דיני הרמת מסך בראי חוק החברות
הפרקים שבספר:
- דיני הרמת מסך בראי חוק החברות - מבוא
- האישיות המשפטית הנפרדת ועיקרון הרמת המסך
- הסמכות לדון בסוגיית הרמת המסך
- הקריטריונים לאיזון הראוי בין עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת לבין העקרונות של דיני הגביה
- מעגל היריבות
- ריבוי הכיוונים להרמת מסך ומקרים שונים של הרמת מסך החולשים לתחומי משפט אחרים
- המטוטלת הנעה בין הגישות בדיני הרמת המסך
- סעיף 6 לחוק החברות לפני תיקון מס' 3 התשס"ה
- סעיף 6 לחוק החברות - הרמת מסך {לאחר תיקון מס' 3 התשס"ה}
- שימוש באישיותה המשפטית של החברה לשם ביצוע הונאה או קיפוח נושה
- באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי-סביר - מימון דק
- חיוב בעל מניות של החברה מכוח הרמת מסך לעומת חיוב אורגן של החברה בשל אחריות אישית למעשיו
- חברה פרטית קטנה
- הרמת מסך לטובת בעל המניות
- רישום פיקטיבי של בעלות על מניות ושל ניהול החברה
- הרמת מסך בדיני עבודה
- סמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך
- ניהול כושל או רשלני
- חתימה על הסכם עסקי בין חברות
- דחיית בקשה להרמת מסך בשל שיהוי בלתי-מובן
- הקמת חברה לשם כסות פורמלית גרידא לפעילות הנתבעים
- פעולות שאינן לטובת החברה
- מעשים ומחדלים שיש בהם כדי להרים את מסך ההתאגדות של החברה
- נושה שער לקושי הפיננסי של חברה ועל-אף זאת המשיך לספק סחורה
- אשכול חברות
- ניהול חברות במקביל לצורך תמרון ורמיה
- בתביעה להרמת מסך יש להוכיח כי הנתבע אכן בעל מניות בחברה, איריס מרקוס
- כרטיסי טיסה למנהלים
- נתבע שפעל להשגת הסכם פשרה בחוסר תום-לב ובתרמית כלפי התובעת
- הרמת מסך לבקשת מפרק חברה
- בעל מניות פאסיבי
- הגשת תביעה בעילת הרמת מסך כנגד אורגן או שלוח של החברה בטרם הוגשה תובענה כנגד החברה על-ידי הגשת תביעה למפרק החברה
- חברה מחוקה
- תשלום עבור סחורה אשר סיפקה התובעת לנתבעים
- השעיית זכות הפירעון - סעיף 6(ג) לחוק החברות
- סעיף 7 לחוק החברות - הגבלת עיסוקים
- דיני הרמת מסך - הלכות בתי-משפט
- דוגמאות כתבי טענות
ריבוי הכיוונים להרמת מסך ומקרים שונים של הרמת מסך החולשים לתחומי משפט אחרים
ברוב המקרים, בית-המשפט מתבקש להרים את מסך ההתאגדות לבקשת נושה של החברה, על-מנת שיהיה ניתן להטיל אחריות אישית על בעלי המניות של החברה, וכך הנושה יוכל להיפרע מכיסם של בעלי המניות של החברה.ואולם, ישנם מצבים אחרים שלשמם התבקש בית-המשפט להרים את מסך ההתאגדות של החברה.
מצב אפשרי הוא זה שבעל מניות, בכדי לתבוע חייב של החברה, עשוי לבקש מבית-המשפט להרים את מסך ההתאגדות של החברה.
כיוון נוסף של הרמת מסך, נושים של חברת-הבת, במקרים של אשכול חברות, עשויים לבקש מבית-המשפט את הרמת המסך וזאת על-מנת להיפרע מחברת-האם.
כמו-כן, עשוי להתרחש המצב ההפוך שנושי חברת-האם יבקשו מבית-המשפט הרמת מסך ובכך להיפרע מחברת-הבת.
מקרים נוספים של הרמת מסך שנדונו בפסיקה וחולשים על תחומי משפט אחרים מחוץ לדיני החברות הם: בית-המשפט סטה מכללי העדיפות החלים בפשיטת רגל ובפירוקים {ת"א (ת"א) 1478/89 מירון אורן נ' שם טוב, פ"מ נא(ג), 239}. בית-המשפט הרחיב את חובות הגילוי החלות על חברות מכוח דיני ניירות ערך {ע"ש (ת"א) 737/89 א.צ. ברנוביץ נכסים והשכרה בע"מ נ' הרשות לניירות ערך, פ"מ נא(ב), 89}, מקרה נוסף שבו התבקש בית-המשפט להרים את מסך ההתאגדות אשר השפיע על תחולתו של חוק הגנת הדייר {ע"א 543/89, רע"א 422/89 פלאי והחברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ נ' בנק לאומי בע"מ, פ"ד מה(1), 529 (1990)}, ולעיתים שימשה הרמת המסך על-מנת להתאים את ההכרעה השיפוטית ל"מהות הכלכלית האמיתית" של העסקות הנדונות {ת"פ (ת"א-יפו) 40067/99 פרקליטות מחוז תל-אביב - מיסוי וכלכלה נ' ז'ק בן שמואל כהן ואח', תק-מח 2004(3), 7534 (2004)}.

