובאו למעלה מהצורך. מכאן, לעניין העברת הפקדון."

ב- ת"א (שלום ת"א) 69116/03 {אי.ג'י.אם השקעות בע"מ נ' גזית דינה, תק-של 2007(2), 10201, 10207 (2007)} קבע בית-המשפט:

"22. הזכויות של הנתבעת בנכסים מושכנו ברשם המשכונות, דהיינו זכותה להרשם כבעלת המקרקעין מכוח צו ירושה - מושכנה. על-פי סעיף 17 לחוק המשכון ניתן לממש משכון על-פי צו של בית-משפט, בדרך של מימוש נכס שהוטל עליו עיקול (סעיף 18 לחוק המשכון). כלומר, מימוש המשכון הוא, ככלל, מכירתו למרבה במחיר. אם נתרגם את הסדר המימוש הרגיל לנסיבות המקרה הנדון, הרי התובעת יכולה לבקש את מימוש המשכון באמצעות מכירה של הזכויות החוזיות, הנתונות לנתבעת, לצד שלישי ולהיפרע מהתמורה המשולמת על-ידי קונה הזכויות החוזיות במקרקעין (ראו רע"א 8792/00 שטיינמץ נ' בנק משכן, פ"ד נו(5), 593, 601 מול ד'-ה' (2002)). הסדר זה, העומד לתובעת כבר עתה, ערכו נמוך בהרבה מערכם של מימוש הנכסים עצמם, כאשר הם רשומים כדין על שם הנתבעת, ולכן צודקת התובעת בדרישתה לחייב את הנתבעת לפעול על-פי התחייבותה במלואה לרישום הנכסים על שמה, בנוסף למשכון הזכויות."

ב- המ"פ (שלום אש') 584/96 {פינטו מאיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, תק-של 99(1), 500, 502 (1999)} קבע בית-המשפט כי לפי סעיף 17 לחוק המשכון מימוש משכון יהיה על-פי צו של בית-משפט ואולם, משכון ניתן למימוש על-פי צו של רשם ההוצאה לפועל, בין היתר, כאשר המשכון נרשם בהתאם לתקנות שהותקנו לפי חוק המשכון.
ב- בר"ע (מחוזי ת"א) 7448/97 {קי. בי. בע"מ נ' מקס (מקסים) אינון, תק-מח 97(3), 2041, 2042 (1997)} קבע בית-המשפט כי במקרה דנן, די במשכון רשום אצל רשם המשכונות, כדי שרשם ההוצאה לפועל יוכל להוציאו אל הפועל-אף בלעדי פסק-דין.