הקודקס המקיף לדיני המזונות במדינת ישראל
הפרקים שבספר:
- עילת התובענה
- ערכאת השיפוט - יכולת בחירת הערכאה על-ידי האישה
- מזונות ילדים
- מזונות זמניים
- בקשה לעיון חוזר
- מירוץ הסמכויות בין בית-הדין הרבני לבית-המשפט לענייני משפחה - מבוא
- סמכותו של בית-הדין הרבני להידרש למזונות הקטינים - הכלל
- סמכותו של בית-הדין הרבני להידרש למזונות הקטינים - החריג
- סמכותו של בית-הדין הרבני להידרש למזונות אישה
- מקור החיוב במזונות
- חובת ההוכחה בתביעה למזונות
- מזונות הכרחיים
- מזונות מדין צדקה
- צרכי האב כשיקול בקביעת מזונות
- קצבת המוסד לביטוח לאומי - הפחתה מסכום המזונות או הוספה
- ביטול דמי מזונות או לחילופין הפחתת דמי מזונות מחמת הטעם כי הקטין מרדן ומסרב לכל קשר שהוא עם אביו
- הסכם בין ההורים בנוגע לקטין כמחייב את הקטין
- תביעה להגדלת/הקטנת מזונות
- פסיקת מזונות במשמורת משותפת
- פריסת פירעון חוב מזונות עבר לשיעורין וחיוב בריבית פיגורים
- עניינים שונים
- פתח דבר
- קביעת שיעור המזונות שעל הבעל לשאת
- מקרים בהם ישללו מן האישה מזונותיה
- הצרכים הנכללים בדמי מזונות אישה
- קציבת מזונותיה של אישה מכוח עקרון תום-הלב
- הקצבת מזונות בהליך פשיטת הרגל
- צו הפטר מחוב המזונות
- מזונות מן העזבון - מבוא
- סדרי דין בתביעה למזונות מן העזבון
- הזכות למזונות
- גדרי הזכות למזונות
- הוצאות הכשרה למשלח יד
- קביעת המזונות
- בקשה לקביעת המזונות
- דרכי סיפוק המזונות
- גילוי עובדות ושינוי נסיבות
- הרחבת העזבון לצרכי מזונות
- סדר העדיפות בין הזכאים
- עסקאות בזכות למזונות
- סדר עדיפות בין חובות העזבון
- בירורם וסילוקם של חובות
- מועד החלוקה
- נושא החלוקה
- שמירת דיני משפחה
- אפוטרופסות לענייני משפחה
- שיפוט בתי-דין דתיים
- מזונות מן העזבון בבית-הדין הרבני
- בקשה לפסיקת מזונות זמניים לבעל
- פסיקת מזונות (דמי שיקום) לידועה בציבור
- דוגמאות כתבי בי-דין
ערכאת השיפוט - יכולת בחירת הערכאה על-ידי האישה
אישה רשאית לבחור הגשת תביעה למזונותיה בין בבית-הדין הרבני לבין בבית-המשפט לענייני משפחה {ראה סעיף 4 לחוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953}.הברירה בין הערכאות היא בידי האישה. לפיכך, יכולה האישה, כדוגמה, להגיש תביעתה בערכאה אחת ולאחר-מכן להימלך בדעתה למוחקה ולהגישה לאחרת {ראה ע"א 15/64 מוזס נ' מוזס, פ"ד יח(3), 141}.
כמו-כן ניתן שעניין מזונותיה של אישה ידון לפני בית-הדין הרבני בדרך של כריכתו בתביעת הגירושין. אם נדחתה תביעת הגירושין הרי שנדחו גם כל התביעות הכרוכות בה ומירוץ הסמכויות מתחיל מחדש.
כיוון שכאמור, תביעת המדור הינה חלק מתביעת המזונות, נשאלת השאלה, האם יכולה האישה לתבוע חלק מראשי המזונות בבית-המשפט לענייני משפחה ואת חלקם האחר בפני בית-הדין הרבני?
במילים אחרות, האם הגשת תביעה אל ערכאה פלונית, העוסקת אך בחלק מראשי המזונות {מזונות או מדור}, חוסמת את הדרך אל ערכאות מוסמכות-מקבילות אחרות בראשי מזונות אחרים? או שמא קונה הערכאה הראשונה סמכות באשר לכל עילת המזונות, כך שלא ניתן עוד להגיש תביעה בגין ראשי מזונות אחרים בערכאות אחרות?
שאלה זו נדונה ב- ע"א 700/81 {פז נ' פז, פ"ד לח(2), 736 (1984)}. במקרה זה הגישה האישה תביעה למדור לבית-המשפט המחוזי {כיום בית-המשפט לענייני משפחה}, והבעל הגיש, מצידו, תביעת גירושין וכרך בה את שאלת המזונות.
לטענת האישה, בקשתה למדור כללה אף את תביעת המזונות ולכן הסמכות היא של בית-המשפט, וזאת משום שזכות המדור היא חלק מהזכות למזונות במובן הרחב של מושג זה.
טענתה זו של האישה נדחתה. בית-המשפט קבע כי "העובדה, שהדינים שחלים לעניין הסעד של תביעת מזונות הם הדינים שחלים לעניין הסעד של מדור, אין פירושה כי תביעת סעד בעניין מדור - או צו איסור כניסה לבית המגורים - מהווה ממילא תביעת מזונות".
כלומר, הוכרה האפשרות לפצל את תביעת המזונות, ונקבע כי קניית סמכות בתביעה למדור אינה מלמדת על קניית הסמכות בתביעה למזונות.
אולם נראה כי לא בכל מקרה יתאפשר פיצול מעין זה, כפי שגורס א' שיינבויים בספרו {דיני מזונות (תשמ"ה, כרך ב'), 53}: "נראה לנו, כי אין להרחיב את הלכת פז למקרה שהאישה עצמה תגיש שתי תביעות מקבילות לשתי הערכאות, דהיינו תביעה למדור שקט (צו מניעה) לבית-המשפט המחוזי ותביעת מזונות לבית-הדין הרבני (או להיפך). במקרה אשר כזה תידרש האישה לבחור בערכאה אחת בלבד לניהול תביעותיה; זאת, משום שאין להטריד את הנתבע בשתי ערכאות וכן משום יחסי הכבוד השוררים בין שתי מערכות השיפוט".
כאשר צד אחד מגיש את התביעות למדור ולמזונות, נראה שעליו ליתן דעתו באיזו ערכאה הוא מעוניין שעניינו יידון, ואין ביכולתו לפצל את התביעות.