המדריך המקיף והשלם למכירת ורכישת נכסי מקרקעין בישראל
הפרקים שבספר:
- מבוא
- סיווג מקרקעין ושיטות הרישום לפני חקיקת חוק המקרקעין
- סיווג המקרקעין - סוגי מקרקעין (לפני תחילת תוקפו של חוק המקרקעין)
- רשימת הזכויות במקרקעין על-פי חוק המקרקעין
- בעלות וחכירה
- ביטול סוגי מקרקעין על-פי חוק המקרקעין ושמירת דינים
- מקרקעי ציבור - כללי
- מקרקעין כמשמעותם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל
- רשות מקרקעי ישראל ומהותה של החכירה
- מקרקעין תת-ימיים
- פלישה למקרקעי ציבור
- מקרקעי יעוד
- שמירת דינים (מקרקעי ציבור ומקרקעי יעוד)
- דרישת הכתב בעסקות מקרקעין - מורה נבוכים לעו"ד
- חשיבותו של הרישום במשרדי רישום המקרקעין (טאבו) וההגנה שמקנה הרישום
- חשיבות רישומה של הערת אזהרה בעת ביצוע עסקת מקרקעין
- רשויות התכנון והכרעה בזכות בעל נכס
- בדיקת חוקיות המקרקעין הנמכרים, בדיקת התאמת השימוש במקרקעין בפועל להיתר, חובת הגילוי וקיומה של בניה בלתי-חוקית בנכס
- "זכויות בניה" - האם זכות בקרקע?
- "זכויות בניה" - "נכס עוברי" הקשור בטבורו לקרקע ומהווה חלק אינטגרלי ממנה
- הזכות לבנות במקרקעין - חלק אינטגראלי מהבעלות על המקרקעין
- היחס שבין דיני התכנון והבניה לזכויות קנייניות
- יני החוזים החלים על ההתקשרות בעסקות המקרקעין - כללי
- קיום חוזה בתום-לב - סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי)
- חוסר תום-לב בניהול משא-ומתן
- דיני בתים משותפים - מבוא
- דירה - רכוש משותף -מהם?
- שימוש סביר ברכוש המשותף - מהו?
- חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות -סעיף 55 לחוק המקרקעין
- תקנון - סעיף 61 לחוק המקרקעין
- תקנון מוסכם - סעיף 62 לחוק המקרקעין
- התקנון המצוי - סעיף 64 לחוק המקרקעין
- זכויות וחובות עורך-הדין במסגרת עסקת מכר ורכישה של נכסי מקרקעין - זהירות רשלנות לפניך!
- שכר-טרחת עורך-דין בביצוע עסקות מכר מקרקעין
- החובות המוטלות על עורך-הדין בעסקאות מקרקעין
- רשלנות המדינה וגופים ציבוריים וטעויות ברישום המקרקעין - מבוא
- שכר-טרחת עורך-דין בביצוע עסקות מכר מקרקעין - גופים ציבוריים
- החובות המוטלות על עורך-הדין
- האם רשאי המפקח על רישום המקרקעין לתקן רישום של בית משותף?
- רשלנות ברישום
- הטלת המס על מכירת זכות במקרקעין
- מס רכישה
- חובת תשלום המס
- תנאים לתקפן של עסקאות
- שווי המכירה
- יום המכירה
- שווי הרכישה
- נוסחת החישוב הלינארי
- שווי הרכישה במכירת חכירה
- יום הרכישה
- ניכויים
- סכום המס
- המס על השבח
- השבח - חלק מההכנסה החייבת
- פטור לדירת מגורים מזכה
- תנאים לפטור -סעיף 49א לחוק מיסוי מקרקעין
- פטור לדירת מגורים - סעיף 49ב לחוק מיסוי מקרקעין
- חזקת דירת מגורים נוספת - סעיף 49ד לחוק מיסוי מקרקעין
- פטור חד-פעמי הוראה מיוחדת - סעיף 49ה לחוק מיסוי מקרקעין
- "סייג לדירה שנתקבלה במתנה" - סעיף 49ו לחוק מיסוי מקרקעין
- כשהמחיר מושפע מהאפשרות לתוספת בניה, פיצול פיזי-אופקי ופיצול רעיוני-אנכי - סעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין
- פטור על תשלומי איזון - סעיף 49ז1 לחוק מיסוי מקרקעין
- "פטור ליחידה אחרת" - סעיף 49כז לחוק מיסוי מקרקעין - פינוי-בינוי
- מכירה ורכישה של דירה "יד שניה" - בבית משותף, בניין דירות, בית צמוד-קרקע ודו-משפחתי (נפרד) - מבוא
- שלב המשא-ומתן
- חתימת הסכם המכר הסופי
- מוכר או קונה שהוא פושט רגל - מוכר או קונה הנמצאים בחובות
- ביצוע בפועל של עסקת מכר הדירה לאחר חתימת הסכם המכר - הפרת הסכם המכר
- מכירה ורכישה של דירה מקבלן: בבית משותף, בבניין דירות, בבית צמוד-קרקע ודו-משפחתי
- הדין המיוחד החולש על יחסי קבלן ורוכש דירה, חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 חוק המכר
- שלב טרום משא-ומתן
- ביצוע בפועל של עסקת המכר לאחר החתימה והפרת הסכם המכר
- עסקה במקרקעין תחת מטריית החוק לחיזוק בתים (תמ"א 38)
- מהותה של עסקת המקרקעין הנטווית בהתקשרות לביצוע חיזוק על-פי תכנית התמ"א
- קדם-משא-ומתן להרצת תכנית תמ"א
- שלב המשא-ומתן בין בעלי הדירות לקבלן
- חוזה בין בעלי הדירות בבניין והיזם/הקבלן
- חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008,
- התמריצים הקבועים בתמ"א 38 לעידוד החיזוק
- תנאי תמ"א 38 בעין ההלכה והמעשה
- הפעלת סמכותו של המפקח על הבתים המשותפים
- פטור במכירת זכות במקרקעין שתמורתה מושפעת מזכויות בניה לפי תמ"א 38
- מס ערך מוסף
- סמכותו של מפקח על רישום המקרקעין להורות על ביצוע עבודות בבית משותף חרף התנגדות מקצת מן הדיירים
- היטל השבחה על-פי תמ"א 38
- ינוי-בינוי - הריסת בניין והקמת בניין חדש (תמ"א 38/2)
- חוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ה-2005
- דיני בתים משותפים -הריסה של בניין קיים ובניה מחדש
- קבוצות רכישה - מבוא
- קבוצות רכישה - מס ערך מוסף
- קבוצת רכישה נכסים מסחריים
- קבוצות רכישה - מוסדות התכנון
- קבוצות רכישה - היטל השבחה
- קבוצות רכישה - מיסוי מקרקעין
- קבוצות רכישה ניהולה של עסקת קבוצות רכישה
- רכישת חלקת קרקע - מגרש
- רכישת חנות או משרד
- רכישת משק חקלאי
- רכישת בניין מגורים או בניין עם יחידות עסקיות
תנאים לתקפן של עסקאות
1. כלליסעיף 16 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 קובע כדלקמן:
"16. תנאים לתקפן של עסקאות (תיקונים: התש"ם, התשמ"ד (מס' 2), התשע"א (מס' 2))
(א) (1) תקפן של מכירת זכות במקרקעין ופעולה באיגוד מקרקעין החייבות במס מותנה במילוי אחד התנאים האמורים להלן, וכל עוד לא נתמלא, לא תוקנה כל זכות על-אף האמור בכל דין; משנתמלא, כוחו למפרע מעת המכירה או מיום הפעולה.
ואלה התנאים:
(א) שולם עליהן המס;
(ב) ניתנו עליהן הצהרות המוכר והקונה או עושה הפעולה על-פי הפרק השביעי ושולם עליהן המס המגיע על-פי ההצהרות;
(ג) הקונה זכות במקרקעין או הרוכש את הזכות באיגוד המקרקעין פירט בהצהרתו את שם המוכר ומענו, את הזכות שרכש ואת התמורה בעדה והפקיד אצל המנהל פקדון, כערובה לתשלום המס, בשיעור 20% משווי המכירה של הזכות במקרקעין, או שניתנו בטוחות להנחת דעתו של המנהל;
(2) מכירת זכות במקרקעין לא תירשם בפנקס המקרקעין, אלא-אם-כן המנהל אישר שהיא פטורה ממס או ששולם המס המגיע על-פי שומה שנעשתה לפי הוראות סעיף 78(ב)(1) או (2); לא נעשתה שומה כאמור, תירשם המכירה אם ניתנה ערבות בנקאית או ערובה אחרת להנחת דעתו של המנהל, לגבי ההפרש שבין 20% מהתמורה לבין המס ששולם לפי השומה העצמית כמשמעותה בסעיף 78(א) או (ב)(3), להבטחת תשלום המס שיגיע; תוקפה של ערבות או ערובה כאמור יהיה לתקופה שיקבע המנהל, ובלבד שלא תעלה על תשעה חודשים מיום שנמסרה למנהל ההצהרה כאמור בסעיף 73, ולגבי מכירת זכות במקרקעין לרוכש הנמנה עם קבוצת רכישה -ובלבד שהומצא גם אישור מהמנהל, כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, לפי סעיף 136 לחוק האמור, שהמס המגיע לפי אותו חוק בשל אותה מכירה שולם או שניתנה ערובה לתשלומו במועדו;
(3) לעניין סעיף-קטן זה, "מכירת זכות במקרקעין" או "פעולה באיגוד" החייבות במס - למעט מכירה או פעולה כאמור שסעיף 93 דן בהן.
(ב) לא יהיה תוקף למכירת זכות במקרקעין או לפעולה באיגוד שהיא ייפוי-כוח לטובת הקונה או לפקודתו, אלא אם בנוסף להוראות סעיף-קטן (א), הופקד ייפוי-הכוח - או העתק ממנו שאושר על-ידי נוטריון ציבורי - אצל המנהל, במקום שנקבע בתקנות, תוך שבעה ימים מיום שניתן, ואם ניתן בחוץ לארץ - תוך שלושים יום מיום שניתן.
(ג) פעולה באיגוד תהא תקפה אם מסר עושה הפעולה הודעה בדבר הפעולה שנעשתה וכן כי לדעתו האיגוד שבו נעשתה אינו איגוד מקרקעין, אך אין בהוראה זו כדי לפגוע בחובתו של האיגוד או של עושה פעולה בו לגבי כל אחריות המוטלת עליהם לפי חוק זה, לרבות המס, אם יתברר כי הם חייבים בו.
(ד) סעיף זה לא יחול לגבי תקפן של מכירות ופעולות שנעשו על-ידי מי שפטור ממס לפי חוק זה או שאין להצהיר עליהן לפי חוק זה.
(ה) (בוטל).
(ו) שום דבר האמור בסעיף זה לא יפגע בזכות שביושר או בזכות שנרכשה בתמורה ובתום-לב על-ידי צד שלישי."
ניתן להקנות לעסקה תוקף למפרע, עם מילוי התנאים הנדרשים בסעיף 16 לחוק המיסוי הנ"ל {ע"א 6906/00 אחמד ענבטאוי נ' רינה דר (דרויש), פורסם באתר האינטרנט נבו (08.07.02)}.
לפיכך, גם אם תוקפה של העסקה מושעה עד לתשלום המס ומילוי יתר תנאי הסעיף, העסקה תקום לתחייה ותתפוס מראשיתה עם קיום התנאים שבסעיף 16 לחוק המיסוי.
סעיף 16(א)(1) לחוק המיסוי קובע, כי כאשר מתמלאים התנאים המופיעים בסעיף, שעניינם דיווח נכון למס שבח ותשלום המס, תוקפה של מכירת זכות במקרקעין חל רטרואקטיבית מיום המכירה {ת"א (יר') 33093-11-10 קלייר דיפסי נ' איווט שארל דיפסי, תק-מח 2015(1), 2049 (2015)}.
לפי פסיקת בית-המשפט ובהיעדר הוראת חוק מיוחדת - אי-תשלום מיסים אינו גורם לבטלות זכותו של מי שאינו משלמם, כשם שתשלום מיסים אינו מקנה בעלות למי שאין בידו זכות כזו {ת"א (נצ') 25792-11-11 סייד אחמד סמיר נ' סלמאן יוסף אבו סאלח, תק-מח 2014(3), 33161 (2014)}.
מטרת סעיף 16 לחוק המיסוי היא ללמד שתוקף עסקאות מותנה במילוי התנאים הקבועים בו, וכל עוד אלו לא יתמלא - לא תוקנה כל זכות, על-אף האמור בכל דין. דא עקא, משנתמלאו תנאי הסעיף, הפעולה תקפה למפרע מעת המכירה/הפעולה {ע"א 411/81 מוסטפא זידאן נ' מוחמד עלי ע'דיר, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.08.84)}.
סעיף 16(א)(1) לחוק המיסוי מקרקעין קובע כי כל עוד לא נתמלא אחד מהתנאים, לא תוקנה כל זכות על-אף האמור בכל דין, אך יש לשים-לב לכך שבסיפא אותו סעיף נקבע כי "משנתמלא, כוחו למפרע מעת המכירה", כלומר לפי הוראות החוק מילוי אחד מהתנאים הקבועים בו, גם אם נעשה בדיעבד, לא יהווה מניעה להעברת זכויות מלכתחילה {ת"א (חי') 41668-06-11 דורי גילפז נ' אסתר מצגר, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.06.13)}.
לפי פסיקת בית-המשפט, ניתן להקנות לעסקה תוקף למפרע עם מילוי התנאים הנדרשים בסעיף 16 לחוק המיסוי {ת"א (נצ') 270/06 סאלח שלה נ' אבי ניסאני, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.10.08)}.
לפיכך, גם אם תוקפה של העסקה מושעה עד לתשלום המס ומילוי יתר תנאי הסעיף, העסקה תקום לתחיה ותתפוס מתחילתה עם קיום התנאים שבסעיף 16 הנ"ל.
העובדה כי העסקה לא דווחה למנהל מיסוי המקרקעין, היא כשלעצמה אינה מלמדת על כך שהעסקה היא עסקה למראית עין. ואולם, להפרת חובת הדיווח יש תוצאה משפטית שנקבעה בסעיף 16(1) לחוק המיסוי.
על-פי סעיף 16(א)(1)(ב) לחוק המיסוי, ללא דיווח לרשויות המס בדבר העסקה נותרות הזכויות שהועברו בעסקה זכויות חוזיות בלבד ולא זכויות קנייניות {בש"א (יר') 1259/06 ארז גור נ' עוד יעקב אמסטר - בתפקידו ככונס נכסים, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.11.06)}.
זאת ועוד, פסיקת בית-המשפט קבעה כי יש לראות בעסקאות אשר הצדדים להן {או צד אחד} מבקשים להונות את שלטונות המס ביחס לתוכנן או למהלך ביצוען, כהסכמים בלתי-חוקיים.
הפסול בעסקאות אלה אינו בעצם עריכת העסקה אלא בעובדה שהצדדים {או צד אחד} החליט להפר כלפי השלטונות חובות, כדוגמת חובת דיווח או תשלום מס המוטלות עליהם על-פי דין בקשר לעסקה {ת"א (ת"א) 1184/93 דורון עותמי נ' מעברי ברכה, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.07.06)}.
אי-דיווח על חוזה שנכרת בעניין מקרקעין ואי-תשלום המתחייב מהדיווח, משמעו דחיית תשלום עד שהחוזה "יוצא" לאוויר העולם, ומכאן שהמדובר בחוזה שמטרתו באמצעות יום העריכה היתה בלתי-חוקית, למצער לגבי אי-תשלום המס או חלקו כמתחייב על-פי הדין {ת"א 2259/99 פרוייקט אורנים מבנים 1994 בע"מ נ' מחנה דוד השקעות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.10.05)}.
סעיף 16(א) לחוק מס שבח מהווה מקרה יוצא דופן, שתקפות של זכויות מהותיות מותנית בו בקיום הוראה של חוק פיסקלי, אמנם אין בכוחו של תשלום המס להקנות זכויות, אולם אי-תשלומו חוסם את העברתן. מסעיף 16(א) עולה כי משנתמלא התנאי שלא קויים, כוחו פועל למפרע.
חוק המיסוי קורא אל תוך הסכמי מכר את המחוייבות החוקית של הצדדים לדווח ולשלם את מס השבח ומס הרכישה. על כך יש לראות בסעיף 16 לחוק המיסוי כקובע התחייבות נוספת שהצדדים להסכם המכירה נוטלים על עצמם.
המשמעות היא שבכך שלא קויימה ההתחייבות לדווח ולשלם מיסים, יכולה להיטען טענה בדבר הפרת הסכם.
2. ייפוי-כוח בלתי-חוזר
קיימת חובה להגיש מסמך מקורי, על-פי הכלל של "הראיה הטובה ביותר". במיוחד תהא הקפדה על כך בעסקות במקרקעין. כשמדובר בהוכחת תוכנו של מסמך, יש להציג את המקור גופו {ת"א (יר') 3082-09 זמזם אחמד סלמן שוויקי נ' יורשי המנוח אחמד מחמד עיסה עותמן, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.06.11)}.
צריך שבעת מתן ייפוי-הכוח תהיה לצד השלישי או לשלוח עצמו זכות קיימת שלשם הבטחתה ניתן ייפוי-הכוח.
3. חדלות פירעון וסעיף 16 לחוק
המשמעות פשוטה, ואינה משתמעת לשתי פנים; הרשות אינה יכולה להשתמש בסעיף 324 לפקודת העיריות (נוסח חדש) ובסעיפים דומים בכדי לעקוף את הדינים הספציפיים והקוגנטים של חדלות הפירעון, ועליה להתכבד ולהגיש תביעת חוב.

