האישיות המשפטית הנפרדת ועיקרון הרמת המסך

סעיף 4 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 קובע כדלקמן:

"4. האישיות המשפטית של החברה
חברה היא אישיות משפטית נפרדת הכשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מאוגד, על-כן קם מסך בין האישיות המשפטית של החברה לבין בעלי המניות."

במטרה לאפשר ולעודד מסחר עסקי, נקבע כי נקודת המוצא בדיני חברות הינה כי יש לתת תוקף לקיומה המשפטי, העצמאי והנפרד של חברה {ת"א (יר') 3190/01 מינהל מקרקעי ישראל נ' שמעון רפאלי ואח', תק-מח 2008(3), 3112 (2008)}.

לאור כלל זה, חברה היא אישיות משפטית נפרדת, אשר נבדלת מבעלי המניות בה. ברגיל, אין בעלי המניות חייבים בחובות החברה, ואין החברה חבה בחובותיהם של בעלי מניותיה.

יחד-עם-זאת, קיימות נסיבות המצדיקות סטיה מכלל זה, בדרך של הרמת מסך ההתאגדות, וייחוס חובות החברה לבעלי מניותיה ולעיתים, אף להיפך.

דוקטרינת הרמת המסך מבוססת על הרעיון, שקיומה של חברה, כאישיות משפטית נפרדת מבעליה, נועדה לאפשר לה ניהול עסקים, כדין ובתום-לב, אך לא כדי להוות כסות מפני מעשה תרמית או התנהגות בלתי-נאותה, כלפי המתקשרים עימה או נושיה.

ככלל, חברה היא אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה ואין לשייך חוב השייך לחברה לבעליה מניותיה. כך למשל, ב- ת"א (ת"א) 31129-01-13 {אסי ג'י ג'י טגן 2012 - שותפות מוגבלת נ' דניאל דרעי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2013)} קבע בית-המשפט, בהסתמכו על סעיף 4 לחוק החברות, כי במקרה דנן המשיב הינו אישיות משפטית נפרדת מהמשיבה ועל-כן יש לבחון בנפרד לגבי כל אחד מהם אם יש מקום לחיוב בערובה להבטחת הוצאות המבקשים וזאת על-פי הכללים שנקבעו בחוק ובפסיקה.

בהתאם להוראת סעיף 4 לחוק החברות, כל חברה היא אישיות משפטית נפרדת, הכשרה לכל זכות, חובה , ופעולה המתיישבת עם אופייה וטבעה כגוף מאוגד. לעניין זה, בית-המשפט ב- ת"א (יר') 16392-07-12 {ליבו נכסים והשקעות בע"מ נ' עפרה בן סימון, פורסם באתר האינטרנט נבו (2013)}, קבע כי הואיל ובמקרה דנן עסקינן בשני תאגידים שונים, בעלי מספרים שונים אצל רשם החברות, לא מובנת טענת התובעת כי מדובר בחברה אחת זהה, גם אם מדובר באותה בעלות.

אם-כן, מהות "הרמת המסך" היא בביטול החייץ של האישיות המשפטית הנפרדת. המקור המשפטי לביצוע פעולה זו הוא בסעיף 6 לחוק החברות.

הרמת המסך אינה נעשית כדרך שבשיגרה, בהתחשב בעיקרון הפרדת האישיות המשפטית המושרש בשיטתנו, אלא במקרים קיצוניים בהם נעשה שימוש לרעה בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת.

כך למשל, במקרה שבו מנוצל עיקרון האישיות המשפטית של חברה, למטרת תרמית מסוג כלשהו, יתעלם בית-המשפט ממסך ההתאגדות, אם וכאשר תביא התעלמותו לביטול תוצאות התרמית.

ברי, כי יש למנוע ניצול לרעה של עיקרון היישות המשפטית, בייחוד כשמדובר ביישויות משפטיות נפרדות מבחינה פורמאלית. ברם, אין להן קיום נפרד הלכה למעשה, ומטרתן העיקרית אינה אלא להקשות על הנושים בגביית התשלומים שלא כדין.

דוקטורינת ההתאגדות הנפרדת נועדה להקל את גמישות החיים הכלכליים, אך לא לשמש ככסות לחמוק מאחריות {ת"א (יר') 9575/03 חברת חמב"ל בע"מ נ' חברת אלקטרו-מנוע בע"מ - בעיכוב הליכים ואח', תק-של 2008(3), 12638 (2008)}.

נקודת המוצא בדיוננו היא כי יש לתת תוקף לקיומה המשפטי העצמאי והנפרד של חברה. ובמילים אחרות, הכלל הוא כי חברה הינה תאגיד, הנפרד מבעלי מניותיו, מנהליו ועובדיו, לכל דבר ועניין. לא יתכנו חיי מסחר ומשק תקינים מבלי שיוקפד על הפרדה בין התאגיד לבין בעליו ומנהליו {דב"ע נג/205-3 מחמוד וגיה נ' גלידות הבירה, פד"ע כז 345}.

יחד-עם-זאת, במקביל לעיקרון זה קיימת גם האפשרות להרמת מסך ההתאגדות במקרים המתאימים.
דוקטרינת "האישיות המשפטית הנפרדת" קובעת כי "חברה בערבון מוגבל" הינה אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה וממנהליה, ואין אלה האחרונים נושאים בחיוביה של החברה אלא במקרים חריגים ונדירים ובהתקיים הטעמים המצדיקים הרמת מסך ההתאגדות בין החברה לבין בעלי מניותיה הכול כפי שקובע סעיף 6 לחוק החברות.

נדרשת הקפדה שהרמת המסך תתבצע רק במקרים חריגים שאם-לא-כן, הסכנה שעיקרון האישיות המשפטית ידחק הצידה. מצב כזה אינו רצוי, גם מאחר שבעלי המניות הסתמכו על הפרדת האישיות המשפטית של החברה, וגם בכלליות - יש צורך להגן על המשק.

בחברה אשר לה אישיות משפטית נפרדת נעוץ יתרון כלכלי בהשקעה ובצמיחה של השוק. זהו המצב הרצוי ואין לאבד אותו.

לכן את הרמת המסך יש לבצע בזהירות יתרה ולשמור את השימוש בהרמת מסך למקרים חריגים בלבד.

אך, יחד-עם-זאת, החשיבות נמוגה שעה שבעלי המניות שבחברה מנצלים את ההפרדה בינם לבין החברה.

ובמילים אחרות. עיקרון יסוד המעוגן בשיטתנו המשפטית הינו כי לתאגיד יש אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיו, מנהליו ועובדיו, לכל דבר ועניין {עב' (ת"א-יפו) 6179/05 ברוך מלכין נ' מ.ת.ק. קבלנים בע"מ ואח', תק-עב 2008(3), 10113 (2008)}.

מידת הזהירות והצמצום בחיובו של בעל מניות או מנהל בחובות החברה, נעוצה ברצון לשמר את היתרונות החברתיים והכלכליים הגלומים בעיקרון הקובע את האישיות המשפטית הנפרדת של החברה.

יחד-עם-זאת, עדיפותם של יתרונות אלה נמוגה שעה שמושכי החוטים בחברה מנצלים את ההפרדה בינם לבין החברה, לשם השגת מטרה בלתי-כשרה הכרוכה בפגיעה בזולת או בציבור.

הרמת מסך תבוצע, בין היתר, על-מנת לייחס זכויות וחובות של החברה לבעל המניה בה, ובית-המשפט ירים את מסך ההתאגדות אם התקיים תנאי שבחיקוק, או שבנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, ו/או כשהשימוש במסך ההתאגדות נועד לסכל דין או לבצע הונאה או קיפוח אדם, ו/או כי ניהול עסקי החברה לא היה בו משום אינטרס לחברה {תא"מ (צפת) 206-10-09 פלאפון תקשורת בע"מ נ' פנצרית התבור בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

לפיכך, הרמת מסך ההתאגדות תעשה רק במקרים חריגים וקיצוניים. מדובר במקרים בהם החברה מנצלת את עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת למטרות תרמית, מצב בו אישיות החברה משמשת כסות לא חוקית לבעליה או כאשר בפועל לא היתה אישיות משפטית נפרדת, שכן בעלי המניות ערבבו את נכסיהם הפרטיים עם נכסי החברה.

המקרים החריגים בהם רשאי בית-המשפט להיעתר לבקשת בעל דין להרים את מסך ההתאגדות וליתן זכות לנושה של חברה להיפרע מכיס העושר הפרטי של בעל מניות בחברה, קבועים בסעיף 6 לחוק החברות, כפי שתוקן בתיקון מס' 3, התשס"ה-2005.

לאורו של התיקון הנ"ל, אשר החמיר את הקריטריונים להרמת מסך, יש להשתמש בדוקטרינה של הרמת מסך בזהירות רבה תוך כיבוד אלמנט ההסתמכות של בעלי המניות והנושים האחרים כאשר לא מתקיימים התנאים הקבועים בחוק להרמת המסך.

עיקרון הרמת המסך, מאפשר לבית-המשפט להתעלם מהאישיות המשפטית הנפרדת של בעל מניות החברה, וליצור יריבות ישירה בין בעל המניות לנושי החברה. עם-זאת, הרמת מסך תעשה במקרים ספציפיים, ובהתאם לעקרונות הרלוונטיים למועד התגבשות העילה {ת"א (ת"א-יפו) 56450/05 טרה אגודה יצרנית חקלאית שיתופית בנחלת יצחק בע"מ נ' גבריס סוכנויות שיווק ומסחר בע"מ ואח', תק-של 2008(1), 8395 (2008)}.

הרמת מסך הינה צעד קיצוני שבית-המשפט יעדיף בדרך-כלל להימנע ממנו לשם שמירה על עיקרון הפרדת האישיות המשפטית, ואם נתבססה עילה לכך, יעדיף להסתפק בצעד מתון יותר של חיובו האישי של המנהל בהתחייבויות החברה {ת"א (ראשל"צ) 3863/04 IMPRONTA ITALGRANITI INDUSTRIE CERAMICHE S.P.A ואח' נ' א.ג.א לבניין בע"מ ואח', תק-של 2008(3), 20547 (2008); תא"מ (יר') 34773-04-10 חב' אלמימי לחומרי בניין בע"מ נ' דפנה טיבי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2013); ת"א (חי') 48881-10-10 רגב חברה חקלאית בע"מ נ' אילן עזר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

עוד נקבע, כי מבחני הרמת המסך הם מבחנים גמישים; הגישה להרמת מסך חייבת להיות זהירה ללא הכללות דוקטרינליות וכן עליה להיעשות במקרים קיצוניים בלבד ולאחר בחינת הנסיבות הספציפיות של כל מקרה {א' חביב-סגל דיני חברות, כרך א'; ע"א 10582/02 ישראל בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ, תק-על 2005(4), 270 (2005)}.
אין רשימה ממצה של עילות להרמת מסך ההתאגדות ולייחוס חובות החברה לבעלי המניות, שכן המסר המרכזי, הינו רצונה של המערכת השיפוטית לשמר בידיה מכניזם גמיש דיו, על-מנת לאפשר לה להתעלם מן האישיות המשפטית, באותם מקרים קיצוניים, שבהם נראה כי החלתו של עיקרון האישיות הנפרדת תוליך לתוצאות מוזרות לא צודקות. המבחן הקובע, אשר על פיו יחייב בית-המשפט את בעלי המניות של חברה ואת מנהליה, הוא המבחן של שימוש לרעה במסך ההתאגדות, קרי: שיקולים של יושר, למען עשיית הצדק והיושר ושמירה על טובת הציבור {ת"א (יר') 3190/01 מינהל מקרקעי ישראל נ' שמעון רפאלי ואח', תק-מח 2008(3), 3112 (2008)}.

נדגיש כי עצם העובדה שמדובר בהתקשרות עם חברת יחיד או חברה בה אדם אחד הוא הרוח החיה בה, או חברה בעלת הון דל, אין בה כשלעצמה כדי להביא להרמת מסך ההתאגדות {ת"א (חי') 17059-02-09 רב בריח (08) תעשיות בע"מ נ' לוקס חדד דלתות ומיגון בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2013)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

האישיות המשפטית הנפרדת ועיקרון הרמת המסך