מחזמר והצגות

1. זכות יוצרים בפזמון
ב- ע"א 559/69 {אלמגור נ' גודיק, פ"ד כד(1), 825 (1970)} דן בית-המשפט בבקשה למתן פסק-דין הצהרתי המעניק למערער זכויות יוצרים בפזמונים ובקטע הסיום במחזמר "קזבלן".

לטענת המערער הופרו זכויות היוצרים שלו במספר פזמונים ובקטע הסיום במחזמר "קזבלן". מנגד, עובר כל אחד מהפזמונים נשוא התביעה ניתנו הסברים על-ידי המשיבים בדבר הדמיון הקיים בין פזומניו של המערער ולבין הפזמונים שהופיעו במחזמר.

בית-המשפט קבע כי "זכות יוצרים איננה נותנת למחבר מונופול, ועל-כן אם הוכח ששתי יצירות שוות נוצרו באופן בלתי-תלוי אחת מהשניה אין המחבר הראשון זכאי לכל סעד שהוא נגד המחבר השני".

2. חיקוי המאורעות הדרמטיים ושל הסידור התיאטרוני ביצירה, מהווה הפרה של זכות היוצרים
ב- ע"א 15/81 {מיכאל גולדנברג ואח' נ' מיכאל בנט ואח' פ"ד לו(2), 813 (1982)} עסקינן בטענה כי המערעים פגעו בזכות היוצרים במחזמר קורוס לין על-ידי העלאת המחזמר "חיידק במה" על הבמה בישראל.
המערערים טענו כי הרעיון הבסיסי של "חיידק במה" לקוח כולו מהמחזמר "קורוס ליין", אפקט הבימתי, מבנה קטע הפתיחה, סיום המחזה דומה ויתר חלקי המחזה שזורים לרוב בקטעים זהים.

לעניין ההגנה קבע בית-המשפט כי אמנם זכות יוצרים מוגנת בפני חיקוי והעתקה, בין בגלוי או במסוה, אולם אם הוכח כי פלוני יצר יצירה דרמטית באופן בלתי-תלוי, כפרי רוחו וללא קשר כלשהו ליצירה אחרת, אין המחבר הראשון זכאי לסעד נגד היוצר השני.

לעיניינו נקבע כי המחזמר "קורוס ליין" הוא יצירה דרמטית ומוסיקלית מקורית שהוצגה ברבים. נטילת הצירוף והחיבור של רעיונות וגיבושם לכדי מחזמר בעל שם אחר תוך חיקוי המאורעות הדרמטיים ושל הסידור התיאטרוני, מהווה הפרה של זכות יוצרים.

3. זכותם של הבמאים כבעלי זכויות יוצרים ביצירה
ב- ת"א 1419/01 {תל"י חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלויזיה בישראל בע"מ נ' שידורי קשת בע"מ פדאור 05(16), 800 (2005)} דן בית-המשפט בטענת התובעים כי מעמדו של במאי היצירה הקולנועית זכה לאחרונה בפסיקה הישראלית להכרה כ"מחבר" היצירה ולפיכך, הבמאי הוא בעל זכות יוצרים ביצירה או לפחות בבימויה.

עוד טענו התובעים כי לא העניקו למי מהנתבעים רישיון לשדר את היצירות, לא במפורש ולא במשתמע.

הנתבעים טענו כי ההלכה הקיימת במשפט הישראלי היא כי לבמאים אין זכויות יוצרים בתוכניות שביימו. כמו-כן, טענו כי כל זכויותיהם של התובעים, ככל שהיו כאלה, הועברו על ידם לגורמים שלשיים.

בית-המשפט קבע כי הואיל ובנוסף לבמאי השתתפו בחיבור היצירות נשוא התובענה גם גורמים נוספים, הרי שכל אחד מהבמאים הוא בעל זכויות יוצרים במשותף ביצירה שביים.

4. תביעת אלמנה בגין זכויות יוצרים במערכונים שכתב בעלה ז"ל
ב- ת"א (ת"א) 1356/04 {לידיה אופיר ואח' נ' התיאטרון העממי א. דשא בע"מ ואח', תק-מח 2007(2), 3115 (2007)} דן בית-המשפט בטענה כי התובעת כיורשת של שייקה אופיר, היא בעלת זכויות היוצרים במערכונים ובשני התקליטים נשוא התובענה, וכי יש לה זכויות יוצרים גם בהקלטות הראשיות שהיוו את הבסיס להקלטות הנ"ל.

הנתבעים טענו כי מדיה דיירקט רכשה את הזכויות במערכונים שבתקליטור מהחברה שנוהלה על-ידי אבהרם דש"א ז"ל שכונה בחייו "פשנל". לטענתם, פשנל היה בעל זכויות היוצרים בהקלטות הראשונות של המערכונים מכוח הסכם שנערך בשנות ה- 60 בין פשנל לבין שייקה אופיר.

בית-המשפט קבע כי זכותו של פשנל לעשות שימוש בהקלטות הראשונות של המערכונים, אינה נובעת מרישיון שהעניק לו שייקה אופיר ז"ל אלא מדובר בזכות ראשונית של פשנל, שמימן את ביצוע ההקלטות, בידיעתו ובהסכמתו של שייקה אופיר. משכך, היה רשאי פשנל לעשות בהקלטות כל שימוש העולה על רוחו, גם ללא ידיעתו של שייקה אופיר.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מחזמר והצגות