המדריך המקיף והשלם למכירת ורכישת נכסי מקרקעין בישראל
הפרקים שבספר:
- מבוא
- סיווג מקרקעין ושיטות הרישום לפני חקיקת חוק המקרקעין
- סיווג המקרקעין - סוגי מקרקעין (לפני תחילת תוקפו של חוק המקרקעין)
- רשימת הזכויות במקרקעין על-פי חוק המקרקעין
- בעלות וחכירה
- ביטול סוגי מקרקעין על-פי חוק המקרקעין ושמירת דינים
- מקרקעי ציבור - כללי
- מקרקעין כמשמעותם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל
- רשות מקרקעי ישראל ומהותה של החכירה
- מקרקעין תת-ימיים
- פלישה למקרקעי ציבור
- מקרקעי יעוד
- שמירת דינים (מקרקעי ציבור ומקרקעי יעוד)
- דרישת הכתב בעסקות מקרקעין - מורה נבוכים לעו"ד
- חשיבותו של הרישום במשרדי רישום המקרקעין (טאבו) וההגנה שמקנה הרישום
- חשיבות רישומה של הערת אזהרה בעת ביצוע עסקת מקרקעין
- רשויות התכנון והכרעה בזכות בעל נכס
- בדיקת חוקיות המקרקעין הנמכרים, בדיקת התאמת השימוש במקרקעין בפועל להיתר, חובת הגילוי וקיומה של בניה בלתי-חוקית בנכס
- "זכויות בניה" - האם זכות בקרקע?
- "זכויות בניה" - "נכס עוברי" הקשור בטבורו לקרקע ומהווה חלק אינטגרלי ממנה
- הזכות לבנות במקרקעין - חלק אינטגראלי מהבעלות על המקרקעין
- היחס שבין דיני התכנון והבניה לזכויות קנייניות
- יני החוזים החלים על ההתקשרות בעסקות המקרקעין - כללי
- קיום חוזה בתום-לב - סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי)
- חוסר תום-לב בניהול משא-ומתן
- דיני בתים משותפים - מבוא
- דירה - רכוש משותף -מהם?
- שימוש סביר ברכוש המשותף - מהו?
- חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירות -סעיף 55 לחוק המקרקעין
- תקנון - סעיף 61 לחוק המקרקעין
- תקנון מוסכם - סעיף 62 לחוק המקרקעין
- התקנון המצוי - סעיף 64 לחוק המקרקעין
- זכויות וחובות עורך-הדין במסגרת עסקת מכר ורכישה של נכסי מקרקעין - זהירות רשלנות לפניך!
- שכר-טרחת עורך-דין בביצוע עסקות מכר מקרקעין
- החובות המוטלות על עורך-הדין בעסקאות מקרקעין
- רשלנות המדינה וגופים ציבוריים וטעויות ברישום המקרקעין - מבוא
- שכר-טרחת עורך-דין בביצוע עסקות מכר מקרקעין - גופים ציבוריים
- החובות המוטלות על עורך-הדין
- האם רשאי המפקח על רישום המקרקעין לתקן רישום של בית משותף?
- רשלנות ברישום
- הטלת המס על מכירת זכות במקרקעין
- מס רכישה
- חובת תשלום המס
- תנאים לתקפן של עסקאות
- שווי המכירה
- יום המכירה
- שווי הרכישה
- נוסחת החישוב הלינארי
- שווי הרכישה במכירת חכירה
- יום הרכישה
- ניכויים
- סכום המס
- המס על השבח
- השבח - חלק מההכנסה החייבת
- פטור לדירת מגורים מזכה
- תנאים לפטור -סעיף 49א לחוק מיסוי מקרקעין
- פטור לדירת מגורים - סעיף 49ב לחוק מיסוי מקרקעין
- חזקת דירת מגורים נוספת - סעיף 49ד לחוק מיסוי מקרקעין
- פטור חד-פעמי הוראה מיוחדת - סעיף 49ה לחוק מיסוי מקרקעין
- "סייג לדירה שנתקבלה במתנה" - סעיף 49ו לחוק מיסוי מקרקעין
- כשהמחיר מושפע מהאפשרות לתוספת בניה, פיצול פיזי-אופקי ופיצול רעיוני-אנכי - סעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין
- פטור על תשלומי איזון - סעיף 49ז1 לחוק מיסוי מקרקעין
- "פטור ליחידה אחרת" - סעיף 49כז לחוק מיסוי מקרקעין - פינוי-בינוי
- מכירה ורכישה של דירה "יד שניה" - בבית משותף, בניין דירות, בית צמוד-קרקע ודו-משפחתי (נפרד) - מבוא
- שלב המשא-ומתן
- חתימת הסכם המכר הסופי
- מוכר או קונה שהוא פושט רגל - מוכר או קונה הנמצאים בחובות
- ביצוע בפועל של עסקת מכר הדירה לאחר חתימת הסכם המכר - הפרת הסכם המכר
- מכירה ורכישה של דירה מקבלן: בבית משותף, בבניין דירות, בבית צמוד-קרקע ודו-משפחתי
- הדין המיוחד החולש על יחסי קבלן ורוכש דירה, חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 חוק המכר
- שלב טרום משא-ומתן
- ביצוע בפועל של עסקת המכר לאחר החתימה והפרת הסכם המכר
- עסקה במקרקעין תחת מטריית החוק לחיזוק בתים (תמ"א 38)
- מהותה של עסקת המקרקעין הנטווית בהתקשרות לביצוע חיזוק על-פי תכנית התמ"א
- קדם-משא-ומתן להרצת תכנית תמ"א
- שלב המשא-ומתן בין בעלי הדירות לקבלן
- חוזה בין בעלי הדירות בבניין והיזם/הקבלן
- חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008,
- התמריצים הקבועים בתמ"א 38 לעידוד החיזוק
- תנאי תמ"א 38 בעין ההלכה והמעשה
- הפעלת סמכותו של המפקח על הבתים המשותפים
- פטור במכירת זכות במקרקעין שתמורתה מושפעת מזכויות בניה לפי תמ"א 38
- מס ערך מוסף
- סמכותו של מפקח על רישום המקרקעין להורות על ביצוע עבודות בבית משותף חרף התנגדות מקצת מן הדיירים
- היטל השבחה על-פי תמ"א 38
- ינוי-בינוי - הריסת בניין והקמת בניין חדש (תמ"א 38/2)
- חוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ה-2005
- דיני בתים משותפים -הריסה של בניין קיים ובניה מחדש
- קבוצות רכישה - מבוא
- קבוצות רכישה - מס ערך מוסף
- קבוצת רכישה נכסים מסחריים
- קבוצות רכישה - מוסדות התכנון
- קבוצות רכישה - היטל השבחה
- קבוצות רכישה - מיסוי מקרקעין
- קבוצות רכישה ניהולה של עסקת קבוצות רכישה
- רכישת חלקת קרקע - מגרש
- רכישת חנות או משרד
- רכישת משק חקלאי
- רכישת בניין מגורים או בניין עם יחידות עסקיות
מכירה ורכישה של דירה מקבלן: בבית משותף, בבניין דירות, בבית צמוד-קרקע ודו-משפחתי
מירקם היחסים בין רוכש נכס מקרקעין וקבלן (בין שהוא מאוגד כחברה פרטית בע"מ או חברה ציבורית ובין שהוא כאדם פרטי) שונה וסבוך מזה המתואר לעיל בשער א' של חלק זה, בהקשר של רכישת נכס מקרקעין "יד שניה". תחום יחסים זה חוסה תחת הוראות הדינים שסקרנו במסגרת חלק א' ובעיקר תחת מערכת דינים ופסיקות שהורתן במורכבות של יחסים אלה. קשייה של מערכת יחסים זו מונחים בעיקר בסיבות שהורתן הינה עובדתית שכן:א. הרכישה מתבצעת, בדרך-כלל, כאשר הרוכש מתקשר בהסכם רכישה של דירה שאיננה קיימת והיא בבחינת נכס שלא בא לעולם, על מגרש וכחלק מקבוצת דירות הנבנות על המגרש;
ב. באם הדירה בתהליך בניה ראשוני או לקראת סיומה, גם אז הרכישה אומנם מתבצעת מול נכס מקרקעין שניתן לראותו או לזהותו, אך מכלול נתונים אחר מייצר אף הוא שלל דברי חקיקה והלכה פסוקה הבאים להגן על רכישה כזו וסיומה בסיכומו-של-דבר ברישום הנכס על-שם הרוכש;
ג. בכל שלב שהוא, בין השלב הראשוני ובין שמדובר בדירה מוגמרת, קיימים נתונים עובדתיים שאינם מאפשרים רישום הנכס על-שם הקונה. הקרקע לא עברה פרצלציה, או הנכס משועבד עד כדי חוסר אפשרות לרשום את הנכס על-שם הרוכש, או טרם נרשם בית משותף המאפשר לייחד את הדירה ולרשמה על-שם הרוכש.
ד. נתונים הקשורים במהלך הבניה. הרוכש איננו שולט במהלכה של הבניה לקראת סיומה. נושא מסירת הדירה בעסקות כאלה הינו "רעה חולה" במרקם יחסים זה של רוכש דירה וקבלן.
ה. תהליך הבניה לא יחל אלא לאחר שינתן היתר בניה לתכנית שהוגשה על-ידי הקבלן. חזון נפרץ הוא שהקבלן מתחיל בבניה טרם קבלת היתר בניה ונתון זה מכביד על סיכומה של עסקת מכר.
ו. יכולתו של הרוכש לקבל מימון מוגבלת לנתונים בהם נמצא הבניין הן מבחינת תהליך הבניה והן מבחינת יכולתו לשעבד את הנכס לקראת קבלת המימון.
ז. נתון "בלעדיו אין" האמור להיבדק הינו מצבו הכלכלי של הקבלן. כאן רב הסתום על הנודע שכן כבר ראינו במחוזותינו מקרים שעל אף שלא ניתן היה לערער על יכולתו של הקבלן בעת תחילת הבניה הרי בהמשכה מצבו הידרדר.
הנתונים העובדתיים הללו מורים לנו על תשריט אחר של התנהלות מול הקבלן טרם חתימה על הסכם הרכישה. על-כן מצווים אנו במשנה-זהירות בעת גישה לקראת עסקת המכר תוך מגמה שנכתיב לעצמנו מראש, טרם כניסה למבוך זה, כי אין פשרות באשר לקיומה של עסקת רכישה מוגנת ומובטחת. כל לבנה שתחסר בבניין העסקה יש בה כדי להפיל את כל העסקה ולהותיר - כפי שכבר ראינו רבות - את רוכש הדירה, ללא הכסף או ללא הנכס, וגם אם קיבל את כספו או חלק ממנו, הרי העליה במחירי הדירות הותירה אותו ללא דירה. בצד סקירת תהליך העסקה נביא את העקרונות המשפטיים המיוחדים למערכת יחסים זו כולל הוראות הדין והלכה הפסוקה.
אנו נבחין בין מספר מצבים המשפיעים על התנהלותה של העסקה ושורשם במהות זכותו של הקבלן:
האחד, הקבלן מוכר את הדירה שהיא חלק מן הדירות להן הינו זכאי לאחר שנתחייב בעסקת קומבינציה מול בעל הקרקע;
השני, הקבלן הוא בעל הקרקע עליו נבנה הבניין בו מצוי נכס המקרקעין הנמכר;
השלישי, הקבלן קיבל את הקרקע במסגרת מכרז רכישה, עסקה מול רשות מקרקעי ישראל וכפוף לתנאי המכרז שם (בין אם הזכות שרכש הינה זכות בעלות ובין אם היא זכות חכירה).
לכל אחד מן השלבים הללו קמה מערכת שלמה של הלכות פסוקות שעניינן יישוב סכסוכים שונים בין הצדדים השונים בכל סיטואציה שתוארה לעיל.
יש להדגיש כבר עתה כי קיימות סוגי עסקאות בהן מעורבים גופים כגון עיריה, מינהל, קבלן מבצע, הכל בהמשך לתכניות "בנה ביתך" שיזם המינהל. האחריות להתקשרות עם הקבלן המבצע היא על העיריה. ההערכה החוזית במקרה כזה היא כלהלן:
לצורך קבלת הזכויות בדירתו, חותם כל משתכן על שני חוזים.
האחד - חוזה פיתוח עם המינהל (להלן: "חוזה הפיתוח"). בחוזה הפיתוח פורטו התשלומים שעל המשתכן לשלם למינהל בגין רכישת הזכויות בקרקע. כן פורטו בחוזה הפיתוח פרטי הדירה בה זכה המשתכן בהגרלה, וכן דמי החכירה שעליו לשלם, הכל בהתאם לעקרונות הקבועים בהחלטה 761.
השני - חותם כל משתכן על חוזה הזמנת שירותי בניה עם הקבלן (להלן: "חוזה הבניה"). בחוזה הבניה פורט הסכום שעל משתכן לשלם לקבלן בגין שירותי הבניה של הדירה בה זכה בהגרלה, והכל בהתאם לטיפוס הדירה לה הוא זכאי.
במקרה כזה, הקבלן לא מכר למשתכנים את "הדירה". המשתכנים רכשו את "הדירה" בשתי מערכות הסכמיות נפרדות, כאשר את הזכות במקרקעין של הדירה רכשו במישרין מהמינהל, ואילו את בניית הדירה רכשו במישרין מהקבלן. באופן זה נחסכו, מטבע הדברים, פערי ייזום גדולים, ובכך הוזלה הדירה למשתכן. עם-זאת, העדר האחריותיות הכוללת בשיטה זו, פתחה פתח למחלוקות רבות {ראה סיטואציה בעייתית ב- ת"א (ראשל"צ) 3661/02 יעקובוב יעקב נ' משרד הבינוי והשיכון, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.11.15)}.

