נכסי דלא-ניידי הפרשנות לחוק התכנון והבניה
הפרקים שבספר:
- הצעת חוק התכנון והבניה
- חוק התכנון והבניה מול חוקים אחרים
- ה"שלד התכנוני" על-פי חוק התכנון ובניה
- שמירה על איכות הסביבה
- מעורבות בית-המשפט בשיקול-דעת של גופי התכנון
- הגדרות - פרשנות (סעיף 1 לחוק)
- פרסום בעיתון (סעיפים 1א, 1ב ו- 1ג לחוק)
- מועצה ארצית (סעיף 2 לחוק)
- ועדות-משנה (סעיף 6 לחוק)
- ועדה ארצית לתכנון של תשתיות לאומיות (סעיף 6א לחוק)
- יועץ סביבתי, מזכיר ויועצים אחרים (סעיף 6ה לחוק)
- ועדה מחוזית (סעיף 7 לחוק)
- תקופת כהונה (סעיף 9 לחוק)
- החלטה פגומה - דיון במליאת הוועדה (סעיף 11ד לחוק)
- דין החלטת ועדת-משנה (סעיף 11ה לחוק)
- מרחב תכנון מחוזי (סעיף 12 לחוק)
- ועדת ערר (סעיף 12א לחוק)
- סמכויות ועדת הערר (סעיף 12ב לחוק)
- הקמת ועדות ערר נוספות (סעיף 12ג לחוק)
- סדרי דין (סעיף 12ד לחוק)
- ועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה (סעיף 12ו לחוק)
- סמכויות ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה-תחולת הוראות (סעיפים 12ז, 12ח לחוק)
- מרחב תכנון מקומי (סעיף 13 לחוק)
- ועדה מקומית (סעיף 17 לחוק)
- ועדה ברשות מקומית אחת (סעיף 18 לחוק)
- ועדה במספר רשויות (סעיף 19 לחוק)
- מהנדס ומזכיר הוועדה המקומית (סעיף 20 לחוק)
- מבקר הוועדה המקומית (סעיף 20א לחוק)
- יועץ משפטי בוועדה המקומית (סעיף 20ב לחוק)
- תקופת כהונתו של חבר הוועדה המקומית - פרסום ברשומות (סעיפים 21, 22 לחוק)
- תקציב - גביית האגרות (סעיפים 24, 25 לחוק)
- הקניית מקרקעין (סעיף 26 לחוק)
- ביצוע החוק על-ידי הוועדה המקומית (סעיף 27 לחוק)
- כפיית ביצוע על-ידי הוועדה המחוזית (סעיף 28 לחוק)
- ועדה ממונה - העברת סמכויות מוועדה מקומית לוועדה מחוזית (סעיפים 28א, 28ב לחוק)
- אצילת סמכויות - רשות רישוי (סעיפים 29א, 30 לחוק)
- המצאת מידע על-ידי ועדה מקומית או מהנדס הוועדה (סעיף 31 לחוק)
- מרחב תכנון מיוחד (סעיף 32 לחוק)
- תוקפו של צו המכריז על מרחב תכנון מיוחד (סעיף 33 לחוק)
- הכרזה על מתחם פינוי ובינוי (סעיף 33א לחוק)
- ועדה מיוחדת והרכבה - מזכיר הוועדה - הסמכויות והתפקידים (סעיפים 34, 35, 36 לחוק)
- ועדה משותפת (סעיפים 40-37 לחוק)
- מקום פנוי במוסד (סעיף 41 לחוק)
- מינוי נציגים מסויימים למוסד תכנון (סעיף 41א לחוק)
- מניין חוקי (סעיף 42 לחוק)
- דעות שקולות בהצבעה (סעיף 43 לחוק)
- סדרי עבודה - היעדרות - ניגוד עניינים (סעיפים 44 עד 44ד לחוק)
- התפטרות (סעיף 45 לחוק)
- שמירת סוד (סעיף 46 לחוק)
- חבר או עובד של מוסד המעוניינים בתכנית וניגוד עניינים (סעיפים 47, 47א לחוק)
- מתן היתר או אישור שלא כדין (סעיף 48 לחוק)
- ממלא מקום לחבר מוסד תכנון (סעיף 48א לחוק)
- אופן משלוח ההחלטות של מוסד התכנון והודעות מטעמו (סעיף 48ב לחוק)
- זכות עיון במסמכי מוסד תכנון - חובת ניהול פרוטוכול ופרסומו (סעיפים 48ג, 48ד לחוק)
- תחילת תוקפה של החלטת מוסד תכנון ופרסומה (סעיף 48ה לחוק)
- דוח שנתי על פעולות מוסד תכנון (סעיף 48ו לחוק)
- הוראות תכנית מיתאר ארצית (סעיף 49 לחוק)
- תכנית חלקית - עריכת תכנית - מסירת תכנית לוועדות המחוזיות (סעיפים 50, 51, 52 לחוק)
- אישור תכנית ופרסום (סעיפים 53, 54 לחוק)
- תכנית מיתאר מחוזית - מטרות התכנית (סעיף 55 לחוק)
- עריכת התכנית (סעיף 56 לחוק)
- הוראות התכנית (סעיף 57 לחוק)
- הוראות המועצה (סעיף 58 לחוק)
- סמכויות של ממונה לביצוע (סעיף 59 לחוק)
- תכנית מיתאר מקומית - מטרות התכנית (סעיף 61 לחוק)
- תכנית בסמכות ועדה מקומית או בסמכות ועדה מחוזית
- הודעה על הגשת תכנית בסמכות ועדה מקומית והגשת חוות-דעת (סעיף 61ב לחוק)
- תכנית בסמכות ועדה מחוזית (סעיף 62 לחוק)
- בדיקה תכנונית מוקדמת (סעיף 62ב לחוק)
- הוראות בתכנית מיתאר מקומית - מעונות לחוסים - דירות קטנות (סעיפים 63, 63א, 63ב לחוק)
- חיוב להכין תכנית ולבצע תכניות שאושרו (סעיף 64 לחוק)
- הוראות תכנית מפורטת (סעיף 69 לחוק)
- התאמת מגרשים (סעיף 70 לחוק)
- תכנית לשימור אתרים (סעיף 76א לחוק)
- תכנית לתשתית לאומית (סעיפים 76ב, 76ג לחוק)
- תכנית למתקן טעון היתר פליטה (סעיף 76ד לחוק)
- הודעה על הכנת תכנית והיתרים וחלוקת קרקע בתקופת ביניים ופטור מתשלומי חובה (סעיפים 77, 78, 79 לחוק)
- תשריט - מועד הגשת תכניות - תסקיר איכות סביבה - שמירה על עצים בוגרים (סעיפים 83, 83א, 83ב, 83ג לחוק)
- שלבי ביצוע (סעיפים 84, 84א לחוק)
- הפקדה (סעיף 85 לחוק)
- שינויים לפני הפקדה (סעיף 86 לחוק)
- הודעה על הפקדת תכנית (סעיפים 88, 89, 89א, 90 לחוק)
- הודעה למוסדות תכנון וממשלה, הודעה על הפקדת תכנית מחוזית, תוכן הודעת ההפקדה, תוכן ההודעה והודעה על הפקדה מיוחדת (סעיפים 91, 92, 93 לחוק)
- מניעת טענות - הודעה על תכניות הנוגעות לטיסה (סעיפים 94, 95 לחוק)
- עיון בתכנית (סעיפים 96, 96א לחוק)
- הוראות לגבי מתן היתר שלא על-פי תכנית מופקדת (סעיפים 97, 97א לחוק)
- הגבלת פעולות אחרי הפקדת תכנית (סעיף 98 לחוק)
- מקומות קדושים והיסטוריים ובתי קברות (סעיף 99 לחוק)
- התנגדות (סעיף 100 לחוק)
- התנגדות מטעמי בטיחות טיסה (סעיף 101 לחוק)
- המועד להגשת התנגדות (סעיף 102 לחוק)
- מקום הגשת התנגדות (סעיף 103 לחוק)
- הנמקת התנגדות (סעיף 103א לחוק)
- המחליטים בהתנגדות (סעיף 105 לחוק)
- דיון והכרעה בהתנגדות (סעיף 106 לחוק)
- שמיעת התנגדויות בפומבי (סעיף 107 לחוק)
- מינוי חוקר (סעיף 107א לחוק)
- הכרעה בהתנגדות ואישור תכנית בהיעדר התנגדות (סעיף 108 לחוק)
- סמכויות השר - מועדים לסיום הטיפול בתכנית (סעיפים 109, 109א לחוק)
- ערר בפני המועצה הארצית (סעיף 110 לחוק)
- ערר על החלטת ועדת הערר בפני הוועדה המחוזית (סעיף 111 לחוק)
- סמכויות מוסד תכנון בערר (סעיף 116 לחוק)
- פרסום אישור תכנית ודחייתה (סעיף 117 לחוק)
- שמירת תכנית שאושרה ופורסמה (סעיף 118 לחוק)
- תחילתה של תכנית (סעיף 119 לחוק)
- חובת מסירת מידע (סעיף 119א לחוק)
- תכנון דרכים ומסילות ברזל - הוראות מיוחדות לדרכים (סעיף 119ב לחוק)
- תסקיר השפעה על הסביבה (סעיף 119ג לחוק)
- הגדרה - איחוד וחלוקה בהסכמה ושלא בהסכמה (סעיפים 120, 121 לחוק)
- חלוקה שלא בהסכמה (סעיף 122 לחוק)
- רישום הערה בפנקסי המקרקעין (סעיף 123 לחוק)
- רישום חלוקה בפנקסי המקרקעין על-פי תכנית (סעיף 125 לחוק)
- השפעת חלוקה חדשה על שיעבודים, איחוד מגרשים שלא בהסכמת בעלים, הבטחת זכויות בעל משכנתא (סעיפים 126, 127, 128 לחוק)
- תכנית מיתאר מקומית - תכנית מיתאר מחוזית -תכנית מיתאר ארצית (סעיפים 129, 130, 131, 132 לחוק)
- תקנות לפי החוק (סעיף 132 לחוק)
- סמכות מוסד תכנון (סעיף 133 לחוק)
- סמכות הוועדה המחוזית (סעיף 134 לחוק)
- תשריט חלוקת קרקע - פרטי התשריט (סעיפים 137, 138 לחוק)
- ערר על תשריט חלוקה (סעיף 140 לחוק)
- רישום חלוקה במשרדי רישום המקרקעין (סעיף 141 לחוק)
- שינוי או ביטול או התליה של תשריט לחלוקת קרקע (סעיף 142 לחוק)
- הגבלה על חלוקת קרקע-איחוד (סעיפים 143, 144 לחוק)
- עבודות טעונות היתר (סעיף 145 לחוק)
- הסכמת המינהל לבקשה להיתר - רישוי בדרך מקוצרת - פטור מהיתר - הנחיות מרחביות (סעיפים 145א עד 145ד לחוק)
- שימוש חורג (סעיף 146א לחוק)
- הקלות (סעיף 147 לחוק)
- שימוש חורג והקלה בתנאים (סעיף 148 לחוק)
- תנאים מוקדמים למתן היתר לשימוש חורג או למתן הקלות (סעיף 149 לחוק)
- סטיה ניכרת (סעיף 151 לחוק)
- ערר (סעיף 152 לחוק)
- זכויות לפי דינים אחרים (סעיף 155 לחוק)
- סדרי הערר (סעיף 153 לחוק)
- מועד להכרעה בבקשות (סעיף 157 לחוק)
- הגבלת הספקת חשמל, מים וטלפון, אישור תחילת עבודה ו- בקרת ביצוע על-ידי מכון בקרה (סעיפים 157א, 157ב, 157ג לחוק)
- חובת התקנת מעליות וגנראטורים (סעיף 158א לחוק)
- הצמדת מקומות חניה - בתי שימוש לנשים - התניית היתר בהתקנת מקומות חניה (סעיפים 158א1 - 158א3 לחוק)
- סידורים מיוחדים לנכים בבניינים ציבוריים (סעיפים 158ב עד 158ו לחוק)
- נגישות לאנשים עם מוגבלות (סעיפים 158ו1 עד 158ו2 לחוק)
- ביטולו של פרק ה2 והוספת פרק ה3 מכוני מבקרה (סעיפים 158יג עד 158מו)
- מתקנים בטחוניים ומכשולי טיסה - הגדרות (סעיף 159 לחוק)
- סדרי הגשת בקשה להיתר ותוכן הבקשה (סעיף 160 לחוק)
- מתקנים בטחוניים (סעיפים 161, 162, 163 לחוק)
- קרקעות חקלאיות (סעיף 164 לחוק)
- ועדת ערר - הרכב הוועדה (סעיפים 165 עד 168 לחוק)
- סודיות הדיונים (סעיף 170 לחוק)
- סדרי דיון (סעיף 171 לחוק)
- פטור (סעיף 172 לחוק)
- תקנות - מניעת מכשולי טיסה - הוראת רישוי - פיצויים - התנגדות לתכנית בשל מתקן בטחוני (סעיפים 173 עד 177 לחוק)
- תקופת מקסימום (סעיף 178 לחוק)
- שימוש חורג (סעיפים 179 עד 187 לחוק)
- הפקעות - מטרת ההפקעה (סעיף 188 לחוק)
- סמכות הוועדה המקומית (סעיף 189 לחוק)
- ביצוע ההפקעה (סעיף 190 לחוק)
- חילופי קרקע - הסכם אינו היתר לחריגה (סעיפים 191, 192 לחוק)
- שיכון חלוף - דין רכוש שהופקע (סעיפים 193, 194 לחוק)
- היטל השבחה (סעיף 196א לחוק)
- כללי - הגדרה ומהות
- עקרונות יסוד
- חובת תשלום היטל השבחה על ברי-רשות
- תביעת פיצויים (סעיפים 197, 198 לחוק)
- פטור מתשלום פיצויים - אין פיצויים למעשים שלאחר הפקדת התכנית (סעיפים 200, 201 לחוק)
- פיצויים על הפסקת חריגה (סעיף 202 לחוק)
- כשירות לכהונה כשמאי מכריע (סעיף 202ה לחוק)
- עבירות ועונשים - הגדרות (סעיף 203 לחוק)
- עונשין (סעיף 204 לחוק)
- אמצעים נוספים (סעיף 205 לחוק)
- צו בית-המשפט - חובה (סעיף 206 לחוק)
- מועד לביצוע הצו (סעיף 207 לחוק)
- ביצוע צו (סעיף 207א לחוק)
- מעצר הנשפט עד ביצוע הצו (סעיף 207ב לחוק)
- שמירת דינים (סעיף 207ג לחוק)
- האחראי לעבודה ולשימוש הטעונים היתר (סעיף 208 לחוק)
- אחריות פלילית של בעל המקרקעין או של המחזיק (סעיף 209 לחוק)
- אי-קיום צו בית-המשפט (סעיף 210 לחוק)
- סמכויות מוסד התכנון (סעיף 211 לחוק)
- הריסה ללא הרשעה וביצוע על-ידי הוועדה המקומית
- הודעה כוזבת (סעיף 214 לחוק)
- ביטול עקב הודעה כוזבת (סעיף 215 לחוק)
- בטלות היתר שניתן בהליך רישוי בדרך מקוצרת על-פי מידע שאינו נכון (סעיף 215א לחוק)
- ביטול עקב מתן פרטים בלתי-נכונים (סעיף 216 לחוק)
- חיוב בתשלום אגרה (סעיף 218 לחוק)
- קנס או תביעה לגביית רווחים מבניה בלתי-חוקית (סעיף 219 לחוק)
- דיור חלוף (סעיף 220 לחוק)
- רישום בפנקסי מקרקעין (סעיף 221 לחוק)
- גביית הקנס הנוסף (סעיף 222 לחוק)
- תשלום קנסות (סעיף 223 לחוק)
- הפסקת ביניים מינהלית (סעיף 224 לחוק)
- הפסקת בניה על-ידי קצין משטרה והגא (סעיף 225 לחוק)
- מסירת צו הפסקה לבעל מקרקעין (סעיף 225א לחוק)
- בקשת אישור צו הפסקה מינהלי (סעיף 226 לחוק)
- תוכן צו הפסקה מינהלי (סעיף 230 לחוק)
- הריסת תוספת הבניה אחרי צו הפסקה מינהלי (סעיף 231 לחוק)
- ביצוע הריסה מינהלית (סעיף 232 לחוק)
- הריסה אינה פוטרת מאחריות פלילית (סעיף 233 לחוק)
- שמירת סמכויות (סעיף 234 לחוק)
- תקפו של צו הפסקה מינהלי (סעיף 235 לחוק)
- בקשת ביטול צו הפסקה מינהלי (סעיף 236 לחוק)
- אי-קיום צו הפסקה מינהלי (סעיף 237 לחוק)
- נזיקין (סעיף 238 לחוק)
- צו הריסה מינהלי (סעיף 238א לחוק)
- צו הפסקה שיפוטי ואי-קיום צו הפסקה שיפוטי (סעיפים 239 ו- 240 לחוק)
- הריסה על אי-קיום צו ביניים (סעיף 241 לחוק)
- ביצוע צו הריסה שיפוטי (סעיף 242 לחוק)
- דיון בצו הריסה שיפוטי (סעיף 244 לחוק)
- גביית הוצאות (סעיף 245 לחוק)
- צו זמני למניעת פעולות (סעיף 246 לחוק)
- כפיית צו מניעת פעולות (סעיף 247 לחוק)
- שמירת סמכויות (סעיף 248 לחוק)
- אי-קיום צו מניעת פעולות (סעיף 249 לחוק)
- ערעור על צווים (סעיף 250 לחוק)
- זכות הערעור שמורה (סעיף 251 לחוק)
- היתר שהושג בטענות שווא (סעיף 252 לחוק)
- אחריות של תאגיד (סעיף 253 לחוק)
- זכות מעצר (סעיף 254 לחוק)
- בזיון בית-המשפט (סעיף 255 לחוק)
- בוררות (סעיף 256 לחוק)
- אגרה השנויה במחלוקת (סעיף 256א לחוק)
- כניסה למקרקעין (סעיף 257 לחוק)
- מינוי מפקחים (סעיף 257א לחוק)
- ייצוג ועדה מקומית לפני בית-המשפט (סעיף 258 לחוק)
- כבישים ודרכים (סעיף 261 לחוק)
- עסקאות ועובדים בוועדה מקומית לפי סעיף 19 (סעיף 263 לחוק)
- ביצוע ותקנות (סעיף 265 לחוק)
- פטורים (סעיף 266 לחוק)
- תוספת ראשונה (לסעיף 156א לחוק)
- תוספת שלישית (לסעיף 196 לחוק)
הכרזה על מתחם פינוי ובינוי (סעיף 33א לחוק)
סעיף 33א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 המתוקן (חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 102, התשע"ד-2014 מיום 06.08.14) קובע כדלקמן:"33א. הכרזה על מתחם פינוי ובינוי (תיקונים: התשס"ב (מס' 3), התשס"ז, התשס"ח (מס' 9), התשס"ט (מס' 3), התשע"ד (מס' 3))
(א) הממשלה או ועדת שרים שהסמיכה לכך, רשאיות, בהמלצת הוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף-קטן (ג), להכריז בצו (להלן: "צו הכרזה"), על שטח כעל מתחם לפינוי לשם בינוי, או לעיבוי בניה (להלן: "מתחם פינוי ובינוי").
(ב) (1) תוקפו של צו ההכרזה יהיה לתקופה שנקבעה בו אך לא יותר משש שנים מיום תחילתו;
(2) (א) על-אף הוראות פסקה (1), הממשלה או ועדת שרים שהסמיכה לכך, רשאיות, בהמלצת הוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף-קטן (ג), ולאחר שהוועדה קיבלה את המלצת יושב-ראש מוסד התכנון המוסמך, ועל-פי תנאים שתורה הוועדה, להאריך, במהלך תקופת תוקפו של צו ההכרזה, את תוקפו של הצו האמור, לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שש שנים מתום תקופת ההכרזה הראשונה, או לחדש את צו ההכרזה בתוך שישה חודשים מתום תקופת תוקפו, לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שש שנים ובלבד שאושרה או שהופקדה תכנית לפינוי לשם בינוי או לעיבוי בניה (בחוק זה: "תכנית לפינוי ובינוי"), במתחם הפינוי והבינוי שהוכרז באותו צו, או שמוסד התכנון החליט על הפקדתה; אושרה תכנית לפינוי ובינוי לא תידרש המלצת יושב-ראש מוסד התכנון המוסמך;
(ב) הממשלה רשאית, בדרך ובתנאים האמורים בפסקת-משנה (א), להאריך בצו את תוקפה של הכרזה על מתחמים להתחדשות עירונית (פינוי ובינוי), שניתנה במסגרת החלטת הממשלה מיום כ"א בחשוון התשס"א (19 בנובמבר 2000), מיום ב' באב התשס"א (22 ביולי 2001) מיום כ"ה בחשוון התשס"ב (11 בנובמבר 2001), או מיום ו' בתמוז התשס"ב (16 ביוני 2002), לתקופה שלא תעלה על שש שנים מהמועד שבו פג תוקפה של ההכרזה.
(3) (א) על-אף הוראות פסקאות (1) ו- (2), הממשלה או ועדת שרים שהסמיכה לכך, רשאיות, בהמלצת הוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף-קטן (ג) ועל-פי תנאים שתורה הוועדה, להאריך או לחדש את תוקפם של הכרזה כאמור בפסקה (2)(ב) או של צו הכרזה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהתקיימו התנאים המפורטים בפסקת-משנה (ב):
(1) להאריך, בצו, את תוקפו של צו הכרזה שתוקפו הוארך לפי פסקה (2)(א), לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שש שנים מתום תקופת תוקפו; צו הארכה לפי פסקת-משנה זו יינתן במהלך תקופת תוקפו של צו ההכרזה שתוקפו הוארך כאמור;
(2) לחדש, בצו, את תוקפם של הכרזה כאמור בפסקה (2)(ב) או צו הכרזה, שתוקפם הוארך לפי פסקה (2)(א) או (ב) (בסעיף זה: "צו לחידוש הכרזה"), לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שש שנים; צו לחידוש הכרזה יינתן בתוך שישה חודשים מתום תקופת תוקפם של ההכרזה או צו ההכרזה שתוקפם הוארך כאמור, ואולם לעניין צווים לחידוש הכרזה שניתנו במסגרת החלטות הממשלה, בתקופה שמיום י"ח בחשוון התשס"ט (16 בנובמבר 2008) עד יום ה' באב התשע"ד (1 באוגוסט 2014), ושלא היו בתוקף בתום התקופה האמורה, יכול שהצווים יינתנו בתוך שנה מיום ה' באב התשע"ד (1 באוגוסט 2014).
(ב) לא יוארך ולא יחודש תוקפם של הכרזה כאמור בפסקה (2)(ב) או צו הכרזה, אלא בהתקיים אלה:
(1) רוב מיוחס מבין בעלי הדירות התקשר בעסקת פינוי ובינוי; בפסקה זו, "רוב מיוחס מבין בעלי הדירות" ו"עסקת פינוי ובינוי" - כהגדרתם בחוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו-2006 (בסעיף זה: "חוק פינוי ובינוי (פיצויים)");
(2) לעניין צו הכרזה שניתן לאחר יום י"ח בתמוז התשע"ד (1 באוגוסט 2014) - אושרה תכנית לפינוי ובינוי במתחם הפינוי והבינוי שהוכרז באותו צו;
(4) תחילתו של צו שחודש או הוארך לפי פסקה (2)(א) ו- (ב) או (3)(א)(2), במועד פקיעתה של ההכרזה כאמור באותן פסקאות, לפי העניין, ואולם חידוש תוקפה של הכרזה כאמור לא יהיה בן תוקף לעניין חוק פינוי ובינוי (פיצויים), מהמועד שבו פגה ההכרזה הראשונה ועד למועד פרסום הצו.
(ב1) הממשלה רשאית להסמיך את שר הבינוי והשיכון, להרחיב, לצמצם או לשנות בצו, על-פי המלצת הוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף-קטן (ג), את גבולותיו של שטח שהממשלה הכריזה עליו בצו הכרזה, כעל מתחם פינוי ובינוי.
(ג) הממשלה תמנה ועדה להתחדשות עירונית שיינתנו לה, בין השאר, הסמכויות לפי סעיף זה לעניין מתחמי פינוי ובינוי ואלה חבריה:
(1) נציג שר הבינוי והשיכון, והוא יהיה היושב-ראש;
(2) נציג שר הפנים;
(3) נציג שר האוצר;
(4) נציג השר לאיכות הסביבה;
(5) נציג שר התחבורה;
(6) נציג ראש הממשלה;
(7) נציג רשות מקרקעי ישראל שימונה בהמלצת השר לתשתיות לאומיות;
(8) נציג שר המשפטים.
(ד) לדיוני הוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף-קטן (ג) יוזמנו, דרך קבע, שני נציגי הרשויות המקומיות שימנה שר הפנים, שתהיה להם דעה מייעצת."
על מטרות התיקון למדים אנו מהצעת החוק בדברים הללו:
"סעיף 33(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק" או "חוק התכנון והבניה") שנוסף לחוק במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים (תשס"ב-2002) אשר קובע כי הממשלה רשאית, בהמלצת ועדה שמינתה לעניין זה (להלן: "הוועדה") להכריז בצו (להלן: "צו הכרזה") על שטח כעל מתחם לפינוי לשם בינוי, או לעיבוי בניה (להלן: "מתחם פינוי ובינוי").
סעיף 33א(ב)(1) לחוק קובע, כי "תוקפו של צו ההכרזה יהיה לתקופה שנקבעה בו אך לא יותר משש שנים מיום תחילתו" בחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 87) התשס"ח-2008, עמ' 840 (להלן: "תיקון מס' 87) הוסמכה הממשלה, בהמלצת הוועדה, ולאחר שהוועדה קיבלה את המלצת יושב-ראש מוסד התכנון המוסמך, ועל-פי תנאים שתורה הוועדה, להאריך, במהלך תקופת תוקפו של צו ההכרזה, את תוקפו של הצו, לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שש שנים מתום תקופת ההכרזה הראשונה. זאת, בתנאי שאושרה או שהופקדה תכנית לפינוי-בינוי במתחם הפינוי והבינוי שהוכרז באותו צו, או שמוסד התכנון החליט על הפקדתה של תכנית כאמור (סעיף 33(א)(ב)(2)(א) לחוק) תיקון מס' 87 הסמיך את הממשלה להאריך באותה דרך ובאותם תנאים גם הכרזות על מתחמים להתחדשות עירונית (פינוי ובינוי) שניתנו במסגרת החלטות ממשלה טרם חקיקתו של סעיף 33א לחוק, או הכרזות שניתנו לפי הסעיף האמור אך תוקפן פג לפני תחילתו של תיקון מ' 87 סעיף 33(א)(ב)(2) לחוק.
הכרזת הממשלה על שטח כמתחם פינוי ובינוי, עשויה לזכות את הרשות המקומית אשר בשטחה מצוי המתחם האמור, בסיוע מטעם המדינה לצורך מימון הכנת תכנית מפורטת לתוספת זכויות בניה במתחם ולפעולות הנדרשות לקידום התכנון ולהוצאת היתרים על-פי תכנית זו.
בנוסף, במשך תקופת תוקפו של צו ההכרזה חלות על עסקאות פינוי ובינוי המבוצעות במתחם הקלות במיסוי לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 וכן קיימת אפשרות לקבלת פטור פרטני מהיטל השבחה בהתקיים תנאים מסויימים ובהתאם לקבוע בפרט (19ב)(2) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה.
ההטבות וההקלות הניתנות מכוח צו ההכרזה נועדו לעודד ולתמרץ בניה על-פי תכניות לפינוי ובינוי.
כדי לממש את ההטבות המוקנות מכוח צו ההכרזה, יש להשלים, בין השאר, את הפעולות האלה:
הכנת תכנית מפורטת לתוספת זכויות בניה במתחם, קבלת אישור סטטוטורי לתכנית, התארגנות התושבים לבחירת אנשי מקצוע מטעמם וכן התארגנותם לבחירת יזם, ניהול משא-ומתן לצורך ההתקשרות עם היזם לרבות בחינת התמורה המוצעת, איתור בעלי הזכויות בנכסים שבמתחם (לרבות יורשים ואפוטרופסים), עריכת הסדרים עם הבנק המלווה, מצד אחד, ועם הבנק בעל השעבוד על הדירות הקיימות, מצד שני, הכנת תכניות בינוי לצורך הגשת בקשה להיתר בניה וקבלת היתר בניה. היה ובתוך שש שנים ממועד מתן צו ההכרזה קיבל מוסד התכנון המוסמך החלטה להפקיד תכנית מפורטת לפינוי ובינוי, וככל שהממשלה עשתה שימוש בסמכותה והאריכה את תוקפו של צו ההכרזה בשש שנים נוספות, יש להשלים את ביצוע יתרת הפעולות במהלך תקופת ההארכה.
הניסיון שנצבר עד כה מראה כי משך הזמן הממוצע לאישורן הסטטוטורי של תכניות במתחמי פינוי ובינוי עומד על חמש וחצי שנים, וזאת על רקע מורכבות הליכי התכנון בתכניות מסוג זה. בנוסף, על-פי-רוב, רק לאחר שהתכנית אושרה להפקדה, מתחילה התארגנות התושבים לבחירת יזם. על היזם לחתום על חוזה פרטני עם כל דייר ודייר במתחם הפינוי והבינוי, והתהליך כולו נמשך זמן רב, זאת בין השאר על רקע סירובם של דיירים לחתום או התלבטותם בנושא, סירובם של דיירים להתפנות, העלאת דרישות גבוהות בידי הדיירים ובירור תביעות בבתי-משפט, הנמשכות גם הן זמן רב. גם לאחר השלמת ההליכים להשגת עסקה בין הדיירים לבין היזם, הוא נדרש עדיין להליכים מורכבים וממושכים הנוגעים להוצאת היתר בניה וטיפול במכלול הנושאים הקנייניים והחוזיים מול רשויות וגורמים שונים, כגון רשות מקרקעי ישראל, הרשות המקומית, בנקים למשכנתאות וגורמים פיננסיים הנותנים ליווי בנקאי למיזמים, רשם המקרקעין ועוד. בשלב האחרון, מתפנים הדיירים לדיור חלופי, ואת המבנים הישנים הורסים ובונים מבנים חדשים.
בנסיבות המתוארות, תקופת ההכרזה, לרבות תקופת ההארכה, אם ניתנה, אינן מספיקות למימוש הבניה על-פי התכניות. לנושא זה יש חשיבות, בין השאר, בכל הנוגע לתוקפן של ההטבות בתחום המיסוי שנועדו לעודדו להמריץ בניה על-פי תכניות אלה, התלויות בקיומה של ההכרזה.
לפיכך מוצע לקבוע כי הממשלה או ועדת שרים שמינתה לשם כך, בהמלצת הוועדה ועל-פי התנאים שתורה הוועדה, תהיה מוסמכת להאריך או לחדש את תוקפו של צו ההכרזה, לתקופה שלישית שלא תעלה על שש שנים, הסמכות להכריז בצו על מתחם פינוי ובינוי כמו גם הסמכות להאריך את תוקפם של צווי הכרזה, לפי סעיף 33א לחוק, נתונה היום לממשלה. כדי לפשט ולייעל את הליכי ההכרזה, מוצע להקנות את הסמכות האמורה גם לוועדת שרים שתסמיך הממשלה לכך.
כמו-כן, מוצע להחליף את שמה של הוועדה לעניין מתחמי פינוי ובינוי לשם שיבטא את מגוון הסמכויות שהיא מפעילה הן מכוח החוק והן מכוח החלטות ממשלה, ולשנות את הרכבה באופן שיתרום לגיוון העמדות המוצגות בדיוניה."
סעיף 33א לחוק התכנון והבניה עניינו בהתחדשות עירונית במסלול ממשלתי ובמימון ציבורי {עת"מ (ת"א) 2740-07 עודד קליינר ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ת"א, פורסם באתר האינטרנט נבו (09.01.12)}.
ב- ת"א (ת"א) 173473-09 {לאה יצחקי נ' יהלי בנה לי בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (16.05.12)} קבע בית-המשפט כי "אין מחלוקת כי חוק פינוי-בינוי חל רק על שטח שהוכרז על-ידי הממשלה כמתחם פינוי-בינוי לפי סעיף 33א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 או על שטח שהוכרז כמתחם כאמור, במסלול מיסוי לפי סעיף 49כח לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג-1963 (ראו הגדרת "מתחם פינוי-בינוי" בסעיף 1 לחוק פינוי-בינוי)".

