על בזיון בית-משפט
הפרקים שבספר:
- מבט היסטורי והגדרת המונח "בזיון"
- מהותו של בזיון בית-משפט ("בזיון אזרחי" ו"בזיון פלילי")
- זהות המבזה
- סירוב עד להשיב על שאלות
- סירוב לציית לצווי בית-משפט
- דינו של ממרה צו הנמצא מחוץ לתחום השיפוט של בתי-המשפט בארץ
- ערעור
- עיכוב ביצוע
- בקשה לנקיטת הליכי בזיון - צורת הבקשה
- הליכי הדיון בבקשה
- רמת ההוכחה
- הגנות בפני הליכי בזיון - מבוא
- אי-קיומו של תנאי הנותן תוקף להחלטה או צו
- צו שניתן ללא סמכות
- אי-בהירות ההחלטה או הצו
- העדר אפשרות לאכיפת פסק-דין
- אי-בהירות צו על-פי פקודת בזיון בית-המשפט
- הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק-דין
- חוסר אפשרות לביצועה של החלטה
- ביצוע מאוחר
- הממרה המשתדל לקיים את צו בית-המשפט
- אכיפת החלטת בית-המשפט בדרך אחרת
- הפרה צפויה מראש של צו או החלטת בית-המשפט
- קיום דרישה מוקדמת טרם נקיטת הליכי בזיון
- ביצוע פסק-הדין או ההחלטה לאחר שניתנה החלטה הכופה ביצוע
- אילוצים אדמינסטרטיבים בביצוע צו
- ערכאות משפטיות שונות ופקודת בזיון בית-משפט - מבוא
- בית-דין רבני
- בית-משפט לענייני משפחה
- ראש ההוצאה לפועל
- מפקח על רישום מקרקעין
- בית-דין לעבודה
- חוק העונשין, התשל"ז-1977 – הבזיון הפלילי
- זילות בית-משפט
- יישום הלכות בזיון בית-המשפט - מבוא
- צו עשה וצו מניעה
- ענייני מקרקעין
- דיני משפחה
- שותפויות
- תכנון ובניה
- רשויות ציבוריות
- כינוס נכסים
- הגבלים עסקיים
- שימוש בשם מסחרי
ביצוע מאוחר
קיימים מקרים בהם הצד הזכאי לביצועה של החלטה "מתעורר" מאוחר. במקרה כזה שהצד המיפר קיים ההחלטה, אם כי באיחור, אין אפשרות לנקוט בהלכי הבזיון, שכן אלה מעצם מהותם הליכים צופים פני עתיד ולא הליכי ענישה. בעקבות עיקרון זה נקבע ב- בשג"צ 436/88[194] כי עיון במסמכים שניתן באיחור של כ4- חודשים אינו מקים עילה לנקיטת הליכים של בזיון בית-משפט. במקרה זה העובדות היו כדלקמן ביום 3.8.88 ניתן בבית-משפט זה פסק-דין ב- בג"צ 147/88, בו חוייב המשיב הראשון דכאן לאפשר למבקש, שהינו חבר המועצה, לעיין במסמכים מסויימים של המועצה, כשם שהוא זכאי מכוח החוק. באותו פסק-דין חוייב משיב מס' 3 דשם, מר יגאל יוסף, בהוצאות העותר בסך 2,000 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה. מסתבר כי על-אף פסק-דינו של בית-משפט זה לא איפשר המשיב לעותר עיון במסמכים והוא הגיש כעת בקשה על-פי סעיף 6 לפקודת בזיון בית-המשפט. בתצהיר התשובה שהוגש בחתימתו של גזבר המועצה, יוסף דניאל, נאמר כי ראש המועצה העביר לטיפולו את הבקשה הנוכחית וכן הטיפול בעיון במסמכים על-פי פסק-הדין האמור, ומצדיק אי-מתן העיון במסמכים למבקש בכך, כי ב- 20.9.84 היה עליו לנסוע לאנגליה ללוות תזמורת המועצה, ומסיבה זו לא יכול היה לטפל במתן עיון במסמכים על-פי הוראות פסק-הדין. הוא חזר מאנגליה ב- 23.10.88, אך קבע את העיון ל- 27.11.88 בלבד.בית-המשפט פסק כי אין צורך להכביר מילים כי המשיב לא מלא אחר פסק-הדין והצידוק המועלה בתצהירו של הגזבר מוטב היה אלמלא נכתב. המשיב, ראש המועצה, לא נסע לאנגליה ואין רואים שום סיבה מדוע לאחר מתן פסק-הדין, לא הורה המשיב לפקיד או עובד אחר של המועצה, למלא אחר פסק-הדין. הבקשה הינה מוצדקת, ואלמלא העובדה שבסופו של דבר, ובאיחור של כ4- חודשים, ניתן העיון במסמכים היינו רואים מקום לעשות שימוש בפקודת בזיון בית-המשפט. אך כידוע צופה פקודה זו פני העתיד, ומאחר ובנושא זה בא המבקש על סיפוקו, שוב אין מקום לסעד לגוף העניין.
[194] בשג"צ 436/88, בג"צ 147/88 יוסף מלמד נ' יגאל יוסף ואח', תק-על 88(4) 92.

