botox
הספריה המשפטית
נכסי דלא-ניידי הפרשנות לחוק התכנון והבניה

הפרקים שבספר:

המועד להגשת התנגדות (סעיף 102 לחוק)

סעיף 102 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"
המועד להגשת
התנגדות
(תיקון מס' 43)
תשנ"ה-1995

102. המועד להגשת התנגדות (תיקון התשנ"ה)
התנגדות לתכנית תוגש תוך חודשיים מהיום שפורסמה הודעה על הפקדתה; ואולם רשאי מוסד התכנון אשר הפקיד את התכנית, לקבוע להגשת התנגדויות תקופה ארוכה יותר, שלא תעלה על שלושה חודשים, הן למקרה מסויים והן לסוג של תכניות; מועד פרסום ההודעה יהיה המועד המאוחר שבין הפרסומים בעיתון."

לשון החוק ברורה וחד-משמעית ולפיה אין מחלוקת שמועד הגשת ההתנגדויות נקבע על-פי מועד הפרסום בעיתון ולא על-פי מועד הפרסום ברשומות {עת"מ 1172/02 גור בן ציון נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה-מרכז, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.02.03); עת"מ (ת"א-יפו) 33219-11-09 און אורי ו- 69 אח' נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב ואח', תק-מח 2012(3), 6181 (2012)}

קביעת מסגרת זמנים אחידה וברורה להגשת התנגדויות נחוצה מכמה סיבות. ראשית, יש בה כדי ליצור ודאות ויציבות, שתאפשר לצדדים לכלכל את מעשיהם וכפועל יוצא תאפשר את התקדמותם של הליכי התכנון והבניה ותמנע עיכובים מיותרים. שנית, מועד קבוע ואחיד להגשת התנגדות יש בו כדי להגשים עיקרון של שוויון, שכן הוא מונע מצב שבו פלוני יפיק יתרון מלמידת יתר ההתנגדויות וגיבוש עמדה וטיעון ביחס אליהן; יתרון שלא ניתן למתנגדים שעמדו בלוח הזמנים הקצוב.

למותר לציין, כי הרשות המינהלית אינה יכולה לפעול באופן יעיל ותקין, כאשר מעליה מתהפכת, כחרב דמוקלס, אפשרות של הגשת התנגדויות ללא גבול. הדעת אינה סובלת את הדבר משום שאינטרס ציבורי חשוב הוא שפעולת הרשות המינהלית תתנהל כסדרה, ולא תתעכב יתר-על-המידה {כב' השופט מודריק ב- עת"מ (ת"א) 1160/02 גרינברג נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.02.03)}.

מהאמור עולה כי בעניין הגשת התנגדות אכן מדובר במועדים קשיחים כאשר סטיה ממועדים אלה צריכה להיעשות אך במקרים חריגים {עת"מ (ת"א-יפו) 33219-11-09 און אורי ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב ואח', תק-מח 2012(3), 6181 (2012)}.

סעיף 102 לחוק התכנון והבניה קובע את מועד פרסום דבר הפקדת התכנית בעיתונות כמועד הקובע לעניין משך התקופה להגשת התנגדויות. סעיף הנ"ל, קובע הסדר לעניין מועד הפרסום הקובע של ההפקדה לצורך הגשת התנגדויות.

הוראה זו אינה מחייבת התחשבות דווקא במועד פרסום ההפקדה בעיתונות לצורך הסדרים משפטיים אחרים, שמועד הפקדת התכנית הוא רלוונטי לגביהם {ת"ט (חי') 279/08 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' קק"ל מינהל מקרקעי ישראל - בא-כוח עורכת-הדין סיגלית מצא, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.03.12)}.
סעיף 102 לחוק התכנון והבניה מגלם את ההסדר המאזן בין זכותו של בעל המקרקעין להשביח את הפוטנציאל התכנוני במקרקעין לבין זכותו של הציבור וגורמים אחרים להביע את דעתם ולהתנגד להליך התכנוני, הסדר שנקבע על-ידי המחוקק. הסדר זה, כשם שהוא נכון לגבי התנגדויות המוגשות על-פי החוק, הוא נכון גם לגבי ה"שימוע הציבורי", אשר יש גם בו כדי לשקף את עמדת הציבור {עת"מ (ת"א) 1320/03 ישראל גודוביץ נ' רון חולדאי, ראש עיריית תל-אביב-יפו, פורסם באתר האינטרנט נבו (10.03.04)}.

דיון בהתנגדות שהוגשה שלא במועד, מבלי שייעשה כל ניסיון להאריך את המועד להגשתה או "להכשירה" בכל דרך שהיא, מהווה זלזול בוטה בהוראות הדין, המורות בסעיף 102 לחוק התכנון והבניה כי התנגדות לתכנית תוגש בתוך חודשיים מהיום בו פורסמה הודעה על הפקדתה, כאשר תקופה זו ניתנת להארכה בשלושה חודשים.

יובהר כי אין מדובר בסד זמנים שרירותי, אלא בקביעתה של מסגרת דיונית, אשר תאפשר לצדדים להסתמך על פעולתה של הרשות המינהלית ולכלכל בהתאם את צעדיהם, ובמקביל תאפשר לרשות לפעול תוך הסתמכות על מצב עובדתי קבוע ויציב. קבלתה של התנגדות שלא במועד, ללא שתתבקש הארכה וללא כל הצדקה, כמוה כעשיית התקופה הקבועה בסעיף 102 לחוק התכנון והבניה פלסתר, וזאת אין לקבל {עע"מ 4374/08 הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים ואח' נ' ג'אלב בדר ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (21.01.10); ערר (מרכז) 63/12 גרסטלר הנרי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה פ"ת, פורסם באתר האינטרנט נבו (04.04.12); ערר (מרכז) 392/11 חב' גוש 6368 חלקה 172 בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה פ"ת, פורסם באתר האינטרנט נבו (21.12.11)}.

נעיר כי בידי רשויות התכנון לחזור בהן ולשנות את החלטתן בנוגע לתכניות שאושרו להפקדה, אף ללא קבלת התנגדות בעניין {ראה למשל עע"ם 8354/04 האגודה לסיוע והגנה על זכויות הבדואים בישראל נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה - ועדת-המשנה לערעורים, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.01.06); בג"צ 9717/03 נעלה - עמותה להתיישבות בשומרון של עובדי התעשיה האווירית לישראל נ' מועצת התכנון העליונה באיזור יהודה ושומרון - ועדת-המשנה לכרייה ולחציבה, פ"ד נח(6), 97 (2004); עע"מ 11061/04 הוועדה המחוזית לתכנון ובניה - מחוז חיפה נ' עיריית קריית אתא, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.06.05); בג"צ 318/75 חדג'ס נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, חיפה, פ"ד ל(2), 133 (1976)}.

כדי שהרשות תהיה רשאית לשוב ולדון בעניין, עליה להביא בחשבון את החלטתה הקודמת, תוצאותיה, מה הטעם שהיה מונח ביסודה ומה הנתון החדש שנתגלה. אין היא יכולה במקרה כזה לנהוג כלאחר יד, אלא עליה לבחון את המצב החדש בכובד ראש, לשקול ולהעריך אם התקיימו נסיבות חריגות המחייבות מתן פתרון שונה למצב נתון ואם מתקיים במקרה נושא הדיון אינטרס ציבורי מובהק, הגובר על כל אינטרס צר יותר של הפרט או חוג אזרחים מסויים {ראה גם ע"א 196/90 ירמיהו עיני, חברה לבניין בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה קריות, פ"ד מז(2), 111, 131 (1993); עע"מ 4374/08 הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים נ' ג'אלב בדר ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (21.01.10)}.

אם-כן, הזכות להגיש התנגדויות מסתיימת עם תום המועד הקבוע בסעיף 102 לחוק התכנון והבניה {עת"מ (יר') 31/99 בנה ביתך פריין נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה ירושלים, דינים מחוזי לב(7), 298 (2000)}. יחד-עם-זאת, מקובל כי רשויות התכנון מתירות, לפנים משורת הדין, גם שמיעת התנגדויות אשר הוגשו שלא במועדן, וזאת במטרה לשמוע טענות כלל הנוגעים בדבר ולקבל החלטה מבוססת כדבעי {עת"מ (יר') 348/01 מרגוע הר נוף בע"מ נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (31.10.07)}.
{ראה גם: עת"מ 1160/02 בלהה גרינברג נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה - מחוז מרכז תק-מח 2003(1), 3416 (2003), (קביעת מסגרת זמנים אחידה); ע"א 188/77 חנוך זלצר נ' שיכון עובדים בע"מ, פ"ד לא(3), 583 (1977) (גמישות הוועדה לעניין המועדים); עת"מ 1320/03 גודוביץ ישראל נ' רון חולדאי ואח', תק-מח 2004(1), 6366 (2004), (הגשה לאחר פרסום ההודעה); עת"מ 109/99 רחל וילק נ' הוועדה המקומית, תק-מח 2003(2), 10607 (2003), (דחיית עתירה מחמת שלא הוגשה התנגדות)}