דיני קניין רוחני
הפרקים שבספר:
- עקרונות כלליים -מבוא
- דיני זכות יוצרים - תכליות
- מהותה של זכות היוצרים
- רעיון וזכות יוצרים
- העתקה - פגיעה בזכות יוצרים
- נטל הראיה והוכחת ההפרה
- מקוריות
- זכות מוסרית
- דוקטרינת ההפרה התורמת
- דוקטרינת השימוש ההוגן
- הגנת המפר התמים
- דוקטרינת מיצוי זכויות בינלאומית
- הגנת השימוש ההוגן - כללי
- זכויות יוצרים ודיני התחרות
- שימוש בלתי-ראוי בזכויות יוצרים
- סמכות בתי-המשפט
- פרשנות - סעיפים 2-1 לחוק זכות יוצרים
- תנאים לקיומה של זכות יוצרים
- מהות זכות היוצרים
- שימושים מותרים
- בעלות בזכות יוצרים
- תקופת זכות היוצרים
- הפרה ותרופות
- עונשין
- הוראות שונות
- תיקונים עקיפים
- תחילה, תחולה והוראות מעבר
- דוגמאות ותקדימים - מבוא
- בידור, מוסיקה ותקליטים
- סרטים
- ספרים, סיפור, הרצאות
- פרסום, פרסומת ותעמולה
- שידורי רדיו וטלויזיה
- מחזמר והצגות
- אדריכלות - תוכניות בניה
- תוכנת מחשב
- תרשימים ותוכניות למוצרים טכניים שונים
- מאמרים, כתבות, צילומים, תמונות
- העתקת קסטות וידיאו
- לוגו-אותיות
- מוצרי אופנה
- אתר אינטרנט
- משחקי ילדים
- הרצאות
- עלון רפואי
- ציורים
- כתבי טענות
- עילות תביעה - מבוא
- עשיית עושר ולא במשפט
- גניבת עין
- סעדים זמניים - כללי
- צו מניעה זמני
- סעד זמני בערעור
- צו עשה זמני
- זכות יוצרים - מתן סעד זמני מסוג של חיוב כספי במקום צו מניעה זמני
- כונס נכסים
- צו מניעה קבוע
- כינוס נכסים כסעד קבוע
- מתן חשבונות ובירור חשבונות
- חישוב הפיצויים מכוח דיני הקניין הרוחני
- זכויות יוצרים - נזיקין ופיצויים סטטוטורים
- יסודותיה של עוולת הרשלנות - מבוא
- חובת הזהירות - תנאי ראשון
- הפרת חובת הזהירות - תנאי שני
- קיומו של קשר סיבתי - תנאי שלישי
- הוכחת הנזק - תנאי רביעי
- עקרונות כלליים - מבוא
יסודותיה של עוולת הרשלנות - מבוא
סעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) העוסק ברשלנות קובע כי "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".סעיף 36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), העוסק בחובה כלפי כל אדם, קובע כי "החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף".
שילוב סעיפים אלה לפקודת הנזיקין, קובעים את יסודותיה של עוולת הרשלנות. על-פי הוראות סעיפים אלה, מוטלת החובה על כל אדם לנקוט בכל האמצעים הסבירים העומדים לרשותו כדי למנוע נזק מאדם, שצריך לצפות כי ייגרם לו נזק. במסגרת הוראות אלה מוטלת אף החובה שלא ליתן מידע רשלני אלא ליתן מידע עובדתי מדוייק, וזאת כלפי אדם, הסומך על מידע זה {ע"א 230/80 פנידר ואח' נ' דוד קסטרו, פ"ד לה(2), 713 (1981)}.
מלשון סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין עולה, כי קיימים ארבעה יסודות {שהינם מצטברים} לעוולת הרשלנות ועל תובע בתביעתו, להוכיח את כל ארבעת היסודות, שאם לא יעשה כן, תידחה תביעתו. ואלה הם {ראה גם ת"א (ת"א-יפו) 36877/05 ארדפל ישראל נ' מרום סנטר ואח', תק-של 2008(2), 11462 (2008)}:
האחד, קיומה של חובת זהירות. חובה זו מתחלקת לשתיים: חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית.
השני, על התובע להוכיח את הפרתה של חובת הזהירות {הכוללת בתוכה חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית}.
השלישי, על התובע להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין אירוע הנזק.
הרביעי, על התובע להוכיח נזק שקרה כתוצאה מההפרה.
כדי שתקום חבות מכוח עוולת הרשלנות בפקודת הנזיקין, על בית-המשפט לענות על שלוש שאלות בחיוב: האחת, האם המזיק חב חובת זהירות לניזוק. השנייה, האם המזיק הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו. השלישית, האם הפרת החובה היא זו שגרמה נזק {ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית, בית-שמש ואח', פ"ד לז(1), 113 (1982)}.
מכן עולה כי על התובע להוכיח את תביעתו כדבעי ולפרט כהלכה את פרטי תביעתו שאם לא יעשה כן, תידחה תביעתו {ע"א (מחוזי-ת"א) 1263/08 חוסיין אבו עיאש נ' רשות שדות התעופה בישראל, תק-מח 2009(1), 15418 (2009)}.