תוכנת מחשב

1. העתקת חוברות הדרכה והוראות הפעלה אותם יצרה התובעת
ב- ע"א 8374/13 {איי.פי.סי טכנולוגיות ייבוא ושיווק בעמ נ' Geo Vision Inc. (חברה זרה), תק-על 2014(1), 15091 (2014)} דן בית-המשפט בבקשה לצו מניעה קבוע אשר יאסור על המבקשים לעשות כל שימוש מסחרי או אחר בכרטיסים הנחזים להיראות כמוצרים מקוריים של Geo וכן להימנע מהעתקת התוכנות של Geo והמוצרים הנלווים אליהן.

המשיבה טענה כי המבקשים העתיקו את חוברות ההדרכה והוראות ההפעלה שיצרה Geo. כמו-כן, על גבי כל אחד מהכרטיסים הוטבע הסימן המסחרי הרשום Geo Vision, וזאת באופן מפר היוצר מצג מטעה בפני הלקוחות כי מדובר במוצר המקורי.

המבקשים טענו כי הכרטיסים נשוא התביעה נרכשו על ידן בסין, וכי לא מדובר במוצרים מזוייפים אלא במוצרים מתוצרת Geo אשר מיוצרים בסין תחת רישיון מאת Geo. עוד נטען כי מדובר במוצרים מיושנים מדור קודם, ומשכך הם נמכרים במחיר נמוך משמעותית מהמחיר בו נמכרים מוצרים חדשים של Geo.

המבקשים טענו בנוסף כי מדובר למעשה במוצרים המקורויים OEM (Original Equipment Manufacturer), אשר הינם מוצרים הנמכרים על-ידי יצרניהם על-מנת שהרוכש יוכל למתג אותם כרצונו או לא למתגם כלל, והם נמכרים על-ידי היצרנים במקביל למוצרי הדגל של היצרן המכונים מוצרי "פרימיום", אשר הינם המוצרים החדשים והמשוכללים יותר, ואשר ממותגים במיתוג הרשמי של היצרן.

בית-המשפט קבע כי אין למעשה מחלוקת שהמבקשים הפרו את סימן המסחר של המשיבות {GeoVision} ואת זכויות היוצרים שלהן בתוכנות ההפעלה ובחוברות ההדרכה.

לא זו אף זאת, נקבע כי טענתם החלופית של המבקשים, לפיה אף אם המוצרים אינם מוצרי OEM מקוריים הרי שהמבקשים סברו בתום-לב שכך הוא הדבר, המעט שיכלו המבקשים לעשות הוא לברר באופן יסודי עם החברה הסינית האם היא ספקית מורשית של Geo והאם המוצרים שהיא רוכשת ממנה הם מוצרים מקוריים.

נקבע כי ככל שהמבקשים נמנעו מלעשות כן, אין להם להלין אלא על עצמם, וכי בהחלט ייתכן שידעו אל נכון שהם רוכשים מהחברה הסינית מוצרים מזוייפים.

2. האיזון בין דיני זכות יוצרים לדיני התחרות
ב- ת"א (ת"א) 38918-12-09 { דנ-אל פתרונות תוכנה מתקדמים בעמ נ' גיל סנפיר, תק-מח 2014(2), 2638 (2014)} דן בית-המשפט בשאלה האם ומתי יש להגביל זכויות קניין רוחני משיקולי תחרות.

התובעת טענה כי הנתבע פנה ללקוחותיה והציג את עצמו כמי שפיתח תוכנה זהה לתוכנת דנאל, כמו-כן הנתבע אף הגדיל לציין לפני הלקוחות, כי התוכנה נראית ופועלת בדיוק כמו תוכנת דנאל וכי מבחינת הלקוחות לא יידרש דבר בכדי לעבור לתוכנת סנפיר, לא בהיבט ההטמעה ולא בהיבט ההדרכה, שכן התוכנה כולה, לרבות מסכי ההפעלה וממשקי המשתמש, זהה לתוכנת דנאל.

בנוסף, טענה התובעת כי בסיס הנתונים של תוכנת סנפיר, לרבות מבנהו ואפיונו, הקודים המשמשים בו, הגדרת השדות בו, שמות השדות בו והגדרת הנתונים השונים האפשריים בשדות בו, הועתק ברובו על-ידי הנתבע מבסיס הנתונים של תוכנת דנאל.

על רקע זה, הגישה התובעת את התביעה שלפני, שבמסגרתה היא טוענת כי הנתבע הפר את זכות היוצרים שלה בתוכנת דנאל, עוול כלפיה בעוולת גזל סוד מסחרי והתעשר שלא כדין על חשבונה.

הנתבע טען, כי המדובר בתביעת סרק, אשר כל מטרתה הינה הרתעת הנתבע וסיכול ניסיונותיו לחדור לשוק התוכנות לניהול תיקי השקעות ושימור מונופול התובעת בשוק זה. חדירה של מתחרה לשוק מונופוליסטי בתחום התוכנה, כבענייננו, לא תתאפשר אם לא יורשה המתחרה לפתח תוכנה אשר תאפשר למשתמש להשתמש בממשקים הדומים מבחינת מיקומם וחזותם הכללית לממשקים אותם הוא מכיר ואשר אליהם הוא רגיל.
עוד נטען, כי הוא אכן השתמש ברעיון של התובעת, אשר פיתחה תוכנה לתפעול וניהול תיקי ניירות ערך, אולם הוא נתן לו ביטוי מוחשי ויישם אותו באופן אחר ושונה מהתובעת. הנתבע טען כי לא העתיק את תוכנת דנאל והדמיון בין התוכנות מקורו בייעודן הזהה של שתי התוכנות ובשל הצרכים הפונקציונאליים והנתונים הדומים אשר הזנתם לתוכנה הינה מחוייבת המציאות.

בית-המשפט קבע כי אם לא נאפשר ליוצרים ולממציאים לנצל את המצאתם באופן בלעדי, לא יהיו תמריצים ליצירה, מחקר ופיתוח. זאת, בשל היות הקניין הרוחני טובין ציבורי, הכל יכולים להינות ממנו וקל להעתיקו. ללא דיני הקניין הרוחני, היוצר והממציא לא יתוגמלו על השקעתם. מטרת הגנה זו לעודד את היוצר לפתח יצירתיות ומקוריות התורמות לקידומם, להתפתחותם ולהעשרת עולמם של האדם ושל החברה בכל תחומי החיים.

עוד נקבע כי הגישה המצמצמת מכירה בכך שמותר לעשות שימוש מסויים במבנה, בסדר ובארגון של תוכנה קיימת לצורך חדירה לשוק, ובמיוחד שוק שבו שחקן מרכזי אחד, כבענייננו - וכדי להקל על משתמשים פוטנציאליים. יש להדגיש כי ענייננו כאן הוא באיזון הפנימי, בשאלה אם מדובר בהפרה. לפי הגישה המצמצמת, כאשר צורות הביטוי מוגבלות, יקשה על התובע להוכיח הפרה, ויהיה צורך בהעתקה כמעט מדוייקת.

3. תוכנת מחשב כיצירה ספרותית
ב- ת"א 3021/84 {APPLE COMPUTER Inc ידע מחשבים ותוכנה 1982 בע"מ נ' ניו קוב טכנולוגיות בע"מ פ"מ תשמ"ז(א), 397 (1984)} דן בית-המשפט בשאלה האם תוכנת מחשב הינה יצירה ספרותית המוגנת על-ידי חוק זכות יוצרים 1911.

התובעת טענה כי הנתבעת מייבאת ומוכרת מחשבים אישיים שבהם מותקנות יחידות זיכרון במעגלים משולבים, ומהן מועתקות התוכנות ללא הסכמתה של התובעת ומתוך מטרה לפגוע בזכות היוצרים שלה.

הנתבעת טענה כי היא לר מחכישה שהיא מייבאת ומוכרת בישראל את המחשבים כאמור אך לא מותקנות בהם תוכנות המדוברות. כמו-כן, טוענת הנתבעת כי ככל שידוע לה חלק גדול מהציוד שהתובעת טוענת כי היא מייצרת, לא מיוצר על ידה.

בית-המשפט קבע כי חוק זכות היוצרים יש לפרש בליברליות ובאופן מרחיב, וכי הרשימה בו איננה רשימה סגורה. כמו-כן, נקבע כי הגדרת "יצירה ספרתית" ניתן, אפשר וצריך להחילה על יצירות חדשות שהמחוקק לא התייחס אליהן, ובלבד שהן ראויות ומתאימות לכך, ככל תהליך ההתפתחות הטכנולוגית המתמשך והדינמי מחייב.

לפיכך, נקבע כי תוכנת מחשב שהיא פרי רוחו של האדם היוצר וכותב אותה, הינה "יצירה ספרותית" כמשמעותה בהגדרת החוק.

4. העתקת תוכנה על כל שלביה
ב- ת"א (ת"א) 1311/85 {עופר אחיטוב ואח' נ' ישראל הרפז ואח', פ"מ תשמ"ט(ג), 177 (1989)} דן בית-המשפט בשאלה האם תוכנת מחשב הינה יצירה הזכאית להגנת חוק זכות יוצרים (להלן: "החוק").

הנתבעים טענו כי שני השלבים הראשונים המוקדמים של התוכנה "הגדרת הדרישות" וה"תכנון" הינם בבחינת רעיונות שאינם מוגנים ועל-כן אינם יכולים להיות נשוא להגנת החוק.

בית-המשפט קבע כי ההגנה על זכויות יוצרים בתוכנה ניתנת לא רק למוצר מוגמר אלא גם לכל שלב ושלב משלבי הפיתוח שלה.

כמו-כן, דחה בית-המשפט את טענות הנתבעים וקבע כי שני השלבים הראשונים והחשובים אינם בגדר רעיונות בלבד, ושכן מצאו את ביטויים במסמכים, מפרטים, שרטוטים, סכימות וכדומה.

5. ביטול הסכם מכירת זכות יוצרים בתוכנה
ב- רע"א 5240/92 {חלמיש חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור נ' אשרז עיבוד נתונים בע"מ ואח', פ"ד מז(1), 45 (1992)} דן בית-המשפט בערעור על מתן צו מניעה זמני כנגד המבקשת.

במקרה דנן, מכרה המשיבה למבקשת זכות שימוש בארבע מערכות תוכנה שבבעלותה, וכן התחייבה לספק לה שירותי תמיכה ואחזקה בגינן.

המבקשות טענו כי מאחר וההסכמים בוטל חלה החובה על המשיבות להשיב לאלתר את התוכנות לידיהן, וכי לעניינה של חובת ההשבה האמורה, אין זה מעלה או מוריד אם ביטול ההסכמים היה כדין או לאו.

המבקשת טענה כי מאחר והמשיבה הפרה את חיוביה, קמה לה זכות לבטל את ההסכמים. אך שימושה בזכות הביטול לא גרע מזכותה להוסיף ולהשתמש בתוכנות, במסגרת התנאים שהותוו בהסכם.

בית-המשפט קבע כי צו המניעה הזמני בוטל ככל שהוא מתייחס לשימוש בתוכנה על-ידי המבקשת ולדרכיה, ובלבד שעשיית שינויים נוספים בתוכנות תהא כפופה, מכאן ואילך, לאישור בית-המשפט.

6. זכות היוצרים איננה מגינה על רעיון - עתקת תוכנה
ב- ת"א 120/92 {חברת רז לי בע"מ נ' אופיסופט בע"מ ואח' (לא פורסם)} דן בית-המשפט בטענה כי מוצר תוכנה המיוצר /משווק על-ידי הנתבעים, הועתק בחלקים עיקריים ורבים שלו מתוכנה שפותחה על-ידי התובעת ולה יש זכויות בה.

הנתבעת טענה כי היא הגתה את רעיון ויצרה את התוכנה באופן עצמאי.

בית-המשפט קבע כי עול ההוכחה בשאלה אם קיימת העתקה בתוכנה הוא על התובעת. זכות היוצרים אינה מגינה על רעיון ואילו בעניין אופי ביטוי הרעיון, לא נמצאה העתקה.

7. פגיעה בזכות יוצרים, קביעת פיצויים ללא הוכחת נזק
ב- ת"א (יר') 472/90 {שור תעשיות תוכנה בינלאומיות בע"מ נ' מלון שערי ירושלים בע"מ, תק-מח 92(3), 883 (1992)} דן בית-המשפט בבקשה לפיצויים ללא הוכחת נזק בגין שימוש ללא הרשאה בתוכנות של התובעת ולמתן צו מניעה האוסר על הנתבעים שימוש בתוכנות נשוא התובענה.

התובעת טענה כי הנתבעת הפעילה במשך מספר שנים את מערכות המחשוב של המלון באמצעות תוכנות שונות שיצרה, מבלי שקיבלה את אישורה ותוך שהיא מפרה ביודעין את זכויות יוצרים שלה מהתוכנות ומתעשרות על חשבונה.

הנתבעת טענה כי התובעת איננה הבעלים הבלעדי ובעל הזכויות הבלעדי בתוכנות ובזכות לשיווקן שכן, היא העבירה את זכויותיה לחברה בשם "שור הוטל בע"מ" אשר היתה רשאית למכור תוכנות וזכויות שימוש.

בית-המשפט קבע כי לשם קביעת פיצוי ללא הוכחת נזק על המבקש מוטל הנטל להוכיח מינימום ראייתי, ולו מזערי, על פיו יהיה בידי בית-המשפט להפעיל שיקול-דעתו ולבחור בפיצוי המתאים.

בענייננו נקבע כי התובעת זכאית לפיצוי עבור הפרת זכויותיה בשלושת גושי התוכנות, עולה על הסכום הנתבע ומכאן שיש לפסוק לזכות התובעת את סכום התביעה במלואו.

8. צו מניעה ודמי נזק על הפרת זכות יוצרים בתוכנה
ב- ת"א (ת"א) 1787/87 {אמפיסל נ' יפנלנד ואח', תק-מח 90(2), 735 (1990)} דן בית-המשפט בטענה כי שינוי הנתונים ברכיב הזיכרון במדפסת, יצר תוכנה שונה מזו שהיתה בה שיובאה לארץ מן היצרן היפני ויש לתובעת זכות יוצרים על-פי חוק זכות יוצרים. לכן לטענתה, הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים שלה.

הנתבעת טוענת כי השינוי שנעשה על-ידי התובעת לא שינה למעשה את תוכנת ההפעלה של היצרן ולא יצר תוכנה חדשה. רק חלק מהנתונים בתוכנה שונה.

עוד טענה הנתבעת כי למרות השינוי בוצע על-ידי תוכנת עזר, הרי מכיוון שהתוכנה עצמה לא הועתקה, אלא רק התוצאה שנבעה ממנה, היינו רק השינוי שהושתל ברכיב הזיכרון שבמדפסת, אין הפרה של זכות היוצרים של התובעת על-ידי העתקה.

בית-המשפט קבע כי התובעת הפרה את זכות היוצרים בכך שהעתיקה את רכיב הזיכרון שבמדפסת כפי ששונה על-ידי התובעת.

9. המשך שימוש בתוכנות שהקימה העותרת עבור העיריה על-אף שכבר איננה מספקת שירות עבורה
עת"מ (יר') 758/05 {החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ נ' עיריית ירושלים ואח' תק-מח 2005(4), 1096 (2005)} דן בית-המשפט במקרה בו העיריה מבקשת להחליף את החברה המספקת לה שירותי מחשוב, לשם כך פרסמה המשיבה מכרז.

העותרת טענה כי במסגרת אספקת שירותי המחשוב לעיריה ניתנה לה הזכות לעשות שימוש בתוכנות השייכות לה ואף פתחה תוכנות חדשות במיוחד עבורה. לפיכך, זכויות היוצרים בגין תוכנות אילו שייכות לעותרת והעיריה איננה רשאית להעבירן לגורם אחר.

המשיבה טוענת כי היא בעלת הזכויות יוצרים בכל התוכנות, למעט תוכנת הגביה ותוכנת כוח אדם, וזאת לאור העובדה כי התוכנות פותחו ביוזמתה על-פי דרישותיה והנחיותיה והן מכיוון שמימנה את פיתוחן ושילמה לעותרת תמורה מלאה עבורן.

בית-המשפט קבע כי ישנה תופעה שבה עושים שימוש בהליך משפטי על-מנת לכפות על אחרים המשך התקשרות עסקית עימם בניגוד לרצונם. העתירות נועדו לסכל מכרז שהוקם כדין ובכך לכפות על בעליו את המשך התקשרות העסקית עימם.

10. זיוף רשיונות להפצת תוכנות, והעתקת סימן מסחרי
ב- ת"א (ת"א) 1476/96 {Microsoft Corporation נ' אפלקר שיווק מחשבים (1987) בע"מ ואח', תק-מח 2005(3), 6204 (2005)} דן בית-המשפט בבקשה לצו מניעה קבוע שימנע מהנתבעת להמשיך בהפצה ההעתקים של התוכנה, והשבת הרווחים שהופקו מעצם ההפצה.

התובעים טענו כי הנתבעים העתיקו והפיצו העתקים מפרים של תוכנות התובעת ביודעם שהם מפרים את זכות היוצרים בתוכנות שלה.

הנתבעים טענו כי שיווקו את התוכנות של התובעת על-פי רישיון שנרכש בתמורה מלאה ממפיצים מורשים של התובעת, והכחישו כי הרשיונות היו מזוייפים.

כמו-כן, נטען כי הרשיונות דומים מאוד לרשיונות המקוריים, אם יסתבר כי הרשיונות אכן היו מזוייפים, נטען כי הם נקנו על-ידי הנתבעים מחברת מ.צ.מ בתום-לב ובתנאי תקנת שוק, מבלי לדעת על הזיוף.

בית-המשפט קבע כי העובדה שהנתבעת שילמה עבור רישיון כשליש ממחירו הרגיל בשוק, מהווה אינדיקציה משמעותית לכך שהרשיונות היו מזוייפים, וכי הנתבעים ידעו זאת.
עוד נקבע כי הנתבעים פעלו בלא רישיון לשיווק התוכנות של התובעת ללקוחותיהם ומכאן שהם הפרו את זכויות היוצרים בתוכנות כאשר העתיקו אותן למחשבי הלקוחות בהסתמך על רשיונות חסרי כל תוקף.

11. תוכנת הפעלה למרכזיות טלפון
ב- ת"א (ת"א) 1673/06 {תדיראן טלקום שרותי תקשורת בישראל (שותפות רשומה) נ' גיל & א.ר מערכות טלקום ואח', תק-מח 2007(2), 1735 (2007)} דן בית-המשפט בבקשה לביטול צווים ולהורות החזרתם של כל התפסים המוחזקים על-ידי התופס שמונה על-ידי בית-המשפט.

המבקשת טענה כי המשיבה זייפה תוכנת הפעלה וכרטיסים, עשתה שימוש לא חוקי בתוכנת עזר של המבקשת, הטעתה צרכנים בקשר למקוריותם של הרכיבים שותקנו ויחסום למבקשת וניהלה תחרות בלתי-הוגנת מול המבקשת.

המשיבה הכחישה כי העתיקה תוכנת ההפעלה לצורך ההתקנה אצל אותו לקוח הנזכר בבקשת המבקשת וכי התקינה חומרה הכוללת את תוכנת ההפעלה שרכשה כדין.

כמו-כן, המשיבה טענה כי אפילו אם יוכח שהתוכנה הועתקה, הרי הלכה היא שהעתקת תוכנה לצורך התממשקות אינה הפרה של זכויות יוצרים וזאת על-מנת למנוע ניצול לרעה של המונופול המוקנה מכוח הזכות.

בית-המשפט קבע כי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובת המבקשת, פריטים שנתפסו אינה מונעים את הפעולות המסחריות של המשיבה, היא יכולה להמשיך ולפעול ואף אם נגרם נזק שהינו נזק מזערי.
12. משחקי וידאו ומחשב
ב- ת"א (ת"א) 2320/02{Inc. Inforgrames ואח' נ' ש.י.י צעצועים בע"מ ואח' תק-מח 2007(1), 8201 (2007)} דן בית-המשפט בתביעה לצו מניעה, לצו עשה ולפיצויים בגין הפרה של זכויות יוצרים במשחקי וידאו ומחשב.

התובעות טענו כי בחנויות הרשת "מאמא יוקרו" נמכרו העתקים ושכפולים פיראטים של המשחקים המקוריים, ללא רשות ומחירים מוזלים. על-פי הנטען, המשחקים המפרים מהווים העתקה מושלמת של המשחקים המקוריים, לרבות רכיבי האריזות, עלון ההנחיות והמרכיבים המצויים על גבי קלטת המשחק עצמה.

לפיכך, נטען כי כל אחת מהנתבעים עוסק בשכפול ו/או העתקה ו/או מכירה ו/או הצגה למכירה של המשחקים המקוריים.

הנתבעים טענו כי אין מדובר במשחקים מפרים וכי הם רכשו את המשחקים מספקים מורשים, לחילופין טענו כי הם פעלו בתום-לב וכי ככל הנראה השתרבבו אל המשלוחים שקיבלו מספקים מספר מצומצם של משחקים מפרים.

בית-המשפט קבע כי הנתבעים ידעו או לכל הפחות היה עליהם לדעת, כי המשחקים המפרים אינם משחקים מקוריים של התובעת, זאת בשים-לב למחירם הנמוך, איכותם הירודה ומקורם העלום.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תוכנת מחשב