תקנות פיצויי פיטורים

שאלה: מהו רכיב השכר על-פי תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964 (להלן: "תקנות פיצויי פיטורים" או "התקנות")?

תשובה: הרכיבים שיובאו בחשבון שכר עבודה לעניין תקנות אלה הם:
1. שכר יסוד;
2. תוספת ותק;
3. תוספת יוקר המחיה;
4. תוספת משפחה.
נכללת בשכר עבודה תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית, יראו תוספות אלה כחלק משכר היסוד.
היה שכר העובד משתלם לפי הרכיבים המנויים בתקנת-משנה 1(א) או לפי חלק מהם, יובא בחשבון שכרו שכר העבודה הרגיל ללא תוספות.
כפי שנראה להלן, מסקירת פסיקת בתי-הדין, הלכה היא שלצורך בחינתו של רכיב מסויים ששולם לעובד, הקובע הוא לא השם שניתן לרכיב זה, אלא, מהותו {ראה גם דב"ע מב/3-44 גולדברג נ' עיריית בת ים, פד"ע יג 338; דב"ע מב/3-36 מקורות נ' קריב, פד"ע יד 3; דב"ע מג/2-4 ההסתדרות הכללית ואח' נ' מדינת ישראל, פד"ע טז 169; דב"ע מח/3-3 נחושתן נ' מדינת ישראל, פד"ע יט 435; דב"ע מט/3-141 בלבול נ' מפעלי מאיר בע"מ, פד"ע כא 439}.

שאלה: מה דין חישוב דמי הבראה וביגוד בחישוב השכר לצורך קביעת פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- תב"ע (ב"ש) נו/3-181 {טופר נינה נ' החברה למפעלי חינוך, תק-עב 97(3), 822 (1997)} קבע בית-הדין כי התובעת פירטה בתצהירה את אופן חישוב השכר לצורך קביעת פיצויי פיטורים להם היא זכאית, כאמור בנספח ג' לתצהירה. מעיון בנספח ג' עולה כי אכן כחלק מהשכר חישבה התובעת גם דמי הבראה בסך 225 ש"ח לחודש וכן את החלק היחסי לשנה של רכיב ביגוד בסך של 95.83 ש"ח. צודק בא-כוח הנתבעת שאין לחשב כחלק מהשכר לעניין קביעת פיצויי הפיטורים רכיבים אלה וזאת בהתאם לסעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים ולתקנות שנקבעו מכוחו. לפיכך נקבע כי המשכורת לצורך חישוב פיצויי פיטורים הינה בסך של 6,262 ש"ח וסך פיצויי פיטורים להם זכאית היתה התובעת הינו 64,496 ש"ח.

שאלה: מה דין קבלת פרמיה, בונוס ועמלה והאם הם נכללים בשכרו של העובד לצורך קביעת פיצויי פיטורים?

תשובה: המייחד "פרמיה" משכר עבודה רגיל הוא שה-"פרמיה" משתלמת בעד חריגה כלשהי מהעבודה הרגילה, חריגה שכאשר היא קיימת, מתוגמל העובד ב-"פרמיה" וכאשר אין היא קיימת - ה-"פרמיה" אינה משולמת.
ב- תב"ע (נצ') נה/35-267 {עזרא עמר נ' א.ש. צבעים לרכב בע"מ, תק-עב 95(3), 83 (1995)} קבע בית-הדין כי כאשר כל כולה של עבודתו של התובע היתה מכירות, לא ניתן לקבל את טענתה של הנתבעת שהתגמול בגין המכירות היה "פרמיה". אמנם, כשהמכירות היו בשיעור גבוה יותר, היה רכיב ה-"פרמיה" בשיעור גבוה יותר, אך אין לראות בכך תגמול בדרך של "פרמיה" אלא משמעות הדבר היא שהשכר, בחלקו, היה משולם לפי "כמות תוצרת" או "בחלק מהפדיון" כמשמעות מונחים אלה בתקנה 9 לתקנות.
דרך זו של תשלום שכר, כאשר יש רכיב אחד קבוע שאינו תלוי במכירות ורכיב שני - רכיב קבלני, המשתנה על-פי המכירות, מקובל ביותר אצל אנשי מכירות, ואין בעובדה שהרכיב הקבלני כונה בשם "פרמיה" כדי להוציאו מכלל השכר הרגיל.
בית-הדין קבע כי התובע היה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים על מלוא שכרו, הן הרכיב שכונה בשם "שכר יסוד" - עליו אכן שולמו פיצויי פיטורים, והן הרכיב הקבלני שכונה בשם "פרמיה", רכיב שאת הפיצויים המגיעים בגינו יש לשלם בהתאם להוראות תקנה 9 לתקנות.
ב- עב' (ב"ש) 2265/06 {שמואל יעיש נ' פרידנזון שירותים לוגיסטיים הובלה פרוייקטים בתעשיה, תק-עב 2007(3), 2794 (2007)} קבע בית-הדין כי הנטל להוכיח שהתוספת מהווה חלק ממשכורתו הקובעת של התובע, מוטל על התובע. עם זאת, אין בעובדה שהתוספת מכונה בכותרת "תוספת" כדי להכריע בשאלה האם היא מהווה חלק מהשכר הקובע, אם לאו. המבחן בו השתמשו בתי-הדין הינו מבחן ההתניה, היינו, האם התשלום שניתן לעובד היה מותנה בתנאי או במצג כך שאם אין מתקיים התנאי או משתנה המצב - חדל התשלום {ראה גם דב"ע מב/3-44 רות גולדברג נ' עיריית בת ים, פד"ע יג 338}.
ב- עב' (חי') 2387/02 {סטלקול אורית נ' איגמי כוח-אדם והשקעות בע"מ ואח', תק-עב 2008(2), 432 (2008)} קבע בית-הדין כי בכל הנוגע לרכיב "בונוס בית-משפט" עיון בתלושי השכר של כלל התובעות וטופסי 106 שהופקו להן, מעלה כי החל מחודש 11/97 שולם לכל התובעות רכיב זה, העולה כדי 10% לערך מגובה שכר היסוד, באופן קבוע. משכך הם פני הדברים והואיל ומדובר ברכיב קבוע המשולם מדי חודש בחודשו לקבוצת הקלדניות שבנדון, הרי שבמסגרת שכר היסוד הנכלל במשכורת הקובעת לצורך חישוב פיצויי פיטורים, יש לקחת בחשבון גם רכיב זה (ראה: תקנה 1(ב) לתקנות) {עב' (ת"א-יפו) 4050/04 שירי אלון ואח' נ' חברת טוטוקרד בע"מ, תק-עב 2007(3), 9522 (2007); עב' (חי') 3302/01 יוסף נזיר נ' פלאח עפיף ואח', תק-עב 2006(1), 10232 (2006)}.

שאלה: האם הוצאות נסיעה נכללים ב"שכר יסוד"?

תשובה: תשלומים בגין הוצאות נסיעה אינם "שכר יסוד" ואינם נמנים עם התוספות כמפורט בתקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964, ולכן אין להביאם בחשבון לעניין חישוב פיצויי הפיטורים {דב"ע נב/3-12 התזמורת הקאמרית הישראלית נ' סמדר שזר, פד"ע יב 355; עב' (י-ם) 1510/06 אזולאי שאול נ' עיריית ירושלים, תק-עב 2008(2), 8384 (2008)}.
ב- עב' (ת"א-יפו) 7384/05 {רבני ניקול נ' מרכז משען בע"מ, תק-עב 2007(4), 2721 (2007)} קבע בית-הדין כי לא מקובל עליו "טענת התובעת כי יש לראות בשכרה הממוצע כאמור, כשכר קובע לשם חישוב פיצויי פיטורין ודמי הודעה מוקדמת. המדובר בשכר ברוטו, המכיל בחובו רכיבים שאינם בין רכיבי השכר שיש לקחת בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים על-פי תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) כגון הוצאות נסיעה."
ב- עב' (ת"א-יפו) 11079/06 {אריה ינקוביץ נ' חברת חניוני הצלחה בע"מ, תק-עב 2007(3), 7024 (2007)} קבע בית-הדין כי "אשר לגובה השכר הקובע לצורך תשלום פיצויי פיטורים מקובלת עלינו טענתה של הנתבעת לפיה, אין להביא בגדר שכר זה את התשלום עבור שעות נוספות ואת התשלום בגין דמי נסיעות וזאת, בהתאם לתקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים). זאת משלא הוכח כי התשלומים בגין שעות נוספות ובגין דמי נסיעות הינם כינוי פיקטיבי שאינו משקף החזר הוצאות נסיעה ועבודה בשעות נוספות בפועל."
ב- עב' (ב"ש) 5572/04 {דאון יורם ואח' נ' מכללת הנגב על-שם פ' ספיר, תק-עב 2006(4), 4947 (2006)} קבע בית-הדין כי "אין חולק כי התובעים קיבלו באופן קבוע תשלום עבור ביטול זמן בגין נסיעות לעבודה וחזרה אך ורק כאשר בוצעו נסיעות בפועל. אולם אין מדובר בשעות עבודה בפועל וגם לא בתוספת מוסווית לשכר העבודה ומשאין רכיב זה נכלל במסגרת אחד מרכיבי השכר האחרים המנויים בתקנה 1 דלעיל, אין רכיב זה נכלל בשכר לצורך חישוב פיצויי הפיטורין."

שאלה: מה דינה של "משכורת 13" לשאלת פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- עב' (ת"א-יפו) 9723/05 {שכנר מירה נ' עולם הביטחון (חבושה) בע"מ, תק-עב 2008(1), 5035 (2008)} קבע בית-הדין כי משכורת 13 היא אמנם מרכיב שכר העבודה הכולל אך אין למצוא מרכיב זה בתקנה 1 לתקנות ועל-כן אין להביא בחשבון לעניין פיצויי פיטורים {דב"ע לב/21-3 שמואל מרגלית נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פד"ע ד 7; דב"ע נג/223-3 פלסטין פוסט בע"מ נ' גואנה יחיאל, פד"ע כז 436}.
קל וחומר שיש להגיע למסקנה זו משנקבע כי מדובר בתשלום ששולם בגין פעולה נוספת אשר פסקה ולאחר-מכן שולם כבונוס בגין הצטיינות, ופסק גם כן.
כך או כך אין מדובר בשכר יסוד כעולה מתקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים).

שאלה: האם שעות נוספות נכללות בשכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- עב' (ת"א-יפו) 8495/04 {מרי - נלי פפיסמדוב נ' ד"ר הראל ין (יאן), תק-עב 2008(1), 1633 (2008)} קבע בית-הדין כי "השכר לצורך חישוב פיצויי הפיטורים איננו כולל שעות נוספות" {ראה גם עב' (חי') 2408/01 ג'וזפין זייתון נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה במרחב חיפה, תק-עב 2005(1), 5458 (2005)}.
ב- עב' (ת"א-יפו) 976/03 {היגרי יצחק נ' חברי ועד העובדים, המועצה הדתית רחובות ואח', תק-עב 2007(2), 8480 (2007)} קבע בית-הדין כי "לעניין גמול שעות נוספות - ברי כי תשלומים בגין עבודה בשעות נוספות, המותנים בעצם עבודה בשעות שמעבר למשרה הרגילה, אינם תשלומים שיש לכלולם במסגרת השכר הקובע לפיצויי פיטורים, אלא אם הוכח אחרת."

שאלה: האם תוספת השתתפות באירועים נכללת בשכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- ד"מ (ת"א-יפו) 4212/07 {בורצב אנדרי נ' שישקו קייטרינג בע"מ, תק-עב 2007(4), 10887 (2007)} קבע בית-הדין כי התשלום הנוסף עבור כל אירוע לא היה בגדר "תוספת" המותנית בתנאי מיוחד או בגורם מיוחד, אלא דרך לחישוב שכרו של התובע עבור עבודתו הרגילה, בדומה לעובד מכירות המקבל שכר בסיס בצירוף עמלות. עצם ההשתתפות באירוע הינה בגדר "תנאי" בהקשר זה, שכן באותו אופן גם שכר עבודה רגיל ניתן בתנאי שהעובד מופיע לעבודתו. לא ניתן להתייחס לכך כאל תוספת שכר עבור עבודה נוספת המבוצעת בפועל (דוגמת תורנויות), שכן מדובר - כאמור - בחלק מרכזי משגרת עבודתו של התובע ומתפקידו הרגיל. קביעה אחרת תפגע בתכליתו של חוק פיצויי פיטורים ותמנע מהתובע זכות סוציאליות בסיסית (פיצויי פיטורים) על חלק מרכזי משכרו.

שאלה: האם הוצאות טלפון נכללות בשכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- עב' (ב"ש) 2982/05 {מנדלוביץ מריוס נ' ניצנים חברה לאבטחה וניהול פרוייקטים בע"מ, תק-עב 2007(4), 1650 (2007)} קבע בית-הדין כי מדובר ברכיב שאינו כלול ברכיבים הקבועים בתקנה 1(א) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים).
לאחר עיון בטענות הצדדים בסוגיה זו, אכן התובע לא השכיל להוכיח, כי הסך של 85 ש"ח ששולם לו מידי חודש בחודשו בגין "טלפון נייד", הינו רכיב שיש לראותו כחלק מהשכר הקובע אף כי שולם בסכום קבוע.
התובע בכתבי טענותיו לא פירט כי יש לכלול את התוספת בגין שימוש בטלפון נייד כחלק מהשכר הקובע. נטל הראיה מוטל על התובע להוכיח טענה זו. התובע שתק בסוגיה זו בכתבי טענותיו. רק בחקירתו הנגדית ציין, כי מדובר באחזקת טלפון.
אף מעדותו של התובע ניתן להסיק, כי אכן מדובר בהחזר הוצאות בגין שימוש בטלפון נייד לצרכי עבודתו. התובע העיד, כי מתוקף תפקידו עקב מנהל הנתבעת אחר ביצוע עבודתו באמצעות הפלאפון והמירס.
שאלה: האם תוספת ביגוד נכללת בחישוב השכר לצורך פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- עב' (ב"ש) 3007/05 {גואטה שושנה נ' ארגון נשי חרות בישראל, תק-עב 2007(3), 6573 (2007)} התובעת טענה, כי התוספת ששולמה לה ואשר כונתה תוספת ביגוד, שולמה מידי חודש בחודשו בסך של 127 ש"ח, וזאת למרות העובדה שלא נדרשה לקנות ביגוד כתנאי לתשלום זה.
חשבת השכר מטעם הנתבעת, טענה בעניין זה, כי תוספת ביגוד מהווה תשלום בגין החזר הוצאות כמו גם החזרי הנסיעות והוצאות הטלפון וכי במידה ואינה רוכשת ביגוד אין היא זכאית להחזר בגינו. לפיכך לטענתה, אין לקחתו בחשבון בחישוב פיצויי הפיטורים.
לא הוכח בפני בית-המשפט, כי תשלום תוספת הביגוד הותנה בתנאי ו/או דרישה לרכישת ביגוד לצורכי עבודה וזאת למרות טענת חשבת השכר בעדותה בפנינו. כך גם לא הוכח כי התובעת נדרשה להמציא קבלות בגין רכישת הביגוד.
ממה נפשך, אם בהחזר הוצאות מדובר, הרי שאין לקשור זאת בהיקף המשרה והוצאות הביגוד זהות בין אם העובד מתייצב לעבודה בהיקף של 6 שעות או 4 שעות או 8 שעות ביום. ואם בתוספת שכל כולה תלויה בהיקף המשרה מדובר ואין נדרשים להצגת הוכחות בגין ההוצאה, הרי שהיא באה בחשבון השכר הקובע לחישוב פיצויי הפיטורים.

שאלה: מה דינם של הוצאות רכב וטלפון לצורך חישוב לעניין פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- עב' (ת"א-יפו) 8132/02 {אודיס תעשיית אביזרי השקיה בע"מ נ' דוד חימוב, תק-עב 2007(3), 10168 (2007)} קבע בית-הדין כי הרכיבים שכונו בתלושי שכרו של התובע כהחזר עבור הוצאות רכב וטלפון שולמו לתובע באופן קבוע ומבלי שהותנו בהתמלא תנאי כלשהו. בנסיבות אלה יש לראותם כחלק משכר היסוד לצורך חישוב פיצוי פיטורים. על-כן, זכאי התובע לפיצויי פיטורים בסך 32,083 ש"ח, בקיזוז הסכומים שהופרשו על-ידי התובעת עבורו בקרן מבטחים וחלף הודעה מוקדמת בסך 5,500 ש"ח.
ב- עב' (י-ם) 3275/04 {מיכל מלכיאל נ' טיוטו י.מ.מ בע"מ-שאיבת בטון, תק-עב 2007(1), 6700 (2007)} קבע בית-הדין כי אין ספק כי החזר הוצאות דלק אינו נכלל ברכיבים המפורטים לעיל. בפסיקת בתי-הדין לעבודה פותחו במשך השנים מבחנים שנועדו לקבוע האם תשלום מסויים הינו תוספת או שמדובר בחלק מן השכר. המבחן המרכזי בעניין זה הוא "מבחן התנאי או הגורם", ולפיו תשלום המותנה בתנאי או בגורם ממשי ייחשב כתוספת, ואילו תשלום שאינו מותנה בתנאי כלשהו ייחשב כחלק מהמשכורת הקובעת.

שאלה: מה דינם של דמי ניהול ששולמו כתוספת קבועה לשכר לעניין פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- עב' (י-ם) 2245/02 {הר נוי פנחס נ' מודיעין אזרחי בע"מ, תק-עב 2006(1), 2454 (2006)} קבע בית-הדין כי דמי הניהול שולמו כתוספת קבועה לשכר, מעת שקיבל התובע את תפקיד האחראי משמרת. כמו-כן, אופי התפקיד מעיד על היותו קבוע. סביר להניח שתפקיד של סידור עבודה והכנת דו"חות הינו תפקיד שמבוצע באופן שוטף ולא אקראי, וכי אופי התפקיד חייב את התובע לבצעו בקביעות. גם כאן, הנתבעת רשמה בתלוש המשכורת את תוספת דמי הניהול בכותרות שונות, על-מנת להפחית את השכר הקובע.
לגבי השאלה האם רכיב שכר הוא תוספת אמיתית נאמר כי התשובה לשאלה זו תינתן על-פי הבחינה האם רכיב השכר הנדון מותנה בתנאי או בגורם מיוחד, ותלוי בכך שמי שבו מדובר מתקיים בו אותו תנאי או גורם.
לפיכך, השאלה הטעונה הכרעה בענייננו, הינה, האם תוספת הניהול שקיבל התובע היתה מותנית בתנאי כלשהו? לטעמנו, התשובה חיובית.
התוספת הותנתה בביצוע עבודת הניהול, הכנת דו"חות, שמירה על הנשק בסופי שבוע והכנת סידור העבודה. מאופי התפקיד, עולה כי התובע נדרש לבצע תפקיד זה באופן קבוע, אולם התשלום היה מותנה בביצוע בפועל.
יצויין, כי בעוד שתוספת הנסיעות היתה פיקטיבית, כאמור לעיל, כי היא ניתנה לתובע אף-על-פי שלא נזקק למעשה להוצאות נסיעה לעבודה, הרי שהתוספת בגין עבודת הניהול היתה מותנית בביצוע תוספת מטלות, כמפורט, ולכן אינה נכללת בשכר הקובע.

שאלה: האם תוספת משמרות נכללת בחישוב השכר לצורך פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- עב' (ת"א-יפו) 3833/02 {איגור רודוי נ' יש-מן שרותי כוח-אדם בע"מ, תק-עב 2005(4), 8220 (2005)} קבע בית-הדין כי הגם שעל-פי תלושי השכר משכורתו של התובע גבוהה בהרבה מהסך של 3,266 ש"ח, הרי שההפרש נובע מתוספת המשמרות. כבר נפסק כי תוספת משמרות אינה חלק מהשכר הרגיל, אף אם היא מהווה את עיקר הכנסתו של העובד {ד"מ (ב"ש) 2498/02 לאור עדי נ' אינטל אלקטרוניקה בע"מ, תק-עב 2002(4), 199 (2002)}.

שאלה: האם "שעות נוספות גלובליות" הן כחלק מהשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- עב' (ת"א-יפו) 7186/02 {מרדכי האוזר נ' מבטח סימון סוכנויות ביטוח בע"מ, תק-עב 2005(1), 3363 (2005)} קבע בית-הדין כי לעניין גורלו של תשלום בעבור שעות נוספות גלובליות לצורך חישוב זכויותיו של עובד, קבע בית-הדין הארצי כי משנקבע שהתשלום בעד השעות הנוספות, ששולם גלובלית, ניתן בעד ביצוע עבודה בשעות נוספות בפועל ולא כחלק מוסווה של שכר היסוד, די בכך כדי להוציא את הסכום ששולם לעובד מגדר חישוב פיצויי הפיטורים המגיעים לו.

שאלה: האם "תוספת טיפים" נכללת בשכר היסוד לצורך תשלום פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- ב"ל (י-ם) 1090/99 {מעלוף אלכסנדר נ' הכנסיה האנגלית האפסקופלית, תק-עב 2003(3), 664 (2003)} קבע בית-הדין כי הסכומים שקיבלו עובדי הנתבעת כ-"תוספת טיפים", המהווים 10% מתשלומי הלקוחות ושחולקו שווה בשווה בין העובדים, היו סכומים משתנים, ואין הם חלק משכר היסוד. כמו-כן, אין הם בגדר התוספות הקבועות בתקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים). יש לציין כי סכומים אלו אף לא צויינו בדו"חות השכר שקיבלו עובדי הנתבעת.

שאלה: האם "תוספת בת-זוג" נכללת בשכר יסוד לצורך תשלום פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- תב"ע (נצ') נה/3-95 {אברהים סלימאן נ' קל בניין בע"מ, תק-עב 97(3), 32 (1997)} קבע בית-הדין כי דינו של רכיב זה להיכלל בחישוב פיצויי הפיטורים, בהתאם לתקנה 1(א)(4) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים).

שאלה: האם הפרשה לקופת גמל או ביטוח מנהלים נכללת בשכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- תב"ע (נצ') נד/2-32 {משה צביק נ' קיבוץ עמיעד, תק-עב 97(2), 202 (1997)} קבע בית-הדין כי אין לקבל טענה זו, לאור הוראת תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), אשר אינה כוללת את רכיב ההפרשות לקופות גמל (או ביטוח מנהלים) כרכיב שיש להביאו בחשבון לצורך חישוב הפיצויים.

שאלה: מה דין שכר משרה אחת על-פי תקנה 1א לתקנות פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- עב' (נצ') 2311/05 {סימון אזוביב נ' מלונות כנרת בע"מ, תק-עב 2007(1), 4327 (2007)} קבע בית-הדין כי בהתאם לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורים יחושב על-פי ההוראות שבהסכם הקיבוצי החל על הצדדים (תקנה 2), כאשר לעניין חישוב פיצויי הפיטורים יובא בחשבון שכר העבודה שהשתלם לעובד על-ידי אותו מעביד בעד משרה אחת בלבד כמקובל באותה עבודה (תקנה 1א).
ב- עב' (י-ם) 1587/01 {קופל עירון נ' נציבות שירות המדינה, תק-עב 2005(3), 5475 (2005)} קבע בית-הדין כי במשך שנות עבודתו של התובע במשרד החינוך, צבר זכויות שכר הנגזרות מתגמולי השתלמות דרגה, ותק וגמולי תואר ובשנים בהם עבד כמרצה בבית-ספר למינהל, עבודתו במשרד החינוך היתה בהיקף שנע בין 130% ל-140% משרה. בהיקף העולה על 140% בממוצע שנתי לא רשאי עובד הוראה לעבוד ואולם עבד בהיקף משרה מעל 100% זכאי לתשלום דמי הבראה ודמי ביגוד עבור 100% משרה בלבד וכך גם הזכות לפיצויי פיטורים לפי תקנה 1א לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים).
ב- עב' (ת"א-יפו) 912684/99 {בלקין דמיטרי נ' נ.י.א, תק-עב 2003(1), 84 (2003)} קבע בית-הדין כי אין יסוד לטענה זו של הנתבעת. אכן, בהתאם לתקנה 1(א) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב פיצויי פיטורים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), פיצויי פיטורים משולמים על מרכיבי שכר אלה: שכר יסוד; תוספת ותק; תוספת יוקר המחיה; תוספת משפחה. לפיכך, פיצויי פיטורים אינם משולמים על מרכיב תוספת משמרות ששולמה לתובע בעד עבודה במשמרות לילה. יחד עם זאת, אין משמעות הדבר התעלמות מוחלטת מהשכר ששולם לתובע בעד עבודה במשמרת לילה, כאשר התובע עבד למעלה מחצית החודש במשמרת לילה. בהתאם לפסיקה, בחישוב פיצויי הפיטורים יש להביא בחשבון את השכר ששולם לתובע בעד שעות העבודה במשמרת לילה, אולם יש להעמיד את השכר בעד אותן שעות על גובה שכר העבודה הרגיל, בנטרול התוספת ששולמה לתובע בעד עבודה במשמרת לילה {עב' (י-ם) 300833/97 ארנה פנחס נ' בית-החולים הכללי משגב לדך, תק-עב 2001(2), 1162 (2001); ראה גם דב"ע נב/3-12 התזמורת הקאמרית הישראלית נ' סמדר שזר, פד"ע יב 355}.

שאלה: כיצד יחושב השכר לפי הסכם קיבוצי על-פי תקנה 2 לתקנות פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- עב' (נצ') 1974/01 {ויטושקין אנדרי נ' חרט הגליל בע"מ, תק-עב 2003(4), 3212 (2003)} קבע בית-הדין כי העניין השכר הקובע לחישוב פיצויי פיטורים, בהתאם לתקנה 2 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורים יחושב על-פי הוראות שבהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד. בהסכם הקיבוצי החל על הצדדים אין הוראה ספציפית לעניין השכר הקובע לחישוב פיצויי פיטורים. בהתאם להוראות הכללים שבתקנות ולהלכה הפסוקה, יש להביא בחשבון את השכר האחרון של העובד, ללא תוספות מותנות שאינן חלק מהשכר הרגיל.
ב- עב' (ת"א-יפו) 913385/99 {סעאתי יעקב נ' פיקניק בע"מ ייצור סלטים מירקות ודגים, תק-עב 2003(4), 6589 (2003)} קבע בית-הדין כי אין חולק כי התובע היה עובד במשכורת ועל-כן יש להחיל במקרה זה את תקנה 2 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) הקובעת כי פיצויי פיטורים ישולמו לעובד על-פי שכרו האחרון {עב' (י-ם) 2147/00 דב ניימן נ' קולבי גלגל, תק-עב 2002(3), 697 (2002)}.
ב- תב"ע (י-ם) נד/3-482 {עמוס סון נ' תדיראן בע"מ, תק-עב 98(2), 1369 (1998)} קבע בית-הדין התובע לא הרים את נטל ההוכחה שהתשלום להחזקת רכב הינו תשלום פיקטיבי, ולכן דין התביעה בעניין זה להידחות. הוא הדין לעניין דמי כביסה ותוספת קשר שכולם היו תשלומים מותנים בקיום תנאים כלשהם. באשר למשכורת י"ג, היא אינה מופיעה בתקנה 2 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), ועל-כן אינה חלק מן השכר הקובע לצורך חישוב שיעור פיצויי הפיטורים {עב' (ת"א-יפו) 5106/06 דיסלר יוסף נ' מ.א.י.ה. שיווק סוליות (1992) בע"מ, תק-עב 2007(3), 7609 (2007); עב' (חי') 1462/04 מאיר לוזון נ' ניקוי הגליל 91 בע"מ, תק-עב 2007(2), 9210 (2007)}.

שאלה: מה דינו של אישור על קיום הסכם קיבוצי על-פי תקנה 3 לתקנות פיצויי פיטורים?

תשובה: אישור של הממונה הראשי על יחסי עבודה כי הסכם קיבוצי פלוני חל על מעביד ועובד או על המספר הגדול ביותר של עובדים בענף, יהיה ראיה מכרעת לעניין תקנה 2 לתקנות.

שאלה: מה דינו של חישוב שכר כשאין הסכם קיבוצי על-פי תקנה 4 לתקנות פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- עב' (ת"א-יפו) 4456/04 {והב גדעון נ' א.פ.א. מוצרי מתכת בע"מ, תק-עב 2008(3), 8244 (2008)} קבע בית-הדין כי הכלל הוא כי השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים הוא שכרו האחרון של העובד, כפי שנקבע בתקנה 4(1) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים).
עם זאת, נפסק כי כאשר יש שינוי יסודי בתנאי ההעסקה יחושבו פיצויי הפיטורים בנפרד לכל אחת מתקופות ההעסקה {דב"ע שן/3-107 מנפאור בע"מ נ' צפריר גוטמן, פד"ע כב 138; ד"מ (חי') 658/06 דנן יהודה נ' מתנ"ס הדר חיפה (ע"ר), תק-עב 2008(2), 4804 (2008)}.
ב- עב' (נצ') 2554/03 {חורייה טובאסי ואח' נ' סטרפלאסט תעשיות בע"מ, תק-עב 2008(2), 2485 (2008)} קבע בית-הדין כי כבר נקבע בפסיקה כי כאשר היקף עבודתו של העובד משתנה ויחד עימו השכר, כבתביעה שבפנינו, הרי שחישוב הפיצויים לפי השכר האחרון לא ישקף נכונה את שכרו של העובד במהלך תקופת עבודתו ועל-כן יש להיזקק, מכוח היקש, לשיטת הממוצע הנהוגה לפי תקנה 9 לתקנות העוסקת ב-"שכר קבלני" {דב"ע נז/57-3 סנונית הדגמות וקידום מכירות (1989) נ' שלומית פרץ, עבודה ארצי כז(1) 26}.
לשיטה זו השכר האחרון הוא השכר הממוצע בשנים-עשר החודשים שקדמו לפיטוריו.
ב- עב' (חי') 508/05 {בן עמי נאור נ' השמירה בע"מ, תק-עב 2007(3), 6650 (2007)} קבע בית-הדין כי בהתחשב בכך שמספר שעות עבודתו השתנה מחודש לחודש, והשינויים בשנה האחרונה לעבודתו היו גדולים - ומשקיבל התובע את שכרו לפי בסיס של שעה, משמע שהיה "עובד בשכר" כמשמעותו לפי סעיף 12(א) לחוק פיצויי פיטורים, כי אז, חישוב הפיצויים לפי השכר האחרון - לא יהיה נכון.
משהגיע בית-המשפט למסקנה כי הדרך הנכונה לחישוב פיצויי הפיטורים היא לפי שכרו הממוצע של התובע, ב-12 החודשים שקדמו למועד הפסקת העבודה (מינואר 2004 ועד דצמבר 2004), בהתחשב בשעות עבודתו בפועל בתקופה האמורה, נמצא כי השכר הממוצע הינו השכר עבור 10 משמרות של 12 שעות בתעריף 22.11 לשעה, סה"כ 2,653 ש"ח - הוא השכר הקובע לצורך חישוב הפיצויים.
ב- ד"מ (נצ') 3092/04 {גילסבר לודמילה נ' או.אר.אס משאבי שאבי אנוש בע"מ, תק-עב 2006(1), 5128 (2006)} קבע בית-הדין כי תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) אינן מבחינות לעניין השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים, בין "עובד במשכורת" ל-"עובד בשכר"; ככלל, מחושבים הפיצויים גם לגבי "עובד בשכר", לפי השכר האחרון (תקנה 4(1)) לתקנות).
עם זאת, כאשר היקף עבודתו של העובד משתנה, ויחד עמו השכר, חישוב הפיצויים לפי השכר האחרון לא ישקף נכונה את שכרו של העובד במהלך תקופת העבודה. במקרה כזה יהיה זה נכון לחשב את הפיצויים לפי שכרו הממוצע של העובד.

שאלה: מה דינו של תשלום תוספת יוקר על-פי תקנה 5 לתקנות פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- בג"צ 608/88 {אהוד פינקלשטיין נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד מג(2), 395 (1989)} קבע בית-המשפט כי אם חלה ירידה בערך הכסף בין מועד הפיטורים לבין מועד תשלום פיצוי הפיטורים כדין, נערך שיערוך סכום פיצויי הפיטורים על-פי משכורת העובד ביום התשלום (ראה תקנה 5(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב פיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים). הסדר זה חשיבותו כפולה בענייננו: ראשית, הוא מצביע, כאמור, על מגמתה של החקיקה בעניינים דומים, המבקשת ליתן לעובד, המקבל כדין סכום חד-פעמי במועד המאוחר מיום סיום יחסי העובדה, שווי הכסף בערכים ריאליים; שנית, קיים קשר הדוק בין פיצויי הפיטורים לבין המענק. המענק מהווה, במובן מסויים, מעין תחליף לפיצויי פיטורים, להם העובד אינו זכאי בשל הקיצבה שהוא מקבל (ראה סעיף 15 לחוק פיצויי פיטורים). אם פיצויי הפיטורים משתלמים בערכים "ריאליים", אך טבעי הוא כי גם המענק, הבא להחליפם ישולם בערכים "ריאליים".

שאלה: כיצד יש לחשב את הפיצויים בחופשה ללא תשלום על-פי תקנה 5א לתקנות פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- עב' (ב"ש) 2129/04 {יצחק גבריאל נ' טיירו נעים בע"מ, תק-עב 2006(1), 775 (2006)} קבע בית-הדין כי "מתלושי השכר שצורפו לתצהיר הנתבעת, עולה כי שכרו האחרון של התובע עמד על סך של 5,570 ש"ח. התובע עבד אצל הנתבעת מ- 11/92 ועד ל- 4/02 (מועד יציאתו לחל"ת), קרי 9.5 שנים. אין לכלול את תקופת החל"ת בחישוב הפיצויים.

שאלה: מה דינו של שינוי בשכר אחרון על-פי תקנה 6 לתקנות פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- עב' (ב"ש) 1513/06 {נציף בדר נ' שפיר נ' מושב עובדים של הפועל המזרחי, תק-עב 4(2007), 3978 (2007)} קבע בית-הדין כי בחישוב ממוצע שכרו של התובע אין לקחת בחשבון את תקופת העבודה האחרונה בה פחת היקף המשרה מהשיעור הרגיל באופן ניכר וזאת כאמור שלא באשמתו של התובע (ראה בעניין זה גם שילוב הוראות תקנות 8-6 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים).
ב- עב' (ת"א-יפו) 2796/05 {ברקוביץ אלדד נ' המכללה למינהל מיסודה של הסתדרות המורים, תק-עב 2006(3), 9508 (2006)} קבע בית-הדין כי העיקרון הבסיסי בחוק פיצויי פיטורים ובתקנות שהותקנו לפיו הוא שסכום הפיצויים מחושב על בסיס שכרו האחרון של העובד בעד כל תקופת עבודתו באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק. עיקרון זה יפה גם שעה שהעובד עולה בסולם התפקידים, עובר מתפקיד לתפקיד וכתוצאה מכך גם עולה שכרו. סטיה מהעיקרון מתבצעת רק במקרה בו במהלך תקופת העסקתו של העובד חל שינוי מהותי במתכונת העסקתו או שינוי בלתי-רגיל בשכר (זאת על-פי העולה מתקנות 8-6 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), מהוראות סעיף 13א לחוק פיצויי פיטורים, ומההלכות שנקבעו בפסיקה, המתאימות למקרים שונים לשינויים במתכונת העסקה) {עב' (ת"א-יפו) 4597/04 אאורליה מאטאי נ' חנוך שלומוביץ ואח', תק-עב 2006(3), 5296 (2006); ד"מ (נצ') 2262/05 אברהם רחל נ' משה ניצן, תק-עב 2006(2), 2430 (2006); עב' (ת"א-יפו) 1720/02 סיגלית גילאור נ' אל גני את טיקולסקי בע"מ, תק-עב 2005(4), 6756 (2005); עב' (י-ם) 1277/99 אברהם טלוביץ נ' מכון בית יעקב למורות, תק-עב 2003(4), 1662 (2003); עב' (ת"א-יפו) 912537/99 פרידמן יעקב נ' חברה מרכזית לפיתוח השומרון בע"מ, תק-עב 2003(2), 4227 (2003); ד"מ (ב"ש) 1695/99 קופר נירה נ' חברת מנפאואר (ישראל), תק-עב 2000(2), 20295 (2000)}.

שאלה: מה דינה של עבודה חלקית על-פי תקנה 7 לתקנות פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- עב' (ת"א-יפו) 912537/99 {פרידמן יעקב נ' חברה מרכזית לפיתוח השומרון בע"מ, תק-עב 2003(2), 4227 (2003)} קבע בית-הדין כי "תקנה 7 לתקנות פיצויי פיטורים, קובעת שבמקרה שעובד עבר מעבודה מלאה לעבודה חלקית או להיפך, יש לחשב את שכרו האחרון לגבי כל אחת מתקופות העבודה באופן יחסי לחלקיות משרתו. כלומר, במקרה הנדון, מדובר בשינוי מהותי במתכונת עבודתו של העובד (משרה מלאה לעומת משרה חלקית), ולכן יש לחשב את פיצויי הפיטורים בעד כל תקופת עבודה בנפרד {ד"מ (חי') 658/06 דנן יהודה נ' מתנ"ס הדר חיפה (ע"ר), תק-עב 2008(2), 4804 (2008); עב' (ת"א-יפו) 2581/04 קטיה שקולניקוב נ' אסכולה גרפיק דיזיין בע"מ (נובמבר-דצמבר 1991 בע"מ) (בפירוק) ואח', תק-עב 2008(1), 5642 (2008); עב' (ב"ש) 2366/06 אהרון אילין נ' איגוד מורים עולים (ע"ר), תק-עב 2007(2), 5529 (2007); עב' (חי') 1303/03 סלים סלימאן שואהנה נ' ש.י.נ. אבטחה בע"מ ואח', תק-עב 2007(1), 5679 (2007); עב' (ב"ש) 1034/05 אבי לוגסי נ' חברת אביסרור משה ובניו בע"מ, תק-עב 2007(1), 245 (2007); עב' (ת"א-יפו) 6617/04 נחמני עירית נ' גלובס פבלישר עיתונות (1983) בע"מ, תק-עב 2006(3), 3157 (2006); ד"מ (ב"ש) 2009/05 עינב דוד נ' דסקו פורמינג בע"מ ואח', תק-עב 2005(4), 4292 (2005); עב' (חי') 4182/01 ברזילי מרב ואח' נ' ברית חיילי הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל, תק-עב 2005(1), 6058 (2005); עב' (י-ם) 2524/02 קלפהולץ צפורה נ' רוזנבאום מרגלית, תק-עב 2004(3), 113 (2004); עב' (ת"א-יפו) 6913/02 כהן זיוה נ' יצלף נ' חברה למפעלי בניין בע"מ, תק-עב 2004(2), 4620 (2004)}.
ב- עב' (חי') 2044/99 {איוב סלאח נ' קידום-לך תצטיין נ' חברה לבחינות בע"מ, תק-עב 2004(1), 491 (2004)} קבע בית-הדין כי בענייננו לא הוכח שינוי בחלקיות המשרה, אלא רק בהיקף הכספי שלה. גם ב-1997 לא עבד התובע במשך חודשיים. לפיכך, לא ניתן לקבוע כי התובע אכן עבר ממשרה חלקית למשרה מלאה, ומשכך לא ניתן להחיל את תקנה 7. במקרה דומה שנבחן בפסיקה אשר בו נקבע כי אין ניתן להסתייע בתקנות, נקבע שיש להשלים את החסר הזה בדרך של היקש; עוד נקבע כי מקום שצורת ההעסקה השתנתה באופן יסודי, הדרך הנכונה לחישוב פיצויי הפיטורים היא בגין כל אחת מתקופות ההעסקה בנפרד.

שאלה: מה דינה של הפחתת שכר על-פי תקנה 8 לתקנות פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- עב' (ת"א-יפו) 912537/99 {פרידמן יעקב נ' חברה מרכזית לפיתוח השומרון בע"מ, תק-עב 2003(2), 4227 (2003)} קבע בית-הדין כי תקנה 8 לתקנות פיצויי פיטורים קובעת כי במקרה שחלה הפחתה בשכרו של העובד, אשר כתוצאה ממנה קטן שכרו האחרון, יש לראות כשכר אחרון לגבי התקופה שלפני ההפחתה את שכרו של העובד ערב ההפחתה. כאמור, המצב הרגיל הוא ששכרו של העובד עולה במהלך תקופת עבודתו. תקנה 8 לתקנות פיצויי פיטורים מתייחסת למצב בלתי-רגיל, בו חלה הפחתה בשכרו של העובד, וקובעת כי במקרה כזה פיצויי הפיטורים בעד התקופה שקדמה להפחתה יחושבו על בסיס השכר האחרון ללא ההפחתה {עב' (ב"ש) 1034/05 אבי לוגסי נ' חברת אביסרור משה ובניו בע"מ, תק-עב 2007(1), 245 (2007); עב' (ת"א-יפו) 2123/02 נעימה יוסף ואח' נ' מלון מקסים חוף נתניה בע"מ, תק-עב 2005(3), 6967 (2005); עב' (ת"א-יפו) 301653/98 רות ברגר נ' החברה למימון תעשיות בע"מ, תק-עב 2004(4), 5839 (2004); ד"מ (ת"א-יפו) 6118/01 פולק אריקה נ' תנופה שרותי, תק-עב 2003(1), 77 (2003); עב' (ת"א-יפו) 301680/95 יפים סבינקין נ' רמי חרושת מרצפות בע"מ, תק-עב 2001(4), 3043 (2001)}.

שאלה: מה דינו של שכר קבלני על-פי תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- עב' (חי') 1359/07 {שפיגל אופיר נ' יאיר כחל מיצוב תקשורתי ולובינג בע"מ, תק-עב 2008(3), 6428 (2008)} קבע בית-הדין כי לאור העובדה כי במהלך כל תקופת העסקתו שולם שכרו של התובע, חלקו או כולו, כחלק מהפדיון, הרי שצודקת הנתבעת בטענתה, כי יש להחיל במקרה דנן את הוראת תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים, ולחשב את שכרו של התובע בכל תקופת העסקה כשכר ממוצע של שנים-עשר החודשים האחרונים.
ב- עב' (ת"א-יפו) 10990/05 {אבי בן שבת נ' צומת ספרים בע"מ ואח', תק-עב 2008(3), 2795 (2008)} קבע בית-הדין כי על-פי הפסיקה, פרמיות המשולמות על בסיס אחוזים ממחזור המכירות או מן הרווחים הן חלק מהשכר לצורך תשלום פיצויי פיטורים. לפיכך, יש לראות את הפרמיות שקיבל התובע ואשר השתנו מדי חודש בחודשו כתוספת המשתלמת בחלק מהפדיון, או כמות התוצרת. מכאן שיש לכלול את אותן פרמיות בבסיס השכר לצורך חישוב פיצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת (תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים).
ב- עב' (ת"א-יפו) 7679/04 {ג'ון פרדריק הנדריי ואח' נ' טכנומאן בע"מ ואח', תק-עב 2008(2), 4843 (2008)} קבע בית-הדין כי התובעים קיבלו שכר בהתאם לשעות עבודתם בפועל, בהתאם לתלושי השכר שעבדו התובעים בהיקף שעות משתנה. נכונה טענת הנתבעות שבהתאם לתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), ופסיקת בית-הדין הארצי, חישוב השכר הקובע לצורך פיצויי פיטורים יעשה לפי ממוצע השעות ב-12 חודשי העבודה האחרונים. כידוע, בממוצע השעות יש לקחת בחשבון רק את השעות הרגילות בהן עבדו התובעים {עב' (חי') 805/02 נצרי אלחאג' נ' סולל בונה פיתוח וכבישים בע"מ, תק-עב 2008(2), 4874 (2008); ע"ע 76/06 מרדכי גימלשטיין נ' יזמקו בע"מ, תק-אר 2008(2), 208 (2008); עב' (ת"א-יפו) 9909/02 אמסלם אורנה נ' ל.ש שרלוט בע"מ, תק-עב 2008(1), 9192 (2008); עב' (ת"א-יפו) 5471/05 עזבון המנוחה יעל עובד ז"ל ואח' נ' יד אל יד שרותי כוח-אדם ויעוץ בע"מ, תק-עב 2007(4), 3282 (2007); עב' (ת"א-יפו) 8502/02 מאיר תורג'מן נ' ישראל וטרין ואח', תק-עב 2007(3), 7160 (2007); עב' (ת"א-יפו) 344/03 יורם כהן נ' אשד גשר בע"מ ואח', תק-עב 2007(3), 8275 (2007); עב' (ת"א-יפו) 5398/05 צחי ליבק נ' חברת טוטוקרד בע"מ, תק-עב 2007(2), 3700 (2007); עב' (ת"א-יפו) 5331/05 עירית סופר נ' ניולוג בע"מ, תק-עב 2007(2), 1938 (2007); ע"ע 300048/98 עובדיה סימן נ' הסתור בע"מ, תק-אר 2002(1), 382 (2002)}. צויין שאילו רכיב העמלות לא היה מובא בחשבון לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, הרי שהיה מתקבל מצב אבסורדי בו עובד שמקבל את שכרו על בסיס עמלות בלבד, לא יהיה זכאי כלל לפיצויי פיטורים.

שאלה: מה דינן של עמלות לצורך חישוב פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- עב' (ת"א-יפו) 9799/02 {ד.נ.ר סוכנות לביטוח בע"מ נ' אבי ביטון, תק-עב 2007(1), 8277 (2007)} קבע בית-הדין כי עמלות הינן בגדר שכר עבודה המשתלם כחלק מהפדיון, ועל-כן הן בגדר שכר עבודה אשר יש לשלם לגביו פיצויי פיטורים, אך זאת על-פי דרך החישוב שנקבעה בתקנה 9 לתקנות {דב"ע שן/119-3; שן/1-3 חברת עיתונות מקומית בע"מ נ' אשר בן עמי, פד"ע כב 303}, ואין טעם לסטות מכלל זה בעניינו, ולקבל את טענת החברה כי המדובר בעמלות מותנות ולא ידועות, וזאת, מאחר והוכח כי המדובר בעמלה קבועה וידועה שהשתלמה לתובע חודש בחודשו.
ב- עב' (ת"א-יפו) 8365/02 {אמנון פישלזון נ' סינאל תעשיות בע"מ, תק-עב 2007(1), 2247 (2007)} קבע בית-הדין באשר לרכיב העמלות, אכן, בהתאם לתקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), כאשר שכרו של עובד, כולו או מקצתו, מחושב כחלק מפדיון, יראו כשכרו האחרון את השכר הממוצע של שנים-עשר החודשים שקדמו לפיטורים. ואולם, התובע לא השכיל להראות את היקף המכירות או את העמלות אשר שולמו לו במהלך שנת עבודתו האחרונה. כך, התובע לא צירף את תלושי שכרו במהלך שנת עבודתו האחרונה. אשר לנספחים עליהם מתבקש התובע לבסס טענתו, הרי שעיון במסמכים אלו מלמד כי הם אינם מתיישבים עם הסכומים המפורטים בנספח ה' לתצהירו שענייננו "גמר חשבון" בין הצדדים ולא די בהם להוכחת היקף מכירות הסניף {עב' (חי') 2287/01 וולפלד הארי צבי נ' יונידרס תעשיות בע"מ, תק-עב 2006(4), 5678 (2006); עב' (חי') 932/01 מרדכי קיסוס נ' אשפר בשר בע"מ ואח', תק-עב 2006(2), 4410 (2006); ד"מ (חי') 6953/01 אליעזר פריד נ' וירט (ישראל) בע"מ, תק-עב 2006(2), 2403 (2006); עב' (ת"א-יפו) 1338/02 ריקי וסרמן נ' אי. סי. אי. טלקום בע"מ, תק-עב 2005(4), 6164 (2005); עב' (י-ם) 1986/01 אסקין יצחק נ' תנובה, מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית, תק-עב 2003(4), 7561 (2003)}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תקנות פיצויי פיטורים