התפטרות לרגל העתקת מגורים

שאלה: מה דינה של ההתפטרות "לאחר" או "לפני" העתקת מקום המגורים?

תשובה: כדי להיות זכאי לפיצויי פיטורים על-פי סעיף 8(1) או לפי סעיף 8(2) לחוק פיצויי פיטורים, אין צורך שההתפטרות תבוא דווקא לאחר העתקת מקום המגורים. די בכך שההתפטרות נובעת מהעתקת מקום המגורים.
עובד היודע שהוא עומד להעתיק את מקום מגוריו, ליישוב באיזור פיתוח או עקב נישואין - ליישוב בו מתגורר בן-זוגו, וכי לא יוכל להמשיך באופן סביר לעבוד באותו מקום עבודה, אינו מפסיד את זכויותיו מכוח חוק פיצויי פיטורים רק בשל כך שהתפטרותו באה לפני העתקת מקום המגורים ולא להיפך {דברי בית-הדין ב-תב"ע (נצ') נז/3-116 כאמלה פארס (אלעוד) נ' תעשיות נעל, תק-עב 97(3), 96 (1997)}.

שאלה: מה דין התפטרות "לרגל נישואיו" על-פי סעיף 8(1) לחוק פיצויי פיטורים ותקנה 12(א) לתקנות פיצויי פיטורים?

תשובה: סעיף 8 לחוק פיצויי פיטורים יחד עם תקנה 12(א) לתקנות פיצויי הפיטורים קובעות מספר תנאים מצטברים {ונדגיש כי במקרה ואחד התנאים המפורטים להלן לא מתקיים, לא תיווצר הזכות לקבל פיצויי פיטורים], שבהתקיימותם יהיה זכאי העובד לקבל פיצויי פיטורים. ואלה הם:
1. העתקת מקום המגורים למקום בישראל;
2. מקום המגורים החדש הוא מקום שבו התגורר בן-הזוג טרם הנישואים;
3. המרחק בין מקומות המגורים הוא 40 ק"מ ומעלה;
4. המרחק ממקום המגורים החדש למקום העבודה גדל.
ב- ד"מ (ת"א-יפו) 3478/05 {אלימלך חן נ' ג'יי.אר. בטחון בע"מ, תק-עב 2006(3), 144 (2006)} נדחתה תביעתו של תובע לקבל פיצויי פיטורים. התובע העוסק כמאבטח בחברת חשמל באשקלון. במקרה זה נדונה השאלה האם התובע זכאי לקבל פיצויי פיטורים מחמת התפטרותו בשל העתקת מקום מגורים. בתקופת עבודתו של התובע, התובע התגורר באשקלון. בתעודת הנישואים רשומה כתובתם של התובע ואשתו באשקלון.
התובע טען כי אחרי נישואיו עבר לגור בפתח-תקווה לדירה מושכרת. בית-הדין קבע כי התובע לא הודיע לנתבעת כי עבר למקום מגורים חדש. זאת ועוד. בית-הדין קבע כי לא מגיעים לתובע פיצויי פיטורים מחמת העובדה כי התובע נישא כחצי שנה לאחר התפטרותו ולפיכך לא הוכח כי ההתפטרות היתה לרגל נישואיו של התובע. בנוסף, לא הוכח לבית-הדין כי בת-זוגתו של התובע התגוררה בפתח-תקווה טרם הנישואים. נהפוך הוא. הוכח כי בת-זוגתו התגוררה באשקלון בכל התקופות הרלוונטיות.
בית-הדין מציין כי "מאחר והנתבעת היא חברה ארצית לשירותי אבטחה, ייתכן שניתן היה להציע לתובע עבודה באיזור המרכז לו היה התובע טורח ומיידע את הנתבעת בדבר כוונתו להעתיק מגוריו עקב נישואיו, דבר שלא עשה".
ב- ד"מ (נצ') 4724/99 {עביר אבו ליל נ' המועצה המקומית עין, תק-עב 2001(1), 1653 (2001)} קבע בית-הדין כי "בשל כך שאין מרחק של לפחות 40 ק"מ בין מקום המגורים החדש הנטען לבין עין מאהל - אין מקום לפסוק לתובעת פיצויי פיטורים על-פי סעיף 8(1) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963."

שאלה: מה דינה של התפטרות מחמת העתקת מקום המגורים ל"יישוב חקלאי"/"יישוב באיזור פיתוח" על-פי סעיף 8(2) לחוק פיצויי פיטורים ותקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים?

תשובה: לא במניע להעתיק את מקום המגורים מדובר בסעיף 8 לחוק פיצויי פיטורים, אלא בסיבה להתפטרות מהעבודה מדובר בו. על-מנת שיקומו התנאים לזכאות לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 8(2) לחוק פיצויי פיטורים, צריך שיווצר מצב אשר בו העתקת מגורים מביאה לכך שהעובד לא יכול להמשיך לעבוד בעבודתו הקודמת ועל-כן, מתפטר הוא מעבודתו {דב"ע לב/3-8 שויקי נ' מדינת ישראל, פד"ע ג 347}.
אשר לחוסר היכולת להמשיך בעבודה הקודמת נפסק לא אחת כי אין מדובר בהכרח באי-יכולת אבסולוטית, אלא, במצב בו אין זה סביר לדרוש מהעובד להמשיך לעבוד במקום שעבד למרות העתקת המגורים למקום אחר {ראה, לדוגמה, דב"ע לד/3-18 אתא נ' ויגלר, פד"ע ה 234}.
אין די בהעתקה, כשלעצמה, של מקום המגורים כדי לזכות בפיצויי פיטורים ויש צורך להוכיח כי, במצב שנוצר אין זה סביר לדרוש מהעובד כי ימשיך לעבוד במקום שעבד עובר להעתקת מקום המגורים.
דבר מיקומו של מקום העבודה החדש של העובד יכול וישקול לעניין הזכאות לפיצויים מכוח סעיף 8(2) לחוק פיצויי פיטורים אם יתברר שהמקום החדש סמוך למקום העבודה הקודם או מרוחק יותר או בעל גישה נוחה פחות מאשר מקום העבודה הקודם {דב"ע לו/3-89 הטיס גרינבאום נ' קמפ, פד"ע ח 141}.
מטרת החוק היתה לעודד המעוניינים לעבור לאיזור פיתוח על-ידי הבטחת פיצויי פיטורים באופן שלא יימנע מהם לעבור לאיזור פיתוח מתוך חשש של הפסד הפיצויים. לו היתה בכוונת המחוקק לחייב מעביד בתשלום בכל מקרה של העתקת המגורים לאיזור פיתוח, אף אם אין בכך השלכה על המשך עבודתו אצל המעביד, היה משמיט את המילה "עקב" {דברי בית-הדין ב-דב"ע לו/3-104 יהודה סרן נ' יפעת קבוצת פועלים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, עבודה ארצי ט(1), 321}.
תקנה 12 לתקנות פיצויי פיטורים באה לקבוע מינימום של זמן למגורי העובד באיזור פיתוח, כדי שיזכה בתשלום פיצויי פיטורים. תקנה זו לא באה לשלול את הצורך בקשר סיבתי בין ההתפטרות לבין העתקת מקום המגורים.
ב- דב"ע מח/3-159 {חיים שלום נ' מירון, סובל שור ושות', פד"ע כ 290} קבע בית-הדין כי "כלל אחד, אשר לו יש ליתן את הדעת עת באים ליישם את הסעיף הוא שאותו מניע להתפטרות, אותו קשר סיבתי בין מצב הבריאות ובין ההתפטרות, יפעל למעשה במעמד ההתפטרות, ולא יהיה בבחינת אפשרות שלא פעלו מכוחה. לשון אחר, אין די בכך שבמצב בריאותו של העובד היה כדי להוות גורם סיבתי, או אחד הגורמים הסיבתיים להתפטרות, אלא שצריך, כי יהא ברור כי אותו גורם פעל למעשה."
דברים אלה של בית-הדין, בפרשת חיים שלום, יפים, בשינויים המחוייבים, גם לעניין הזכאות לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 8(2) לחוק פיצויי פיטורים. כלומר, יש לבחון האם הגורם להתפטרות, אותו קשר סיבתי בין העתקת מקום המגורים לבין ההתפטרות הוא הגורם שהיה הפועל, המניע והמביא להתפטרות, וכל זאת במעמד ההתפטרות.

שאלה: על מי מונח נטל ההוכחה להתקיימות התנאים שבסעיף 8(2) לחוק פיצויי פיטורים?

תשובה: נטל ההוכחה כי התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 8(2) לחוק מוטל על כתפי העובד-התובע {דב"ע מח/3-159 חיים שלום נ' מירון, סובל שור ושות', פד"ע כ 290}. סעיף 8(2) לחוק פיצויי פיטורים קובע מספר תנאים שעל התובע להוכיח. ואלה הם:
1. ההתפטרות באה עקב כוונה להתיישב ביישוב חקלאי או באיזור פיתוח;
2. עצם העתקת מקום המגורים השפיעה על יכולתו של העובד להמשיך ולעבוד במקום עבודתם הקודם;
3. העובד התגורר באותו יישוב שישה חודשים לפחות.
כלומר, בהתקיים שני התנאים הראשונים, תקום הזכאות לפיצויי פיטורים רק לאחר תקופת מגורים מינימלית של שישה חודשים מיום ההתפטרות. תקופת מגורים מינימאלית זו, באה להבטיח כי המעבר הוא אמיתי ואין המדובר במעבר חולף או ארעי {ראה גם תב"ע מא/3-329 מלכה אלינור נ' עיריית באר-שבע, פד"ע יג}.
בשלב הראשון, על העובד להוכיח כי התפטר מעבודתו עקב כוונה להתיישב ביישוב חקלאי או באיזור פיתוח. הכוונה תיבחן בנקודת הזמן שבה התפטר העובד. רק לאחר-מכן, בשלב השני, בית-הדין יבחן את יכולתו של העובד להמשיך לעבוד בעבודתו הקודמת למרות המעבר.
ונדגיש, כי גם אם יוכיח העובד את הכוונה ואת אי-היכולת כאמור לעיל, עדיין הזכאות לפיצויי פיטורים תקום רק לאחר תקופת מגורים מינימאלית של שישה חודשים {בר"ע 280/03 מוסדות חסידי באבוב בירושלים נ' ואדים ביסקו, תק-אר 2003(2), 1814 (2003); בר"ע 172/03 עורך-דין הדר ויצמן נ' גוני חזן, תק-אר 2003(2), 179 (2003); ד"מ (ת"א-יפו) 358117/99 דניאלס חיים נ' אחים עייני ניקוי שטיחים בע"מ, תק-עב 2002(3), 6641 (2002); עב' (ת"א-יפו) 31792/98 סער הרלי נ' מימד מתכת בע"מ, תק-עב 2001(2), 1335 (2001); ד"מ (נצ') 4413/98 צהאי פקדו נ' מ.א.ג. (1988) בע"מ, תק-עב 99(2), 59 (1999); תב"ע (ב"ש) נה/3-476 וקנין זאב נ' י.פ. מתכות יעקב, תק-עב 97(3), 321 (1997)}.

שאלה: האם העתקת מגורים מיישוב באיזור פיתוח ליישוב אחר באיזור פיתוח מזכה בתשלום פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- ד"מ (ב"ש) 2144/01 {בוזגלו שחר נ' פיצוחי א.מ.א פיצוחי אילת בע"מ, תק-עב 2002(2), 6574 (2002)} קבע בית-הדין כי "חוק פיצויי פיטורים לא ציין, כי העתקה מיישוב באיזור פיתוח ליישוב אחר באיזור פיתוח תזכה בפיצויי פיטורים, רק מעבר מיישוב או אל יישוב שבאיזור פיתוח ליישוב או מיישוב שאינו באיזור פיתוח תזכה בפיצויי פיטורים. בנסיבות אלו, מאחר ואילת וקריית מלאכי נחשבות כיישובים באיזור פיתוח, הרי שהמעבר ביניהן אינו מזכה בפיצויי פיטורים" {עב' (ב"ש) 1566/99 ב' פ' נ' רשת מעונות מרגלית, תק-עב 2001(4), 2878 (2001)}.

שאלה: האם העתקת מקום מגורים מיישוב שאינו יישוב חקלאי ליישוב חקלאי וזאת מכוח הוראת סעיף 8(2) לחוק פיצויי פיטורים מזכה בפיצויים?

תשובה: ב- עב' (ת"א-יפו) 1647/02 {תמר קרסנטי נ' דרורי טורס בע"מ, תק-עב 3003(2), 3845 (2003)} נקבע כי "יש לבדוק את הסיבה להתפטרותה של התובעת מהעבודה ולא במניע להעתקת מקום מגוריה. הואיל והתובעת החלה לעבוד בסמוך להתפטרותה במקום אחר, הרי שבמסגרת בדיקה זו יש לבחון את מכלול הנתונים הקשורים למקום עבודתה החדש. התובעת העידה כי במקום עבודתה החדש יום עבודתה הוא יום עבודה רצוף בניגוד ליום העבודה המפוצל בנתבעת. בימי שישי בשבוע עובדת התובעת במקום העבודה החדש אחת לחודשיים שלושה ואילו בנתבעת עבדה בכל יום שישי. מוסיפה התובעת ומציינת, כי ממקום מגוריה עד ממקום עבודתה החדש היא נוסעת כשלושת רבעי שעה ואילו למקום עבודתה הקודם היתה אמורה לנסוע ממקום מגוריה, כשעה וחצי. נתונים אלו לא נסתרו. בחינתן של עובדות אלו מלמד, כי קיים שוני משמעותי בין תנאי עבודתה בנתבעת ולבין אלו במקום עבודתה החדש ומכאן, כי יש לקבל את טענת התובעת שהתפטרותה באה עקב העתקת מקום מגוריה" {עב' (ת"א-יפו) 912981/99 הרשפלד לורנה נ' גלוב, תק-עב 2002(3), 5 (2002)}.

שאלה: האם הסיבה "מחמת סיבות אחרות שנקבעו בתקנות", "עקב גירושיו" על-פי סעיף 8(3) לחוק פיצויי פיטורים ועל-פי תקנה 12(ז) לתקנות פיצויי פיטורים מזכה בפיצויים?

תשובה: ב- עד"מ 300284/98 {R.S.U נ' מרשה אשר, תק-אר 99(2), 52 (1999)} נקבע כי היות והמערערת עברה מ-"יישוב באיזור פיתוח" ליישוב פיתוח שגם הוא באיזור פיתוח, הרי שהיא אינה זכאית לפיצויי פיטורים מכוח עילה זאת.
אולם, במקרה של המערערת מתקיימים התנאים לפי סעיף 8(3) לחוק, והתקנות שהותקנו לצורך אותו סעיף. הכוונה לאמור בתקנה 12(ז) לתקנות, שכן המערערת התגרשה, התפטרה, ועברה לגור ביישוב המצוי מעל 40 ק"מ ממקום מגוריה בעקבות הגירושין.
טענת המערערת היתה, כי שלוש השנים שעברו בין מועד הגירושין למועד ההתפטרות מנתקות את הקשר הסיבתי שבין הגירושין לבין ההתפטרות והמעבר.
לפיכך אינה זכאית לפיצויי פיטורים.
לפי הנתונים המצויים בתיק, במיוחד מכתבה של העובדת הסוציאלית, עולה כי המשיבה התפטרה והעתיקה את מקום מגוריה בעקבות הגירושין.
התקופה הארוכה שחלפה בין הגירושין להתפטרות, הוסברה בהיעדר מקום דיור הולם, ומהצורך לבקש מהגורמים הממשלתיים דיור בקרבת משפחתה עקב הטראומה שנגרמה לה כתוצאה מהגירושין. הערעור נדחה.

שאלה: האם מתפטר הוא כדין מפוטר על-פי סעיף 60 לחוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 וסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים?

תשובה: ב- בג"צ 1661/05 {המועצה האיזורית חוף עזה ואח' נ' ראש הממשלה נ' אריאל שרון ואח', פ"ד נט(2), 481} נקבע כי שאלת תחולתם של דיני העבודה הישראליים על העובדים בשטח המפונה - שאלה מתחום המשפט הבינלאומי הפרטי - לא התבררה בפנינו. עם זאת, המדינה הטעימה בתגובתה, כי בנושא חוק פיצויי פיטורים ובנושא דמי האבטלה, חל לגבי המתיישבים הדין הישראלי, והוא בבחינת "הנדבך הראשון אף להתמודדותו של מפונה הנאלץ להפסיק את עבודתו בעקבות הפינוי...". זאת ועוד, חוק יישום ההתנתקות (סעיף 60) מניח את תחולתו של חוק פיצויי פיטורים על עניינם של המתיישבים; מכל מקום: חוק יישום ההתנתקות, הוא עצמו, מחיל את החוק על עניין זה. שהרי, סעיף 60 קובע, כאמור, כי "לעניין חוק פיצויי פיטורין, יראו כפיטורין התפטרות של עובד בשל העתקת מקום מגוריו...". חוק יישום ההתנתקות מבקש, כאמור, להרחיב את מעגל ה-"מפוטרים" לצורך חוק פיצויי פיטורים, בדרך של הכללת מי שהתפטר מעבודתו בשל העתקת מקום מגוריו עקב הפינוי במעגל זה. מכאן נובע, שטבועה בחוק יישום ההתנתקות הנחה, או קביעה סטטוטורית, כי חוק פיצויי פיטורים אמנם חל על אותם מתיישבים-עובדים. כפי שהובהר לעיל, לעניין התפטרות לרגל העתקת מקום מגורים, קובע חוק פיצויי פיטורים נסיבות שונות, שבהן ייחשב המתפטר למפוטר (סעיף 8 לחוק פיצויי פיטורים). מדובר במקרים של העתקת מקום מגורים עקב סיבות כאלה ואחרות, כגון נישואין, מעבר ליישוב חקלאי ועוד (ראו גם תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964, תקנה 12). סעיף 60 לחוק יישום ההתנתקות מוסיף, איפוא, וקובע כי גם העתקת מגורים בשל ההתנתקות היא גורם ההופך התפטרות לפיטורין.
ומי הם הזכאים לפי סעיף 60? מדובר בעובד שהתגורר בשטח המפונה ביום הקובע, עבד אצל מעביד והתפטר מעבודתו בשל העתקת מקום מגוריו עקב הפינוי. החוק מבחין בין מי שעבד בשטח המפונה לבין מי שעבד מחוץ לאותו שטח; לגבי זה האחרון, נדרש כי המרחק בין מקום המגורים החדש לבין מקום עבודתו עולה על 40 ק"מ וכן עולה על המרחק שבין מקום המגורים בשטח המפונה לבין מקום עבודתו ביום ההתפטרות. אולם, אין החוק חל על מי שמקום מגוריו לא היה בשטח המפונה, אף אם עבד בשטח המפונה ואף שמקום עבודתו פוסק מלהתקיים. לגבי עובד כזה לא קמה, איפוא, זכאות לפי סעיף 60. מכאן הטענה כי החוק מפלה בין עובדים שהם תושבי השטח המפונה לבין עובדים שאינם מתגוררים בשטח המפונה, לעניין הזכאות הנובעת מפינוי מקום העבודה. טענה זו ראוי לה שתתברר, אלא שבפנינו היא לא לובנה די הצורך; הטענה בעניין זה הועלתה, כטענה כללית ביותר, על-ידי העותרת 2 ב- בג"צ 2703/05 המועצה האיזורית חוף עזה ואח' נ' ראש הממשלה, פ"ד נט(2), 481 ולא על-ידי עובדים המיועדים להיפגע מן ההסדר. המדינה עצמה לא השמיעה עמדה בעניין זה. בנסיבות אלה כולן לא קם בסיס, היום, לבחינת קביעתו של המחוקק. אולם, כיוון שהכרזנו על בטלותו של "דין הוויתור" הוסר המחסום מפני העלאת הטענה הזו, כאחרות, על-ידי מי שיסמוך יהבו על הדין הכללי.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

התפטרות לרגל העתקת מגורים