הפרשנות לחוק המשכון
הפרקים שבספר:
- מהות המשכון (סעיף 1 לחוק)
- תחולה (סעיף 2 לחוק)
- יצירת המשכון (סעיף 3 לחוק)
- כוחו של המשכון כלפי נושים אחרים (סעיף 4 לחוק)
- תקנת השוק (סעיף 5 לחוק)
- משכון נוסף (סעיף 6 לחוק)
- תחומה של הערובה (סעיף 7 לחוק)
- פירות המשכון (סעיף 8 לחוק)
- חילופי המשכון (סעיף 9 לחוק)
- הנאה מהמשכון ומפירותיו (סעיף 10 לחוק)
- משכון של חלק בנכס (סעיף 11 לחוק)
- משכון להבטחת חיובו של אחר (סעיף 12 לחוק)
- פדיון המשכון ופדיון המשכון שלא על-ידי החייב (סעיפים 13 ו- 14 לחוק)
- פקיעת המשכון (סעיף 15 לחוק)
- מימוש המשכון (סעיף 16 לחוק)
- דרכי המימוש (סעיף 17 לחוק)
- דרך המימוש בהוצאה לפועל (סעיף 18 לחוק)
- דרך המימוש על-ידי גוף מוסדי (סעיף 19 לחוק)
- מימוש זכות שמושכנה (סעיף 20 לחוק)
- מימוש מוקדם של משכון (סעיף 21 לחוק)
- פירעון מוקדם של החיוב (סעיף 22 לחוק)
- גביית החיוב שלא על-פי המשכון (סעיף 23 לחוק)
- הגדרות - "נושאים אחרים של החייב"; "ניירות ערך" (סעיף 24 לחוק)
- ביטול ושמירת דינים (סעיף 26 לחוק)
- תחילה והוראות מעבר (סעיף 27 לחוק)
- הלכות בתי-המשפט
פקיעת המשכון (סעיף 15 לחוק)
סעיף 15 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:"15. פקיעת המשכון
(א) חדל החיוב, יפקע המשכון.
(ב) פקע המשכון, רשאי החייב לדרוש החזרת המשכון אם הופקד בידי הנושה או בידי שומר מטעם הנושה; נרשם המשכון, רשאי החייב לדרוש מחיקת הרישום.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע במשכון המשמש ערובה לחיוב מתחדש."
על-פי סעיף 15(א) מביאה פקיעת החיוב לפקיעתו המיידית של המשכון, בלא שידרשו פעולות השלמה כלשהן כדי שפקיעת המשכון תהא מוחלטת. לכך נודעת חשיבות מיוחדת לעניין משכונות רשומים. חדל החיוב להתקיים, למשל עקב פירעון, יהפוך המשכון הרשום לחסר תוקף אף כי לא בא על-כך כל ציון במרשם {י' ויסמן חוק המשכון, התשכ"ז-1967 (בעריכת ג' טדסקי, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, התשל"ה-1974), 296; ראה גם ת"א (שלום נצ') 12532-07-08 צחי רחמים ביתן נ' עו"ד עופר שירק, תק-של 2009(4), 14675, 14677 (2009)}.
סעיף 15(א) לחוק המשכון, קובע כי "חדל החיוב, יפקע המשכון"{ה"פ (שלום יר') 589/09 בראשי בת שבע נ' לוי יהונתן, תק-של 2009(4), 18742, 18747 (2009)}.
מכאן, שאם אכן סולק החוב שלהבטחת תשלומו שועבדו זכויותיה של המשיבה בנכס, השיעבוד אכן פקע {ראה גם ע"א 2181/02 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' בית נחמיה, מושב עובדים של העובד הציוני להתיישבות שתופית בע"מ, פ"ד נח(3), 697 (2004); ה"פ (מחוזי יר') 7031/08 א.מ.י.ש.ה בע"מ נ' נחמן זולדן, תק-מח 2008(4), 1319, 1322 (2008)}.
בהיעדר חוב פקע השיעבוד שנועד להבטיח את פירעון החוב. לצורך פקיעת המשכון אין צורך בהליך פורמאלי, ותוקפו של השיעבוד פוקע מאליו עם פקיעת החוב, בדומה לזכות הסוברוגציה לפי סעיף 14 לחוק המשכון, זכות שאינה תלויה ברישום {ה"פ (חי') 394/00 נתן אושרי ואח' נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ ואח', תק-מח 2007(1), 6328 (2007)}.
למעשה, אין כל משמעות כלפי הנושה בהותרת רישומו של התובע כ"חייב" ליד רישום המשכון, ובמיוחד לאחר פקיעת החוב {ת"א (שלום רמ') 4063-08 אבי עטיה נ' ס.א.ל. חתך ייזום והשקעות בע"מ, תק-של 2010(3), 61311, 61317 (2010)}.
ההוראה שנקבעה בסעיף 15(א) לחוק המשכון, לפיה עצם העובדה שהחיוב חדל להתקיים מביאה לפקיעת המשכון, בלא שיהא צורך בפעילות השלמה כלשהן כדי שהפקיעה תהיה מוחלטת, נשנית בסעיף 15(ב) לחוק המשכון. לשון סעיף-קטן זה מעידה שפקיעת המשכון אינה מותנית בהחזרת החזקה במשכון לידי החייב או במחיקת הרישום מספרי המשכון {י' ויסמן חוק המשכון, שם, 967, 302}.
מכאן, שהוראת סעיף 15 לחוק המשכון היא מהותית. המשכון פוקע ללא קשר לרישום הפורמאלי, והרישום כשלעצמו איננו מקים קניין {ת"א (נצ') 3735/95 עליזה שרון נ' סלמה, דינים מחוזי כו(10), 578 (1998); ה"פ (מחוזי חי') 171/05 גל חברה לדלק בע"מ נ' בשארה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2006); ליחס בין הוראת סעיף 15 לחוק המשכון והוראות תקנות המקרקעין לעניין משכנתא רשומה ראה ה"פ (מחוזי יר') 151/93 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' חביב, פ"מ תשנ"ו(ב), 370 (1995)}.
ב- ת"א (מחוזי ת"א) 1408-08 {ראובן ברנר נ' סופר אייל, תק-מח 2011(4), 547, 554 (2011)} קבע בית-המשפט:
"במילים אחרות, משכון הנחלה לטובת קצירי נועד לשעבד את הנחלה לחיובי התובעים או מי מהם, כלפיו.
ככל שלא ניתן לקבוע מהו החיוב המובטח במשכון, כי אז קיים קושי המחייב בירור שיעור החוב קודם למימושו.
ככל שנקבע את שיעור החוב והתברר כי זה שולם - יפקע המשכון."
ב- ה"פ (שלום יר') 667/07 {ולדימיר גורביץ נ' פרומה מניס, תק-של 2007(4), 7749, 7750 (2007)} קבע בית-המשפט כי במקרה הנדון, משקבע בית-המשפט כי המשיבה אינה חייבת לפרוע את ההלוואה {"החיוב"}, מתבטל מאליו החיוב המשני שלה למכור את זכויותיה בדירה לפירעון החוב {"המשכון"}.
ב- ה"פ (מחוזי ת"א) 329/04 {קו אופ הרבוע הכחול אגודה לשרותים בע"מ נ' קרן ההשקעות של חברת העובדים בע"מ, תק-מח 2006(2), 1161, 1165 (2006)} קבע בית-המשפט כי המשכון נועד להבטיח חיוב כלשהו - בין חיוב עיקרי במהלך חייו של חוזה ובין חיוב בפיצויים במקרה של ביטול החוזה או הפרתו {ראה גם ע"א 2181/02 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' בית נחמיה, מושב עובדים בע"מ, פ"ד נח(3), 697 (2004)}.
עוד נקבע כי משפרעה המבקשת את חובה למשיבה, ובהיעדר חובות אחרים, הרי אין עוד תוקף למשכנתא והמבקשת רשאית לדרוש את מחיקתה.
ב- ת"א (שלום ת"א) 18618/92 {אליהו פרור נ' בועז לוי, תק-של 94(2), 211, 214 (1994)} קבע בית-המשפט כי נושה הבוחר לתבוע את קיום החיוב בתביעה אישית ולא בתביעה חפצית על-ידי מימוש המשכון, אינו חייב לוותר תחילה על המשכון. סעיף 15 לחוק המשכון קובע כי אין הנושה חייב להחזיר המשכון אלא לאחר שהמשכון פקע. כלומר, קודם כל על החייב למלא את החיוב, קיום החיוב יפקיע את המשכון.
ב- ה"פ (נצ') 29048-03-10 {רימה אבו חנין נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)} קבע בית-המשפט:
"1. משהרכב ניזוק בתאונת דרכים כהצהרת המצהיר מטעם המבקשת, הפכה לדעתי להיות התביעה תביעה תיאורטית שכן על-פי חוק המשכון, המשכון פקע.
2. בשים-לב לכך, אני מקבל את בקשת המבקשת ומורה על מחיקת התביעה.
3. על-פי הצהרת המצהיר התאונה אירעה לפני כ- 6 חודשים, קרי, לאחר הגשת התביעה ומאחר ומדובר בנסיבות שאינן תלויות במבקשת או במצהיר, אינני מוצא לנכון לחייב בהוצאות מעבר להוצאות שכבר חייבתי את המבקשת ביום 2.5.10.
4. באשר לטענות של חוסר תום-לב, אין בידי את הכלים בשלב זה, להכריע בהן שכן הדבר דורש בירור עובדתי שלא התקיים בנסיבות המקרה."