דיני הרמת מסך בראי חוק החברות
הפרקים שבספר:
- דיני הרמת מסך בראי חוק החברות - מבוא
- האישיות המשפטית הנפרדת ועיקרון הרמת המסך
- הסמכות לדון בסוגיית הרמת המסך
- הקריטריונים לאיזון הראוי בין עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת לבין העקרונות של דיני הגביה
- מעגל היריבות
- ריבוי הכיוונים להרמת מסך ומקרים שונים של הרמת מסך החולשים לתחומי משפט אחרים
- המטוטלת הנעה בין הגישות בדיני הרמת המסך
- סעיף 6 לחוק החברות לפני תיקון מס' 3 התשס"ה
- סעיף 6 לחוק החברות - הרמת מסך {לאחר תיקון מס' 3 התשס"ה}
- שימוש באישיותה המשפטית של החברה לשם ביצוע הונאה או קיפוח נושה
- באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי-סביר - מימון דק
- חיוב בעל מניות של החברה מכוח הרמת מסך לעומת חיוב אורגן של החברה בשל אחריות אישית למעשיו
- חברה פרטית קטנה
- הרמת מסך לטובת בעל המניות
- רישום פיקטיבי של בעלות על מניות ושל ניהול החברה
- הרמת מסך בדיני עבודה
- סמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך
- ניהול כושל או רשלני
- חתימה על הסכם עסקי בין חברות
- דחיית בקשה להרמת מסך בשל שיהוי בלתי-מובן
- הקמת חברה לשם כסות פורמלית גרידא לפעילות הנתבעים
- פעולות שאינן לטובת החברה
- מעשים ומחדלים שיש בהם כדי להרים את מסך ההתאגדות של החברה
- נושה שער לקושי הפיננסי של חברה ועל-אף זאת המשיך לספק סחורה
- אשכול חברות
- ניהול חברות במקביל לצורך תמרון ורמיה
- בתביעה להרמת מסך יש להוכיח כי הנתבע אכן בעל מניות בחברה, איריס מרקוס
- כרטיסי טיסה למנהלים
- נתבע שפעל להשגת הסכם פשרה בחוסר תום-לב ובתרמית כלפי התובעת
- הרמת מסך לבקשת מפרק חברה
- בעל מניות פאסיבי
- הגשת תביעה בעילת הרמת מסך כנגד אורגן או שלוח של החברה בטרם הוגשה תובענה כנגד החברה על-ידי הגשת תביעה למפרק החברה
- חברה מחוקה
- תשלום עבור סחורה אשר סיפקה התובעת לנתבעים
- השעיית זכות הפירעון - סעיף 6(ג) לחוק החברות
- סעיף 7 לחוק החברות - הגבלת עיסוקים
- דיני הרמת מסך - הלכות בתי-משפט
- דוגמאות כתבי טענות
דיני הרמת מסך בראי חוק החברות - מבוא
תופעת הגשת תביעות כנגד מנהלים ובעלי מניות על-ידי נושים, כל אימת שניצבים הם מול אותה שוקת שבורה, נהוגה במחוזותינו וגורמת להצפת בתי-המשפט בתביעות מסוג זה.בתי-המשפט, עומדים על המשמר על-מנת שלא להפוך את עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת לפלסתר {ראה למשל ת"א (ת"א) 69093/03 רוזטק טכנולוגיות מתקדמות בע"מ נ' מפעלי אלקטרוניקה משולבים בע"מ, תק-של 2008(1), 9756 (2008); ת"א (ת"א) 56450/05 טרה אגודה יצרנית חקלאית שיתופית בנחלת יצחק בע"מ נ' גבריס סוכנויות שיווק ומסחר בע"מ}.
דיני הרמת מסך נועדו לאזן בין תורת האישיות המשפטית הנפרדת של תאגיד מזה, והחשש למעשים שלא כדין תחת הכסות התאגידית מזה.
סוגיית הרמת המסך בדיני החברות, בטרם נקלטה ועוגנה בדין – בסעיפים 6 ו-7 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 {להלן ייקרא: "חוק החברות"} נדונה רבות בפסיקת בתי-המשפט.
דיני הרמת המסך עברו שינויים בשנים האחרונות, ולפיכך יש להבחין בין שלוש תקופות שונות:
הראשונה, זו שקדמה לחקיקת חוק החברות.
השניה, זו שהחלה בחקיקת החוק והסתיימה בחקיקת תיקון מס' 3 התשס"ה.
השלישית, זו שהחלה לאחר חקיקת תיקון מס' 3 התשס"ה.
כפי שנראה בחיבור זה, לעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה ישנם חריגים אשר נועדו למנוע מצב דברים שבו משמש המסך המפריד בין החברה לבעלי מניותיה מסתור לפעילות שלילית, להונאת נושים, להתחמקות מן הדין או להתחמקות מחיובי החוזה.
בהתקיים חריגים כאמור ניתן יהיה להרים את מסך ההתאגדות ולהתעלם מן האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד {ע"א 2223/99 ויטלי קריספי נ' ח. אלקטרוניקה (1998) בע"מ, תק-על 2003(2), 3246 (2003)}.
זאת ועוד. הכלל הוא, כי חברה בע"מ הינה אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה ו/או מאורגניה, החברה היא גוף עצמאי יציר הדין, בעל זכויות וחובות. כלומר, במידה והחברה חייבת כספים לצד כלשהו, החוב הינו חוב שמיוחס לחברה וחובת פירעון החוב היא של החברה.
החריג לכלל האמור מצוי בסעיף 6 לחוק החברות העוסק בהרמת מסך. על-פי הסעיף בהתקיימן של נסיבות מסויימות, יכול בית-המשפט להורות על הרמת מסך ההתאגדות ואזי ניתן יהיה לייחס את החוב לבעלי המניות באופן אישי {ראה גם ע"א 3755/03 שמעון בן חמו נ' טנא נגה (שיווק) 1981 בע"מ ואח', תק-על 2004(3), 3140 (2004)}.
בית-המשפט עשוי לקבוע כי נושה של חברה רשאי להיפרע במישרין מבעלי מניותיה, במקרים שבהם נעשה שימוש בלתי-נאות, וכפי שיורחב בחיבור זה להלן, בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת.
יפים לעניין זה דבריו של בית-המשפט ב- ת"א (יר') 6528/03 { ת"א (יר') 6528/03 לביץ + פליקס ואח' נ' היימליך יהודה ואח', תק-של 2008(4), 2611 (2008)} לפיהם "בין חברה לבין בעלי מניותיה פרוש מסך החוצץ בין האישיות הנפרדת של התאגיד לבין האישיות המשפטית הטבועה בבעלי המניות באופן ישיר... תכליתה של הרמת מסך היא למנוע שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה כדי לשמש מטרה בלתי-כשרה הרצויה לבעל מניות או נושא משרה בחברה, כגון הפקת טובת הנאה לעצמו בדרך של מירמה תוך הסתתרות מאחורי מסך החברה... הרמת מסך הינה צעד חריג שעל בית-המשפט לנהוג משנה זהירות עובר לנקיטה בו".
כפי שנראה, סעיף 6 לחוק החברות, מתיר פגיעה בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת מטעמי צדק או טובת הציבור. בסעיף 6 הנ"ל עוגנו העילות המתירות הרמת מסך ההתאגדות וייחוס חובות החברה לבעל מניות, במקרים המוגדרים שם {ת"א (ת"א-יפו) 27564/05 זוארץ סילביה נ' חופרי לכיש 2000 בע"מ ואח', תק-של 2008(1), 2431 (2008)}.
חשוב להדגיש כי הקו המפריד בין ניהול עסקי כושל ורשלני, שעליו יש להצטער אך הוא לא יביא להרמת מסך, לבין מה שיצדיק הרמת מסך, כי ניטל סיכון בלתי-סביר על-ידי החברה תוך חוסר תום-לב.
בנוסף, כשעסקינן בחברה משפחתית, קל יותר ליישם את עיקרון הרמת המסך. ככל שמדובר במבנה "משפחתי", הסיכוי לעירוב תחומין ולניהול המערך בין טובת החברה לטובת המשפחה הוא גדול יותר.