דחיית בקשה להרמת מסך בשל שיהוי בלתי-מובן

ב- ת"א (פ"ת) 6200/04 {אלכסנדר פוז'נקו נ' ענבל פ.פ. עבודות בניין בע"מ ואח', תק-של 2008(1), 11282 (2008)}, בית-המשפט דחה בקשה להרמת מסך בשל שיהוי. בית-המשפט קבע:

"25. התובע הגיש את תביעתו במקור נגד הנתבעת בלבד. רק לאחר שהתברר לתובע שאם יינתן פסק-דין נגד הנתבעת כנראה שלא יהיה ניתן לממש את פסק-הדין נגדה מאחר והיא הפסיקה את פעילותה, ונודע לתובע שהנתבע הקים גם חברה אחרת בשם "ויטפיל" בעלת אותן מטרות ובעלי מניות, הוסיף התובע את הנתבע 2 כנתבע נוסף והוא מבקש להרים את מסך ההתאגדות של הנתבעת ולחייב באופן אישי גם את הנתבע כמנהל ובעל מניות בנתבעת.

26. בכך שחברה הפסיקה לפעול, אין די על-מנת לחייב את מנהליה בחבות אישית. גם העובדה שהוקמה חברה אחרת, אין בה, כשלעצמה, להוביל מיד למסקנה שנעשה מעשה תרמית ולחייב את מנהלי החברה בחבות אישית. התובע לא הוכיח כי הקמת החברה האחרת נעשתה כדי 'להונות אדם או לקפח נושה של החברה', ולא כי 'בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן', כאמור בסעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999.

27. הכלל הוא אישיות משפטית נפרדת של החברה והחריג הוא אחריות אישית של מנהליה. התובע התקשר עם החברה הנתבעת ולא עם הנתבע באופן אישי. איני רואה עילה להרמת המסך ולחיוב הנתבע באופן אישי. אני דוחה, על-כן, את טענות התובע כנגד הנתבע ואת התביעה נגדו באופן אישי.

יצויין, כי אם התובע לא היה משתהה כל כך בהגשת התביעה, שיהוי בלתי-מובן ובלתי-מוצדק שלעצמו, היתה התביעה מוגשת, כך נראה, בטרם הפסיקה הנתבעת את פעילותה. כפי שאמר הנתבע:

'למה חיכה התובע משנת 1996 עד 2001 כדי לתבוע את ענבל? ענבל היתה בחיים עד שנת 1998. רק בחודש ינואר 1999 היא היתה סגורה. היתה אפשרות לתבוע ולבקש כסף אם היה מגיע לו אז.'
(עמ' 20, שורות 21-1, שורה 2)

למעשה התובע מבקש לחייב את הנתבע באופן אישי רק בשל מחדלו שלו שלא תבע את הנתבעת בזמן אלא לאחר כ- 7 שנים."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

דחיית בקשה להרמת מסך בשל שיהוי בלתי-מובן