דיני הרמת מסך בראי חוק החברות
הפרקים שבספר:
- דיני הרמת מסך בראי חוק החברות - מבוא
- האישיות המשפטית הנפרדת ועיקרון הרמת המסך
- הסמכות לדון בסוגיית הרמת המסך
- הקריטריונים לאיזון הראוי בין עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת לבין העקרונות של דיני הגביה
- מעגל היריבות
- ריבוי הכיוונים להרמת מסך ומקרים שונים של הרמת מסך החולשים לתחומי משפט אחרים
- המטוטלת הנעה בין הגישות בדיני הרמת המסך
- סעיף 6 לחוק החברות לפני תיקון מס' 3 התשס"ה
- סעיף 6 לחוק החברות - הרמת מסך {לאחר תיקון מס' 3 התשס"ה}
- שימוש באישיותה המשפטית של החברה לשם ביצוע הונאה או קיפוח נושה
- באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי-סביר - מימון דק
- חיוב בעל מניות של החברה מכוח הרמת מסך לעומת חיוב אורגן של החברה בשל אחריות אישית למעשיו
- חברה פרטית קטנה
- הרמת מסך לטובת בעל המניות
- רישום פיקטיבי של בעלות על מניות ושל ניהול החברה
- הרמת מסך בדיני עבודה
- סמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך
- ניהול כושל או רשלני
- חתימה על הסכם עסקי בין חברות
- דחיית בקשה להרמת מסך בשל שיהוי בלתי-מובן
- הקמת חברה לשם כסות פורמלית גרידא לפעילות הנתבעים
- פעולות שאינן לטובת החברה
- מעשים ומחדלים שיש בהם כדי להרים את מסך ההתאגדות של החברה
- נושה שער לקושי הפיננסי של חברה ועל-אף זאת המשיך לספק סחורה
- אשכול חברות
- ניהול חברות במקביל לצורך תמרון ורמיה
- בתביעה להרמת מסך יש להוכיח כי הנתבע אכן בעל מניות בחברה, איריס מרקוס
- כרטיסי טיסה למנהלים
- נתבע שפעל להשגת הסכם פשרה בחוסר תום-לב ובתרמית כלפי התובעת
- הרמת מסך לבקשת מפרק חברה
- בעל מניות פאסיבי
- הגשת תביעה בעילת הרמת מסך כנגד אורגן או שלוח של החברה בטרם הוגשה תובענה כנגד החברה על-ידי הגשת תביעה למפרק החברה
- חברה מחוקה
- תשלום עבור סחורה אשר סיפקה התובעת לנתבעים
- השעיית זכות הפירעון - סעיף 6(ג) לחוק החברות
- סעיף 7 לחוק החברות - הגבלת עיסוקים
- דיני הרמת מסך - הלכות בתי-משפט
- דוגמאות כתבי טענות
סעיף 6 לחוק החברות לפני תיקון מס' 3 התשס"ה
בעבר {תיקון לחוק החברות (חוק החברות (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005, התיקון נכנס לתוקף ב- 17.3.05} חל נוסחו הרחב והמקורי של סעיף 6 לחוק.על-פי סעיף 6 הישן {לפני תיקון מס' 3} מנה הסעיף מספר עילות אשר יצדיקו הרמת מסך. ואלה הן: מצבים של הקמה של החברה למטרות תרמית ו/או ערבוב נכסיה עם נכסיו של בעל המניות ו/או מימון עצמי דק מדי ו/או הברחת נכסים אל בעלי המניות ללא תמורה ראויה ו/או ניהול החברה באופן שאינו לטובת החברה או שיש בו הטלת סיכון בלתי-סביר ו/או שימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה באופן שיש בו כדי לקפח אדם {לרבות עובדיה} או לסכל כוונתו של כל דין {לרבות דיני העבודה} או לפגוע בעשיית צדק ו/או חוסר תום-לב.
על סעיף 6 לחוק החברות בנוסחו הישן נשמעו ביקורות.
לדעתו של פרופ' י' גרוס כי לאור אופיה המיוחד של דוקטרינת הרמת המסך, הגמישות הנדרשת ממנה וההיקף הבלתי-ניתן לצפיה של תחולתה, קשה ואף לא רצוי לקבוע הוראה חקוקה "המכוונת למצות את דיניה". לדידו "ההסמכה להרמת המסך כפי שנקבעה בחוק גורפת מדי", והיא עלולה להביא להטלת אחריות אישית על בעלי מניות, אף שלא נטלו חלק בניהול הכושל. גישה ביקורתית זו דוגלת, איפוא, בתורה הקלאסית של האישיות הנפרדת.
לדעתה של ד"ר אירית חביב-סגל {דיני חברות, 248, 280} "נראה שאין כל אפשרות ליצור הכללה ראויה כלשהי של המבחנים להרמת המסך... אכן, מעבר לניסיון המובן של בית-המשפט להימנע ממתן תוקף לתוצאות לא צודקות ואף מוזרות של עיקרון האישיות הנפרדת, רוויה הדוקטרינה של הרמת המסך במטפורות ובאסוציאציות, אשר יקשה לדלות מתוכן כללים שיטתיים מנחים... אומנם נראה שחוק החברות החדש מבקש למסד את הלכת הרמת המסך, ולקבעה כהלכה כללית ומרכזית בפסיקה בדיני החברות, אלא שגם המבחנים שקובע החוק החדש להרמת המסך הם מבחנים גמישים בלבד, אשר ספק אם די בהם על-מנת לשנות בצורה מהותית את התפתחותה של ההלכה השיפוטית בסוגיה זו".
לדעתה יש לצפות, כי גם בעתיד תשוב דוקטרינה זו למקום צדדי, שיישמר למקרים קיצוניים בלבד.
הצד השווה שבאמירות הללו - של פרופ' י' גרוס וד"ר אירית חביב-סגל - הוא בגישה הקזואיסטית הזהירה, ללא הכללות דוקטרינליות {ע"א 10582/02 ישראל בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ, תק-על 2005(4), 270 (2005)}.