הפרה ותרופות

1. סעיף 47 לחוק זכות יוצרים
סעיף 47 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"47. הפרת זכות יוצרים
העושה ביצירה פעולה מהפעולות המפורטות בסעיף 11, או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא-אם-כן עשיית הפעולה מותרת לפי הוראות פרק ד'."

1.1 סעיף 2(1) לחוק זכות יוצרים, 1911 - מקבילו סעיף 47 לחוק החדש
סעיף 2(1) לחוק זכות יוצרים, 1911 קובע כי:

"2. הפרת זכות יוצרים (תיקון התשס"ג)
(1) רואין זכות יוצרים ביצירה כאילו הופרה על-ידי אדם אם שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים הוא עושה מעשה שהזכות היחידה לעשייתו נתונה בחוק זה לבעל זכות היוצרים: בתנאי שהמעשים דלקמן לא יהא בהם משום הפרת זכות יוצרים."

1.2 הצעת החוק - דברי הסבר
עשיית פעולה המהווה חלק מזכות יוצרים ללא רשות בעל זכות היוצרים מהווה הפרה. גם אם אדם מתיימר להרשות לאדם אחר לעשות ביצירה פעולה המהווה חלק מזכות היוצרים, הוא עדיין מפר את זכות היוצרים כאילו עשה את הפעולה בעצמו.

1.3 ההלכה הפסוקה
1.3.1 האבחנה בין הפרה ישירה להפרה עקיפה
ב- ת"א 9289/09 {אסף יצחק גולני נ' ד"ר משה כהן, תק-מח 2012(1), 32063 (2012)} בית-המשפט הבחין בין הפרה ישירה (או ראשית) לבין הפרה עקיפה (או משנית) של זכויות יוצרים:

1.3.2 הפרה ראשית
הפרה זו באה לידי ביטוי בפעולות המהוות ניצול זכות היוצרים באופן השמור בלעדית לבעליה. פעולות אלו, אשר יוחדו לבעל זכות היוצרים, פורטו בסעיף 1 לחוק החדש, וביצוען בלא הסכמת בעל זכות היוצרים מהווה הפרה לפי סעיף 1(2) לחוק החדש. הפרה מסוג זה לא צריכה להוכיח יסוד נפשי כלל ואין צורך להוכיח כי היתה ידיעה שהמעשה היה אכן מפר או שהמוצר עצמו מפר. יש לכך חריג אחד וחלקי - אשר לא פוטר את ההפרה עצמה: כל עוד לא ידוע על עצם קיום של זכות היוצרים, לא יינתן סעד כלשהו מלבד צו מניעה.

1.3.3 הפרה משנית
ביצוע הפרה זו של זכות יוצרים, לעומת-זאת היא מסחר בעותקים מפרים של יצירות המוגנות בזכות יוצרים. במקרה זה, קיימת הפרה אך ורק כאשר מדובר בעותקים מפרים, וכאשר הנתבע ידע כי הם מפרים.

1.3.4 הפרה עקיפה
ב- ת"א (מרכז) 23060-11-09 {SPIN MASTER LTD נ' אימפריית הצעצועים בע"מ ואח', תק-מח 2012(4), 7127 (2012)} מבהיר כי הפרה עקיפה המפרה את סעיף זה היא פעולות הייבוא והמכירה של "עותק מפר". הגדרת "עותק מפר" מנויה בסעיף 1 לחוק זכות יוצרים, ואומר כי עותק מפר הוא עותק שנעשה בישראל ללא ידיעת בעל זכות היוצרים או עותק שיובא לישראל, אשר אילו נעשה בישראל, היתה עשייתו מהווה הפרה של זכות יוצרים, אך אם העותק שנעשה ברשות בעלי הזכויות מחוץ לישראל העותק לא יהיה עותק מפר.

1.3.5 פעולות אשר יהוו הפרת זכות יוצרים
תע"א (ת"א) 7888-08 {הדיה בע"מ נ' תיצוג פדגו פלסטיק בע"מ ואח', תק-עב 2012(1), 4738 (2012)} עוסק בשאלה האם עשיית פעולות של הצגת יצירה באתר אינטרנט תהווה העתקה והעמדת היצירה לרשות הציבור באופן שיהווה הפרת זכויות היוצרים, התשובה לכך היא, במקום שלא ניתן רשות מבעל זכויות היוצרים הדבר אכן יהווה הפרה והדבר יזכה את בעל הזכויות בפיצויים.

ב- ת"א (ת"א) 2556-04 {Burbank Animation Studios Pty Ltd נ' קלסיקלטת בע"מ ואח', תק-מח 2010(3), 14095 (2010)} נקבע כי לבעל זכות יוצרים בסרט יש את הזכות הבלעדית לשעתק את היצירה באמצעים דיגיטלים או בשינוי מדיה. עשיית פעולות אלו ללא רשות הבעלים יהוו הפרה.

1.3.6 תביעה על רקע הפרת זכות יוצרים
ב- ת"א (ת"א) 2556-04 {Burbank Animation Studios Pty Ltd נ' קלסיקלטת בע"מ ואח', תק-מח 2010(3), 14095 (2010)} מבהיר בית משפט כי בעל רישיון בלעדי זכאי להגיש תביעה בגין הפרת זכות יוצרים כל עוד בעליה החוקי של זכות היוצרים צורף כצד לתביעתו.

בעל זכות יוצרים לא יכול לתבוע את מי שעושה שימוש מותר, לפי החוק וזאת מאחר שמי שעושה מעשה שהוא "מותר" - הרי שלא מדובר ב"הפרה". אולם כאשר מדובר בכמה וכמה פגיעות אשר הן לכאורה מוגנות, פסק בית-המשפט כי ניתן להכיר באשמת גורם הביניים כמי שהביא להפרה {ע"א 9183/09The Football Association Premier League Limited נ' פלוני ואח', תק-על 2012(2), 6919(2012)}.

1.3.7 אחריות גורם ביניים
ת"א 9289/09 {אסף יצחק גולני נ' ד"ר משה כהן, תק-מח 2012(1), 32063 (2012)} מציין גם מי שלא השמיע באופן ישיר את היצירה המוגנת יש להטיל עליו את האחריות להפרה אם הרשה את ביצוע ההשמעה וגם ידע שמדובר בהפרת זכות יוצרים. לדוגמה, בעל התיאטרון או בעל אולם השמחות.

1.3.8 דוקטורינת האשם התורם
ב- ע"א 5977/07 {האוניברסיטה העברית בירושלים נ' בית שוקן להוצאת ספרים בע"מ ואח', תק-על 2011(2), 3442 (2011)} בית-המשפט הכיר בהפרה תורמת של היוצר על המאמץ שהשקיע ביצירה, וזו תאפשר הגנה ראויה לזכויות היוצרים בעידן של משתמשים אנונימיים ותספק את התמריצים הנדרשים להמשיך הפקתן של יצירות חדשות, בין אם בעולם האמיתי או בין אם בעולם הוירטואלי. לכן אין לאפשר לגורם-ביניים להתחמק מאחריות כאשר הוא זה אשר תרם באופן ניכר לפגיעה. אולם, דוקטורינת האשם התורם תיושם בזהירות ובמצומצם ורק בהתקיים תנאים ספציפיים ובאופן המוגבל למקרים חריגים בלבד.

2. סעיף 48 לחוק זכות יוצרים
2.1 הדין
סעיף 48 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"48. הפרה עקיפה של זכות יוצרים
העושה אחת מהפעולות האלה בעותק מפר של יצירה, מפר את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה, ידע או היה עליו לדעת כי העותק הוא עותק מפר:
(1) מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה;
(2) החזקה למטרה עסקית;
(3) הפצה בהיקף מסחרי;
(4) הצגה לציבור בדרך מסחרית;
(5) ייבוא לישראל שלא לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס."

2.1.1 סעיף 2(2) לחוק זכות יוצרים, 1911 - מקבילו של סעיף 48 לחוק החדש
סעיף 2(2) לחוק זכות יוצרים, 1911 קובע כי:
"2. הפרת זכות יוצרים (תיקון התשס"ג)
...(2) כמו-כן רואים זכות יוצרים ביצירה כאילו הופרה על-ידי אדם אם:
(א) הוא מוכר או משכיר או מעמיד או מציע לשכירות בדרך מסחרית; או
(ב) הוא מפיץ לצרכי מסחר או במידה שיש בה כדי להזיק לבעל זכות היוצרים; או
(ג) מציג בתערוכה לפני הציבור בדרך מסחרית; או
(ג1) הוא מחזיק בה; או
(ד) מביא מחו"ל למכירה או לשכירות בכל חלק של מושבות הוד מלכותו שחל עליהם חוק זה, כל יצירה שלפי ידיעתו היא מפירה זכות יוצרים או היתה מפירה זכות יוצרים אילו נעשתה בגבולות אותו החלק של מושבות הוד מלכותו שבו נערכה או הושכרה או הועמדה או הוצעה למכירה או לכירות או שבו הופצה או שלתוכו הובאה מחוץ לארץ..."

2.2 הצעת החוק - דברי הסבר
מאחר ויש בעיה למצוא את האדם שעשה את העתקים שאינם חוקיים, הוראת החוק מבקשת להטיל את האחריות על מי שעוסק במסחר בעותקים מפרים של היצירה וכך אפשר להפסיק את הנזק הנגרם לבעלי זכות היוצרים בשל המשך המסחר באותם עותקים.

המקרים המנויים בסעיף באים לפרט מה הם המקרים בהן פעולות בעותקים מפרים יהוו הפרה של הזכות. יש לשים-אל-לב כי (1) עד (5) דנות בפעולות בעותק מפר בעל אופי עסקי או בהיקף מסחרי ואין אדם פרטי נכנס תחת המקרים.

להבדיל מהפעולה הראשונית של העתקת יצירה, הרי ביחס למסחר בעותקים מפרים האחריות תקום רק כשהפעולות בעותקים המפרים נעשו על-ידי אדם שידע או שהיה עליו לדעת כי הוא מפר זכויות יוצרים. ככל שנעשו פניות לסוחר מבעל זכויות היוצרים כי יש ברשותו עותקים מפרים, כך הדבר ישליך על סעד הפיצויים. כי ברגע שבעל זכויות היוצרים יודע שישנה הפרה הוא יבקש במיידי צו מניעה להמשך המסחר. בנוסף חשוב לשים דגש כי העותקים המפרים עצמם עשויים להיות כפופים להוראות בדבר השמדה והעברת בעלות.

2.3 ההלכה הפסוקה
2.3.1 גיבוש הפרת עקיפה
ב- ע"א 5097/11 {טלראן תקשורת בע"מ ואח' נ' צ'רלטון בע"מ, תק-על 2013(3), 7652 (2013)} נקבע כי על-מנת שתתגבש הפרה עקיפה נדרשים להתקיים שלושה תנאים מצטברים:

ראשית, קיומו של עותק מפר;

שנית, ביצוע אחת מן הפעולות האסורות המנויות בסעיף;

שלישית, הפעולה האסורה נעשתה תוך שהמפר העקיף ידע או שהיה עליו לדעת שהזכויות ביצירה שייכות לאחר.

פעולה שאינה מהווה הפרה לפי החוק החדש לא מקימה זכות תביעה לפי החוק הישן.
ב- ת"א (ת"א) 42576-02-10 {Tommy Hilfiger Licensing נ' אספרנסה הלבשה בע"מ, תק-מח 2012(4), 28611 (2012)} נקבע כי אין צורך בהפרה ישירה ביסוד נפשי, אך יש צורך בידיעה במקרה של בהפרה עקיפה. הסיבה לכך נעוצה בכך שכמו שלא פוטרים מזיק תמים, או רשלן מחובת פיצוי בשל תום-ליבו, כך לא נותנים למפר העקיף דרך להתחמק ממעשיו רק מאחר ולא ידע.

2.3.2 החזקת עותק בחלוף הרישיון
ב- ת"א (ת"א) 2042-08 {וויזקום תקשורת בע"מ נ' טל-יד מצויינות בשירות בע"מ ואח', תק-מח 2013(2), 747 (2013)} נקבע כי החזקת עותקים לאחר מתן הרישיון כבר אינם ברי שימוש לפי הרישיון ושימושם הינו דבר אסור. גם אם השימוש, שלעצמו, אינו מהווה הפרה, עצם החזקת עותק מפר של התוכנה לשם שימוש מסחרי, יש בכך כדי להוות הפרה עקיפה ואסורה האוסרת על "החזקה למטרה עסקית" של עותק מפר, בידיעה שהוא מפר. פסק-הדין מבהיר כי עותק מפר הוא לא רק עותק שנעשה בצורה פסולה אלא גם לעותק שכל עוד יש רישיון בתוקף להחזקתו יוגדר כשימוש מותר, אך ברגע פקיעת הרישיון יהיה כבר מדובר בעותק מפר. הפסיקה אף מדגישה כי המעשה הנכון ביותר להחזקת עותק שהפך להיות עותק מפר הוא השמדתו בחלוף זמן, ובמקרים יוצאי דופן לשימוש בלבד אך בשום אופן לא למטרת מסחר.

2.3.3 אחריות משווק העותקים המפרים
ב- ת"א 9289/09 אסף יצחק גולני נ' דר משה כהן, תק-מח 2012(1), 32063 (2012)} נקבע כי כל עוד המשווק לא יודע כי נעשתה הפרה ולא נודע לו כי קיימת בעיה עם זכויות היוצרים, הוא לא יכנס בגדר של מפר עקיף של זכויות היוצרים החומריות והמוסריות של היצירה, מאחר שהתנאי להחלת אחריות על המשווק דורשת מהמפר העקיף שידע, או שיהיה עליו לדעת שאכן התבצעה הפרת זכויות יוצרים.

2.3.4 הפצת ויבוא עותקים
ת"א (מרכז) 23060-11-09 {SPIN MASTER LTD נ' אימפריית הצעצועים בעמ ואח', תק-מח 2012(4), 7127 (2012)} דן בכך שהחוק מקנה לבעל הזכויות שליטה בעשיית עותקים אך לא מקנה זכות להפצה או ייבוא של עותקים חוקיים, ולכן ישנן הוראות המגבילות הפצה או ייבוא של עותקים מפרים כי בכך טמון מיצוי עיקרון "מיצוי הזכויות" המקובל בתחום הקניין הרוחני בהפצה ועיקרון "המיצוי הבינלאומי" בייבוא.

3. סעיף 49 לחוק זכות יוצרים
3.1 הדין
סעיף 49 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"49. ביצוע פומבי במקום בידור ציבורי
המרשה לאחר, למטרת רווח, שימוש במקום בידור ציבורי לשם ביצוע פומבי של יצירה, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא-אם-כן לא ידע ולא היה עליו לדעת שהביצוע מהווה הפרה כאמור; לעניין זה, "מקום בידור ציבורי" - מקום המשמש למופעי בידור ותרבות, לרבות אולם שמחות, גן אירועים, מסעדה, בית קפה או מועדון."

3.2 הצעת החוק - דברי הסבר
הסעיף מרחיב את האחריות להפרת זכות יוצרים בדרך של ביצוע פומבי, לאותם המקרים שאדם מרשה לאדם אחר, למטרות רווח, שימוש במקום בידור ציבורי לצורך ביצוע פומבי של יצירה, בשעה שהוא יודע או שהיה עליו לדעת כי הביצוע יפר את זכות היוצרים. ההוראה מבקשת להטיל על הבעלים של מקומות בידור אחריות לבדוק ולוודא לפני שהם מרשים שימושים במקומות שבשליטתם שהביצוע הפומבי לא יפר את זכות היוצרים באותן היצירות. יש לשים-אל-לב כי הטלת האחריות העקיפה של מי שהרשה את השימוש במקום, אך לא תשלול את האחריות העיקרית של מי שביצע בפועל את היצירה.

3.3 ההלכה הפסוקה
3.3.1 החוק הישן אל מול החוק החדש
רע"א 2991/07 {אקום, אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומולים למוסיקה בישראל בע"מ נ' קפוצ'ין עסקי מזון בע"מ ואח', תק-על 2009(2), 3444 (2009), (להלן:"עניין אקו"ם"} דן בכך שהשינוי בחוק נועד להפחית מהדרישה של תועלת אישית שכן הסעיף הישן דרש כי: "הרשה אדם לתועלתו האישית" וכעת רק מצויין שיש דרישה להוכיח כי הדבר נועד לאירוע והרשאה שמטרתם רווח ובעיקר הכנסה כספית מעבר להשקעה.

3.3.2 חשיבות זכות היוצרים והשמירה עליה
ב- ע"א 5977/07 {האוניברסיטה העברית בירושלים נ' בית שוקן להוצאת ספרים בע"מ ואח', תק-על 2011(2), 3442 (2011)} צויין כי נוכח אופיין המיוחד של יצירות כטובין מופשטים ו"מוצר ציבורי" הדבר מקשה על הגנתן ומניעת אחרים להשתמש בהן וזאת כדי למנוע מצב שבו אין תמריץ כלכלי מספק להפקת יצירות חדשות ומונע עידוד יוצרים להשתתף בפיתוח הקולקטיבי והמצטבר של הידע והתרבות. לכן יש חשיבות לזכויות יוצרים, שכן הכרה בזכות היוצרים נתפסת כ"מחיר" הכרחי שהחברה נדרשת לשלם לעניין העשרת תרבותה והגבלת מאגרי הידע המצטבר.

3.3.3 אחריות בעל המקום
ב- ת"א (ת"א) 1738-07 {שרים קריוקי בע"מ נ' דיוה גרופ בע"מ ואח', תק-מח 2012(1), 6907 (2012)} בית-המשפט גורס כי אם החוק מטיל אחריות על בעל המקום שבו נעשתה הפרה, כפופה לשאלה האם ידע אותו אדם והאם היה לו יסוד סביר לחשוד שיש בהצגת היצירה מעשה של הפרת זכות יוצרים. דבר זה למעשה מקבע את דוקטורינת "ההפרה התורמת". פסק-הדין בעניין אקום אומר כי יש לבעל המקום אחריות לבדוק ולוודא עוד לפני הצגת היצירה שאכן הביצוע הפומבי לא יפר זכות יוצרים באותן יצירות.

3.3.4 הפרת זכויות יוצרים
ב- ע"א 5977/07 {האוניברסיטה העברית בירושלים נ' בית שוקן להוצאת ספרים בע"מ ואח', תק-על 2011(2), 3442 (2011)} נקבע כי הפרת זכויות יוצרים בביצוע פומבי יהיו למשל, מתן אישור לתקליטן מבעל אולם שמחות להשמיע יצירות באירוע מבלי לקבל את הסכמת בעלי זכויות היוצרים של היצירה.

3.3.5 אחריות המבצע של הצגה פומבית
עניין אקום מבהיר כי בהתאם לנאמר בהצעת החוק, לא ניתן להוריד מאחריות המבצע עצמו של ההפרה ולא ניתן להאשים רק את בעל המקום לאור "דוקטורינת ההפרה התורמת". זאת לאור מעשיו של המבצע ולאור כך שהוא זה אשר השמיע את היצירה ובכך גרם להפרה. פסק-הדין, בדומה לרוח של הצעת החוק, לא מניח למבצע לברוח מאחריותו למעשה.

4. סעיף 50 לחוק זכות יוצרים
4.1 הדין
סעיף 50 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"50. הפרת זכות מוסרית
(א) העושה ביצירה פעולה הפוגעת בזכות המוסרית של היוצר, מפר את הזכות האמורה.
(ב) על-אף הוראות סעיף-קטן (א), עשיית פעולה ביצירה הפוגעת בזכות המוסרית האמורה בסעיף 46(2) אינה מהווה הפרה של הזכות האמורה, אם הפעולה היתה סבירה בנסיבות העניין.
(ג) לעניין סעיף-קטן (ב), רשאי בית-המשפט להתחשב, בין השאר, באלה:
(1) אופי היצירה שביחס אליה נעשתה הפעולה;
(2) אופי הפעולה ומטרתה;
(3) יצירתה של היצירה על-ידי העובד במסגרת עבודתו או לפי הזמנה;
(4) המקובל בענף;
(5) הצורך בעשיית הפעולה לעומת הפגיעה שנגרמה ליוצר כתוצאה ממנה."

4.2 הצעת החוק - דברי הסבר
סעיף-קטן (א) קובע כי פגיעה בזכות המוסרית היא הפרת זכות.
סעיף-קטן (ב) דן בסייג האומר שסילוף או פגיעה אחרת ביצירה לא ייחשבו כהפרה אם הם סבירים בנסיבות העניין. הסייג מאפשר לבית-המשפט לאזן בין האינטרסים האישיים של היוצר ביצירתו לבין אינטרסים לגיטימיים אחרים שעשויים להיות ביצירה כמו אינטרס כלכלי של בעל העותק הפיזי, אינטרסים ציבורים ועוד.

4.3 ההלכה הפסוקה
4.3.1 הרקע להפרת זכות מוסרית
ב- ת"א (יר') 9467-05-10 {סודי סינטיה רוזנגרטן נ' נעמי רגן, תק-מח 2014(4), 16346 (2014)} נקבע כי פעולה שאינה מהווה הפרה של זכות יוצרים או של זכות מוסרית על-פי החוק החדש, לא תהיה זכות תביעה לפי הוראות הדין הקודם ויש להתחשב בשיקולים המנויים בסעיף ולבחון את טענת הסבירות ולבחון בצורה אובייקטיבי-נורמטיבית האם אכן נעשתה פגיעה ביוצר או שניתן לצפות פגיעה ביוצר.

4.3.2 השיקולים המנויים בסעיף
בעניין תומר {ת"א (פ"ת) 45536-07-11 {תומר אפלדורף נ' יואב יצחק ואח', תק-של 2013(1), 27750 (2013)}, נקבע כי רשימת השיקולים המנויים בסעיף אינם רשימה סגורה אלא קריטריונים בהם משתמש בית-המשפט לבחון שינוי או סילוף ביצירה כשימוש סביר.

4.3.3 טענת הסבירות
ע"א 23222-09-12 {המרכז למוסיקה ע"ש פליציה בלומנטל נ' נילי פורטוגלי, תק-מח 2013(3), 21155 (2013)} קובע כי מעבר להגדרה הצרה יותר של זכות מוסרית הקבוע בסעיף החוק, החוק גם קובע כי לא כל פעולה שפוגעת בזכות המוסרית מהווה הפרה שלה, אלא רק פעולה שאינה סבירה בנסיבות העניין וזאת בנסיבות המקרה הספיצפי של התיק.

ממשיך ת"א (יר') 9467-05-10 {סודי סינטיה רוזנגרטן נ' נעמי רגן, תק-מח 2014(4), 16346 (2014)} ומבהיר כי טענת הסבירות הינה טענה הנטענת כנגד הפרה של זכות מוסרית. הטענה מצריכה ביסוס תשתית ממשית לקביעה המקובלת בענף, וביסוס הטענה של צורך בעשיית הפעולה, כך שתצדיק כי אכן נעשתה הפרה. טענת הסבירות גם תבחן האם נעשתה פגיעה ממשית לבעל זכות היוצרים ובמידה וכן, ההגנה לא תעמוד למפר.

4.3.4 נטל הוכחת טענת הסבירות
ב- ת"א (ת"א) 1219-09 {רות פוגטש ואח' נ' כנרת זב"מ-דביר מוציאים לאור בע"מ ואח', תק-מח 2013(1), 14571 (2013)} נקבע כי כאשר נטענת טענת הסבירות הנטל רובץ לפתחו של מבצע הפעולה הפוגעת בזכות המוסרית, עליו מוטלת החובה להוכיח כי הפגיעה אכן היתה סבירה.

4.3.5 אחריות המרשה עשיית פעולה פוגענית
ב- ת"א (ת"א) 1219-09 {רות פוגטש ואח' נ' כנרת זב"מ-דביר מוציאים לאור בע"מ ואח', תק-מח 2013(1), 14571 (2013)} נקבע כי להבדיל מזכות יוצרים, החוק לא מטיל אחריות על מי שמרשה פעולה פוגענית, אלא רק על מי שמבצע אותה.

4.3.6 חובת איזון בין זכות היוצרים
כשבוחנים את טענת הסבירות יש צורך לבחון את הפרופורציה הנכונה. כך נקבע ב- ת"א (פ"ת) 45536-07-11 {תומר אפלדורף נ' יואב יצחק ואח', תק-של 2013(1), 27750 (2013)}. מאחר שאין הדבר ראוי שכל מי שמנסה לערוך סיפור, מוזיקה או סרט באמצעות טכנולוגיה דיגיטאלית ויצירות ברשת, יצטרך לבדוק את העבר ולבחון האם יש או אין בעל זכויות יוצרים הדולק אחריו. הדבר מהווה ניגוד חריף לרצון לעודד השיח והיצירה שמחייבים אפשרות לשיתוף חופשי ברשת ודרך חיבור יצירות שחלקן מוגנות וחלקן לא, ניתן להשיג שיח פורה. אולם כמובן שיש לאזן בין האינטרסים ולבחון כל מקרה לגופו בכדי לקבוע את הפרופורציה הנכונה.

4.3.7 תום-לב בעשיית פעולה ביצירה
ת"א (נצ') 26485-09-11 {קייקי כפר בלום ובית הלל ש.מ. ואח' נ' צוק מנרה בע"מ, תק-מח 2012(4), 22076 (2012)} מציין כי כאשר מדובר בעשיית פעולה ביצירה, רק אם הפעולה נעשתה במטרה תמת-לב או בצורך בעשיית הפעולה, הדבר חוסה תחת הגנת סעיף 50 לחוק, אולם כאשר מדובר בשימוש לצורך פרסום רחב היקף לעסק מתחרה הדבר, מן הסתם, לא ייחשב כפעולה תמת-לב.

4.3.8 יצירה פונקציונלית
ב- ת"א (ת"א) 24048-08 {מסטרפונט בע"מ ואח' נ' חב' החדשות הישראלית בע"מ ואח', תק-של 2011(2), 63399 (2011)} מדובר ביצירה פונקציונלית שלה יש הגנה מוגבלת לאות הבודדות ולא לצירוף אותיות, כאשר נעשה שימוש בשני סוגי גופן במילה אחת. אין אפשרות להחשיב את הדבר כסילוף או שינוי היות וכל אות היא לעצמה ואין בכך פגיעה בשמו ובכבודו של היוצר, מאחר שלא יעלה על הדעת להגביל את תוכן המילים בהם ניתן להשתמש באמצעות אותיות גופנים ולראות במילים בעלות תוכן פוגעני משום פגיעה בזכות המוסרית של יוצר הגופן ואין הדבר הגיוני להגביל את הרבים בשימוש בסוגי גופן שונים באותה מילה ממש. מדובר בפעילות שהיא סבירה ולא יהיה ניתן לתבוע בגין הפרת זכות יוצרים.

4.3.9 הנהוג בענף
ב- ת"א (ת"א) 71888-06 {גול יוסי ואח' נ' יואב פור ואח', תק-של 2011(1), 164716 (2011)} נקבע כי נוהג לא מהווה שלעצמו הגנה מפני חוק זכויות היוצרים ולא מהווה שיקול מתקבל על הדעת גם בהתחשב באמור בסעיף 50 לחוק החדש וההוראה הנוגעת "נהוג בענף" לא נוגעת רק לזכות המוסרית ולא לזכות הכלכלית-חומרית.

5. סעיף 51 לחוק זכות יוצרים
5.1 הדין
סעיף 51 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"51. הפרה עקיפה של זכות מוסרית
העושה אחת מהפעולות האלה בעותק של יצירה, שיש בו משום הפרה של הזכות המוסרית האמורה בסעיף 46(2), למעט בבניין או במבנה אחר, מפר את הזכות המוסרית, אם בעת ביצוע הפעולה ידע או היה עליו לדעת כי יש בעותק משום הפרה כאמור:
(1) מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה;
(2) החזקה למטרה עסקית;
(3) הפצה בהיקף מסחרי;
(4) הצגה לציבור בדרך מסחרית."

5.2 הצעת החוק - דברי הסבר
סעיף זה הינו מקביל לסעיף 50 לחוק החדש. סעיף זה דן בהפרה עקיפה של זכות יוצרים. ההפרה כוללת עותקים של יצירה שמגלמים פגיעה ביצירה או סילוף שלה בצורה שמהווה הפרה של הזכות המוסרית. הפרת לפי סעיף זה תהיה עילת תביעה כנגד מי שסחר, מחזיק, מפיץ או מציג לציבור עותקים של יצירה שיש בהם פגיעה או סילוף, להבדיל מהוראה בדבר עקיפה של זכות היוצרים. כאן לא נכללה הוראת בדבר יבוא וזאת לנוכח ההבדל בין שיטות המשפט לעניין זכות המוסרית.

5.3 ההלכה הפסוקה
5.3.1 הפרה עקיפה של זכות מוסרית
ת"א (מרכז) 17731-01-09 {האחים בר נוי בע"מ ואח' נ' יעקב נטוביץ בע"מ ואח', תק-מח 2012(2), 8292 (2012)} דן בהפרה עקיפה של הזכות המוסרית. במקרה דנן, מדובר במעצבי שעונים ונקבע בפסק-הדין שהם זכאים כי המותג המזוהה איתם יהיה פרי יצירותיהם ויזכה להגנת זכות היוצרים. לכן, כאשר נעשים העתקים ושימוש בדגמים מבלי לציין את שם המותג יש בכך להפר את זכותם המוסרית של התובעים.

5.3.2 חובת הידיעה
ת"א 9289/09 {אסף יצחק גולני נ' ד"ר משה כהן, תק-מח 2012(1), 32063 (2012)} קובע כי כל עוד המפר, במקרה הנידון המשווק, לא ידע, או שהיה עליו לדעת שהיצירה אותה יצר מפרה זכויות יוצרים של יצירה אחרת - הוא לא ישא באחריות. זאת משום שהחובה הינה תנאי הכרחי להטלת האחריות. כמו-כן, אומר ומדגיש פסק-הדין כי על המפר הפרה עקיפה "לדעת" במפורש או שהיה עליו לדעת וזאת לפי העובדןת האובייקטיביות או הספציפיות שהיו בידיעתו.

6. סעיף 52 לחוק
6.1 הדין
סעיף 52 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"52. הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית - עוולה אזרחית
הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין (נוסח חדש), יחולו עליה, בשינויים המחוייבים ובכפוף להוראות חוק זה."

6.2 הצעת החוק - דברי הסבר
המסגרת החוקית הכוללת בשאלות של אשם, אחריות, פיצויים וצווי מניעה מצויים בפקודת הנזיקין (נוסח חדש), לכן כדי להשוות את דינה של הפרת זכות היוצרים לדינן של עוולות אחרות, החוק קובע כי הוראות פקודת הנזיקין יחולו גם על הפרת זכות יוצרים, בכפוף לחוק זכות יוצרים. המחוקק מדגיש כי הפניה לפקודת הנזיקין לא תגרע מהאופי הקנייני של זכות היוצרים ובהיותה זכות בלעדית לעשיית פעולות ביצירה. בנוסף, נקבע כי הוראות פקודת הנזיקין תחול גם על הפרה מוסרית.

6.3 ההלכה הפסוקה
ב- ת"א 9289/09 {אסף יצחק גולני נ' ד"ר משה כהן , תק-מח 2012(1), 32063 (2012)} ניתן לראות את יישום פקודת הנזיקין. בפסק-הדין נקבע כי מאחר ולא הוגשו הוכחות, לא הוכח כי נעשה שינוי מצב לרעה, או שהפעולה נעשתה בחוסר תום-לב בשיהוי התביעה. בית-המשפט לא יוכל לקבל את הטענות בדבר קבלת טענת שיהוי לעניין הפרת זכות היוצרים.

7. סעיף 53 לחוק זכות יוצרים
7.1 הדין
סעיף 53 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"53. צו מניעה בשל הפרת זכות יוצרים
בתביעה בשל הפרת זכות יוצרים זכאי התובע לסעד בדרך של צו מניעה, אלא-אם-כן מצא בית-המשפט כי קיימים טעמים המצדיקים שלא להורות כן."

7.2 ההלכה הפסוקה
7.2.1 האבחנה בין סעד זמני לצו קבוע
ב- ת"א (ת"א) 2545-07 {מרים בילו נ' עיריית חולון ואח', תק-מח 2012(3), 7429 (2012), (להלן: "עניין בילו"} בית-המשפט דן באבחנה בין השיקולים במתן סעדים זמניים שונים לבין השיקול למתן צו קבוע, בפרט כאשר הוא נועד למנוע הפרה מתמשכת ועתידית של זכות קניינית. ההלכה היא ששיקול-הדעת של בית-המשפט להחליט ולהימנע ממתן סעד למי שנפגע בצורה קניינית תהיה מוגבלת ומצומצמת למקרים נדירים וזאת לאור היות הזכות הקניינית מעוגנת היטב בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

7.2.2 שיקולים למתן צו מניעה קבוע
ב- ע"א 5977/07 {האוניברסיטה העברית בירושלים נ' בית שוקן להוצאת ספרים בע"מ ואח', תק-על 2011(2), 3442 (2011)} בית-המשפט קבע כי הפרת זכות יוצרים היא עוולה בפני עצמה והדרכים על הגנתה מצויים בפקודת הנזיקין. הסעדים האופרטיבים, הנהנים מכך שמשטר זכות היוצרים מעמיד לרשות בעל הזכות שהופרה מנגנון ייחודי של פיצוי ללא הוכחת נזק. הסדר זה מספק מענה לפגיעה הכלכלית שנגרמה לבעל הזכות.

7.2.3 שיקולים למתן צו מניעה זמני
ב- ת"א (מרכז) 5315-04-08 {הוצאת קורן ירושלים בע"מ ואח' נ' מיקרוסופט ישראל בע"מ ואח', תק-מח 2012(2), 17887 (2012)} נקבע כי בעבר, שיקול-דעת היה מצומצם והיה מקובל שאם הוכיח התובע את תביעתו הוא יהיה זכאי לצו המניעה, אך החוק החדש מבהיר כי ככלל יינתן צו מניעה, אלא אם יש טעמים המצדיקים שלא להורות על מתן צו זה.

8. סעיף 54 לחוק
8.1 הדין
סעיף 54 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"54. תובענה בשל הפרת זכות יוצרים
(א) תובענה בשל הפרת זכות יוצרים רשאי להגיש בעל זכות היוצרים, ואם ניתן לגביה רישיון ייחודי כהגדרתו בסעיף 37(ד) - גם בעל הרישיון.
(ב) תובע המגיש תובענה כאמור בסעיף-קטן (א), יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הסעיף-הקטן האמור, ואולם רשאי בית-המשפט, לבקשת התובע, לפטור מצירוף בעל דין כאמור."

8.2 הצעת החוק - דברי הסבר
בשונה מהדין הישן, בדין החדש מובהר כי בעל רישיון ייחודי רשאי להגיש תביעה על הפרת זכות יוצרים וכן לחייב את התובע לצרף את כל מי שרשאי להגישה, אלא אם בית-המשפט יפטור אותו מחובה זו.

8.3 ההלכה הפסוקה
8.3.1 צירוף בעל זכות היוצרים לתביעה
ת"א (ת"א) 2042-08 {וויזקום תקשורת בע"מ נ' טל-יד מצוינות בשירות בע"מ ואח', תק-מח 2013(2), 747 (2013), (להלן: "הלכת וויזקום")} דן בפטור שהעניק בית-המשפט מלצרף חברה על-אף שנראה כי היה שראוי שתהיה חלק מתביעה זו, שכן יש לה חלק בזכויות היוצרים מכוח הסכמי הפצה שחתמה עם צדדים שלישים וזכותה לקבל פיצויים. אולם מאחר ומדובר בחברה בפירוק בית-המשפט הפעיל את סמכותו לפי סעיף 54 ופטר אותה מהצטרפות להליך שכן, בהיותה חברה בפירוק אין לה כל אינטרס אשר יכול להצדיק צירופו של המפרק.

כמו-כן נקבע בהלכת וויזקום כי גם אם בעל הרישיון אינו מוסמך להגיש תביעת הפרה עצמאית לפי דיני הקניין הרוחני, הוא רשאי להסמיך אדם אחר לעשות כן. בשמו.

8.3.2 תשלום אגרות על-ידי תובע פורמלי
ב- ת"א (יר') 9467-05-10 {סודי סינטיה רוזנגרטן נ' נעמי רגן, תק-מח 2014(4), 16346 (2014)}, בפרשה זו התבקש בית-המשפט לשאלה האם יש לפטור מתשלום אגרה שהוגשה במסגרת ההליך כאשר מצרפים את בעל זכות היוצרים כתובע פורמלי בלבד. נפסק שבמקרה שבו כאשר התובע הפורמלי לא שילם את האגרה מראש וכאשר לא נטען כי התובע הפורמלי צריך להשתתף באגרות השונות בזמן, התשובה לשאלה היא שהטענה לוקה בהשתק ולכן התובע הפורמלי לא ישלם את האגרה ולא יקבל החזר בגינה במידה והתביעה תתקבל.

8.3.3 תביעת בעל רישיון ייחודי בגין הפרה
ב- ת"א (מרכז) 5315-04-08 {הוצאת קורן ירושלים בע"מ ואח' נ' מיקרוסופט ישראל בע"מ ואח', תק-מח 2012(2), 17887 (2012)} בית-המשפט קובע כי יש לפרש את הדין הישן בראי לדין החדש, הווה האומר, להכיר בזכות תביעה של בעל רישיון בלעדי/ייחודי, גם ביחס להפרות הנידונות על-פי הדין הישן. פרשנות זו יצרה האחדה רצויה בין הדין החדש לישן ומקדמת גם מדיניות ראויה המחזקת את מעמדו של בעל הרישיון הבלעדי ומייתרת את הצורך לערב את בעל זכות היוצרים בתביעה שאין לו שום רצון לנהל, במיוחד כשאין הוא מעוניין לפעול בעצמו בתחומי מדינת ישראל.

8.3.4 הוכחת רישיון ייחודי
ב- ת"א (עפ') 49493-10-10 {שופן ישראל נ' צ'רלטון בע"מ, תק-של 2012(1), 39681 (2012)} נקבע כי טענות בדבר הוכחת הרישיון הייחודי כהגדרתו לחוק צריכות להיבחן בתוך ההליך עצמו ולא תהיה הצדקה למחיקת כתב התביעה.

8.3.5 תביעת משווק בגין הפרה
ת"א (ת"א) 2556-04 {Burbank Animation Studios Pty Ltd. נ' קלסיקלטת בע"מ ואח', תק-מח 2010(3), 14095 (2010)} דן כשפעולות נעשות ללא הסכמת בעל הזכויות ופוגעות בזכות ההפצה הבלעדית אין לראות את זכויות המפיץ כזכויות חוזיות בלבד אלא גם כקניינית, שכן מאחר והיא בעלת רישיון בלעדי לשיווק, היא תהיה זכאית להגיש תביעה בגין הפרת זכות יוצרים. אולם יש לשים-אל-לב כי על-מנת להגיש תביעה יש צורך בהוספת בעל זכויות היוצרים כצד להליך.

9. סעיף 55 לחוק זכות יוצרים
9.1 הדין
סעיף 55 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"55. תובענה בשל הפרת זכות מוסרית
תובענה בשל הפרת זכות מוסרית רשאי להגיש היוצר, ואם נעשתה ההפרה לאחר מותו - קרובי משפחתו; לעניין זה, "קרוב משפחה" - בן זוג, צאצא, הורה או אח."

9.2 הצעת החוק - דברי הסבר
זכות מוסרית ככלל לא ניתנת להעברה במובן שהיוצר עצמו הוא זה שיכול להגיש תובענה בשל הפרתה. אך במות בעל זכות היוצרים יש לשאריו, ולהם בלבד, הזכות להגיש תובענה בגין הפרת זכות יוצרים לאחר מותו. המחוקק מדגיש זאת לשם הדגשה שהזכות המוסרית לא ניתנת להעברה אך כאשר יש הפרת זכות מוסרית לאחר מותו מקימה את הזכות והזכות יכולה לעבור ליורשים כמו כל זכות תביעה אחרת.

9.3 ההלכה הפסוקה
9.3.1 זכות תביעה בגין הפרה לאחר מות היוצר
ת"א (ת"א) 1219-09 {רות פוגטש ואח' נ' כנרת זב"מ-דביר מוציאים לאור בע"מ ואח', תק-מח 2013(1), 14571 (2013)} הזכות המוסרית, כאמור, לא ניתנת להעברה, אך היא שייכת ליוצר ולאחר מותו, ליורשים. היורשים מקבלים את זכות התביעה לאחר מות בעל זכות היוצרים.

9.3.2 תקופת התיישנות
בעניין פוגטש מדובר על-כך כי חוק זכות היוצרים הוא בעל טריטוריאליות וכאשר הספר נכתב מחוץ לישראל יש קושי, בשל חלוף הזמן, להבהיר למי נתונה זכות היוצרים והקצאתו. לכן במצב דברים כזה לא ניתן לערער על התקופה שנקבעה.

9.3.3 הגדרת קרוב משפחה
ב- עמ"נ (יר') 28561-03-11 {סיני דדוש ואח' נ' ינון שלג ואח', תק-מח 2011(3), 16058(2011)} קבע בית-המשפט כי גם אחיין יכול להחשב כקרוב משפחתו שכן אין זה מן הנמנע שאחיין לא יהיה קרוב לדודו.

10. סעיף 56 לחוק זכות יוצרים
10.1 הדין
סעיף 56 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"56. פיצויים בלא הוכחת נזק
(א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית-המשפט, על-פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.
(ב) בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף-קטן (א), רשאי בית-המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה:
(1) היקף ההפרה;
(2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה;
(3) חומרת ההפרה;
(4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית-המשפט;
(5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית-המשפט;
(6) מאפייני פעילותו של הנתבע;
(7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע;
(8) תום-ליבו של הנתבע.
(ג) לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת.
(ד) השר רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף-קטן (א)."

10.1.1 סעיף 3א לפקודת זכות יוצרים - פיצוי סטטוטורי
סעיף 3א לפקודת זכות יוצרים, 1924 קובע כי:

"3א. פיצויים ללא הוכחת נזק (תיקונים: התשמ"א, התשמ"ה, התש"ן)
לא הוכח הנזק שנגרם בהפרת זכות יוצרים, רשאי בית-המשפט, על-פי בקשת התובע, לפסוק לו לכל הפרה פיצויים בשיעור שלא יפחת מ-10,000 ש"ח ולא יעלה על 20,000 ש"ח; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו לשנות את השיעורים האמורים."

10.2 הצעת החוק - דברי הסבר
לעיתים קרובות, במקרה של הפרת זכות יוצרים, יש קושי לתובע להוכיח בצורה מדוייקת את נזקיו ואף שברור שנגרם נזק. כמו-כן, לאור המאפיינים של זכות היוצרים ובעקבות הקלות הרבה בה היא מופרת, קיים צורך לפסוק פיצוי שירתיע מפרים עתידיים. לאור הבעייתיות בהוכחת הנזק והצורך בהרתעה קבע המחוקק כי לבית-המשפט הסמכות לקבוע, במקרים מתאימים, פיצויים ללא הוכחת נזק. לכן נחקק הסעיף המדבר על נושא זה בלבד ומתיר פיצויים עד לגובה של 100,000 ₪ ואת גובה הפיצוי יקבעו לפי השיקולים המנויים בסעיף האמור. כמו-כן נקבע שמסכת אחת של מעשי הפרה מהווה הפרה אחת לעניין הפיצויים בלא הוכחת נזק.

10.3 ההלכה הפסוקה
10.3.1 פסיקה לפני תיקון החוק
ע"א 592/88 {שמעון שגיא נ' עזבון המנוח אברהם ניניו ז"ל, פ"ד מו(2), 254 (1992)} דן בפיצוי הסטטוטורי המינמלי כשיש נזק מזערי. פסק-הדין מבהיר כי הרשות לקבוע האם יש נזק או שמא לא, נתונה לבית-המשפט. בית-המשפט מדגיש בעניין זה כי הסיבה לכך שיש לבית-המשפט שיקול כה רב בא מהטעם המובא בהצעת החוק. יש מקום לציין שהדילמה המוזכרת בפסק-הדין לעניין מיתחם שיקול-הדעת השתנה והורחב, כך שכעת החוק מתיר לבית-המשפט להעניק פיצוי סטטוטורי גם במקרים של נזקים קלים וכך ניתן לקבוע פיצוי.

10.3.2 תחולת החוק החדש
ת"א 9289/09 {אסף יצחק גולני נ' ד"ר משה כהן, תק-מח 2012(1), 32063 (2012)} מבהיר כי כאשר נשאלת השאלה מהוא מנגנון הפיצוי שיחול, האם לפי החוק החדש או שמא לפי החוק הישן? פסק-הדין קובע כי אם ההפרה בוצעה לפני יום התחילה (25.05.2008) - יחול מנגנון הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק הישן. מאידך, אם ההפרה בוצעה לאחר יום התחילה, דהיינו - לאחר יום 25.05.2008, יחול מנגנון הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק החדש.

10.3.3 גובה סכום הפיצוי
ת"א (ת"א) 1551-08{אבירמה גולן ואח' נ' דובי גל ואח', תק-מח 2012(2), 3650 (2012)} דן בפיצוי שבו ניתן לפסוק לכל הפרה הוא עד לסכום של 100,000 ₪ וללא הגבלה על הרף התחתון ללא הוכחת הנזק.

ב- ת"א (יר') 3560/09 {אבי ראובני ואח' נ' מפה - מיפוי והוצאה לאור בע"מ ואח', תק-מח 2011(1), 3293 (2011)} נאמר כי כל עוד נקבע כי מדובר בהפרה אחת בלבד, בית-המשפט מוגבל לפיצוי עד סכום של 100,000 ₪, ומכאן כי כל הפרה שנעשתה באותה מסגרת עשויה לזכות את התובע בסכום הפיצוי של 100,000 ₪ לכל היותר.

ת"ק (ת"א) 4706-04-13 {איציק חצק נ' רוני גרובר ואח', תק-של 2013(3), 19878 (2013)} קבע כי יש לקיים יחס מידתי בין שיעור הפיצוי לבין חומרתה של ההתנהגות המפרה.

10.3.4 הבאת נקודות ייחוס לעיני בית-המשפט בקביעת הפיצוי
ב- תא"מ (יר') 49152-10-13 {דן פורגס נ' עמותת בית הספר סם שפיגל לקולנוע וטלויזיה בירושלים, תק-של 2014(3), 69225 (2014)} קבע בית-המשפט כי בבואו של המבקש לבית-המשפט בבקשתו לקבלת פיצוי עליו לפרוס בפני בית-המשפט בין אם בדיון, למשל בישיבה מקדמית, ובין אם בחומר הכתוב, למשל סיכומים, נקודות ייחוס אשר ידריכו את בית-המשפט לבחור את גובה הפיצוי.

10.3.5 מבחן אובייקטיבי של סבירות הפגיעה בכבודו של אדם
ב- ת"א (ת"א) 1551-08 {אבירמה גולן ואח' נ' דובי גל ואח', תק-מח 2012(2), 3650(2012)} נקבע כי כדי לקבוע את הסכום בצורה מדוייקת המבחן שנקבע הוא "מבחן אובייקיטיבי של סבירות הפגיעה בכבודו של אדם".

כאשר נמנעו המפרים מלציין את תרומת היוצרים ליצירה האחרת אותה יצרו במשך שנים, ותיקנו בזאת רק לאחר שנים רבות וגם כך באופן חלקי, יש בכך כדי להשפיע על גובה הפיצוי.

כמו-כן, בית-המשפט יבחן גם לפי תע"א (ת"א) 7888-08 {הדיה בע"מ נ' תיצוג פדגו פלסטיק בע"מ ואח', תק-עב 2012(1), 4738 (2012), (להלן: "עניין הדיה"}, שתי מגמות יסוד בדיני זכוית יוצרים: האחת, פיצוי בעל הזכות; והשניה, הרתעת המפר ומפרים פוטניציאליים אחרים.

שתי המגמות שלובות זו בזאת שכן יש צורך לוודא שהרצון לשפות את הנפגע לא יביא להתעשרותו שלא כדין. דבר נוסף שיש להתחשב בו היינו מצבו הנפשי של המפר. דהיינו, במידה ומדובר במקרה שיש למפר הגנת "המפר תמים" - תהיה נטיה להחמיר עימו, במידה פחותה, כשגוזרים את הפיצוי.

דבר נוסף וחשוב שנקבע ב- ת"ק (עכו) 20669-11-13 {אריאל הדרי נ' יאיר כרמל, תק-של 2014(3), 3368 (2014)}, הוא כי רשימת השיקולים המנויה בסעיף 56 לחוק החדש, היא איננה רשימה סגורה ובית-המשפט רשאי לשקול שיקולים נוספים בשעה שהוא קובע את גובה הפיצוי.

שיקולים נוספים וכללים, כפי שהובאו בעניין הדיה, אשר יש לקחת בחשבון, יהיו עוצמתן, מספרן ומשכן של ההפרות; סוג היצירה, אשמו של המפר; אופיו וגודלו של העסק המפר וכן את היקף ההפרה; משך הזמן שבו בוצעה ההפרה; חומרת ההפרה; הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית-המשפט; הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית-המשפט; מאפייני פעילותו של הנתבע; טיב היחסים שבין הנתבע לתובע; וכן תום-הלב של הנתבע.

10.3.6 מסכת אחת של מעשים
ב- ת"א (ת"א) 1551-08 {אבירמה גולן ואח' נ' דובי גל ואח', תק-מח 2012(2), 3650 (2012)} נקבע כי לפי החוק החדש יש לראות הפרות אשר מתבצעות "במסכת אחת של מעשים" בתור הפרה אחת.

ב- ת"א (מרכז) 1549-08-07 {מעריב - הוצאת מודיעין בע"מ ואח' נ' ביזנסנט בע"מ ואח', תק-מח 2012(4), 259 (2012)} נקבע כי כאשר בוחנים מהיא "כל הפרה" שבעטיה בית-המשפט יכול לפסוק פיצוי סטטוטורי, יש לבחון את ההפרה לאור מבחן הזכות שנפגעה ולא מבחן העיסקה.

10.3.6.1 הגדרת "מסכת אחת של מעשים"
ת"א (יר') 3560/09{אבי ראובני ואח' נ' מפה - מיפוי והוצאה לאור בע"מ ואח', תק-מח 2011(1), 3293 (2011), (להלן: "הלכת ראובני")} דן בשאלה מתי הפרה שהתבצעה תהווה "מסכת אחת של מעשים". בית-המשפט קבע כי הפרה של אותה זכות יוצרים ביצירות שונות לא תהיה כהפרה אחת, גם אם כל ההפרות נעשו באירוע אחד או בפרסום אחד, אלא כמספר ההפרות שמספרן כמספר היצירות שהזכויות בהן הופרו. הסיבה לכך היא שמאחר וכל יצירה עומדת בפני עצמה וראויה להגנה על המאמצים הרבים שנעשו בחיבורה יש צידוק בכך לקבוע כי כל אחת מהיצירות ראויה לקבל פיצוי נפרד ועצמאי משלה.

10.3.6.2 גובה הפיצוי
ב- ת"א (ת"א) 35389/08 {.Marvel Characters, Inc נ' פולו פרסום וסחר בע"מ ואח', תק-של 2011(3), 17976 (2011)} נקבע כי הפיצוי יינתן בשל כל הפרה שניתן לסווגה כהפרה אחת, ואין הדבר משנה כמה עותקים פיזים מפרים של אותה זכות הופצו.

10.3.6.3 סדרת צילום כ"מסכת אחת של מעשים"
בעניין ראובני מובהר כי למרות שעל פניו מדובר ביצירה אחת, שכן היא מתארת אירוע אחד, כל תצלום יהווה אובייקט שונה. יש להדגיש שגם אם כל התצלומים היו נושאים את אותו תאריך, בדיוק כשם שסדרת פורטרטים לא של אותו אובייקט לא תחשב כיצירה אחת אלא ככמה יצירות נפרדות, כך גם הדין לעניין סדרת צילומים של אירוע מסויים.
10.3.6.4 הפרת זכות יוצרים ביצירות שונות
הפרת זכות יוצרים ביצירות שונות, כך נקבע בהלכת ראובני, היא לא שוות-ערך למספר הפרות להפרת הזכויות ביצירה אחת בלבד. מסקנה כזו תוביל לעידוד הפרות, שכן אם יוחלט כי פרסום מפר אחד שנעשה בו שימוש בעשרות או מאות יצירות שזכויות היוצרים הוא שווה לערך לכמה הפרות לפרסום המפר זכות יוצרים ביצירה אחת, יהיה בדבר עידוד להפרות רבות אשר תהיה מנוגדת לתכלית הסעיף, שכן יש בכך תמריץ למפר להפר את זכויות היוצרים בעוד ועוד יצירות בפרסום מפר אחד.

10.3.7 פיצוי בגין קולאז'
בהלכת ראובני נקבע כי אין נפקדות לשאלה האם קולאז' מהווה סילוף או שינוי צורה, משום שבכל מקרה הזכות המוסרית הופרה ולכן היא תהיה ראויה לקבל פיצוי.

10.3.8 התחשבות בנסיבות של סכסוך עסקי
עניין הדיה עוסק במקרה בו היה סכסוך עסקי בין שתי חברות, וחברה אחת טענה שמאחר וההפרה בוצעה בעקבות הנסיבות של תחרות בלתי-הוגנת יש להתחשב בכך. טענתם זו התקבלה.

10.3.9 ייבוא יצירה ממדינה אחרת
ת"א (ת"א) 53613-11-13 {מדע תעשיות קלות בע"מ נ' ברכל רשתות בע"מ, תק-מח 2014(4), 14593 (2014)} מבהיר כי ייבוא יצירה ממדינה אחרת, לא יכול להוות נסיבה מקלה, ועדיין אפשר לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק, שמטרתו, וזאת לשם הרתעת מפירים ולשם הגנה על קניינו של התובע, בהעדר סעד ראוי, קניינו יהפוך לחסר משמעות.

10.3.10 השתהות בהגשת תביעה
ע"א 4600/08 {האולפנים המאוחדים בע"מ ואח' נ' ברקי פטה המפריס ישראל בע"מ - מר יצחק שני ואח', תק-על 2012(2), 67(2012)} קובע כי כאשר יש השתהות בהגשת תביעה בגין הפרת זכות יוצרים, במידה ויש בין הצדדים מערכת יחסים רבת שנים שאף מצאה ביטוי בהסכם פשרה שנעשה, בית-המשפט לא יאשר מתן פיצוי.

10.3.11 הפחתת הנזק
10.3.11.1 תשלום מיידי
ב- ת"ק (הר') 32293-05-14 {שירה וייס נ' סופרקום בע"מ ח.פ. 520044074, תק-של 2014(3), 62685 (2014)} כאשר המפר מתקן דרכיו מיד לאחר הגשת התביעה, בית-המשפט יפחית את הפיצוי בגין הנזק. ב- ת"א (ת"א) 43688/06 {רובינגר דוד נ' וואלה! תקשורת בע"מ ואח', תק-של 2009(1), 12104 (2009)} נקבע כי כאשר מדובר אך בפרסום שנעשה בתפוקה ארצית המניבה תועלת כלכלית רבה, הדבר חשוב וקריטי לבית-המשפט וכן הפגיעה בכבודו המקצועי של האמן. עוד ייאמר כי התובע הינו אמן ותיק וידוע בתחומו, ולפיכך הפגיעה בכבודו המקצועי רבה ביותר היא.

10.3.11.2 רווח מפרסום
ב- ת"ק (עכו) 20669-11-13 {אריאל הדרי נ' יאיר כרמל, תק-של 2014(3), 3368 (2014)} נקבע כי השיקול להפתחת פיצוי הנזק יכול להיות גם כי אין כל רווח מפרסום היצירה אשר בגינה הוגשה התביעה כנגד ההפרה.

10.3.12 הפרת זכות מוסרית על-ידי חברה מבוססת
ב- ת"א (ת"א) 1219-09 {רות פוגטש ואח' נ' כנרת זב"מ-דביר מוציאים לאור בע"מ ואח', תק-מח 2013(1), 14571 (2013)} נקבע כי כאשר המפרה היא חברה גדולה, מצופה ממנה, מתוקף מעמדה, כי לא רק שתכיר בחשיבות של זכות היוצרים של יוצר ביצירתו, אלא שתבטיח את ההגנה על זכות זו במהלך פעילותה העסקית היומיומית. כאשר חברה גדולה כזו פועלת באופן חד-צדדי תוך ידיעה מפורשת שהיא מפרה את התחייבויותיה - בנסיבות כאלו בית-המשפט יפסוק את הסכום המירבי בחוק שהוא, כאמור, 100,000 ₪.

10.3.13 תום-לב
ב- ת"א (ת"א) 2068-07 {בנימין בילסקי נ' עיריית ראש העין ואח', תק-מח 2010(3), 17309 (2010)} הובהר כי כאשר התובע מתריע בפני הנתבעים כי הם מבצעים הפרה של זכויות ושב ומתריע על-כך שוב ושוב והנתבעים לא משנים דרכם, הדבר יהווה חוסר תום-לב, שבלעדיו לא יהיה ניתן להפחית את הנזק.

10.3.14 בחירה בפיצויים סטטוטוריים
ב- ת"א (ת"א) 2301/08 {וויזקום תקשורת בע"מ נ' שרון הרשקוביץ, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.01.13)} נקבע כי כאשר תובע בוחר להגיש תביעתו ולדרוש פיצויים סטטוטורים, עליו להבין כי הוא בחר בהם בלבד והם חילופיים ולא מצטברים, ואין הוא יכול לבחור גם אותם וגם פיצויים בגין נזק מוכח - עליו לבחור אחד מבין השניים.

11. סעיף 57 לחוק זכות יוצרים
11.1 הדין
סעיף 57 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"57. דין וחשבון
בתובענה בשל הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית-המשפט לחייב את הנתבע במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי ההפרה; השר רשאי לקבוע דרך למתן דין וחשבון לפי סעיף זה."

11.1.1 סעיף 6(1) לחוק זכות יוצרים, 1911 - לעניין מתן חשבונות
סעיף 6(1) לחוק זכות יוצרים, 1911 קובע כי:

"6. תרופות אזרחיות כנגד הפרת זכות יוצרים (תיקון התשס"ג)
(1) אם הופרה זכות יוצרים באיזו יצירה, הרי אם לא נקבעה הוראה אחרת בחוק זה יהא בעל זכות היוצרים זכאי לכל התרופות האזרחיות, בדרך צו מניעה, צו איסור, תביעת דמי נזק, חשבונות, ובכל דרך אחרת, הכל לפי שמקנה או שיקנה החוק בשל הפרת זכות..."

11.2 הלכה פסוקה
ב- ת"א (ת"א) 2301/08 {וויזקום תקשורת בע"מ נ' שרון הרשקוביץ, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.01.13)} נקבע כי כאשר הצו למתן דין וחשבון לא יהיה אפקיטיבי, משמעות הדבר שלא יהיה ניתן לחשב את הסכומים המדוייקים. במקרה כזה יהיה ניתן לבקש סעד חלופי של צו מניעה ולפיצוי כספי.

ב- ת"א 9289/09 {אסף יצחק גולני נ' ד"ר משה כהן , תק-מח 2012(1), 32063 (2012)} נאמר כי ההלכה המושרשת אומרת שתובע שצירף תביעת פיצויים מחמת הפרת זכות יוצרים אל תביעת מתן חשבונות ייאלץ לבחור באחת מהתרופות, מאחר ששתי התביעות סותרות זו את זו.

12. סעיף 58 לחוק זכות יוצרים
12.1 הדין
סעיף 58 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"58. מפר תמים
הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחוייב בתשלום פיצויים עקב ההפרה."

12.1.1 סעיף 8 לחוק זכות יוצרים, 1911 - מקבילו של סעיף 58 לחוק החדש
סעיף 8 לחוק זכות יוצרים, 1911 קובע כי:

"8. פיטורי מפר תמים מן האחריות לתשלום דמי נזק
אם הוגש משפט מחמת הפרת זכות יוצרים ביצירה, והנתבע טוען שלא ידע מדבר קיומה של זכות יוצרים ביצירה, לא יהא התובע זכאי לכל תרופה משפטית, פרט לקבלת צו מניעה או צו איסור לגבי ההפרה, אם הוכיח הנתבע שבתאריך ההפרה לא ידע ולא היה יסוד נאמן לחשוד שקיימת זכות יוצרים ביצירה."

12.2 הצעת החוק - דברי הסבר
עוולה אזרחית של הפרת זכות יוצרים היא ככלל מסוג אחריות מוחלטת שאינה טעונת יסוד נפשי של ידיעה אודות ההפרה. החריג לכלל זה נוגע לעצם קיום זכות היוצרים, אם אדם סבר בתום-לב כי הפעולות שהוא עושה היא ביצירה שההגנה עליה פקעה או באובייקט שלא נחשב יצירה מוגנת בזכות יוצרים - התרופות שייפסקו כנגד לא יכללו פיצויים אלא רק צו למניעת המשך השימוש ביצירה.

12.3 ההלכה הפסוקה
12.3.1 הגדרת המפר התמים
ת"א (מרכז) 5315-04-08 {הוצאת קורן ירושלים בע"מ ואח' נ' מיקרוסופט ישראל בע"מ ואח', תק-מח 2012(2), 17887 (2012), (להלן: "הלכת ירושלים")} קובע כי הגנת "המפר התמים" דורשת הוכחה שהדבר נעשה מבלי שהמפר ידע או היה עליו לדעת שנעשתה הפרה.

12.3.2 תקנת השוק והגנת המפר התמים
"המפר התמים", כך אומרת הלכת ירושלים, היא לא צורה נוספת על הגנה על תקנת השוק ואין בה בשביל לשלול את עצם ההפרה, אלא רק להגביל הסעדים שבעל זכות היוצרים יקבל מהמשתמש התמים. בפסק-דין זה, טענת ההגנה היא שנעשתה רכישה של זכות יוצרים תוך מחשבה שזכות היוצרים שייכת לאדם מסויים בשעה שהיא שייכת לאדם אחר. כמו-כן יש צורך בהוכחה שהדבר נעשה בלי שהמפר ידע או היה עליו לדעת שנעשתה הפרה. במקרה זה החברה צריכה להוכיח כי לא נעשתה התרשלות מצידה לעניין בירור השאלה האם קיימים זכויות יוצרים ביצירה.

12.3.3 הגנת המפר התמים לגוף העוסק ביצירות
המפר התמים שהוא חברה, מו"ל, מדפיס וגופי תקשורת יתקשו להעמיד את הראיות הנחוצות לשאלת המפר התמים, כך קובעת הלכת ירושלים, מאחר וחלק מתפקידם הוא להיות ערים לזכות יוצרים ביצירה, במיוחד שמדובר בחברה שמשווקת תוכנות למיליונים רבים של לקוחות.

12.3.4 בורות אינה שוות ערך לתמימות
ב- ת"א 9289/09 {אסף יצחק גולני נ' ד"ר משה כהן, תק-מח 2012(1), 32063 (2012), (להלן: "עניין גולני"} נקבע כי הבורות לא שוות ערך לתמימות ולא פוטרת מחבות. כפועל יוצא, הפרה תמימה תתקבל רק בנסיבות יוצאות דופן בלבד שבהן סביר להניח כי היצירה היא נחלת הכלל, כגון טענה שנחזית להיות ישנה מאוד ותקופת הגנתה חלפה מכבר.

12.3.5 הוכחת הפרה תמימה
ב- ת"א (ת"א) 1551-08 {אבירמה גולן ואח' נ' דובי גל ואח', תק-מח 2012(2), 3650 (2012)} נאמר כי טענה בדבר הפרה תמימה לא תתקבל אם אין הוכחה ולו לכאורה, לשלול את בעלי הזכויות בפיצויים לאחר שאלה התריעו לחדול מההפרה.

עוד נאמר בהלכת גולני בעניין זה כי השאלה האם ההפרה התמימה היא טענת הגנה ראויה, תיבחן לאור השאלה של האם בנסיבות התביעה זכאי הנתבע להנות מהגנה זו.

בנוסף, ממשיכה ואומרת הלכת גולני, תום-לב לא מהווה הגנה כנגד הפרה ראשונית, כשהנתבע לא ידע ולא היה חייב לדעת על קיום זכות יוצרים ליצירה. יש להדגיש כי רק לעיתים רחוקות יסבור הנתבע כי ביצירה בה הוא מטפל אין זכות יוצרים לאדם כלשהוא.

12.3.6 קביעת הסעד
עניין גולני קובע כי אם אכן נעשתה הפרה תמימה, הדבר אומנם לא ישפיע על הקביעה כי אכן נעשתה הפרה, אלא ישפיע על גובה הסעד.

12.3.7 נטל הוכחת הפרה תמימה
נטל הראיה על הטוען שאין זכות יוצרים ביצירה היא נטל הראיה ההפוכה, עליו להניח שיש זכות יוצרים קיימת, כל עוד אין בידו ראיות הפוכות. נימוקים שיצדידקו העדר חשד לקיום זכות יוצרים יהיו:
(1) תקופת הגנת זכות היוצרים חלפה;
(2) טבעה של העבודה הוא כזה, שאינה צריכה להוות מושא לזכות יוצרים;
(3) היצירה היא יצירה זרה (אינה מוגנת על-פי חוק זכות יוצרים).

12.3.8 טענות בעד הגנה תמימה
ב- ת"א (חיי) 20499-03-10 {רו"ח זאב שלום נ' בריטמן אלמגור זהר ושות' רואי חשבון ואח', תק-מח 2011(4), 1700 (2011)} נטענה טענה עמומה שהיצירה הגיעה לידי הנתבעים והם לא ידעו שהתובע הוא יוצרה של היצירה, היא לא טענה שתתקבל, שכן המשתמש ביצירה צריך לברר של מי היצירה בטרם הוא עושה בה שימוש.
בנוסף יש לשים-אל-לב האם הנתבע נמנע מביצוע בדיקה לגבי קיום זכות היוצרים ביצירה, או לגבי זהות בעל הזכות בה, שכן אם עשה כן, לא יוכל הוא ליהנות מהגנה זו. בנוסף, נקבע כי בביצוע ללא הרשאה של מעשה שיוחד לבעל זכות יוצרים אשר חוסה תחת הגנת חוק זכות היוצרים, לא משנה אם ההפרה נעשתה בכוונה או לא בכוונה.

על-כן, הפרה בדבר הפרה תמימה תתקבל רק בנסיבות יוצאות דופן בלבד.

13. סעיף 59 לחוק זכות יוצרים
13.1 הדין
סעיף 59 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"59. הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית בבניין או במבנה אחר
הוחל בבנייתו של בניין או מבנה אחר, שיש בו, או שתהיה בו לכשיושלם, משום הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, לא יהיה התובע זכאי בשל כך לצו המונע את הבניה או לצו הריסה."

13.2 הצעת החוק - דברי הסבר
כאשר יש מבנה שהוחל בבנייתו והוא מפר זכות יוצרים, המשמעות של הריסת מבנה או מניעת השלמת בנייתו היא מרחיקת לכת מבחינת האינטרסים הכלכליים של כל הצדדים המעורבים בהקמת הבניין. על-כן החוק מבקש להסתפק בתרופות כספיות ולא בצווי הריסה או צווי מניעה.

יש מקום להדגיש כי אין בכך כדי לפגוע באיזונים שבפקודת הנזיקין ובדין הכללי לעניין צווי מניעה על הפרת זכות יוצרים ביצירות אחרות.
13.3 ההלכה הפסוקה
ב- רע"א 5768/94 {א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4), 289 (1998)} נאמר כי בכדי להוכיח כי שאדם פלש לתוך זכותו של אדם אחר יש צורך בהכרת הזכות הקודמת. בית-המשפט קבע בעניין זה כי דיני הקניין הרוחני, בדומה לדיני הקניין בנכסים מוחשיים הינה זכות לה ניתן לפלוש.

14. סעיף 60 לחוק זכות יוצרים
14.1 הדין
סעיף 60 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי:

"60. טיפול בעותקים מפרים
(א) בסיום הדיון בתובענה על הפרת זכות יוצרים, רשאי בית-המשפט להורות על:
(1) השמדת עותקים מפרים או עשיית כל פעולה אחרת בהם;
(2) העברת הבעלות בעותקים המפרים לידי התובע, אם ביקש זאת, ורשאי בית-המשפט, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש בעותקים המפרים, לחייבו בתשלום, כפי שיקבע.
(ב) בעל דין המגיש בקשה לבית-המשפט להורות כאמור בסעיף-קטן (א), יודיע על-כך למשטרת ישראל, בדרך שקבע השר, ובית-המשפט לא ידון בבקשה בלי שנתן למשטרת ישראל הזדמנות לטעון את טענותיה.
(ג) הוראות סעיף-קטן (א) יחולו גם לעניין עותק מפר המצוי בידי אדם שלא הפר בעצמו את זכות היוצרים, והכל בכפוף להוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, ואולם אם הוראות הסעיף האמור חלות עליו, לא ישתמש אותו אדם בעותק המפר לשם מסחר בו."
14.1.1 סעיף 7 לחוק זכות יוצרים, 1911 מקבילו של סעיף 60 לחוק החדש
סעיף 7 לחוק זכות יוצרים, 1911 קובע כי:

"7. זכויות הבעלים כלפי אנשים שנמצאות ברשותם העתקות מפירות או שהם עוסקים בהן וכו'
כל העתקות מפירות של יצירה שקיימת בה זכות יוצרים או של כל חלק הימנה וכל הקלישאות המשמשות או מכוונות לשמש לשם יצירת העתקות מפירות כאלה, הרי הם בחזקת רכושו של בעל זכות היוצרים ולפיכך יכול הוא להגיש משפט כדי לקבל את החזקה בהם או משפט על נטילת רכושו של אחר שלא כדין."

14.2 הצעת החוק - דברי הסבר
הסעיף קובע הסדר מיוחד לעניין עותקים מפרים ורואים אותם כרכושו של בעל זכות היוצרים ולו נתונה הזכות לתבוע ולקבל את החזקה בהם. בנוסף, הוא יכול לבקש גם את השמדת העותקים בסיום הדיון בתובענה על הפרת זכות יוצרים.

מאחר ולעיתים ההעתק שווה יותר מהיצירה עצמה, החוק קובע כי העברת הבעלות בעותק המפר תתאפשר רק כנגד תשלום שוויו אלמלא ההפרה או כנגד תשלום אחר שיקבע בית-המשפט. כך גם נקבע הסדר החל על צדדים שלישיים שלא הפרו בעצמם את זכות היוצרים, כדי להקנות לתובע עילת תביעה, לעניין העתקים המפרים כנגד אותם צדדים.

היחס בין הפרת זכות יוצרים לבין כללי תקנת השוק הוא שאדם אשר רכש עותק מפר בתנאי תקנת השוק לא יהיה חשוף לתפישת העותר המפר.

14.3 ההלכה הפסוקה
ב- ת"א 22176-03-12 {א.ל.י.ס. אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות (1993) בע"מ נ' שלמי (שלמה) אלול, תק-מח 2012(2), 24026 (2012)} קבע בית-המשפט שעל-מנת להעמיד את העתקים המפרים לרשות התובע יש לבקש צו עשה. צו חל לא רק על העותקים המצויים בידי הנתבע, אלא גם על אלו שנתפסו במשטרת ישראל וכן על אלו אשר עתידים להיתפס בעתיד.
הלכת גולני קובעת כי הצו חל גם על שיחונים אשר בהם נכללים קטעים מועתקים מספרים.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הפרה ותרופות