ביצוע מאוחר

קיימים מקרים בהם הצד הזכאי לביצועה של החלטה "מתעורר" מאוחר. במקרה כזה שהצד המיפר קיים ההחלטה, אם כי באיחור, אין אפשרות לנקוט בהלכי הבזיון, שכן אלה מעצם מהותם הליכים צופים פני עתיד ולא הליכי ענישה. בעקבות עיקרון זה נקבע ב- בשג"צ 436/88[194] כי עיון במסמכים שניתן באיחור של כ4- חודשים אינו מקים עילה לנקיטת הליכים של בזיון בית-משפט. במקרה זה העובדות היו כדלקמן ביום 3.8.88 ניתן בבית-משפט זה פסק-דין ב- בג"צ 147/88, בו חוייב המשיב הראשון דכאן לאפשר למבקש, שהינו חבר המועצה, לעיין במסמכים מסויימים של המועצה, כשם שהוא זכאי מכוח החוק. באותו פסק-דין חוייב משיב מס' 3 דשם, מר יגאל יוסף, בהוצאות העותר בסך 2,000 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה. מסתבר כי על-אף פסק-דינו של בית-משפט זה לא איפשר המשיב לעותר עיון במסמכים והוא הגיש כעת בקשה על-פי סעיף 6 לפקודת בזיון בית-המשפט. בתצהיר התשובה שהוגש בחתימתו של גזבר המועצה, יוסף דניאל, נאמר כי ראש המועצה העביר לטיפולו את הבקשה הנוכחית וכן הטיפול בעיון במסמכים על-פי פסק-הדין האמור, ומצדיק אי-מתן העיון במסמכים למבקש בכך, כי ב- 20.9.84 היה עליו לנסוע לאנגליה ללוות תזמורת המועצה, ומסיבה זו לא יכול היה לטפל במתן עיון במסמכים על-פי הוראות פסק-הדין. הוא חזר מאנגליה ב- 23.10.88, אך קבע את העיון ל- 27.11.88 בלבד.

בית-המשפט פסק כי אין צורך להכביר מילים כי המשיב לא מלא אחר פסק-הדין והצידוק המועלה בתצהירו של הגזבר מוטב היה אלמלא נכתב. המשיב, ראש המועצה, לא נסע לאנגליה ואין רואים שום סיבה מדוע לאחר מתן פסק-הדין, לא הורה המשיב לפקיד או עובד אחר של המועצה, למלא אחר פסק-הדין. הבקשה הינה מוצדקת, ואלמלא העובדה שבסופו של דבר, ובאיחור של כ4- חודשים, ניתן העיון במסמכים היינו רואים מקום לעשות שימוש בפקודת בזיון בית-המשפט. אך כידוע צופה פקודה זו פני העתיד, ומאחר ובנושא זה בא המבקש על סיפוקו, שוב אין מקום לסעד לגוף העניין.

[194] בשג"צ 436/88, בג"צ 147/88 יוסף מלמד נ' יגאל יוסף ואח', תק-על 88(4) 92.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

ביצוע מאוחר