עיכוב ביצוע במשפט הפלילי
הפרקים שבספר:
- הקדמה מאת כב' השופט סלים ג'ובראן, שופט בית-המשפט העליון
- פתח דבר
- עיכוב ביצוע במשפט הפלילי - כללי - חקיקה
- הגישות השונות לעיכוב ביצוע בדין הפלילי
- עקרונות היסוד על-פי הלכת שוורץ - המפנה
- סדרי דין
- מבוא
- חומרת העבירה ומסוכנות
- נסיבות אישיות
- אורך תקופת המאסר
- סיכויי הערעור וטיב הערעור
- עברו הפלילי של הנאשם והתנהגותו במהלך המשפט
- ערעור על חומרת העונש
- עיכוב ביצוע והגשת בקשה לחנינה
- דיון נוסף ועיכוב ביצוע
- משפט חוזר ועיכוב ביצוע
- חלוף הזמן והיסוד ההרתעתי כשיקול בהחלטה לעיכוב ביצוע
- עיכוב ביצוע במשפט הפלילי על-פי מיון העבירות - מבוא
- אחזקת נשק ושיבוש הליכי משפט
- הרשעה בעבירת אינוס
- הרשעה בעבירה של בעילת קטינה
- גניבה בידי מורשה
- חבלה בכוונה מחמירה, תקיפה, חבלה בנסיבות מחמירות
- תקיפה וחבלה גופנית נגד בן-זוג
- תקיפה ואיומים
- תקיפת שוטרים ובריחה
- שוחד
- שוחד וניירות ערך
- שוד מזויין, שוד וחבלה
- סחיטה ואיומים
- קבלת רכוש גנוב
- קבלת דבר במרמה
- פציעה
- עבירת נשק
- עבירות מרמה
- עבירות סמים
- סיוע להריגה
- סחר בבני-אדם
- מרמה והפרת אמונים
- מעשה מגונה
- עבירות מס ערך מוסף
- עבירות מס הכנסה
- חטיפה
- זנות וסרסרות
- זילות בית-משפט
- זיוף ורישום כוזב
- הריגה וגרם מוות ברשלנות
- הצתה
- רצח
- תעבורה
- עיכוב ביצוע במשפט הפלילי לבקשת המדינה
- שינוי תנאים שהיוו תנאי לעיכוב ביצוע
- עיכוב ביצוע כאשר הנאשם מרצה כבר את עונש המאסר
- עיכוב ביצוע ותסקיר
- עיכוב ביצועו של קנס
- עבודות שירות
- עיכוב ביצוע והפעלת מאסר על-תנאי
- נספחים - הלכת שוורץ (ספק-הדין במלואו)
- פסקי-דין מנחים עד פסק-דין
תקיפת שוטרים ובריחה
ב- ע"פ 4263/98 {בולוס לואבנה נ' מדינת ישראל, תק-על 98(2), 128 (1998)} נדונה בקשה לעיכוב ביצועו של גזר-דין של בית-המשפט המחוזי נצרת (כב' השופטת נ' דנון) שגזר את דינו של המבקש לשלוש שנות מאסר בפועל, בניכוי מחצית תקופת 'מעצר הבית', למאסר על-תנאי ולקנס כספי.עמו יחד הרשיע בית-המשפט בדין ארבעה נאשמים נוספים שביצעו את העבירות נשוא ההרשעה יחד עם המבקש, והטיל עליהם עונשים שונים. על אחד מהם לא הטיל בית-המשפט מאסר בפועל ונימק זאת בכך שלנאשם זה אין עבירות קודמות כלל וכי ראוי לתת לו הזדמנות נוספת, מה עוד שהוא נשוי ואב לחמישה ילדים והיה הפחות תוקפני מבין החמישה וגם הודה שתקף את השוטרים אם כי טען שהתאמץ להפריד בין הארבעה לבין השוטרים.
המבקש הוא היחיד המבקש עיכוב ביצוע המאסר במסגרת ערעור שהגיש על הכרעת-הדין ועל גזר-הדין.
בעניין זה נפסק מפי כב' השופטת שטרסברג-כהן:
"2. המבקש הורשע יחד עם האחרים בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ותקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, כאשר שוטרים שניסו לעוצרם בנוסעם במכונית שנזרקה ממנה - תוך כדי נסיעה - חבילת סם, הותקפו על-ידי נוסעי המכונית ונדרשה לשוטרים תגבורת משטרתית כדי להתגבר על המתפרעים התוקפים. התפרעותם נמשכה גם בתחנת המשטרה לאחר שהובאו אליה.
3. טענת הסניגור המלומד היא כי הכרעת-הדין לוקה בפגם יסודי, בעטיו יש סיכויים טובים לערעור. הפגם הוא - לטענתו - התייחסות כוללנית וגורפת לכל הנאשמים מבלי להתייחס לחלקו של כל אחד. על כך יושב, כי אין לך מקרה קלאסי יותר למבצעים בצוותא מאשר תקיפה של קבוצת נוסעי המכונית את השוטרים שניסו לעוצרם לאחר שנזרקה מתוך המכונית חבילת סם. בית-המשפט צדק בהגדירו את הנסיבות כהתנהגות אלימה ופוגעת מצד כל הנאשמים כלפי השוטרים ואין נפקא מינה אם אחד מהם נקט באלימות יתר והאחר באלימות פחותה ואין נפקא מינה אם לא תכננו את הדברים מראש וההתפרעות היתה ספונטנית ובהקשר למצב אליו נקלעו בגין הסם שנזרק.
4. לכאורה, עומדת הכרעת-הדין על יסודות איתנים, בהתבססה על הראיות שהיו מקובלות על בית-המשפט ועל מהימנותם של אלו שבית-המשפט אימץ דבריהם וסיכויי הערעור אינם נראים לי כאלה המצדיקים דחיית ביצוע המאסר בפועל שהושת על המבקש.
5. מוסיף וטוען הסניגור כי לא היה מקום להתייחסות בית-המשפט לנושא השכרות וכי לא היתה שום הוכחה למצב של שיכרות אצל מי מהמעורבים. בית-המשפט הזכיר את הנושא, בנסותו להסביר את התנהגות הנאשמים. לא היה בכך כדי להוות בסיס להרשעה או לעונש ואין להסיק מפסק-הדין שהיתה לכך השפעה כזו.
6. אשר לעונש, טען הסניגור המלומד, כי העונש הוא חמור ביותר ואינו עולה בקנה אחד עם הענישה המקובלת בבתי-משפט בנסיבות כאלה, ולפיכך, אם יתקבל הערעור על הכרעת-הדין או על העונש, עלול אי-עיכוב הביצוע לגרום לכך כי הוא יירצה עונש מאסר שלא היה עליו לרצות אם יתקבל הערעור.
7. הסניגור המלומד טען למרשו כל שניתן היה, אולם אינני סבורה שיש בטענותיו כדי להביא לעיכוב ביצוע עונש המאסר. בבקשה לדחיית ריצוי עונש, נקודת המוצא היא שנאשם המורשע בדין צריך להתחיל בריצוי עונשו מייד, ורק נסיבות מיוחדות, ובהן סיכויי ערעור טובים וחשש ממשי שהנאשם ירצה בפועל עונש מאסר שיתברר - אם יתקבל ערעורו - כי לא היה עליו לרצותו, מצדיקות זאת. בענייננו כאמור, אין הנסיבות מעידות על קיומן של נסיבות כאלה.
8. המבקש נעצר ב- 11.12.96 והיה עצור כחודש ימים. כמו-כן, הורה בית-המשפט לנכות ממאסרו מחצית מתקופת 'מעצר הבית' שנמשכה 14 וחצי חודשים. במילים אחרות, עונש המאסר עומד בפועל על כ- 28 חודשים. נראה לי כי אם הערעור על הכרעת-הדין יידחה, אין עונש כזה, בגין עבירות בהן הורשע המבקש מוגזם לכאורה. גם נסיבותיו האישיות של המבקש ועמידתו בתנאי מעצר הבית אינם מהווים עילה מספקת לדחיית מועד ריצוי העונש בגין העבירות שהיה שותף בביצוען. תקיפת שוטרים בצוותא במסגרת התפרעות בצוותא, כתגובה לניסיון למעצר חוקי, הנה חמורה ביותר, לא רק בהיותה מכוונת נגד גופו של אדם ומהווה עבירה של אלימות, אלא, ובעיקר משום שיש בה קריאת תגר על הרשות, הממלאת את תפקידה כחוק ועל סמכותם ומעמדם של שוטרים העוסקים במילוי תפקידם בהשלטת הסדר, במניעת עבירות ובלכידת עבריינים. עבירות מסוג זה מאופיינות גם בעזות מצח, בהתגרות בשלטון החוק וברמיסתו.
10. אשר-על-כן, נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע ריצוי המאסר שהושת על המבקש."
ב- ע"פ 2044/05 {טארק חאג' יחיא נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט של בית-המשפט העליון (2005)} נדונה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המבקש בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב. בית-המשפט השית על המבקש מאסר של 18 חודשים, הכוללים הפעלת מאסר על-תנאי קודם. המבקש הורשע, על-פי הודאתו בעסקת טיעון, בעבירות של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, הכשלת שוטר ואיומים לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות.
בדחותה את הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר קובעת כב' השופטת א' פרוקצ'יה כדלקמן:
"5. דין הבקשה להידחות.
המבקש הורשע בעבירות אלימות חמורות כנגד שוטרים, והוא בעל עבר פלילי בעבירות חמורות דומות והופעל כלפיו עונש מותנה בגינן. אורכו של המאסר הכולל שהוטל עליו אינו מצדיק המשך עיכוב ביצוע, ואם יתברר הערעור בהקדם לא יתייתר שיקול-הדעת הנתון לערכאת ערעור להתערב בעונש אם יסבור כי ראוי לעשות כן.
מאמצי השיקום שהמבקש טוען להם אכן עשויים לשמש שיקול בעל חשיבות בדיון בערעור, אולם פרטיהם לא נתבררו בפניי, ואין בהם, מכל מקום, עילה לעכב ביצוע בשלב זה של ההליך..."
ב- ע"פ 10924/05 זאכאר בברשוילי נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(4), 2720 (2005)} נדונה בקשה לעיכוב ביצוע של עונש המאסר שהוטל על-ידי בית-המשפט המחוזי. בית-המשפט המחוזי הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו בעבירות קשירת קשר לביצוע פשע (של הדחה בחקירה ובעדות ושל מסירת ידיעות כוזבות), הדחה בחקירה תוך מתן טובת הנאה, הדחה בעדות תוך מתן טובת הנאה, שיבוש מהלכי משפט, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. על המבקש נגזרו 14 חודשי מאסר בפועל, מתוכם 12 חודשים בגין תיק דנן וחודשיים במצטבר בגין הפסקת עבודות השירות שנגזרו על המבקש, בבית-משפט השלום בבאר-שבע, וכן מאסר על-תנאי.
בקבלו את הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר קובע כב' השופט א' רובינשטיין כדלקמן:
"ז. לא בקלות אני נעתר לבקשה לעיכוב ביצוע. המדובר בעבירה מכוערת של הדחה ודומותיה, ועניינן עלילה על הזולת, ששפלותה המוסרית ברורה וידועה וראויה לענישה. סיכויי הערעור אף לדעתי אינם גדולים. אך עם-זאת, אורך עונשו של המבקש - העלול לייתר את הערעור אם לא יישמע הערעור בהקדם - מצדיק ליתן לו, לא ברצון רב, עיכוב ביצוע. אפשר היה לנקוט גם בגישה של תחילת ריצוי העונש וקביעה מוקדמת של שמיעת הערעור, אך כיוון שלא נטענו הפרות לאורך התקופה בה היה המבקש משוחרר לחלופה, ראיתי לאפשר לו למצות את ההליך הערעורי. ואולם, האינטרס הציבורי הוא בענישה שאינה מושהית..."