הקודקס המקיף לדיני המזונות במדינת ישראל
הפרקים שבספר:
- עילת התובענה
- ערכאת השיפוט - יכולת בחירת הערכאה על-ידי האישה
- מזונות ילדים
- מזונות זמניים
- בקשה לעיון חוזר
- מירוץ הסמכויות בין בית-הדין הרבני לבית-המשפט לענייני משפחה - מבוא
- סמכותו של בית-הדין הרבני להידרש למזונות הקטינים - הכלל
- סמכותו של בית-הדין הרבני להידרש למזונות הקטינים - החריג
- סמכותו של בית-הדין הרבני להידרש למזונות אישה
- מקור החיוב במזונות
- חובת ההוכחה בתביעה למזונות
- מזונות הכרחיים
- מזונות מדין צדקה
- צרכי האב כשיקול בקביעת מזונות
- קצבת המוסד לביטוח לאומי - הפחתה מסכום המזונות או הוספה
- ביטול דמי מזונות או לחילופין הפחתת דמי מזונות מחמת הטעם כי הקטין מרדן ומסרב לכל קשר שהוא עם אביו
- הסכם בין ההורים בנוגע לקטין כמחייב את הקטין
- תביעה להגדלת/הקטנת מזונות
- פסיקת מזונות במשמורת משותפת
- פריסת פירעון חוב מזונות עבר לשיעורין וחיוב בריבית פיגורים
- עניינים שונים
- פתח דבר
- קביעת שיעור המזונות שעל הבעל לשאת
- מקרים בהם ישללו מן האישה מזונותיה
- הצרכים הנכללים בדמי מזונות אישה
- קציבת מזונותיה של אישה מכוח עקרון תום-הלב
- הקצבת מזונות בהליך פשיטת הרגל
- צו הפטר מחוב המזונות
- מזונות מן העזבון - מבוא
- סדרי דין בתביעה למזונות מן העזבון
- הזכות למזונות
- גדרי הזכות למזונות
- הוצאות הכשרה למשלח יד
- קביעת המזונות
- בקשה לקביעת המזונות
- דרכי סיפוק המזונות
- גילוי עובדות ושינוי נסיבות
- הרחבת העזבון לצרכי מזונות
- סדר העדיפות בין הזכאים
- עסקאות בזכות למזונות
- סדר עדיפות בין חובות העזבון
- בירורם וסילוקם של חובות
- מועד החלוקה
- נושא החלוקה
- שמירת דיני משפחה
- אפוטרופסות לענייני משפחה
- שיפוט בתי-דין דתיים
- מזונות מן העזבון בבית-הדין הרבני
- בקשה לפסיקת מזונות זמניים לבעל
- פסיקת מזונות (דמי שיקום) לידועה בציבור
- דוגמאות כתבי בי-דין
אפוטרופסות לענייני משפחה
סעיף 154 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:"154. אפוטרופסות לענייני ירושה
יורש או זכאי למזונות מן העזבון שלדעת בית-המשפט נבצר ממנו לשמור בעצמו או על-ידי נציגו על זכויותיו בעזבון, רשאי בית-המשפט, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיזמת עצמו, למנות לו אפוטרופוס לשמירת זכויותיו בעזבון."
ב- ע"א 238/68 {יעקובס נ' חודסמיט, פ"ד כג(1), 29 (1969)} קבע כב' השופט י' קיסטר כי מעוניין בקיום צוואה, בתור נהנה בעתיד על-פי הצוואה, זכאי לדרוש ממי שמונה על-ידי המוריש כמבצע הצוואה לקבל צו קיום צוואה.
בהסתמך על פסיקה זו הביע ד"ר פ"ה שטראוס בספרו {דיני הירושה בישראל (שוקן, התש"ל), 113} את דעתו, כי רשאי להגיש בקשה לצו ירושה ולצו קיום צוואה "כל מי שמעוניין בדבר", קרי: יורשים, יורשי יורשים, זכאים על-פי צוואה, מנהל עזבון שמונה על-ידי בית-המשפט או אפוטרופוס לענייני ירושה שמונה על-פי הוראת סעיף 154 לחוק הירושה, נושה העזבון ונושה של יורש מן העזבון {ראה גם ת"ע (משפחה ת"א) 2840/99 עזבון המנוחה אנה בחר נ' האפוטרופוס הכללי, תק-מש 99(3), 41, 42 (1999); ע"א 329/67 רייך נ' אייגר, פ"ד כב(1), 91 (1968); ע"א 110/89 הכונס הרשמי נ' גלבוע, פ"ד מו(3), 638 (1992)}.