מתן חשבונות ובירור חשבונות

1. תביעה למתן חשבונות
הלכה היא שכדי שמי שעותר למתן חשבונות יזכה בצו המבוקש על ידו עליו להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים:

ראשית, עליו להראות קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע המצדיקה את מתן החשבונות {רע"א 5064/90 סאסי נ' יקבי ארזה בע"מ, פ"ד מה(2), 130, 132 (1991)}.

שנית, עליו להוכיח, ולו לכאורה, שקמה לו זכות תביעה לגבי אותם הכספים שביחס אליהם הוא מבקש לקבל את החשבונות {ע"א 4724/90 א.ש.ת כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מו(3), 570, 584 (1992)}. רק אם התקיימו שני התנאים הללו, ובהיעדר סיבה מיוחדת אחרת, ייענה בית-המשפט לבקשה ליתן צו למתן חשבונות. בפסיקה הוכרו מספר יחסים כ"יחסים מיוחדים" המצדיקים את מתן החשבונות. למשל: יחסי נאמנות, שליחות, הרשאה או שותפות. אך נקבע כי אין מדובר ברשימה סגורה {י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית), 567, (להלן: "זוסמן"}}.

תביעה למתן חשבונות מתנהלת בדרך-כלל בשני שלבים, כך סוברים המלומדים אורי גורן {אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, 319 (מהדורה אחת-עשרה 2013)} ו- זוסמן:

"בשלב הראשון מברר בית-המשפט אם זכאי התובע לכך שייעשה חשבון, כגון אם היתה שותפות בין הצדדים והיא התפרקה. מצא שאין התובע זכאי לעריכת החשבונות, דוחה את התביעה... אך אם מצא שהתובע זכאי לעריכת החשבונות, ונותן הוראות כיצד לערוך את החשבונות, תבוא אחרי החלטתו החלטה שניה ובה ייקבע, מה סכום חייב הנתבע לשלם לתובע עקב בירור החשבונות..."

ב- ע"א 1226/11 {עוזי ישראל-פור נ' יהודה אליהו, תק-על 2014(3), 4443 (28.07.14)} נקבע כי בתחילה ניתנת החלטה בשאלה האם זכאי התובע לעריכת חשבונות. אם ההחלטה היא בחיוב, כי אז, לאחר עריכת החשבונות, יש לקבוע האם הם נאותים ומהו סכום הכסף שחייב הנתבע לשלם לתובע בעקבות הבירור החשבונאי.

משמעות המבחן של שני השלבים בבירור תביעה למתן חשבונות הינו, לפי רע"א 8266/11 יו.בי.אמ. נ' מעוז נסיעות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.08.12), (פסקאות 24 - 26 לפסק-הדין):

"תובענה למתן חשבונות מתנהלת בשני שלבים: בשלב הראשון קובע בית-המשפט אם התובע אכן זכאי לחשבונות מן הנתבע. במידה ובית-המשפט מכריע כי התובע זכאי לחשבונות, מוציא בית-המשפט צו למתן חשבונות ועובר לשלב השני, ובו נדרש הנתבע לשכנע שהחשבונות שנמסרו מספקים ואמינים. רק לאחר מכן ייקבע אם הוא מחויב בתשלום על-פי החשבונות... על-מנת שתצלח דרכו של בעל דין במסגרת השלב הראשון בתביעתו למתן חשבונות, עליו להצביע על שניים: על קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע, המצדיקה מתן חשבונות ועל-כך שלכאורה בידו זכות לתבוע את הכספים לגביהם הוא תובע את מתן החשבונות... ככלל, אין תובע רשאי לבקש צו למתן חשבונות על-מנת לברר כמה חייב לו הנתבע. תביעה למתן חשבונות צריך שתתבסס על קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בין התובע לנתבע המצדיקה מתן חשבונות. כך למשל מוכרת הזכות לקבלת חשבונות כאשר בין הצדדים מתקיימת מערכת יחסים של שליחות, הרשאה, שותפות או נאמנות, אך רשימה זו אינה סגורה... "

בפסק-דינה של כב' השופטת ד"ר דפנה אבניאלי, ב- ת"א (מחוזי ת"א) 27080-06-11 מרכז הירידים והקונגרסים בישראל בע"מ נ' בשן בר-אילן שירותי ניהול בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.07.13), הוסבר:

"חיוב הנתבע בתשלום סכום החשבונות לתובע מתבצע, אם הם מגלים יתרת זכות לטובת התובע. הנתבע הוא שנושא בנטל השכנוע לגבי החשבונות שהגיש. אם עמד הנתבע בנטל השכנוע, תוכרע תביעת התובע על-פי חשבונות אלה. רק אם לא עמד הנתבע בנטל השכנוע האמור, יקבע בית-המשפט, לאחר בירור שיקיים ע"פ הראיות שהוגשו לפניו, מה היתרה המתחייבת על-פי מידת השכנוע הנוהגת במשפט אזרחי. אין בשלב השני של הדיון משום היתר לבעל דין להתכחש לעובדות יסודיות, אשר בגינן ציווה בית-המשפט על מתן החשבונות...".

הלכתה של כב' השופטת אבניאלי מצאה תוקף גם ב- ת"א (מרכז) 6368-06-08 {מעוז נסיעות בע"מ נ' יו. בי. אם טרוול בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.09.11)}; ת"א (ת"א) 1392-07 {משען נ' טל, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.06.13)}; ת"א (חי') 917-05 {אגד תעבורה בע"מ נ' קווי אופק הסעות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.09.13)}.

2. חקירות או חשבונות
סעד נוסף לבירור חשבונות מצוי בתקנה 123 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שזה נוסחה:

"123. הוראה בדבר חקירות או חשבונות
(א) בית-המשפט רשאי, בכל עת לאחר הגשת התובענה, להורות על עריכת חקירה או חשבון, אף אם נראה שמבוקש סעד מיוחד או סעד נוסף, או שיש לדון בפלוגתה מיוחדת, ולגביהם ראוי היה להמשיך בעניין בדרך הרגילה; נתן בית-המשפט צו כאמור, רשאי הוא להורות הוראות ולמנות אנשים לעריכת החקירה או החשבון, ככל שייראה לו.
(ב) בהוראה על עריכת חשבון, או בכל צו שיבוא אחריה, רשאי בית-המשפט להורות הוראות מיוחדות בדבר אופן עריכת החשבון או ביקורתו, ובמיוחד רשאי הוא להורות שבעריכת החשבון ישמשו הפנקסים, שבהם התנהלו החשבונות הנדונים, ראיה לכאורה לאמיתות העניינים הכלולים בהם, אגב מתן אפשרות לבעלי הדין המעוניינים להתנגד להם ככל אשר יראו לנכון."

ב- ת"א 1954-03 {ישר ואח' נ' רוזן ואח', פורסם באתר האינטרנט (07.03.13)} קבע בית-המשפט כי:

"לאור כל אלו, אין בידי לערוך את ההתחשבנות בין הצדדים, וגם אין זה מתפקידו של בית-המשפט לעשות זאת. הסעד המתבקש במקרה זה הוא מינוי חוקר רואה חשבון שיבצע את ההתחשבנות ביו הצדדים, מכוח תקנה 123 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. זו גם בקשת התובעים בסיכומיהם. אין לקבל את טענת הראל שכל המידע נמצא בידי התובעים, ולכן אין מקום למתן סעד בתביעתם למתן חשבונות. התובעים אינם יודעים אלו פוליסות בוטלו לבסוף, לאחר ניתוק היחסים בין הצדדים, אלו פוליסות נותרו בתוקף, מהם שיעורי הגביה מהפוליסות שלא בוטלו, וכו'. זאת ועוד, כאשר הראל זכאית לקזז כספים המגיעים לתובעים, הא אינה יכולה לשלול מהם את הזכות לברר על מה מבוססים הסכומים שהיא מקזזת. כל אלו רלבנטיים להתחשבנות שבין הצדדים. אך במקום צו למתן חשבונות, יהיה יעיל יותר למנות חוקר רואה חשבון לבדיקת ההתחשבנות.
החוקר שימונה יהיה זכאי לקבל לידיו כל מסמך שידרוש מן הצדדים, ולבדוק את הנהלת החשבונות של הצדדים, ובהתאם לקביעות שבהחלטה זו יבדוק ויחווה דעתו מהו הסכום המגיע לכל צד.
ביתר פירוט, החוקר יבדוק ויחווה דעתו, בהתאם לכללים שנקבעו בהחלטה זו, מהם סכומי העמלות המגיעים לתובעים מהראל לפי ההסכם, ומהם סכומי העמלות שקיבלו התובעים ושעליהם להשיבם להראל, והכל בהתייחס לתיק החדש ולתקופה שלמן יום חתימת ההסכם (21.10.01) ועד למועד עריכת ההתחשבנות.
המומחה שימונה גם יבדוק ויחווה דעתו באשר לדרישת הראל להשבת סכומי המע"מ ששילמה לתובעים יחד עם העמלות בגין הפוליסות שבוטלו בשנה הראשונה (סך של 605,163 ש"ח). ככל שהראל שילמה לתובעים מע"מ על העמלות ששולמו להם, והיא איננה יכולה לקבל חזרה את סכומי המע"מ מרשויות המס, יש לפצותה על המע"מ ששילמה בגין הסכומים שהתובעים צריכים להשיב להראל (שהם כאמור רק בשיעור של 45% מסכומי העמלות ששולמו לפי ההסכם בתיק החדש)."

3. מתן חשבונות מכוח סעיף 15 לחוק עוולות מסחריות
הסעיף 15 לחוק העוולות המסחריות, התשנ"ט-1999, קובע כדלקמן:

"15. מתן חשבונות
בית-המשפט רשאי לחייב את הנתבע, בדרך שנקבעה בתקנות, במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי העוולה."

הכלל הנוהג אשר נקבע ב- ע"א 127/95 {מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פ"ד נא(4), 337 (1997)} קובע כי בשיטת המשפט בישראל, על-מנת שתובע יהיה רשאי לבקש צו למתן חשבונות בכדי לברר כמה חב לו הנתבע, עליו להצביע על התקיימותן נסיבות מיוחדות לכך.

כך למשל מוכרת הזכות לקבלת חשבונות כאשר בין הצדדים היתה מערכת יחסים של שליחות, הרשאה, שותפות או נאמנות {י' זוסמן סדרי הדין האזרחי, 567}.

תנאי מוקדם למתן חשבונות בכל תביעה, הוא ההוכחה - ולו לכאורה - כי קמה לתובע זכות תביעה לגבי אותם כספים שמבקש הוא לקבל חשבונות בגינם {ע"א 4724/90, א.ש.ת. כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד מו(3), 570 (1992); עב' (אזורי ת"א) 7002/04, חברת דאטה פול בע"מ נ' יניב טכנולוגיות מדיה בע"מ, תק-עב 2007(4), 8301, 8315 (2007)}.

נתגלו לבית-המשפט פרטי החשבונות הדרושים בבהירות ובדייקנות, רשאי בית-המשפט לערוך את החשבון בעצמו ולפסוק לתובע את הסכום המגיע לו. {זוסמן, 437}.

4. ההלכה הפסוקה
ב- ת"א (יר') 1497/96 {ידידיה עמדי ואח' נ' שושנה עמדי, תק-מח 98(2), 2039 (1998)} נקבע:

"בספרו של זוסמן סדר הדין האזרחי (סעיף 455, עמ' 568-567, מהדורה שביעית) נאמר שלתביעה למתן חשבונות שני מקורות מהדין ומהיושר:
'מהדין מוכרת תביעה זו בין היתר ביחסים שבין מרשה נגד מורשה שולח נגד שלוחו ושותף נגד שותפו. מכוח דיני היושר ניתן לנהנה לתבוע את הנאמן. מועד ההיתישנות ביחס לשתי תביעות אלה הוא שבע שנים מיום היווצר העילה, אך תביעה המבוססת על אדני היושר יכול שתידחה מחמת שיהוי.'

תובע המבקש מתן חשבונות צריך להוכיח, כפי שנקבע ב- ע"א 127/95 {מועצת הפירות יצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פ"ד נא(4), 338 (1997)}. כי: ראשית, קיים מערכת יחסים מיוחסת בינו לבין הנתבע שתציק את מתן החשבונות; שנית, שקמה לו, אפילו לכאורה, זכות תביעה לעניין הכספים עליהם הוא מבקש לקבל חשבונות.

בנוסף, כך נאמר ב- רע"א 5064/90 {סאסי נ' יקבי ארזה ת.ר.ז. בע"מ, פ"ד מה(2), 130, 132 (1991)} יש להראות לכאורה, ומכתחילה זכות להשבה מאחר שאם התובע לא יצביע על קיום מערכת יחסים מיוחדת אשר אכן תצדיק מתן הצו האמור, עליו לתבוע זאת בדרך הרגילה.

ע"א 3416/13 {טל-יד מצויינות בשירות בע"מ ואח' נ' וויזקום תקשורת בע"מ, תק-על 2013(3), 1716 (2013)} מבהיר על-מנת לקבל צו למתן חשבונות יש צורך שמאזן הנוחות יטה לטובת המבקשים שכן אם בית-המשפט יקבע כי סיכוי הערעור קלושים או אם יהיה קושי להחזיר המצב לקדמותו וזאת לאור הפגיעה בקניינו של הנדרש לצו שכן לא יהיה ניתן להשיב את המידע - לא יהיה ניתן לקבל את הצו כאמור.

ב- ת"א (מרכז) 5315-04-08 {הוצאת קורן ירושלים בעמ ואח' נ' מיקרוסופט ישראל בעמ ואח', תק-מח 2012(2), 17887 (2012)} מתן הסעד יינתן רק כאשר תהיה הצדקה לתובע לדרוש את הרווחים, כולם או חלקם, שצמחו למפר מהפרת הזכות. כאשר לא ניתן לייחס חלק כזו או אחר מהרווח להפרה, ידיעת הרווח המדוייק שהפיק המפר ממעשיו לא יהיו אפקיטיביים ולכן לא תהיה הצדקה ליתן הצו האמור.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מתן חשבונות ובירור חשבונות