הפרשנות לחוק המשכון
הפרקים שבספר:
- מהות המשכון (סעיף 1 לחוק)
- תחולה (סעיף 2 לחוק)
- יצירת המשכון (סעיף 3 לחוק)
- כוחו של המשכון כלפי נושים אחרים (סעיף 4 לחוק)
- תקנת השוק (סעיף 5 לחוק)
- משכון נוסף (סעיף 6 לחוק)
- תחומה של הערובה (סעיף 7 לחוק)
- פירות המשכון (סעיף 8 לחוק)
- חילופי המשכון (סעיף 9 לחוק)
- הנאה מהמשכון ומפירותיו (סעיף 10 לחוק)
- משכון של חלק בנכס (סעיף 11 לחוק)
- משכון להבטחת חיובו של אחר (סעיף 12 לחוק)
- פדיון המשכון ופדיון המשכון שלא על-ידי החייב (סעיפים 13 ו- 14 לחוק)
- פקיעת המשכון (סעיף 15 לחוק)
- מימוש המשכון (סעיף 16 לחוק)
- דרכי המימוש (סעיף 17 לחוק)
- דרך המימוש בהוצאה לפועל (סעיף 18 לחוק)
- דרך המימוש על-ידי גוף מוסדי (סעיף 19 לחוק)
- מימוש זכות שמושכנה (סעיף 20 לחוק)
- מימוש מוקדם של משכון (סעיף 21 לחוק)
- פירעון מוקדם של החיוב (סעיף 22 לחוק)
- גביית החיוב שלא על-פי המשכון (סעיף 23 לחוק)
- הגדרות - "נושאים אחרים של החייב"; "ניירות ערך" (סעיף 24 לחוק)
- ביטול ושמירת דינים (סעיף 26 לחוק)
- תחילה והוראות מעבר (סעיף 27 לחוק)
- הלכות בתי-המשפט
הנאה מהמשכון ומפירותיו (סעיף 10 לחוק)
סעיף 10 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:"10. הנאה מהמשכון ומפירותיו
(א) הופקד המשכון בידי הנושה או בידי שומר מטעם הנושה שאיננו החייב (לשניהם ייקרא להלן: המחזיק), לא יהיה המחזיק רשאי להשתמש במשכון או לזכות בפירותיו, אלא אם הרשה זאת החייב בהסכם המשכון או לאחר-מכן.
(ב) הרשה החייב את השימוש במשכון או הזכיה בפירותיו, ישלם לו המחזיק, באין הסכם אחר, את התמורה הראויה.
(ג) היה המשכון נושא פירות שמטבעם אינם משתמרים, חזקה על החייב שהרשה למחזיק לזכות בהם."
ב- בר"ע (מחוזי יר') 720/05 {כדורי פרץ נ' יוסף מולאור, עו"ד - כונס הנכסים, תק-מח 2006(2), 7588, 7596 (2006)} קבע בית-המשפט:
"28. אומנם, בחוק הישראלי יש התייחסות נפרדת למימוש הפירות בעת תקופת המשכון (סעיף 10 לחוק המשכון, שכותרתו "הנאה מהמשכון ופירותיו") לבין הכלל שבסעיף 8 (שכותרתו "פירות המשכון") הקובע כי "הופקד המשכון ביד הנושה או בידי שומר מטעם הנושה, יחול המשכון גם על פירות המשכון והוא באין קביעה אחרת בהסכם המשכון". ברם, כבר כתב פרופ' ויסמן כי יש זיקה וקשר בין שני סעיפים אלה (ראה: ויסמן, בעמ' 206-204)."
ב- בש"א (שלום חד') 677/98, ה"פ (חד') 151/98 {בני בנימין לקרץ בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-של 98(3), 690, 698 (1998)} קבע בית-המשפט:
"9. האם זכות זו מקנה למבקשות גם זכות שימוש בנכס?
טוען ב"כ המשיב, כי אפילו קיים למבקשות משכון בעגורן אין הן רשאיות להשתמש בכלי או לזכות בפירותיו באין הרשאה מפורשת על-כך מאת חברת "חשיבון-החייבת", משיבה 3 - הרשאה שכלל לא נטען כי ניתנה.
מעיון בחוזה שבין המשיבה 3 למבקשות, עולה מסעיף 58.1:
"כי היזם יהיה רשאי לתפוס את מקום המבנה לסלק את ידו של הקבלן ממנו ולהשלים את המבנה בעצמו או באמצעות קבלן אחר, או בכל דרך אחרת ולהשתמש לשם-כך בכל החומרים, הציוד והמתקנים או בכל חלק מהם שבמקום המבנה, או למכור אותם או כל חלק מהם ולהשתמש בתמורתם לכיסוי כל סכום המגיע מהקבלן לפי החוזה - בכל אחד מהמקרים המנויים להלן, והקבלן נותן בזה את הסכמתו המפורשת לכך מראש ומורה לנהוג בהתאם..."
אין לשון ברורה מזו בכדי לענות על דרישות סעיף 10(א) לחוק המשכון.
למעלה מזאת, תמורת השימוש במנוף זה תהווה יתרה שתעמוד לזכות החייב ותאפשר קיזוז מחובו.
בהתאם לסעיף 10(ב) לחוק המשכון:
'הרשה החייב את השמוש במשכון או הזכיה בפירותיו, ישלם לו המחזיק, באין הסכם אחר, את התמורה הראוייה.'
אולם, בית-המשפט המחוזי, ב- בר"ע 15160/97א, בבחנו את זכות השימוש שיש למבקשות (המערערות ב- בר"ע), אמנם בחן זאת לאור זכות העכבון, אך קבע שההרשאה אינה מקנה זכות למבקשות להשתמש בעגורן לצרכים אחרים, דהיינו - למבנים נוספים, כך שהוא אסר על המבקשות להשתמש בעגורן למטרות אחרות.
הגבלה זו שרירה ועומדת גם בבוחני כעת את החוזה לאור חוק המשכון."