דיני הרמת מסך בראי חוק החברות
הפרקים שבספר:
- דיני הרמת מסך בראי חוק החברות - מבוא
- האישיות המשפטית הנפרדת ועיקרון הרמת המסך
- הסמכות לדון בסוגיית הרמת המסך
- הקריטריונים לאיזון הראוי בין עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת לבין העקרונות של דיני הגביה
- מעגל היריבות
- ריבוי הכיוונים להרמת מסך ומקרים שונים של הרמת מסך החולשים לתחומי משפט אחרים
- המטוטלת הנעה בין הגישות בדיני הרמת המסך
- סעיף 6 לחוק החברות לפני תיקון מס' 3 התשס"ה
- סעיף 6 לחוק החברות - הרמת מסך {לאחר תיקון מס' 3 התשס"ה}
- שימוש באישיותה המשפטית של החברה לשם ביצוע הונאה או קיפוח נושה
- באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי-סביר - מימון דק
- חיוב בעל מניות של החברה מכוח הרמת מסך לעומת חיוב אורגן של החברה בשל אחריות אישית למעשיו
- חברה פרטית קטנה
- הרמת מסך לטובת בעל המניות
- רישום פיקטיבי של בעלות על מניות ושל ניהול החברה
- הרמת מסך בדיני עבודה
- סמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך
- ניהול כושל או רשלני
- חתימה על הסכם עסקי בין חברות
- דחיית בקשה להרמת מסך בשל שיהוי בלתי-מובן
- הקמת חברה לשם כסות פורמלית גרידא לפעילות הנתבעים
- פעולות שאינן לטובת החברה
- מעשים ומחדלים שיש בהם כדי להרים את מסך ההתאגדות של החברה
- נושה שער לקושי הפיננסי של חברה ועל-אף זאת המשיך לספק סחורה
- אשכול חברות
- ניהול חברות במקביל לצורך תמרון ורמיה
- בתביעה להרמת מסך יש להוכיח כי הנתבע אכן בעל מניות בחברה, איריס מרקוס
- כרטיסי טיסה למנהלים
- נתבע שפעל להשגת הסכם פשרה בחוסר תום-לב ובתרמית כלפי התובעת
- הרמת מסך לבקשת מפרק חברה
- בעל מניות פאסיבי
- הגשת תביעה בעילת הרמת מסך כנגד אורגן או שלוח של החברה בטרם הוגשה תובענה כנגד החברה על-ידי הגשת תביעה למפרק החברה
- חברה מחוקה
- תשלום עבור סחורה אשר סיפקה התובעת לנתבעים
- השעיית זכות הפירעון - סעיף 6(ג) לחוק החברות
- סעיף 7 לחוק החברות - הגבלת עיסוקים
- דיני הרמת מסך - הלכות בתי-משפט
- דוגמאות כתבי טענות
נושה שער לקושי הפיננסי של חברה ועל-אף זאת המשיך לספק סחורה
ב- ת"א (ראשל"צ) 4084/03 {מ. פינס לוד 1992 בע"מ ואח' נ' מ.ש. פחחות רכב בע"מ ואח', תק-של 2007(4), 10259 (2007)}, בית-המשפט התבקש להרים את מסך ההתאגדות של החברה. בדחותו את התביעה קבע כי אין זה המקרה שבו ניתן להרים את מסך ההתאגדות של החברה. וכדבריו:"... אני סבורה כי התובעות לא הוכיחו שהנתבע 2 ניצל לרעה את מסך ההתאגדות, או כי פעל במטרה להונות את נושיו. מתברר כי התובעות היו ערות למצבה הפיננסי של הנתבעת 1, ולמרות זאת המשיכו לספק לה סחורה, ללא נטילת ערבויות אישיות, וללא סייג. העובדה כי שיקים של הנתבעת 1 חוללו, היתה ידועה כמובן לתובעות, שהרי לא הצליחו להיפרע את השיקים הנ"ל (נספח ח' לכתב התביעה). והנה, למרות חילול השיקים (בד"כ מחמת אכ"מ), המשיכו התובעות לקשור עסקאות עם הנתבעת 1. עובדה זו עולה מתוך נספחי י' לכתב התביעה. ודוק: העסקאות הן כולם עם הנתבעת 1, ולא עם הנתבע 2. הנתבע 2 לא חתם על חוזה עם התובעות, לא חתם על ערבות אישית, ולא מסר שיקים אישיים שלו לפירעון החובות, או כבטוחה לפירעונם.
10. העובדה כי התובעות פעלו מתוך נטילת סיכון שוללת את האפשרות להרים את מסך ההתאגדות. מסך ההתאגדות מורם מקום בו הוא מנוצל לרעה כנגד נושה. ואולם, כאשר הנושה ער לבעיה פיננסית, הרי שלא ניתן לומר כי הוא הולך שולל. יש לזכור כי מדובר באנשי עסקים הפעילים במגזר המסחרי, ואשר יודעים להגן על עצמם. ההתערבות השיפוטית נדרשת במקרים כאלה לעיתים נדירות, וראוי שתעשה במשורה. מקרי ההתערבות מצומצמים ברגיל למצבים של מרמה, בהם הפרט לא יכול היה להגן על עצמו, ונוצר אותו "כשל שוק" המצדיק התערבות. ואולם, מקום בו התובעות היו ערות להחזרת השיקים, ולא עשו דבר על-מנת ליטול ערבות אישית - אין בסיס להתערבות רגולטיבית."