הפרשנות לחוק המשכון
הפרקים שבספר:
- מהות המשכון (סעיף 1 לחוק)
- תחולה (סעיף 2 לחוק)
- יצירת המשכון (סעיף 3 לחוק)
- כוחו של המשכון כלפי נושים אחרים (סעיף 4 לחוק)
- תקנת השוק (סעיף 5 לחוק)
- משכון נוסף (סעיף 6 לחוק)
- תחומה של הערובה (סעיף 7 לחוק)
- פירות המשכון (סעיף 8 לחוק)
- חילופי המשכון (סעיף 9 לחוק)
- הנאה מהמשכון ומפירותיו (סעיף 10 לחוק)
- משכון של חלק בנכס (סעיף 11 לחוק)
- משכון להבטחת חיובו של אחר (סעיף 12 לחוק)
- פדיון המשכון ופדיון המשכון שלא על-ידי החייב (סעיפים 13 ו- 14 לחוק)
- פקיעת המשכון (סעיף 15 לחוק)
- מימוש המשכון (סעיף 16 לחוק)
- דרכי המימוש (סעיף 17 לחוק)
- דרך המימוש בהוצאה לפועל (סעיף 18 לחוק)
- דרך המימוש על-ידי גוף מוסדי (סעיף 19 לחוק)
- מימוש זכות שמושכנה (סעיף 20 לחוק)
- מימוש מוקדם של משכון (סעיף 21 לחוק)
- פירעון מוקדם של החיוב (סעיף 22 לחוק)
- גביית החיוב שלא על-פי המשכון (סעיף 23 לחוק)
- הגדרות - "נושאים אחרים של החייב"; "ניירות ערך" (סעיף 24 לחוק)
- ביטול ושמירת דינים (סעיף 26 לחוק)
- תחילה והוראות מעבר (סעיף 27 לחוק)
- הלכות בתי-המשפט
משכון של חלק בנכס (סעיף 11 לחוק)
סעיף 11 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:"11. משכון של חלק בנכס
(א) מושכן חלק בלתי-מסויים של נכס -
(1) אין הבעלים המשותפים רשאים לחלק את הנכס אלא בהסכמת הנושה או ברשות בית-המשפט;
(2) תהא זכותו של החייב לתבוע חלוקת הנכס נתונה גם לנושה, משעה שהוא רשאי לתבוע מימוש המשכון.
(ב) חולק הנכס בהתאם להוראות סעיף זה, יחול המשכון על מה שנפל בחלקו של החייב."
בעקרון, בעל משותף במקרקעין רשאי לשעבד את חלקו במקרקעין {כלומר, החלק הבלתי-מסויים} במשכתנא {ראה סעיף 11 לחוק המשכון}.
מרגע שמושכן חלקו של שותף, אין הבעלים המשותפים רשאים לחלק את המקרקעין אלא בהסכמת הממשכן או ברשות בית-המשפט.
כמו-כן, מורה הדין כי במקרה של פירוק במקרקעין בין השותפים, יחול השיעבוד על החלק הפיסי שנפל בחלקו של החייב {ה"פ (מחוזי חי') 243/06 עטאללה סאלח קשקוש נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, תק-מח 2008(4), 1112, 1115 (2008)}.
כאמור, ניתן לרשום משכון של חלק בנכס לפי סעיף 11 לחוק המשכון וזכות הנושה לתבוע חלוקה של הנכס המשותף נתונה גם לנושה משעה שהוא רשאי לתבוע מימוש המשכון.
כלומר, לנושה יש זכות לתבוע את חלוקת הנכס משעה שהוא רשאי לתבוע את מימוש המשכון ואז יועתק המשכון מהחלק הבלתי-מסויים בנכס המשותף למה שקיבל החייב בעקבות חלוקת הנכס בין אם בחלוקה בעין ובין אם במכירת הנכס המשותף וחלוקת הפדיון {בית-המשפט ב- בש"א (שלום ת"א) 161464/03 דיאמנט דוד נ' המגן חב' לביטוח בע"מ, תק-של 2003(3), 8589, 8592 (2003)}.