שאלות ותשובות בענייני עבודה
הפרקים שבספר:
- הזכות לפיצויי פיטורים (סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים)
- רציפות בעבודה והפסקות שאינן באות במניין
- אימתי פיטורים אינם פוגעים בזכויות ופיטורים סמוך לסוף שנת עבודה ראשונה
- מעביד שנפטר
- עובד שנפטר וזכאותם של השאירים לקבל פיצויי פיטורים
- התפטרות לרגל מצב בריאות לקוי
- התפטרות של הורה
- התפטרות עקב שהייה במקלט לנשים מוכות
- התפטרות לרגל העתקת מגורים
- אי-חידוש חוזה עבודה
- התפטרות אחרת שדינה פיטורים
- פיצויים למתגייס למשטרה
- שיעור הפיצויים
- חישוב שכר עבודה וחישוב פיצויים כשהשכר הופחת זמנית ולפי שכר מינימום
- פיצויים ותגמולים
- פיצויים וגימלת פרישה
- פיטורים ללא פיצויים מכוח הסכם קיבוצי ומכוח פסק-דין ואישורו של שר העבודה
- סכומים משוריינים
- זכות בכורה
- שכר הכולל פיצויי פיטורים ואישורו של שר העבודה
- פשרה והודאת סילוק - חתימה על כתב ויתור
- עניינים שונים
- תקנות פיצויי פיטורים
- ביטוח נפגעי תאונות עבודה - מיהו מבוטח
- עובד בחוץ לארץ
- חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה
- פגיעה בעבודה, תאונת עבודה ומחלת מקצוע
- חזקת תאונת עבודה ורשלנות
- הפסקה וסטיה
- חזקת הסיבתיות
- בקע מפשעתי
- ליקוי שמיעה
- גמלאות בעין
- דמי פגיעה
- קצבה או מענק לנכה עבודה
- קביעת דרגת נכות
- סמל ותעודה לנכה עבודה
- גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה
- צו מניעה זמני
- צו עשה זמני
- סעד זמני בערכאת הערעור
- בקשה לעיכוב ביצוע
התפטרות לרגל מצב בריאות לקוי
שאלה: מה דינה של התפטרות לרגל מצב בריאות לקוי על-פי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים ותקנה 11 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים)?תשובה: שומה על בית-הדין לבדוק, לאחר שהגיע למסקנה כי העובד התפטר ולא פוטר, האם במקרה העומד בפניו מתקיים אחד החריגים הקבועים בחוק פיצויי פיטורים לפיהם למרות שהעובד התפטר הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים. באחד מן החריגים נעסוק בפרק זה, דהיינו, התפטרות לרגל מצב בריאותי לקוי, כמוהו כפיטורים, המזכים את העובד בפיצויי פיטורים.
נדגיש, כי מבחינת תחולתו של הסעיף, על בית-הדין לבצע בדיקה של כל עניין לגופו לפי נסיבותיו המיוחדות. וכלשונו של בית-הדין ב- דב"ע לב/3-56 {ד"ר שמואל נוביצקי ואח' נ' ציונה ביאדר, פד"ע ד 259}:
"...ובוודאי שאין להסיק מלשונו של סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים כלל, לפיו עובד המתפטר מטעמי בריאות חייב לנקוט בצעד זה או אחר כדי לזכות בפיצויי פיטורים, והמעביד חייב לנקוט צעד אחר כדי להיות פטור מכך. כל מקרה נדון לפי נסיבותיו, לפי המיוחד שבו, ובעניין המובא לערכאות, נותן בית-הדין את דעתו למכלול העובדות, הבאות בחשבון ליישום הוראות החוק. יש וצריך לתת למעביד הזדמנות לסלק את המכשול העומד לפניו בשל מחלת העובד, אך אין להסיק מסקנה נגד העובד, במקרה ששתק ולא הציע להמשיך לעבוד בתנאים אלה או אחרים."
הסיבה להתפטרות לרגל מצב בריאותי לא רק שצריכה להיות קיימת, אלא, היא צריכה להיות הגורם בפועל, המניע והמביא לתוצאה, שהיא ההתפטרות.
ובמילים אחרות, התפטרותו של העובד צריכה להיות "לרגל" מצב בריאותי. הגורם להתפטרות היה מצב בריאותו.
בנוסף, התנאי בדבר הקשר הסיבתי בין מצב בריאותו של עובד לבין זכאותו לפיצויי פיטורים בעקבות התפטרותו ממקום העבודה, מחייב לתת את הדעת לא רק למצב בריאותו של העובד, אלא, גם לתנאי עבודתו המיוחדים במקום עבודתו.
בית-הדין בודק, הן את תחושותיו הסובייקטיביות של העובד והן את הממצאים הרפואיים האובייקטיבים כאשר לנסיבות העניין יש חשיבות רבה, למשל מוגבלות רפואית זמן רב לפני ההתפטרות. כאשר יש מניעים נוספים להתפטרות אשר אינם קשורים למצב הרפואי, אין הדבר מונע "התפטרות בדין מפוטר", ובלבד שהמניע הרפואי הוא אמיתי וממשי והוכח קשר בינו לבין ההתפטרות.
על העובד המתפטר נטל הראיה ולפיכך חייב הוא להציג מסמכים רפואיים התומכים בתביעתו המתייחסים לתקופה הרלוונטית של עבודתו.
מצב בריאותי קשה, כשלעצמו, איננו תנאי מספיק לקיומה של זכאות לפיצויי פיטורים בעקבות התפטרות. דרישת הקשר הסיבתי מחייבת לבחון את מידת הקשר בין המצב הבריאותי לבין תנאי העבודה, ובכלל זה את סביבת העבודה הספציפית של העובד ובמקרה המתאים, את הצעותיו של המעביד לשינוי או להתאמה של תנאי העובדה למצבו הבריאותי של העובד.
שאלה: מהי תכליתו של סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים?
תשובה: ב- ע"ע 1214/02 {ישראל שיטרית נ' סטופ אש בע"מ, תק-אר 2003(1), 130 (2003)} קבע בית-הדין מפי כב' הנשיא סטיב אדלר כי "תכליתו של סעיף 6 לחוק הינה להעניק פיצויי פיטורים לעובד שנאלץ להתפטר עקב כך שמצב בריאותו אינו מאפשר לו להמשיך את עבודתו במפעל. רוצה לומר, שאין היגיון להעניק פיצויי פיטורים לעובד בעקבות מחלה, שאינה מונעת או מקשה מאוד על המשך עבודתו. מנגד, תכליתו של חוק פיצויי פיטורים אינה לשעבד את העובד למקום עבודה אחד. המשק המודרני והתחרותי מבוסס על מעבר חופשי של מצרכים, הון, עבודה ושירותים. לעובד שמורה הזכות לעזוב את מקום עבודתו ולעבוד במקצוע ובמקום העבודה שהוא בוחר לעצמו ויש להמעיט את ההגבלות המוטלות עליו באמצעות הפסד פיצויי הפיטורים. זאת ועוד, אין לעודד מצב בו עובד בשל חשש מהפסד פיצויי פיטורים ימשיך לעבוד על-אף שמצב בריאותו אינו מאפשר זאת."
שאלה: על מי קיים נטל ההוכחה כי מתקיים החריג הקבוע בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים?
תשובה: נטל ההוכחה להוכיח כי מתקיים החריג הקבוע בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, מוטל על כתפי התובע {דב"ע נג 3-210 אהרון רביוב נ' קאקו שיווק בע"מ ואח', פד"ע כז 514 (1994)} על-מנת לבסס את תביעתו, על העובד להוכיח באמצעות תעודות ומסמכים רפואיים כי מצב בריאותו לא מאפשר לו להמשיך בעבודתו, ולכן מצב בריאותו מהווה סיבה מספקת להתפטרות.
כפי שנראה להלן, בית-הדין בבואו לקבוע באם העובד זכאי לפיצויי פיטורים מחמת התפטרות לרגל מצב בריאותי לקוי, מסתמך במרבית מהמקרים, על מסמכים רפואיים, המשקפים את מצבו הרפואי של העובד-התובע.
עובד שמתפטר מעבודתו בשל כך שלדעת רופאו מצב בריאותו מצדיק זאת, עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים גם אם רופא אחר, אובייקטיבי, עלול לקבוע כי ההתפטרות איננה חיונית לשם שמירה על הבריאות.
סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים קובע מספר תנאים מצטברים אשר צריכים להתמלא על-מנת שתקום לעובד המתפטר זכאות לתשלום פיצויי פטורים. ואלה הם:
האחד, העובד בא בגדר מעמד של "עובד";
השני, העובד מתפטר עקב מצב בריאותו;
השלישי, היתה סיבה מספקת להתפטרות;
הרביעי, על העובד להודיע למעסיק טרם ההתפטרות על מצב בריאותו כמונע את המשך העבודה שעשה עד כה {לעניין תנאי זה ותחולתו ראה דב"ע לב/3-56 ד"ר נוביצקי ואח' נ' ציונה ביאדר, פד"ע ד 259; ע"ע 523/07 עמותת בית-הורים "הדקל" נ' ולנטינה בורק, תק-אר 2008(3), 728 (2008); עב' (חי') 2260/04 יעקב שרייר נ' ראובן עציוני בע"מ, תק-עב 2008(3), 4379 (2008)}.
שאלה: על מי רובץ הנטל להמציא מסמכים רפואיים להוכחת מצב בריאותי?
תשובה: סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, קובע את זכאותו של עובד שהתפטר לרגל מצב בריאותו לפיצויי פיטורים תלויה במימצאים הרפואיים, בתנאי עבודתו ובשאר נסיבות העניין. הכלל הוא כי עובד המבקש בתביעתו פיצויי פיטורים עקב התפטרות מחמת מצב רפואי חייב להציג מסמכים רפואיים התומכים בתביעתו. התעודות הרפואיות שעל העובד להציג חייבות להתייחס לתקופה הרלוונטית להפסקת העבודה.
אין הכרח כי התעודות הרפואיות יוצאו במועד שקדם להתפטרות, וכי די בכך שיתייחסו לתקופה אשר קדמה להפסקת העבודה ויצביעו על כך שהפגימה הרפואית פגעה פגיעה מסויימת ביכולת עבודתו של העובד. כלומר, עובד איננו חייב להצטייד בתעודה רפואית לפני התפטרותו, כך שאם לאחר מועד ההתפטרות הוא מתבקש להציג תעודה רפואית, רשאי הוא להגישה אז ובתנאי כי התעודה מתייחסת למצבו הרפואי בזמן ההתפטרות {דב"ע נז/3-57 סנונית הדגמות וקידום מכירות (1989) בע"מ נ' שולמית פרץ, פד"ע ל 364}.
תעודות רפואיות ממועד מאוחר יותר, מהן לא ניתן ללמוד על מצב בריאות של העובד בזמן ההתפטרות, לא תועלנה {דב"ע נא/3-7 תבורי בית-חרושת למשקאות קלים בע"מ נ' משה תורג'מן, פד"ע ד 64}.
לתחושתו הסובייקטיבית של העובד-החולה, יש ליחס משקל לא מבוטל אם תחושה זו מגובה במסמכים רפואיים מתאימים {ע"ע 1214/02 ישראל שטרית נ' סטופ אש בע"מ, פד"ע לח 838; עב' (ת"א-יפו) 9801/02 אחמד חמאד נ' נגרית מסיב בע"מ ואח', תק-עב 2008(2), 7400 (2008); עב' (ב"ש) 2022/06 כנפו סילביה נ' אופנת דומיניק (בוטיק) בע"מ, תק-עב 2008(3), 748 (2008); עב' (ב"ש) 2140/07 שלומית ביטון נ' בוקאי אמנון-סוכנות לביטוח (1995) בע"מ, תק-עב 2008(2), 5463 (2008); עב' (ת"א-יפו) 8164/06 נינה שוורץ נ' ריאו בע"מ, תק-עב 2008(2), 7472 (2008); עב' (ב"ש) 2144/06 מורזה אירינה נ' י.ע. מידע שירותי ניהול בע"מ, תק-עב 2008(1), 9804 (2008); דב"ע נא/3-7 מרים עדאוי נ' פ.א.ב. שירותים בע"מ, פד"ע כב 325; עב' (ב"ש) 1173/06 מוגילבסקי בוריס נ' שוקרון אתי ואח', תק-עב 2008(1), 5610 (2008); עב' (נצ') 1848/01 מלכא אריה נ' יואב מראד ואח', תק-עב 2004(3), 5411 (2004); עב' (י-ם) 1795/99 ג'מאל מאלכ אבו עיסא נ' משה זקן, תק-עב 2001(3), 1124 (2001); תב"ע (י-ם) 35-839/97 אליאס גססאי נ' מחצבת שפיר, תק-עב 98(2), 1452 (1998); תב"ע (נצ') נו/35-241 סוליקה ביטון נ' חנה ומרדכי לוי, תק-עב 97(3), 155 (1997); תב"ע (ב"ש) נה/3-600 בסול אחמד נ' שותפות קאדים בע"מ, תק-עב 97(2), 1048 (1997); תב"ע (ת"א) נא/35-1558 בוקובזה רינה נ' ג'באנז באגט, תק-עב 93(2), 13 (1993); עב' (י-ם) 301091/97 זהבה רפאלוב נ' סלון לתסרוקות מלכה רוזנר, תק-עב 2001(2), 1091 (2001); עב' (נצ') 1215/98 עומרי נאיל נ' מרדכי בנימין ובניו, תק-עב 2000(3), 259 (2000)}.
שאלה: האם העובד חייב להעמיד את עצמו לבדיקה רפואית אצל רופא מטעמו של המעביד?
תשובה: ב- דב"ע תשן/3-154 {מיכאל קרייטר נ' אבלין אילוז, פד"ע כב 339} קבע בית-הדין כי "דין הוא כי דרישה של מעביד כי עובד יעמוד לבדיקה רפואית דורשת התייחסות בחוק או הוראה חוזית מפורשת וגם אם קיימת כזאת - לא ניתן לכפותה על העובד... השאלה היא, מה תוצאתו המשפטית של סירובה האמור של העובדת. אין ממש בטענת המעביד. משהוכח כי שני רופאים מוסמכים - רופא לבריאות תעסוקתית ומומחה לבריאות הציבור - קבעו כי אין העובדת מסוגלת להמשיך בעבודתה, רשאית היתה העובדת להתפטר, ודינה היה כדין מפוטרת, אף אם רופאים אחרים היו קובעים ממצאים שונים. זכותו של עובד שלא ליטול על עצמו סיכון רפואי, שעה שרופא המהימן עליו מזהירו מפני תוצאותיו."
ב- ד"מ (ב"ש) 2608/07 {טרז אלבוחר נ' ידע מערכות מיזוג בע"מ, תק-עב 2008(2), 629 (2008)} טענה הנתבעת, כי אין התובעת זכאית לתשלום פיצויי פיטורים, מקום שהיא חולקת על האישורים הרפואיים שהוצגו בפניה ולאור סירובה של התובעת לעמוד לבדיקה רפואית מטעמה.
בדחותו את טענת הנתבעת קבע בית-הדין כי בנסיבות "בהן מצויידת התובעת בחוות-דעת רפואיות הממליצות על הפסקת עבודתה בשירותה של הנתבעת, מסיבות רפואיות - רשאית התובעת להסתמך על אותם אישורים רפואיים, גם אם יש חוות-דעת רפואית חולקת - ולבסס מכוחם את זכותה לפיצויי פיטורים."
עוד מוסיף בית-הדין וקובע כי "אף אם היתה התובעת עומדת לבדיקה מטעם רופא הנתבעת, אשר היה קובע כי אין מניעה רפואית להמשך עבודתה של התובעת כעובדת הנתבעת - לא היה בכך כדי למנוע מהתובעת מלהתפטר מעבודתה בשירות הנתבעת ולעמוד על זכותה לפיצויי פיטורים על יסוד חוות-הדעת הרפואיות שבידיה. חוות-דעת רפואיות לפיהן המשך עבודתה של התובעת במקום העבודה, יש בו כדי להחמיר את מצבה הבריאותי. במצב דברים זה, אין בסירובה של התובעת לעמוד לבדיקה רפואית מטעם הנתבעת מצדיק את דחיית טענותיה של התובעת לפיצויי פיטורים בשל התפטרות לרגל מצב בריאות לקוי."
שאלה: האם חלה החובה על העובד להודיע למעביד על התפטרות בשל מצבו הרפואי הלקוי?
תשובה: על העובד שמתפטר בשל מצב בריאות לקוי, מוטלת החובה להודיע למעבידו על סיבת ההתפטרות וזאת כדי לאפשר למעביד להציע תנאי עבודה אשר יתאימו למצבו הרפואי של העובד כך שלא תתקיים "סיבה מספקת" להתפטרות, כאמור בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים.
על העובד להודיע למעסיק טרם ההתפטרות על מצב בריאותו כמונע את המשך העבודה שעשה עד כה וזאת על-מנת לאפשר למעסיק להציע לו עבודה אחרת או על-מנת לשנות את תנאי עבודה ולהשפיע בכך על שאר הנסיבות, כך שלא תהא סיבה מספקת להתפטרות.
יחד עם זאת, סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים לא קובע כי קבלת פיצויי פיטורים מותנית בכך שאין למעביד אפשרות להציב את העובד בעבודה אחרת חרף התפטרותו. נעיר לעניין זה, כי בהטלת החובה על העובד להודיע למעסיק על מצב בריאותו אין כדי להוביל למסקנה לפיה עובד חייב לקבל כל עבודה אחרת שמציע לו המעסיק, אלא, רק עבודה ההולמת את כישוריו.
יתירה מזאת, גם אם העובד מסוגל לבצע את העבודה המוצעת לו על-ידי המעביד, בית-הדין ישקול את מצב בריאותו של העובד ואת תנאי העבודה בתפקיד החדש ונסיבות אחרות {ראה לעניין זה ע"ע 1214/02 ישראל שיטרית נ' סטופ אש בע"מ, פד"ע לח 838}.
עובד לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אף אם מצב בריאותו לקוי, אם התפטר ממקום בו תנאי העבודה שלו מאפשרים לו, מבחינה אובייקטיבית, להמשיך לעבוד. עובד שאיננו רוצה להמשיך לעבוד, לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים רק בשל כך שמצב בריאותו לקוי.
למרות שקיימת חובת הודעה מוקדמת על כוונת "התפטרות בדין מפוטר", מחמת מצב בריאות לקוי, אי-אפשר לומר באופן קטגורי, כי עובד ששתק במעמד ההתפטרות, אך הוכיח בפני בית-הדין בצורה ברורה וחד-משמעית, כי התפטרותו נבעה ממצב בריאותי לקוי, יפסיד את פיצויי הפיטורים {דב"ע לב/3-56 ד"ר נוביצקי ואח' נ' ציונה ביאדר, פד"ע ד 259}.
ב- עב' (ב"ש) 1875/07 {לנקרי מיכאל נ' גמיש שיש גרניט בע"מ, תק-עב 3008(3), 1726 (2008)} קבע בית-הדין כי "יש לתת משקל בלתי-מבוטל לתנאי העבודה במפעל השיש, למקום העבודה, לתנאי מזג-האוויר, לרבות האבק שבסביבת עבודתו של התובע והליקויים הרפואיים מהם סבל התובע ושפורטו במסמכים כדי לקבוע כי די בעובדות מצטברות אלה שהוכחו מפי התובע, כדי לראותם כעילה ראויה להתפטרותו מחמת מצב בריאות לקוי ביולי 2007, אף ללא מתן התראה" {עב' (ת"א-יפו) 9801/02 אחמד חמאד נ' נגרית מסיב בע"מ ואח', תק-עב 2008(2), 7400 (2008); עב' (ב"ש) 1801/03 גונציל גדעון נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, תק-עב 2005(3), 770 (2005); ע"ע 1214/02 ישראל שיטרית נ' סטופ אש בע"מ, תק-אר 2003(1), 130 (2003); עב' (נצ') 3572/97 ניסים עלוש נ' אגודת זבח בע"מ, תק-עב 2000(1), 1671 (2000)}.
שאלה: האם מי שהפסיק עבודתו מרצונו, מבלי שהיתה הצדקה לכך, זכאי לדמי אבטלה?
תשובה: מטרת המחוקק בשלילת הזכאות לפיצויי פיטורים ב-90 ימי האבטלה הראשונים למי שמתפטר מעבודתו ללא הצדקה, היתה למנוע מצב שמבוטחים יעזבו את מקומות עבודתם מרצונם, בלי הצדקה, תוך שיסמכו על כך שמייד לאחר-מכן יוכלו להתפרנס על-חשבון הקופה הציבורית.
מבוטחים מסוג זה, היו אמורים להמשיך לעבוד באותו מקום עבודה שהיה להם או למצוא מייד מקום עבודה אחר או להביא בחשבון שבמשך 90 ימי האבטלה הראשונים, הם לא יהיו זכאים לדמי אבטלה.
זאת ועוד. אין מקום להחיל סייג כאמור על מי שיש הצדקה לכך שהוא עזב את מקום עבודתו לרגל מצב בריאותי לקוי. כאשר עובד משוכנע בכנות שלשם שמירה על בריאותו הוא אמור להפסיק לעבוד בעבודתו, הרי שיש "הצדקה" לכך שהוא מתפטר מעבודתו, ואין מקום להטיל עליו את ה-"סנקציה" כאמור לעיל, שהמחוקק קבע בסעיף 166(ב) לחוק הביטוח הלאומי.
נציין, כי הקבוע בתקנה 8 לתקנות לא מהווה "רשימה סגורה" של מקרים שבהם יש "הצדקה" להתפטרות העובד שכן, ניתן לקבוע שהיתה "הצדקה" להתפטרות גם כאשר לא התקיימו הנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים מכוח סעיפים 6 או 11(א) לחוק פיצויי פיטורים {ב"ל (נצ') 1691/07 רסלאן עזאם נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2008(3), 4656 (2008); ב"ל (ת"א-יפו) 7273/05 מדעי אבנר נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2008(2), 7852 (2008)}.
שאלה: האם העובד זכאי לדמי הודעה מוקדמת על-פי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים?
תשובה: בנסיבות בהן הסתיימו יחסי העבודה בין העובד למעביד, אין העובד זכאי לדמי הודעה מוקדמת, שכן סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים קובע מפורשות כי יראו את התפטרותו כפיטורים רק לעניין פיצויי פיטורים {עב' (ת"א-יפו) 1574/03 סימנדייב ארקסיה ואח' נ' פאסט פוד דלי בע"מ ואח', תק-עב 2007(3), 3756 (2007)}.

