עניינים שונים

שאלה: מתי מתקיימת אצל העובד זכות עדיפות לחזור לעבודה ופיצויי פיטורים על-פי סעיף 19 לחוק פיצויי פיטורים?

תשובה: מסעיף 19 לחוק פיצויי פיטורים עולה כי במקרה ועובד פוטר מעבודתו מחמת צמצום בהיקף העבודה והובטחה לעובד זכות עדיפה לחזור לעבודה במפעל תוך זמן קצוב, אזי יש להפעיל את ההוראות הנוגעות לפיצויי פיטורים המפורטות בהסכם הקיבוצי החל על הצדדים, העובד והמעביד.
לעומת זאת, במקרה ואין הסכם קיבוצי כאמור לעיל, יחולו על הצדדים הוראות שבהסכם מיוחד בין הרשאים להיות צד להסכם הקיבוצי, ובתנאי שלא יהיה בהסכמים כאמור ויתור של קבע על פיצויי פיטורים.

שאלה: הבטחת צבירת הפיצויים בהסכם קיבוצי על-פי סעיף 20 לחוק פיצויי פיטורים – מהי מטרתו?

תשובה: מטרתו של סעיף 20 לחוק הפיצויים הוא להבטיח צבירת כספי פיצויים והפקדתם על-פי האמור בהסכם הקיבוצי. ב- תב"ע (ב"ש) נו/35-266 {יאיר גור נ' מפעלי תעליפלסט, תק-עב 97(1), 363 (1997)} קבע בית-הדין כי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים מפרט, כי תשלום לקופת תגמולים, או לקרן פנסיה לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר בצו על-ידי שר העבודה והרווחה, במידה ואושר. סעיף 20 לחוק הנ"ל עניינו הבטחת צבירת כספי פיצויים והפקדתם על-פי האמור בהסכם הקיבוצי.
שאלה: מהו צו הפקדה על-פי סעיף 21 לחוק פיצויי פיטורים?

תשובה: שר העבודה, לאחר התייעצות בשר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי להורות, בצו, למעבידים להפקיד בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 סכומים בשיעור שייקבע בצו, כדי להבטיח הצטברותם של פיצויי הפיטורים שהמעבידים עשויים לשלם לעובדיהם על-פי חוק זה.

שאלה: מהם סוגי המעבידים על-פי סעיף 22 לחוק פיצויי פיטורים?

תשובה: בצו הפקדה שיפורסם ברשומות, יוגדרו סוגי המעבידים שעליהם הוא חל לפי ענפי כלכלה, גודל מפעלים או איזורים ותחילת תקפו ובלבד שתחילתו לא תקדם לתאריך פרסומו.

שאלה: מהם התקנות בדבר הכספים שהופקדו על-פי סעיף 23 לחוק פיצויי פיטורים?

תשובה: שר העבודה, רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות בעניינים שלהלן במידה ולא נקבע אחרת בכללים שהותקנו על-פי סעיף 47 לפקודת מס הכנסה:
1. אופן השקעת הכספים שהופקדו על-פי צו הפקדה;
2. אופן תשלום פיצויי הפיטורים לעובדים שלזכותם הופקדו הכספים על-פי צו הפקדה, והנוהל בקשר לכך;
3. ייעוד הכספים שהופקדו על-פי צו הפקדה בקופת גמל והאישור שניתן לה על-פי סעיף 47 לפקודת מס הכנסה תם תקפו או בוטל, או שהקופה התפרקה או נמחקה;
4. הגדלת הסכומים שיש להפקיד בהתאם לצו הפקדה במקרה של פיגור בהפקדתם ושיעור ההגדלה.

שאלה: מה משמעותה של גביה על-פי סעיף 24 לחוק פיצויי פיטורים?

תשובה: פקודת המיסים (גביה) - להוציא סעיף 12 שבה - חלה על גביית הכספים שיש להפקידם בהתאם לצו הפקדה כאילו היו מס כמשמעותו בפקודה האמורה.
שר העבודה רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של ממונה על המחוז ושל קצין מחוז לעניין הפקודה האמורה והוא ימלא לעניין סעיף זה את התפקידים המוטלים על ממונה על מחוז ועל קצין מחוז לפי הפקודה האמורה.

שאלה: מהו מועד ההפקדה על-פי סעיף 25 לחוק פיצויי פיטורים?

תשובה: סכומים שיש להפקידם בהתאם לצו הפקדה יופקדו תוך 42 יום לאחר תשלום השכר בעד אותה תקופת עבודה; שר העבודה או מי שיוסמך לכך על ידיו, רשאי להאריך את המועד האמור לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
שאלה: האם דין המדינה כדין מעביד על-פי סעיף 30 לחוק פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- תב"ע (ב"ש) נה/3-293 {אלעזר אליהו נ' מדינת ישראל, תק-עב 98(2), 1353 (1998)} קבע בית-הדין כי על-פי הוראת פקודת הקבע הזכאות לקבלת פיצויי פיטורים הינה בהתאם להוראות חוק פיצויי פיטורים, בכפוף לקביעה כי בנסיבות בהן פוטר העובד לא יהא זכאי לפיצויים כלל או לפיצויים חלקיים בלבד.
סמכות שלילת הפיצויים הינה בידי המפקח.
במקרה שלפנינו, חלות הוראות סעיף 16 לחוק לפיו בית-הדין מצווה ליישם את הוראות ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים, ובמקרה שלפנינו, תנאי השירות שפורטו בהוראות פקודת הקבע של המשטרה.
במקרה זה עולה שאלת היקף הפיקוח של בתי-הדין על החלטות הגופים המוסמכים. ככלל, לבית-הדין לעבודה סמכות הפיקוח השיפוטי על פעולת גופים הפועלים מכוח הסכמים קיבוציים, ואם ימצא כי אכן בגדר סמכותם פעלו - לא יתערב בהחלטתם {דב"ע לא/2-3 סבינה הירש נ' "רקפת", מפעלי פיתוח בע"מ, פד"ע ג 60}.
לפיכך, נותר לבית-הדין לבחון האם העבירות בגינם הורשע התובע הינן עילה לגיטימית לשלילת פיצויי הפיטורים לאור הוראות פקודת הקבע. עיון בכתב האישום מביא למסקנה, כי התובע הואשם ב-15 אישומים שונים שעניינם, בין היתר, גניבה, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, שימוש לרעה בכוח המשרה, קשירת קשר לביצוע פשע והסתייעות ברכב לצורך ביצוע העבירה.
התובע הודה באישומים הנ"ל והורשע על-פי הודאתו. שיקול זה לרבות מתן משקל, כי מדובר בשוטר, הינו ללא ספק שיקול אשר יש להביאו בחשבון והמפורט בפקודת הקבע מבין העילות לגיבוש המלצת הוועדה באשר לשלילת הפיצויים או חלקם. הוועדה נתנה משקל לעובדה זו. עיון בסעיף ב' לפרק 07.08.12 מביא למסקנה, כי מדובר בעבירות שיש בהן משום קלון ופגיעה חמורה בחובותיו של העובד כאיש משטרה.
לפיכך, אף לגוף העניין, ובמתן משקל לנימוקים נוספים על-ידי הוועדה, בית-משפט לא מצא כל מקום להתערב בהחלטת הוועדה ולא נמצא כל מקום לרבות בסיס עובדתי או משפטי אחר בגינו יש להיענות לתביעת התובע.
לאור הוראת סעיף 30(ב)(4) וסעיף 16 לחוק פיצויי פיטורים, הרי השיקולים שעמדו בפני הוועדה שהמליצה לשלול פיצויי הפיטורים מאת התובע, היו שיקולים כדין, היינו, השיקולים שפורטו בהוראת פקודת הקבע שצוטטה לעיל. על-פי סעיף 30(ב)(4) לחוק פיצויי הפיטורים כללים אלה במקום ההסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד המפורט בסעיף 16 לחוק.
סעיף 16 לחוק מחייב ישומן של הוראות ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים, ובמקרה שלפנינו הוראות פקודת הקבע שהינן חלק מתנאי השירות של התובע.

שאלה: מה דינו של סעיף 31 לחוק פיצויי פיטורים לעניין שמירת זכויות?

תשובה: ב- תב"ע (ת"א) נא/3-712 {הפניקס הישראלי נ' יעקב ברק, תק-עב 92(1), 159 (1992)} קבע בית-הדין כי עובד מן השורה זכאי או לא זכאי לפיצויי פיטורים בהתאם למתחייב מהוראות חוק פיצויי הפיטורים, כאשר חוק זה איננו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד על-פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה (סעיף 31 לחוק פיצויי פיטורים) {בג"צ 115/77 הסתדרות מכבי ישראל קופת-חולים נ' בית-הדין הארצי, פ"ד לב(1), 214 (1977)}.

שאלה: מהי חובת התייעצות על-פי סעיף 32 לחוק פיצויי פיטורים?

תשובה: סעיף זה קובע כי שר העבודה לא יתקין תקנות אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

עניינים שונים