דיני קניין רוחני
הפרקים שבספר:
- עקרונות כלליים -מבוא
- דיני זכות יוצרים - תכליות
- מהותה של זכות היוצרים
- רעיון וזכות יוצרים
- העתקה - פגיעה בזכות יוצרים
- נטל הראיה והוכחת ההפרה
- מקוריות
- זכות מוסרית
- דוקטרינת ההפרה התורמת
- דוקטרינת השימוש ההוגן
- הגנת המפר התמים
- דוקטרינת מיצוי זכויות בינלאומית
- הגנת השימוש ההוגן - כללי
- זכויות יוצרים ודיני התחרות
- שימוש בלתי-ראוי בזכויות יוצרים
- סמכות בתי-המשפט
- פרשנות - סעיפים 2-1 לחוק זכות יוצרים
- תנאים לקיומה של זכות יוצרים
- מהות זכות היוצרים
- שימושים מותרים
- בעלות בזכות יוצרים
- תקופת זכות היוצרים
- הפרה ותרופות
- עונשין
- הוראות שונות
- תיקונים עקיפים
- תחילה, תחולה והוראות מעבר
- דוגמאות ותקדימים - מבוא
- בידור, מוסיקה ותקליטים
- סרטים
- ספרים, סיפור, הרצאות
- פרסום, פרסומת ותעמולה
- שידורי רדיו וטלויזיה
- מחזמר והצגות
- אדריכלות - תוכניות בניה
- תוכנת מחשב
- תרשימים ותוכניות למוצרים טכניים שונים
- מאמרים, כתבות, צילומים, תמונות
- העתקת קסטות וידיאו
- לוגו-אותיות
- מוצרי אופנה
- אתר אינטרנט
- משחקי ילדים
- הרצאות
- עלון רפואי
- ציורים
- כתבי טענות
- עילות תביעה - מבוא
- עשיית עושר ולא במשפט
- גניבת עין
- סעדים זמניים - כללי
- צו מניעה זמני
- סעד זמני בערעור
- צו עשה זמני
- זכות יוצרים - מתן סעד זמני מסוג של חיוב כספי במקום צו מניעה זמני
- כונס נכסים
- צו מניעה קבוע
- כינוס נכסים כסעד קבוע
- מתן חשבונות ובירור חשבונות
- חישוב הפיצויים מכוח דיני הקניין הרוחני
- זכויות יוצרים - נזיקין ופיצויים סטטוטורים
- יסודותיה של עוולת הרשלנות - מבוא
- חובת הזהירות - תנאי ראשון
- הפרת חובת הזהירות - תנאי שני
- קיומו של קשר סיבתי - תנאי שלישי
- הוכחת הנזק - תנאי רביעי
- עקרונות כלליים - מבוא
העתקת קסטות וידיאו
ב- ת"פ 916/80 {מדינת ישראל נ' וידיאוקסט ואח', פ"מ תשמ"ג(ב), 45 (1980)} דן בית-המשפט בטענה כי הנאשמים יצרו קסטות וידיאו טייפ פיראטיות והנעשות, תוך הפרת זכויות היוצרים ובאופן הגורם נזק אדיר לחברות שמפיקות סרטי קולנוע וטלויזיה.הנאשמים הכחישו כי ההעתקות של היצירה הקולנועית והטלויזיונית שהוקלטו בסרטי הוידאו שנתפסו ברשותם, הן העתקות מפרות. כמו-כן, טענו כי הם אכן החזיקו בקלטות של העתקות סרטים פורנוגרפיים אך לטענתם הם לא עשו זאת לצורך הפצתם על-ידי מכירה, השכרה או השאלה.
בית-המשפט קבע כי חוק זכות יוצרים מעניק זכות יוצרים רק במידה והיצירות התפרסמו לראשונה בישראל או בטרם התפרסמו, רק במידה שמחברן או יוצרן היה תושב או אזרח ישראל.
לעומת-זאת, נקבע כי ישנו חריג לכלל זה הקובע כי עצם הצטרפותה של ישראל לאמנת ברן להגנת זכות יוצרים, יצירה שנתפרסה מאחת מארצות הנכריות שאמנת ברן חלה עליה, תהיה מוגנת בישראל.
לאור האמור לעיל נקבע, כי מאחר ואין ספק כי היצירות הקולנועיות הנדונות הן יצירות מקוריות, ואין עוררין על-כך שהיצירות מהוות יצירה על-פי הקבוע בחוק, כל היצירות שהועתקו נתונות לזכות יוצרים.