פיצויים ותגמולים

שאלה: מה דינם של פיצויים ותגמולים על-פי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים?

תשובה: ככלל, אין תשלום לקופת תגמולים או לקרן פנסיה, באים במקום פיצויי פיטורים {ראה, לדוגמה, עב' (י-ם) 1904/04 אלחנתי מוטי נ' ספיינס ישראל מערכות תוכנה בע"מ, תק-עב 2006(1), 6689 (2006)}, אלא אם התקיים אחד מן התנאים המנויים בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. ואלה הם {דב"ע שם/3-139 מועצת פועלי חיפה נ' נ' יהושע רחמיאל ואח', פד"ע יב 365; דב"ע לו/3-34 שלמה בן יהודה נ' חברת גן החיות, תל-אביב, פד"ע ח 106}:
האחד, חל הסכם קיבוצי על המעביד והעובד הקובע כי התשלומים יבואו במקום פיצויי פיטורים;
השני, ניתן אישור בצו על-ידי שר העבודה והרווחה.
בית-הדין עסק רבות בשאלה האם להגדיר את התשלום לקופת תגמולים כסכום המשתלם במקום פיצויי פיטורים או על-חשבונם.
טענה הנסמכת על הוראות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, יש להעלותה כבר בכתב התביעה שאם לא יעשה כן, בית-הדין ימנע מלדון בטענה {ב-ע"ע 150/07 ח.א. בוני חיפה ואח' נ' עאמר ח'ורי ואח', תק-אר 2008(3), 398 (2008) קבע בית-הדין כי הטענה הנסמכת על הוראות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, מועלית על-ידי המערערים לראשונה בערעור. לפיכך, משלא נטענה ולא התבררה בבית-הדין האיזורי, דינה להידחות}.

שאלה: על מי מוטל נטל ההוכחה שהתמלאו תנאי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים?

תשובה: נטל ההוכחה כי התובע-העובד לא זכאי לפיצוי פיטורים כיוון שהתמלאו תנאי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, מוטל על כתפי הנתבעת-המעבידה {דב"ע נד/3-23 חיים פרינץ נ' נתי גפן, פד"ע כו 547}.
ב- עב' (ת"א-יפו) 1684/03 {יהודה כהן נ' אומר מעליות בע"מ ואח', תק-עב 2008(1), 9634 (2008)} הנתבעים-המעבידים לא הפנו להסכם קיבוצי רלוונטי בו נקבע כי ההפרשות הן "במקום" פיצויי פיטורים ולא "על-חשבון" הפיצויים. לפיכך, קבע בית-הדין כי "משהנתבעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם בדבר טענתם כי ההפרשות שביצעו לזכות התובע הינם "במקום" פיצויי פיטורים ולא "על-חשבונם", נדחית טענתם בדבר היעדר חובה לתשלום פיצויי פיטורים על רקע סעיף 17 להסכם העבודה, זולת תשלום ה-"חוב" לקופה".
סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים מהווה חריג לכלל הקבוע בחוק פיצויי פיטורים ויש לפרשו בצמצום. נטל ההוכחה לכך שהתקיימו כל תנאי סעיף 14 מוטל לפתחו של המעביד, הטוען לפטור מהחובה הקוגנטית, לשלם פיצויי פיטורים.
ב- עב' (י-ם) 1986/01 {אסקין יצחק נ' תנובה, מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית, תק-עב 2003(4) 7561 (2003)} קבע בית-הדין מפי כב' השופט אייל אברהמי:
"על הנתבעת היה להוכיח עניין זה, בוודאי כאשר התובע טען כל העת שלא קיבל את כל פיצויי הפיטורים להם הוא זכאי. הנתבעת לא הוכיחה כי התקיימו תנאי סעיף 14 ולכן אין לאמור שהסכומים שהופרשו לקג"מ היו 'במקום' פיצויי פיטורים אלא רק על 'חשבון'. יש לשים-לב שלפי 'האישור הכללי' אין בו (כאמור בסעיף (3)) כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצוי פיטורים לפי החוק. לא זו אף זו, החוזה האישי הינו משנת 1995 ואילו באישור הכללי נקבע כי יש לערוך הסכם בכתב לא יאוחר משלושה חודשים מתחילת ביצועו ביחס אליו, מה שלא הוכח שנעשה כאן. נציין כי לא ברור מה הסכום שהופרש, מידי חודש בחודשו, והאם נלקח בחשבון השכר הנכון לצורך ההפרשה. יודגש כי על-פי החוזה האישי, הבסיס להפרשות היה 'משכורת הבסיס', שעמדה על סכום נמוך מרכיבי השכר הנכון, לצורך חישוב פיצויי הפיטורים כאמור, בסעיפים 11.1 ו 12.7 לחוזה האישי. מכל הנימוקים דלעיל יש לאמור שההפרשות לקג"מ הינן 'על-חשבון' ולא 'במקום" פיצויי פיטורים" {ראה גם ע"ע 185/99 נעימה בנדיתו נ' המרכז הרפואי שערי צדק, תק-אר 2002(1), 332 (2002); דב"ע נד/3-128, נד/3-133, נד/3-136 אהרון דב קימחי נ' דיור לעולה בע"מ ואח', פד"ע כח 342; דב"ע לה/3-29 רחל רוזי פוטוקר שטיין נ' אגד בע"מ, פד"ע 288; ע"א 705/69 אפרים רחין נ' גמיד בע"מ, פ"ד כד(2), 121 (1970); תב"ע (נצ') נה/3-95 אברהים סלימאן נ' קל בניין בע"מ, תק-עב 97(3), 32 (1997)}.

שאלה: מה דין אישור שר העבודה לעניין סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- עב' (ת"א-יפו) 7781/04 {יונה רינה נ' אמונה תנועת האישה הדתית לאומית, תק-עב 2008(3), 2290 (2008)} קבע בית-הדין כי "בגין תקופת העבודה השניה אין התובעת זכאית ליתרת פיצויי פיטורים, נוכח ההפרשות שבוצעו לקרן "גלעד" וניתן לגביהם אישור שר העבודה לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים."

שאלה: מהן ההלכות שנקבעו לעניין סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים?

תשובה: 1. ב- ע"ע 764/07 {עאדל גאנם נ' דלתא גליל תעשיות בע"מ, תק-אר 2008(3), 720 (2008)} קבע בית-הדין כי ממקרא הוראות ההסכם הקיבוצי, עולה כי ההפקדות שמפקידה החברה ל-"מבטחים" ולקופת הגמל "קשת" באות לכל דבר ועניין במקום חובת תשלום פיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.
במקרה זה, הסכם הקיבוצי קבע כי המעסיק יפריש עבור כל עובד מדי חודש 6% מהשכר ל-"מבטחים" ו-2.33% מהשכר ל-"מבטחים" או לקופת גמל, ותשלומים אלה יבואו במקום פיצויי הפיטורים.
2. ב- עב' (ת"א-יפו) 8317/05 {אלי עמית נ' תשלובת ח. אלוני בע"מ, תק-עב 2008(3), 7219 (2008)} נקבע כי בהיעדר הסדר על-פי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, יש לראות בכספים שהופרשו לקרן הפנסיה מבטחים ככספים שבאו אך ורק "על-חשבון" (ולא "במקום") כספי פיצויי פיטורים להם היה זכאי בגין פיטוריו. משכך זכאי התובע להשלמת התשלומים בשיעור 6% מעבר למה שהופרש לפוליסה, לפי שכר אחרון של 12,500 ש"ח.
3. ב- עב' (ת"א-יפו) 303289/98 {בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' יהודה פרוינד, תק-עב 2005(1), 3348 (2005)} קבע בית-הדין כי כאשר מדובר בזכות לפיצויי פיטורים מוגדלים מכוח ההסכם הקיבוצי, ההוראה הקובעת היא ההוראה שבהסכם הקיבוצי. בהסכם הקיבוצי לא נקבע כי הסכומים שבקופות מהווים 100% מפיצויי הפיטורים, אלא נקבע שהעובד זכאי לפיצויי פיטורים מוגדלים, תוך ויתור על הזכויות שהצטברו לזכותו בקרן הפנסיה "מקפת" ובקופת הגמל כלל. מכאן, כי העובד זכאי לתשלום מלוא פיצויי פיטורים מוגדלים מבזק, ובזק זכאית להשבת הסכומים שהצטברו לזכות העובד בגין פיצויי פיטורים במקפת ובכלל. דבר זה עולה גם מחוברת ההסבר לתוכנית הפרישה לשנת 1994.
4. ב- עב' (חי') 383/01 {חזיזה יוסף נ' "אליאנס" מפעלי צמיגים, תק-עב 2002(3), 46 (2002)} קבע בית-הדין כי כאשר סכום תשלומי המעביד לקרן הגימלאות נמוך יותר מסכום הפיצויים הסטטוטוריים, הוא שמפיצויי הפיטורים שבהם חייב המעביד, מנכים את הסכום שהקופה או הקרן חייבת בו עקב התשלומים שהמעביד הפריש לה "על-חשבון צבירת פיצויי פיטורים לעובד".
5. ב- עב' (יר-ם) 2216/98 {אופנר פנחס נ' המרכז הרפואי שערי צדק, תק-עב 2002(1), 5242 (2002)} קבע בית-הדין כי בפסיקה נקבע שהשאלה האם יש לראות פרישה מהעבודה כפיטורים תלויה בנסיבות הפרישה. דהיינו, אם הזכות הפנסיונית הוסדרה הסדר מקיף, אין לראות את סיום יחסי העבודה כפיטורים, אלא כסיום יחסים חוזיים בדרך מוסכמת. במקרה כזה, מאחר שלא מדובר בפיטורים, לא קמה לפורש מהעבודה זכאות לפיצויי פיטורים. רק אם פרישת העובד נעשתה שלא במסגרת של מערכת פנסיונית, החוק מתייחס לסיום יחסי העבודה כל התפטרות, או פיטורים, שיכול והם מזכים בפיצויי פיטורים. רק במקרה בו רואים את סיום יחסי העבודה כהתפטרות או פיטורים יש להיזקק לסעיף 14 של חוק פיצויי פיטורים.
במקרה דנן, זכויותיו הפנסיוניות של התובע הובטחו במלואן דרך הסדר כולל במסלול של ביטוח מנהלים, כפי שבחר. מאחר שכך, אין לראות בסיום יחסי העבודה בין התובע לנתבע כפיטורים, וכתוצאה מכך, לא קמה לתובע אף זכות לכאורה לפיצויי פיטורים, ואין אנו נדרשים להוראות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים במקרה דנן.
סיכומו של דבר, מסלול ביטוח המנהלים הינו מסלול לגיטימי, הנושא יתרונות וחסרונות, כמו גם מסלול הפנסיה התקציבית. לא ניתן לבחור בשני המסלולים בו-זמנית, אלא יש לבור אחד מהם וללכת עימו עד תום המסלול, למרות שייתכן ויהיו נקודות זמן מסויימות בהן המסלול האחר יהיה זה שיעניק לעובד תנאים המיטיבים עימו. התובע בחר במסלול ביטוח המנהלים, ואין הוא יכול כעת, משנוכח לדעת כי לאחר מעשה ובנסיבות הספציפיות יכול והפנסיה התקציבית היתה מעניקה לו יותר, לטעון כי הוא לא היה מודע לבחירתו וכי הוא זכאי לבל פנסיה תקציבית. אשר-על-כן, תביעתו של התובע נדחית.
6. ב- עב' (יר-ם) 1578/99 {ארנה מחנאי נ' האגודה לקידום, תק-עב 2002(1), 98 (2002)} קבע בית-הדין כי מאחר שהנתבעת הפרישה עבור התובעת תשלומים ל-"מבטחים" כאמור בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, על הנתבעת לשלם לתובעת השלמת פיצויי פיטורים בשיעור של 28% מסכום זה. יש לדחות מכל וכל את טענות בא-כוח הנתבעת כי אין לתובעת כל זכות לקבל את הסכומים שהופקדו במבטחים, וכי מדובר בכספים השייכים לנתבעת (סעיף 31 לסיכומים). לא ברור על מה מבוססות הטענות הנ"ל.
7. ב- עב' (ב"ש) 920176/97 {טויטו רחל נ' הסתדרות העובדים, תק-עב 2001(3), 150 (2001)} קבע בית-הדין כי הנוהג הקיים הוא כי עם סיום עבודתו של עובד במקום עבודה מסויים, נתונות בידיו שתי אפשרויות לעניין הכספים שנצברו לזכותו בקופות הגמל בגין תשלומי פנסיה או פיצויי פיטורים. האפשרות הראשונה היא להשאיר בקופת הגמל את הכספים שנצברו בה לזכותו, ועם התמלא התנאים הנדרשים, לקבל כספים אלו כתשלום פנסיה חודשי. האפשרות השניה הינה שעם סיום עבודתו יקבל, בסכום חד-פעמי, את הכספים שנצברו לזכותו. אפשרות זו ניתנת למימוש כאשר המעסיק נותן לעובדו מכתב שיחרור הכספים המופנה לקופת הגמל אשר תוכנו הוא כי אין למעביד התנגדות שהכספים ישוחררו לעובד.
במקרה דנן, לא הוכח כי התובעת ביקשה מהנתבעת שתיתן לה מכתבי שחרור ביחס לכספים בקרנות (להלן: "מכתבי שחרור"). על התובעת להחליט כעת באיזו משתי הדרכים ברצונה לילך, ואם רוצה היא לילך בדרך השניה של שחרור חד-פעמי של הכספים עליה לבקש מהנתבעת מכתבי שחרור, ועל הנתבעת לתת לה מכתבים שכאלו על-פי דרישתה.
לאור האמור, תביעת התובעת להפרש פיצויי פיטורים נדחית {ראה גם תב"ע (י-ם) נו/2-41 הישאם חסן ג'ית נ' עזבון המנוחה פאטמה אלסיאד, תק-עב 2000(3), 269 (2000); עב' (ת"א-יפו) 31056/95 שמעון מלכה נ' מלרג' הנדסה, תק-עב 99(2), 5405 (1999); תב"ע (ב"ש) נב/3-281 מאיר עיני נ' תאגיד מדרשת שדה, תק-עב 98(1), 708 (1998); תב"ע (נצ') נה/3-82 אברהם הרוש נ' גל מערכות ממוחשבות, תק-עב 97(3), 685 (1997)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

פיצויים ותגמולים