דיני הרמת מסך בראי חוק החברות
הפרקים שבספר:
- דיני הרמת מסך בראי חוק החברות - מבוא
- האישיות המשפטית הנפרדת ועיקרון הרמת המסך
- הסמכות לדון בסוגיית הרמת המסך
- הקריטריונים לאיזון הראוי בין עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת לבין העקרונות של דיני הגביה
- מעגל היריבות
- ריבוי הכיוונים להרמת מסך ומקרים שונים של הרמת מסך החולשים לתחומי משפט אחרים
- המטוטלת הנעה בין הגישות בדיני הרמת המסך
- סעיף 6 לחוק החברות לפני תיקון מס' 3 התשס"ה
- סעיף 6 לחוק החברות - הרמת מסך {לאחר תיקון מס' 3 התשס"ה}
- שימוש באישיותה המשפטית של החברה לשם ביצוע הונאה או קיפוח נושה
- באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי-סביר - מימון דק
- חיוב בעל מניות של החברה מכוח הרמת מסך לעומת חיוב אורגן של החברה בשל אחריות אישית למעשיו
- חברה פרטית קטנה
- הרמת מסך לטובת בעל המניות
- רישום פיקטיבי של בעלות על מניות ושל ניהול החברה
- הרמת מסך בדיני עבודה
- סמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך
- ניהול כושל או רשלני
- חתימה על הסכם עסקי בין חברות
- דחיית בקשה להרמת מסך בשל שיהוי בלתי-מובן
- הקמת חברה לשם כסות פורמלית גרידא לפעילות הנתבעים
- פעולות שאינן לטובת החברה
- מעשים ומחדלים שיש בהם כדי להרים את מסך ההתאגדות של החברה
- נושה שער לקושי הפיננסי של חברה ועל-אף זאת המשיך לספק סחורה
- אשכול חברות
- ניהול חברות במקביל לצורך תמרון ורמיה
- בתביעה להרמת מסך יש להוכיח כי הנתבע אכן בעל מניות בחברה, איריס מרקוס
- כרטיסי טיסה למנהלים
- נתבע שפעל להשגת הסכם פשרה בחוסר תום-לב ובתרמית כלפי התובעת
- הרמת מסך לבקשת מפרק חברה
- בעל מניות פאסיבי
- הגשת תביעה בעילת הרמת מסך כנגד אורגן או שלוח של החברה בטרם הוגשה תובענה כנגד החברה על-ידי הגשת תביעה למפרק החברה
- חברה מחוקה
- תשלום עבור סחורה אשר סיפקה התובעת לנתבעים
- השעיית זכות הפירעון - סעיף 6(ג) לחוק החברות
- סעיף 7 לחוק החברות - הגבלת עיסוקים
- דיני הרמת מסך - הלכות בתי-משפט
- דוגמאות כתבי טענות
הסמכות לדון בסוגיית הרמת המסך
לכל בית-משפט הדן בסכסוך בין חברה לבין צדדים אחרים קיימת הסמכות לדון בסוגיית הרמת המסך.בית-המשפט השלום {ת"א (ת"א-יפו) 32247/06 רוט שי נ' שחף נחמיה ואח', תק-של 2008(4), 3978 (2008)}; בית-המשפט המחוזי {ת"א (חי') 454/02 בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נ' פנידר חברה להשקעות בע"מ - בפירוק ואח', תק-מח 2008(3), 8610 (2008)}; בית-המשפט העליון {ע"א 10582/02 ישראל בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ, תק-על 2005(4), 270 (2005)}; בית-דין לעבודה {עב' (חי') 3021/05 בילדר איגור נ' איגלו תשתיות (1991) בע"מ ואח', תק-עב 2008(3), 3345 (2008)}; בית-משפט לענייני משפחה; בוררים ואף בית-משפט לתביעות קטנות {כב' השופט א' רובינשטיין ב- רע"א 8144/04 מיכאל בודקר נ' ברטה בשקירוב ואח', תק-על 2005(1), 3466 (2005) הכיר בסמכותו של בית-המשפט לתביעות קטנות לדון בסוגיית הרמת המסך ולהפעילה במידת הצורך; ראה גם ת"ק (אי') 1607/04 אבי בן שטרית נ' יניב כהן ואח', תק-של 2008(2), 20822 (2008); ת"ק (חי') 715/07 נאוה קלדרון נ' יואל גלעד - "ניאו טכנולוגיות מחשבים", תק-של 2007(3), 23023 (2007)}; רשם ההוצאה לפועל {על-פי החלטת כב' השופטת ה' שטיין ב- ע"א (ת"א) 1310/99 יעקב אורי בע"מ נ' אקורד מפיקים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו, נקבע כי לרשם ההוצאה לפועל נתונה הסמכות להורות על הרמת מסך ההתאגדות, שכן סמכותו כסמכות בית-המשפט} - לכולם נתונה הסמכות לדון בדוקטרינת הרמת המסך וזאת להבדיל מן דוקטרינות אחרות בדיני חברות שהסמכות לדון בהם נתונה לבית-משפט המחוזי.
הדעה הרווחת לעניין הסמכות היא כי הרמת מסך נתונה לסמכותו העניינית של כל בית-משפט. גישה הנוקטת פרשנות דווקנית, אשר לפיה רק בית-המשפט המחוזי מוסמך להרים את מסך ההתאגדות, מנוגדת לתכליתו של סעיף 6 לחוק החברות {ד"ר י' כהן דיני חברות, חלק א' (הוצאת לשכת עוה"ד, מהדורה התשס"ז-2007), 407}.
לדעתו של י' כהן, המסקנה כי סמכות זו נתונה רק לבית-המשפט המחוזי אינה מביאה לידי יישום תכלית החוק, ותוצאתה בלתי-נסבלת. הסמכות שהוענקה לבית-המשפט המחוזי מתווספת לסמכויות הערכאות האחרות, ואיננה שוללת אותן.
מבחינה לשונית ניתן לבסס זאת על כך, שסעיף 6 לחוק החברות מדבר על "בית-משפט", להבדיל מ"בית-המשפט" אשר בסעיף ההגדרות שבחוק, ועל-כן ניתן לטעון כי "בית-משפט" משמעו כל בית-משפט, ולאו דווקא בית-המשפט המחוזי, אליו מפנה סעיף ההגדרות {ראה גם ד"ר י' בהט חברות, החוק החדש והדין, כרך ראשון (מהדורה 10, תשס"ט-2008), 184; ת"א (הרצ') 21241-06-09 משאות הגולן 2000 (1996) בע"מ נ' צבי קרבס, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010); ת"ט (ת"א-יפו) 216063-09 יוסף שעאר נ' עיריית רמת גן, תק-של 2010(2), 16833 (2010)}.