הקודקס המקיף לדיני המזונות במדינת ישראל
הפרקים שבספר:
- עילת התובענה
- ערכאת השיפוט - יכולת בחירת הערכאה על-ידי האישה
- מזונות ילדים
- מזונות זמניים
- בקשה לעיון חוזר
- מירוץ הסמכויות בין בית-הדין הרבני לבית-המשפט לענייני משפחה - מבוא
- סמכותו של בית-הדין הרבני להידרש למזונות הקטינים - הכלל
- סמכותו של בית-הדין הרבני להידרש למזונות הקטינים - החריג
- סמכותו של בית-הדין הרבני להידרש למזונות אישה
- מקור החיוב במזונות
- חובת ההוכחה בתביעה למזונות
- מזונות הכרחיים
- מזונות מדין צדקה
- צרכי האב כשיקול בקביעת מזונות
- קצבת המוסד לביטוח לאומי - הפחתה מסכום המזונות או הוספה
- ביטול דמי מזונות או לחילופין הפחתת דמי מזונות מחמת הטעם כי הקטין מרדן ומסרב לכל קשר שהוא עם אביו
- הסכם בין ההורים בנוגע לקטין כמחייב את הקטין
- תביעה להגדלת/הקטנת מזונות
- פסיקת מזונות במשמורת משותפת
- פריסת פירעון חוב מזונות עבר לשיעורין וחיוב בריבית פיגורים
- עניינים שונים
- פתח דבר
- קביעת שיעור המזונות שעל הבעל לשאת
- מקרים בהם ישללו מן האישה מזונותיה
- הצרכים הנכללים בדמי מזונות אישה
- קציבת מזונותיה של אישה מכוח עקרון תום-הלב
- הקצבת מזונות בהליך פשיטת הרגל
- צו הפטר מחוב המזונות
- מזונות מן העזבון - מבוא
- סדרי דין בתביעה למזונות מן העזבון
- הזכות למזונות
- גדרי הזכות למזונות
- הוצאות הכשרה למשלח יד
- קביעת המזונות
- בקשה לקביעת המזונות
- דרכי סיפוק המזונות
- גילוי עובדות ושינוי נסיבות
- הרחבת העזבון לצרכי מזונות
- סדר העדיפות בין הזכאים
- עסקאות בזכות למזונות
- סדר עדיפות בין חובות העזבון
- בירורם וסילוקם של חובות
- מועד החלוקה
- נושא החלוקה
- שמירת דיני משפחה
- אפוטרופסות לענייני משפחה
- שיפוט בתי-דין דתיים
- מזונות מן העזבון בבית-הדין הרבני
- בקשה לפסיקת מזונות זמניים לבעל
- פסיקת מזונות (דמי שיקום) לידועה בציבור
- דוגמאות כתבי בי-דין
ביטול דמי מזונות או לחילופין הפחתת דמי מזונות מחמת הטעם כי הקטין מרדן ומסרב לכל קשר שהוא עם אביו
קיימת אפשרות להפחית או לשלול מזונות של ילד קטין בשל סרבנות קשר. ואולם, ביטול מזונות ייעשה במקרים קיצוניים ונדירים ויש לשקול תמיד חלופה מתונה יותר כגון הקטנת המזונות {רע"א 3761/10 פלוני נ' פלונית ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (15.07.10)}.הטלת סנקציה כה חמורה כדוגמת קיצוץ משמעותי בסכום המזונות, הוא אמצעי קיצוני שאין לנקוט אותו אלא במקרים של מרדנות בעל ביטויים בולטים, גסים ועולבים {ע"א 1880/94 קטן נ' קטן, פ"ד מט(1), 215}.
עד שמגיעים למסקנה כי אי-רצון לפגוש בהורה שאין בידיו משמורת, מצדיק הפחתת המזונות הדרושים לקיומו, ראוי לנהוג בזהירות ובריסון.
צידוק נוסף לעמדה כאמור הוא מבחינה חינוכית. לא ראוי למסד את הקשר בין ההורה לילדו על תשלום המזונות או הפסקתם. גישה שכזו רק תגביר את הקרע בין ההורה לילד {ע"א 425/68 משכיל נ' משכיל, פ"ד כג(1), 309}.
במאמר מוסגר ייאמר, כי ייתכנו אף מקרים בהם על-אף סירובו של קטין לפגוש את הורהו עדיין לא יוכרז כ"מורד", וזאת כאשר לא ניתן לתלות את האשם בקטין וכאשר הנסיבות מצביעות על צידוק לסרבנות {ע"מ (יר') 513/09 פלונית נ' פלוני, תק-מח 2010(2), 2141 (2010)}.
כאשר מדובר בחיוב של יהודי, והחיוב הוא מדין צדקה {קרי לאחר גיל 6 שנים}, לא מדובר בחיוב מוחלט מעיקר הדין, וקיים שיקול-דעת נרחב יותר לבית-המשפט.
על בית-המשפט לבחון מספר שאלות נוספות {תמ"ש (ת"א) 43572-12-10 פלוני נ' אלמוניות, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.04.13)}:
הראשונה, האם סרבנות הקשר נובעת אך ורק מרצונו האמיתי והעצמאי של הילד או שקיימת אשמה מצד האב למצב זה או אשמה מצד האם?
השניה, האם האב נקט בכל הפעולות והמאמצים הנדרשים לצורך חידוש הקשר לרבות בפן הכלכלי כגון מימון הטיפול?
השלישית, האם ביטול המזונות עלול לגרום לסיכול הסיכוי לחידוש הקשר?
הרביעית, מה תהיה השפעת ביטול המזונות על אפשרות קיומו הסביר של הקטין.
לאור העובדה שמטרת המשפט הינה תמיד להשאיר פתח לקשר או חידוש קשר בין הורה לבין ילדו, הנכון הוא לשנות מטבע הלשון בתביעות מסוג זה כך ששמן יהיה "תביעות לביטול אכיפת חיוב במזונות". זאת בייחוד, מקום שהחיוב במזונות הוא מכוח חיוב חוזי {הסכם הגירושין} ובשים-לב גם להוראת סעיף 3(4) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התש"ל-1970 {דברי בית-המשפט ב- תמ"ש (נצ') 1633-05-14 מ' ד' נ' ר' ד', תק-מש 2015(4), 151 (2015)}.
זאת ועוד. שינוי מטבע הלשון "מביטול חיוב במזונות ילד" "לביטול אכיפת תשלום המזונות" אף מותיר פתח של תקווה לצדדים, שמא יחודש הקשר בעתיד - שאז גם ניתן יהיה לעתור לחידוש אכיפת תשלומי המזונות. הדיבור "ביטול חיוב במזונות" הוא דראסטי מדיי ולמילים, יש משמעות והשלכה על יחסים ומעשים {דברי בית-המשפט ב- תמ"ש (נצ') 1633-05-14 מ' ד' נ' ר' ד', תק-מש 2015(4), 151 (2015)}.
לא בקלות מחליט בית-המשפט לקבוע כי מזונות יבוטלו בגלל היעדר קשר. הנטיה הטבעית היא לחשבו שילדים אינם אחראים להתנהגות הוריהם במהלך גירושין ולא לתוצאות הנגרמות כתוצאה מההליך הזה ובוודאי לא אמורים לשלם את המחיר על-ידי צמצום רווחתם הכלכלית.
מאידך, אב איננו "כספומט" וכאשר ילדים בגילאים 15-14 מסרבים לכל קשר עם האב ולכל טיפול שמטרתו ליצור קשר ופועלים כלפי האב בעלבון והשפלה, אינם יכולים לצפות ממנו לרווחה כלכלית.
בהקשר האחרון נדגיש כי שמילדים בגילאים 15-14 ומעלה ניתן לצפות הבנת המשמעות של התנהגות מעליבה ומשפילה כלפי האב, והבנה כי להתנהגותם השלכה כלכלית שכן אין לצפות ולדרוש מאב כזה רווחה כלכלית. שונה המצב לגבי ילדים קטנים שאינם מסוגלים להבין את משמעות התנהגותם, התנהגות הנובעת ממצב נפשי.
גם במקרים בהם סבור בית-המשפט כי הפחתת המזונות היא הצעד הראוי או המתחייב, על בית-המשפט להתייחס להשלכות הכלכליות של הפחתת המזונות על הקטינים הסרבנים.
במקרים בהם אין בנמצא מקור הכנסה חלופי, ואפילו בדוחק, זכאי גם ילד המתנהג בצורה מחפירה לקבל מאביו מזונות מדין צדקה, ואין להטיל את הנטל על שכמו של הציבור {ע"א 687/83 מזור נ' מזור, פ"ד לח(3), 29 (1984); ע"א 244/83 לב נ' לב, פ"ד לח(4), 154 (1984)}.
קיימת חובה לבחון את האמצעי שפגיעתו פחותה, צמצום של היקף המזונות תחת ביטולם לחלוטין - כדי להשיג איזון ראוי בין שמירה על צרכיו הבסיסיים של הילד, לבין הביטוי שיש ליתן להתנהלותו {רע"א 3761/10 פלוני נ' פלונית ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (15.07.10)}.
ב- תמ"ש (נצ') 1633-05-14 {מ' ד' נ' ר' ד', תק-מש 2015(4), 151 (2015)} הגיע בית-המשפט למסקנה כי מדובר בנסיבות של ניתוק קשר מוחלט, קטינה שמתביישת באביה ובקשר עמו ואינה מעוניינת בחידושו בשום אופן ו/או דרך. נחרצות סרבנות הקשר מובילה למסקנה, כי גם בחינת חלופה מתונה אחרת כגון הפקדת דמי המזונות בנאמנות עד לחידוש הקשר לא תסייע ותועיל. על-כן בית-המשפט הורה על ביטול אכיפת חיוב התובע במזונות הקטינה וזאת למפרע, החל ממועד הגשת התביעה.
ב- תמ"ש (יר') 11647/97 {א' מ' נ' ל' מ', תק-מש 2006(1), 236 (2006)} נדונה טענת התובע כי יש לבטל או לחילופין להפחית את חיובו במזונות בשל העובדה שבנו הינו בבחינת מורד.
בית-המשפט בדחותו הטענה קבע כי מבחינה עובדתית טענה זו נמצאה חסרת יסוד. לא הובאה בפני בית-המשפט כל ראיה פוזיטיבית על היותו של הבן מורד.
עוד נקבע כי הוכח בפני בית-המשפט כי בפועל קיימים הסדרי ביקורים בין הבן לאב באמצעות מרכז הקשר, וכי המגמה היא להרחיבם בעתיד.
בית-המשפט הדגיש כי האם מנסה ככל יכולתה לסכל את עניין הרחבת הביקורים ואולם, חוסר שיתוף פעולה זה יכול להוביל לסנקציות שיינקטו כנגדה בלבד.
לפיכך, נקבע כי לאור העובדה שבפועל קיימים ביקורים סדירים, אין בכך כדי להשליך על עובדת היות הקטין מורד, ובוודאי שאין בכך כדי להצדיק הפחתת מזונותיו.
ב- תמ"ש (ראשל"צ) 47832-02-11 {מ.פ. נ' נ.פ., תק-מש 2015(2), 1149 (2015)} נדונה תובענה לביטול חיוב מזונות קטינה, שהינה ילידת 1997 {במועד הגשת התביעה היתה הקטינה כבת 13.5 שנים ובעת מתן פסק-הדין היא כבת 17.5 שנים}.
לטענת התובע, הבקשה לביטול החיוב הוגשה עקב התנהלות הקטינה, אשר מתנכרת אליו ומסרבת להיפגש עימו או ליצור עימו קשר. עוד נטען, כי הנתבעת היא זו שאחראית להדרת התובע מחיי בתו.
לגרסתו, בהיות הקטינה בת 10 היא סיפרה לו שהנתבעת אסרה עליה לדבר איתו ולהתראות עימו. כיום, הקטינה מתקרבת לגיל 18 ועדיין מסרבת לראות אותו. לפיכך, סבור התובע כי אין לחייבו בתשלום מזונות הקטינה.
התובע פירט בכתב תביעתו את כל הניסיונות שביצע לצורך חידוש הקשר עם הקטינה כולל פניה למספר גורמים טיפוליים אך כל ניסיון של התובע להתקשרות כזו או אחרת עם הקטינה לא צלח.
עוד נטען, כי הקטינה אינה מספקת אף הסבר רציונלי לסירובה להיפגש עימו.
מנגד, הנתבעת הכחישה, כי הסיתה את הקטינה כנגד התובע. עוד נטען, כי מטרת התובע מלכתחילה הינה להתחמק מחובתו לשלם מזונות ולצורך כך הוא הגיש תביעות שונות.
בית-המשפט קבע, כי הנתבעת עימה מתגוררת הקטינה, חלק נכבד בנתק ובמסרים שמנעו עד כה את חידוש הקשר.
עוד נקבע, כי הסירוב לקשר נעוץ בעיקר בהתנהלות הנתבעת ואולם, ניתן לומר, שלנוכח גיל הקטינה, והמסרים מצידה, קיימת סרבנות גם מרצונה החופשי של הקטינה.
זאת ועוד. במקרה הנדון, פעל התובע בכל דרך כדי לשקם את הקשר. התובע הלך למפגש עם כל גורם אליו נשלח. בהיעדר שיתוף פעולה מצד הנתבעת לא צלח הדבר בידו.
יתירה מזאת, תקופת התשלומים העתידיים קצרה. בענייננו, הקטינה סיימה את לימודיה ועומדת להתגייס. בנוסף, לנתבעת - אמה של הקטינה מקורות כספיים משמעותיים משלה לפיכך הפסקת החיוב לא תפריע לקיום סביר של הקטינה.
לפיכך, בית-המשפט הורה, כי התובע ימשיך להפקיד את דמי המזונות בחשבון נאמנות עד שהקטינה תשולב בהליך של חידוש מפגשים והמפגשים יחודשו, ויקויימו לפחות 5 מפגשים רציפים בינו לבין הקטינה.
באם יתקיימו התנאים לעיל, יועברו כספי המזונות שהופקדו לידי הנתבעת עבור הקטינה. היה והקטינה תגיע לגיל 18 שנה ולא יתקיימו התנאים לעיל - יושבו הכספים המופקדים לידי התובע.
לסיכום, נקיטת צעדים להפחתת מזונות או לשלילתם בשל מרדנות וסרבנות קשר תבוא במשורה ומנגד, ייתכנו מקרים שבהם ייעשה הדבר {ראה גם בר"ע 3761/10 פלוני נ' פלונית ואח', פורסם באתר נבו (15.07.10)}.
ניתן לסכם את העקרונות והשיקולים שעלינו לבחון בשאלה כאמור:
(א) ביטול מזונות יעשה במקרים קיצוניים ונדירים ויש לשקול תמיד חלופה מתונה יותר כגון הקטנת המזונות.
(ב) האם סרבנות הקשר נובעת אך ורק מרצונו האמיתי והעצמאי של הילד או שקיימת אשמה מצד האב למצב זה או אשמה מצד האם.
(ג) האם האב נקט בכל הפעולות והמאמצים הנדרשים לצורך חידוש הקשר לרבות בפן הכלכלי כגון מימון הטיפול?
(ד) האם ביטול המזונות עלול לגרום לסיכול הסיכוי לחידוש הקשר?
(ה) מה תהיה השפעת ביטל המזונות על אפשרות קיומו הסביר של הקטין?