זכות מוסרית

1. סעיף 45 לחוק זכות יוצרים
1.1 הדין
סעיף 45 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"45. הזכות המוסרית - זכות אישית
(א) ליוצר של יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית או יצירה ספרותית, למעט תוכנת מחשב, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה.
(ב) הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר."

1.1.1 סעיף 4א לפקודת זכות יוצרים, 1924
סעיף 4א לפקודת זכות יוצרים, 1924 קובע כי:

"4א. זכות מוסרית (תיקון התשמ"א)
(1) מחבר זכאי ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה המקובלים.
(2) מחבר זכאי שלא ייעשה ביצירתו כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לאותה יצירה, העלולה לפגוע בכבודו או בשמו של מחברה.
(3) פגיעה בזכות לפי סעיף זה היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין (נוסח חדש), יחולו עליה.
(4) זכותו של מחבר לפי סעיף זה לא תהיה תלויה בזכותו החמרית באותה יצירה, והיא תעמוד לו אף לאחר שזכות זו, כולה או מקצתה, הועברה לאחר.
(5) בתביעה לפי סעיף זה זכאי המחבר לפיצויים בסכום שיקבע בית-המשפט לפי נסיבות המקרה, אף אם לא הוכיח נזק ממון; הוראה זו לא תגרע מסמכות אחרת של בית-המשפט לפי פרק ה' לפקודת הנזיקין (נוסח חדש)."

1.2 הצעת החוק - דברי הסבר
דיני זכות יוצרים היא זכות כלכלית לניצול היצירה, אולם בצידה ישנה זכות נוספת ואישית הנובעת מהקשר האישי המיוחד שנוצר בין היוצר ליצירתו- "הזכות המוסרית". זכות זו עוגנה בסעיף 4א לפקודה כמו-כן היא מתחייבת מסעיף 6bis לאמנת ברן.

סעיף-קטן 4א(א) לפקודה לא מגדיר את סוגי היצירות להן יש ליוצר זכות מוסרית במפורש, לכן החוק החדש קבע כי הזכות המוסרית תהיה רק ביחס ליצירות אומנותיות, דרמטיות ומוזיקליות, למעט תוכנת מחשב.

כמו-כן, ההגנה לא חלה על מפיק התקליט. הסיבה לכך היא שאומנם תוכנת מחשב ותקליט מוגנים כיצירות אך אין בין היוצר ליצירתו זיקה מיוחדת. הזכות המוסרית קיימת רק לגבי יצירות שמתקיימים בהם התנאים הקבועים בפרק ב' וטרם חלפה לגביהם תקופת זכות היוצרים. יובהר כי באותה מידה שתחולת זכות היוצרים מוגבלת לדרך הביטוי כך גם הזכות המוסרית מתייחסת ליצירה עצמה ולא תשתרע על רעיונות ויסודות אחרים בלתי-מוגנים שמובטאים ביצירה.

סעיף-קטן 4א(ב) קבע כי זכות בתוכנת מחשב, לפי סעיף זה, לא תהיה תלויה בזכות החומרית באותה יצירה והיא תעמוד לו גם לאחר שזכות זו, כולה או מקצתה הועברה לאחר. ההסדר, כך מבקש הסעיף להבהיר, נעשה על-מנת לחזק את הקביעה כי זכות מוסרית היא אישית ולא ניתנת להעברה והוראות פרק ה' עוסקות בבעלות ובעסקות בזכות היוצרים בלבד.

1.3 ההלכה הפסוקה
1.3.1 הזכות מוסרית והעברתה
הבעלים הראשון של זכות יוצרים הינו מחברה, כך נקבע ב- ת"א (ת"א) 18058/05 {דני לבנשטיין נ' רפי גינת ואח', תק-של 2007(2), 21138 (2007)}, לכן אומנם ניתן להעביר את הבעלות החומרית על היצירה אך לא את הזכות המוסרית. הסיבה לכך היא, לפי ת"א (יר') 9467-05-10 {סודי סינטיה רוזנגרטן נ' נעמי רגן, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.11.14)} היא שהזכות המוסרית הינה זכות אישית שלא ניתנת להעברה.

1.3.2 מעמדה של הזכות המוסרית
ת"א (יר') 9080/07 {כהן מזל (מולי) נ' סולומון סויסה שמעון, תק-מח 2009(4), 5854 (2009)} מציין כי הזכות המוסרית לא ניתנת להעברה והיא תעמוד לאומן אף אם האומן מכר את זכויות היוצרים. אי-יכולת העברת הזכויות היא אחד מהמקרים הנדירים של זכות בלתי-עבירה שמתנה על חופש החוזים. לכן, כך נקבע בפסק-הדין, שומה על בית-המשפט לאכוף את העדר החוקיות שבהעברתן בקפידה ורק בנסיבות של חוסר תום-לב קיצוני, יושתק מעניק הזכות מלטעון כי הזכות איננה עבירה.

1.3.3 שימוש הוגן
ב- ת"א (יר') 8211-09 {דן פורגס נ' בית חינוך תיכון גליל מערבי ואח', תק-של 2011(3), 36267 (2011)} נקבע כי שימוש הוגן לא גורע מהזכות לקרדיט והפרה כזו היא הפרת זכותו המוסרית של היוצר.

1.3.4 הזכות לקרדיט
ב- ת"א (ת"א) 52729/06 {הלפרין יעקב נ' ג.ל. קוטור בע"מ ואח', תק-של 2008(2), 15486 (2008)} נקבע כי הזכות לקרדיט גם היא נפרדת מהזכות הכלכלי-החומרית. בנוסף נקבע כי הזכות המוסרית לא תלויה בזכות החומרית ביצירה והיא עומדת למחבר לאחר שהזכות החומרית, כולה או מקצתה, הועבר לאחר.

1.3.5 תקופת הזכות המוסרית והגנתה
ב- ת"א (ת"א) 1219-09 {רות פוגטש ואח' נ' כנרת זב"מ-דביר מוציאים לאור בע"מ ואח', תק-מח 2013(1), 14571 (2013)} נקבע כי הזכות המוסרית שייכת ליוצר או לצאצאיו, בין אם הם הבעלים ביצירה שבמוקד המחלוקת ובין אם לא. תקופת הזכות המוסרית היא כפי שנקבע בסעיף 44 לחוק החדש. כמו-כן מי שרשאי להגיש תובענה בשל פגיעה בזכות המוסרית היא רק היוצר, ולאחר מותו - רק בן הזוג, צאצא, הורה או אח של היוצר.

1.3.6 זכות מוסרית ביצירה אדריכלית
ב- ע"א 23222-09-12 {המרכז למוסיקה ע"ש פליציה בלומנטל נ' נילי פורטוגלי, תק-מח 2013(3), 21155 (2013)} מבהיר כי יצירה אדריכלית לפי החוק החדש כוללת בתוכה בניין או מבנה אחר או מודל לבניין או למבנה והזכות המוסרית הקיימת ליצירה כזו היא גם אישית ולא ניתנת להעברה.

1.3.7 זכות מוסרית של עובד
ת"א (נצ') 26485-09-11 {קייקי כפר בלום ובית הלל ש.מ. ואח' נ' צוק מנרה בע"מ, תק-מח 2012(4), 22076 (2012)} קובע כי הזכות המוסרית תעמוד ליוצר גם לגבי יצירה שנוצרה במהלך עבודתו אצל מעביד.

2. סעיף 46 לחוק זכות יוצרים
2.1 הדין
סעיף 46 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"46. זכות מוסרית מהי
זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר:
(1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין;
(2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר."

2.2 הצעת החוק - דברי הסבר
הזכות המוסרית בסעיף זה הינו זכות היוצר כי היצירה תיוחס לו ושהיצירה לא תסולף באופן הפוגע בכבודו. הזכות המוסרית הזו אינה מוחלטת ותהיה חשיבות להיקף ולמידה המקובלים.

כשמדובר על סילוף היצירה תוגבל לפעולות ביצירה הפוגעות בכבוד או בשם היוצר והתביעה על הפרתה מסוייגות בסייג של סבירות.

מעשה ספציפי שנעשה ביצירה בהסכמת היוצר לא תהווה הפרה של הזכות המוסרית, בנוסף, היוצר רשאי לוותר על זכות מוסרית ביצירה בצורה שעשויה להתייחס לפעולות בלתי-מוגדרות מראש ביצירה ובכתב.

2.3 ההלכה הפסוקה
2.3.1 הזכות המוסרית
ת"א (מרכז) 5315-04-08 {הוצאת קורן ירושלים בע"מ ואח' נ' מיקרוסופט ישראל בע"מ ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (03.07.12)} מגדיר את הזכות המוסרית כזכות שהיא בנוסף לזכויות היוצרים החומריות ביצירות נשוא התובענה, מגלמת כל יצירה בחובה גם זכות מוסרית של היוצר והזכות כוללת בין השאר את זכותו היוצר לייחוס שמו על גבי יצירתו, זכותו לשלמות יצירתו ואי-שינויה.

ב- רע"א 7774/09 אמיר ויינברג נ' אליעזר ויסהוף, תק-על 2012(3), 10679 (2012)} נעשתה אבחנה בין הדין החדש לדין ישן האומרת כי יש מקרים בהם זכות המוסרית מופרת רק במובן של פגיעה בזכות לייחוס, זאת מאחר שהשינוי שהתקבל בחוק זכות יוצרים החדש מעיד על כוונת המחוקק להגביל את הזכות המוסרית והחוק החדש נועד להבהיר את הדין הקיים ולא לשנותו.

ב- ת"א 9289/09 {אסף יצחק גולני נ' ד"ר משה כהן, תק-מח 2012(1), 32063 (2012)} נקבע כי במקרים שבהם ברור שמדובר ביצירה עצמאית של יוצר נוסף שלא מזוהה עם היוצר המקורי שנעשה שימוש ביצירותיו, קשה לדבר על פגיעה במוניטין, בשמו ובאינטרסים של היוצר הראשון זאת מאחר שאותה יצירה נוספת לא מיוחסת אליה ואינה מזוהה עימו.

2.3.2 הזכות לשלמות
שמירה על כבודו ושמו של היוצר הינה זכות של שלמות היצירה והיא הוגדרה כבעלת חשיבות מעשית גדולה ביותר משלל ביטויה של הזכות המוסרית. הצגה פוגענית של יצירה עלולה לגרום ליוצר סבל ועוגמת נפש קשים, בלא כל קשר כיצד הדברים נתפסים בעיני אחרים וזאת לאור הקשר הרגשי העמוק של היוצר ליצירתו והמסר אותו הוא מבקש להעביר באמצעותה. האופי הייחודי והאינדיבידואלי במובהק של יצירת אמנות גורם לזיקה חזקה במיוחד בין יוצר ליצירה {ת"א (יר') 9467-05-10 סודי סינטיה רוזנגרטן נ' נעמי רגן, פורסם באתר האינטרנט נבו (11.11.14) (להלן: "עניין סודי"}."

2.3.3 הפרת הזכות לשלמות היצירה
זכות זו, מוגדרת ב- ת"א (ת"א) 1219-09 {רות פוגטש ואח' נ' כנרת זב"מ-דביר מוציאים לאור בעמ ואח', תק-מח 2013(1), 14571 (2013)} כזכות חשובה מבין זכויות-המשנה של הזכות המוסרית. זכות זו אף הוגדרה כ"לב-ליבה של הזכות המוסרית", שכן היא דורשת לבצע איזון עדין יותר בין זכויות וחרויות שונות וטומנות בחובה הכרעה ערכית ותרבותית עמוקה יותר. עוד נאמר כי יש לה חשיבות כה גדולה מכוון שבמשטר אשר לא מגן על זכות היוצר לשלמות יצירותו, נותן לאחרים שאינם בעלי היצירה לנגוס בה ולעשות בה ככל העולה על ראשם.

עניין סודי דן בשאלה כיצד יש להוכיח הפרה של הזכות לשלמות. פסק-הדין גורס כי יש חובה להוכיח קיומם של שני יסודות:

2.3.3.1 היסוד הראשון, סילוף
ב- ע"א 23222-09-12 {המרכז למוסיקה ע"ש פליציה בלומנטל נ' נילי פורטוגלי, תק-מח 2013(3), 21155 (2013), (להלן:"הלכת פליציה")} נאמר כי הביטוי סילוף קשור לשינוי טקסטואלי ויתאים ליצירה ספרותית או דרמטית. שיבושי לשון וטעויות דפוס עשויים להעלות כדי פגיעה בזכות מוסרית. בנוסף, סילוף, הוא שינוי אופן הביטוי שחיבר היוצר או בתוכנו עד שהוא כבר לא תואם את החלטותיו היצרתיות של היצירה ואת המסר שלה. מטבעו, הסילוף יגרום במרבית המקרים לפגיעה בכבוד היוצר ובשמו. דוגמאות לסילוף יהיו עריכה וקיצור של תוכנית טלויזיה, הוספת צבעים לסרט קולנוע שהוסרט בשחור-לבן משיקולים אומנותיים, הוצאה לאור של ספר באיכות הדפסה, צבע ונייר ירודים ועוד.

2.3.3.2 היסוד השני, פגיעה בכדי לפגוע בכבוד או בשמה הטוב של היצירה
די בכך שנעשות ביצירה פעולות שמציגות אותה באופן שפוגע ביוצר. יסוד זה יוכח, בהתאם להלכת פליציה לאחר שיבחן בין היתר האם הציבור עלול לסבור בטעות כי היצירה הפגומה או המסולפת היא יצירת היוצר, האם מידת השינוי פוגע במאפייניה היצרתיים והאם נעשו שינויים קודמים ביצירה. המבחן הינו אובייקטיבי בעל מימד סובייטיבי אשר מתמקד בסבירות היפגעותו של היוצר מהסילוף ולא בסבירות הפעולה הפוגענית.

יש מקום להבהיר כי ת"א (ת"א) 1219-09 {רות פוגטש ואח' נ' כנרת זב"מ-דביר מוציאים לאור בע"מ ואח', תק-מח 2013(1), 14571 (03.03.13), (להלן: "הלכת פוגטש")} גורס כי פגיעה בשלמות היצירה תיבחן לאור שיקולים המנויים בסעיף 50 לחוק החדש ולאור מבחן הסייג הסביר אשר מהווה טענת הגנה כל עוד מדובר בפגיעה שהיא סבירה בנסיבות העניין.

ב- ת"א (פ"ת) 45536-07-11 {תומר אפלדורף נ' יואב יצחק ואח', תק-של 2013(1), 27750 (2013)} מובאים בקצרה אותם המקרים אשר לא ייחשבו פגיעה בזכות המוסרית:

אופי היצירה שביחס אליה נעשתה פעולה; אופי הפעולה ומטרתה; יצירתה של היצירה על-ידי העובד במסגרת עבודתו או לפי הזמנה; המקובל בענף; הצורך בעשיית הפעולה, לעומת הפגיעה שנגרמה ליוצר כתוצאה ממנה.

2.3.3.3 מבחן הסייג הסביר
הלכת פילציה מציינת כי מבחן הסייג הסביר מהווה טענת הגנה, כל עוד מדובר בפגיעה שבנסיבות העניין. ב- ת"א (חי') 1071-05{אדיב דאוד נ' עמותת אגודת הגליל למחקר ושירותי בריאות, ע"ר ואח', תק-מח 2010(4), 507 (2010)} הסייג של פעולה סבירה בנסיבות העניין תכליתה לאפשר לבית-המשפט לאזן בין האינטרסים האישיים של היוצר ביצירתו לבין אינטרסים לגיטימיים אחרים ביצירה כגון האינטרס הכלכלי של עותק פיזי של יצירה, האינטרסים הציבורים ועוד.
מבחן זה, לפי הלכת פוגטש יעשה רק לאחר שנקבע באמצעות מבחן שממילא הוא בעל רכיב אובייקטיבי, כי אכן נפגע שמו או כבודו של היוצר ופגיעה זו עלולה להביא לחריגה מאיזון בין אינטרסים מתנגשים. מבחן זה ירוקן את הזכות לשלמות במידה ניכרת כזכות שמרכז הכובד שלה הוא הגנה על אישיותו הסובייקטיבית של היוצר ותהפוך אותה לזכות הנמדדת על-פי אמת-מידה אובייקטיבית לחלוטין.

הגדרת שינוי, כך גורס ת"א (ת"א) 23976/07 {קוק שוקי נ' עומר שמאי הכהן ואח', תק-של 2009(2), 7196 (2009)}, היתה בעבר נושא שבמחלוקת, אך לאחר חיקוק החוק החדש הובהר כי כל שינוי יהווה סילוף כמו-כן גם שינוי צבע רקע מהווה "שינוי".

2.3.4 זכות ההורות
זכות זו, לפי פסק-הדין הלכת פוגטש נקרא גם "זכות לייחוס" היא זכותו של היוצר כי יצירתו תפורסם בציון שמו.

מוסיף ואומר בית-המשפט בעניין ת"א (ת"א) 1551-08 {אבירמה גולן ואח' נ' דובי גל ואח', תק-מח 2012(2), 3650 (2012)} כי הזכות המוסרית או הזכות לייחוס, היא למעשה זכות היוצר, כי שמו ייקרא על יצירתו ולא ייעשה בה שינוי או סילוף.

הלכת פוגטש מבהירה גם כי ליוצר עומדת הזכות ששמו יקרא על היצירה בהיקף ובמידה הראויים לנסיבות העניין וזאת במטרה שהמבחן לקביעת ההיקף והמידה ייבחן ויקבע על-ידי בית-המשפט על-פי אמות-מידה אובייטיביות וערכיות ולא רק על-ידי המשתמשים בפועל שיכולים לגרום לכך שישתרש נוהג פסול או בלתי-רצוי {ת"א (מרכז) 1549-08-07, מעריב - הוצאת מודיעין בע"מ ואח' נ' ביזנסנט בע"מ ואח', תק-מח 2012(4), 259 (2012)}.

ב- ת"א (צפת) 47980-02-12 {שאול ביטון נ' דג חי וברכה בע"מ, תק-של 2013(1), 62559 (2013)} נקבע כי כאשר מועתקים קטעים מיצירה ללא ציון שמו של יוצר היצירה המועתקת, הדבר יהיה הפרה של זכות היוצרים של הבעלים גם אם לא נפגעה הזכות לשלמות היצירה ולא נעשה סילוף או שינוי מהותי של היצירה.

במצב בו לא ברור כי לא הופרה זכות ההורות, אין צורך לקבוע האם שילוב תצלומים, למשל, מהווה שינוי או סילוף {ת"א (יר') 3560/09 אבי ראובני ואח' נ' מפה - מיפוי והוצאה לאור בע"מ ואח', תק-מח 2011(1), 3293 (2011)}.

ת"א (נצ') 26485-09-11 {קייקי כפר בלום ובית הלל ש.מ. ואח' נ' צוק מנרה בע"מ, תק-מח 2012(4), 22076 (2012)} דן בזכות הייחוס שהינה זכות שאינה מוחלטת אשר נבחנת באמת-מידה שיפוטית בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. בפסיקה נקבע כי החובה לייחס יצירה ליוצר קיימת בקשר רחבה של מקרים, לרבות פרסום תצלום בספר או עיתון. מנגד, לא נמצאו בפסיקה דוגמאות רבות למקרים בהם לא קמה חובה לאיזכור שם היוצר בנסיבות המקרה.

כשנעשה שימוש בתמונת היוצר ובדגש למטרה פרסומית, ללא אזכור שם היוצר, הדבר מהווה פגיעה בזכותו המוסרית. גדרי זכות היוצר הם ברי-הגנה ותפקידו של בית-המשפט לשמש חומה ליוצר באשר הוא, ביצירתו תוך מבט עתידי.

2.3.5 אבחנה בין זכות מוסרית לייחוס יצירה לבין זכות שיצירה לא תסולף
ב- ת"א (ת"א) 2068-07 {בנימין בילסקי נ' עיריית ראש העין ואח', תק-מח 2010(3), 17309 (2010)} ישנה האבחנה בין הפרת זכותו המוסרית לייחוס יצירתו לו, ובין זכותו שיצירתו לא תסולף. מדובר בזכויות נפרדות, שזכו לאזכור בסעיפים נפרדים - הן לפי החוק הישן (סעיפים 4א(1) ו- (2)) והן לפי החוק החדש (סעיפים 46(1) ו- (2)) - ואין הפרת האחת קשורה להפרת השניה. הדבר דומה להבדל בין ההפרה שבהעתקה לבין ההפרה שבהפצה, או בין ההפרה שבביצוע פומבי לבין ההפרה שבשידור אותו ביצוע.

2.3.6 שימוש הוגן כפגיעה בזכות המוסרית
הלכת פילציה מבהירה כי כל עוד לא שונה הייעוד ולא נעשה שינוי שהוא אינו בלתי-הפיך, למשל, תליית וילון באופן זמני ולצורך חיוני של הבניין אשר מוגן בזכויות מוסריות של בעל הזכויות. לכן נקבע כי דבר זה לא יהווה פגיעה בזכות המוסרית של בעל הזכויות בעיצוב הפנים של הבניין.

2.3.7 תביעה בגין הפרת זכות לשלמות היצירה
הלכת פוגטש קובעת כי ניתן לתבוע על הפרת זכות גם לאחר העברת הזכויות הכלכליות של היצירה.

ב- ת"א (יר') 8211-09 {דן פורגס נ' בית חינוך תיכון גליל מערבי ואח', תק-של 2011(3), 36267 (2011)} נקבע כי היקפו המוגבל של הפרסום, מטרתו ושיקולים הנוספים יכולים להביא לידי המסקנה כי הפיצוי המגיע לתובע בשל הפרת הזכות המוסרית הוא בהיקף מוגבל ומצומצם.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

זכות מוסרית