סדרי דין בבית-הדין הגבוה לצדק - דין ומהות
הפרקים שבספר:
- מבוא
- הביקורת השיפוטית על פעולות הכנסת, ועדת הכנסת והחקיקה
- ביקורת שיפוטית על כל רשויות המדינה והממשל ועל כל מעשי המדינה והממשל
- צווים לגופים מינהליים – סעיף 15(ד)(2) לחוק-יסוד: השפיטה
- צווי בירור לגופים משפטיים – ביקורת שיפוטית על בית-הדין לעבודה – סעיף 15(ד)(3) לחוק יסוד: השפיטה
- ביקורת שיפוטית על בית-הדין הרבני – סעיף 15(ד)(4) לחוק יסוד: השפיטה
- סמכות בית-המשפט הגובה לצדק למול בית-המשפט לעניינים מניהליים
- העתירה – קיומם של תנאים מוקדמים וטענות-סף
- עתירת צו על-תנאי (תקנה 1 לתקנות)
- תכנה וצורתה של עתירה (תקנה 2 לתקנות)
- מען להמצאה לעותר (תקנה 3 לתקנות)
- עתירה תאומת בתצהיר (תקנה 4 לתקנות)
- שמיעת העותר (תקנה 5 לתקנות)
- הוצאות בעתירת סרק (תקנה 6 לתקנות)
- הדיון בעתירה (תקנה 7 לתקנות)
- צו על-תנאי והמצאה (תקנה 8 לתקנות)
- המצאת כתבי בי-דין (תקנה 8א לתקנות)
- תצהיר תשובה לצו על-תנאי (תקנה 9 לתקנות)
- מען להמצאה למשיב (תקנה 10 לתקנות)
- דרישת פרטים נוספים; בקשה למתן פרטים נוספים ותצהיר נוסף לעניין פרטים נוספים (תקנות 11, 12 ו- 13 לתקנות)
- הוראות בית-המשפט (תקנה 14 לתקנות)
- תאריך דיון (תקנה 15 לתקנות)
- הגשת עיקרי טיעון (תקנה 16 לתקנות)
- סדר הטיעון (תקנה 17 לתקנות)
- רשות בעל דין לחקור את המצהיר (תקנה 18 לתקנות)
- צו ביניים (תקנה 19 לתקנות)
- תקופת פגרה לא תובא במניין (תקנה 19א לתקנות)
- סמכות מיוחדת (תקנה 20 לתקנות)
- החלת סדר הדין האזרחי (תקנה 20א לתקנות)
- סמכותו העניינית של בית-המשפט לענייני משפחה
- סמכותו המקומית של בית-משפט לענייני משפחה
- איחוד תיקים בענייני משפחה (סעיף 6 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה)
- פתיחת תיק בבית-המשפט לענייני משפחה
- תשלום אגרה בבית-משפט לענייני משפחה
- כתב תביעה והגנה ובקשות
- קדם-משפט
- סעדים זמניים
- הליכי ביצוע ופיקוח על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה
- סדרי דין וראיות
- מתן פסק-דין ואישור הסכמים ופעולות
- פתרונות אלטרנטיביים להכרעת בית-המשפט
- הליך הערעור
- תובענה למזונות או למדור
- מזונות מן העזבון
- תובענה לאבהות או אימהות
- תביעת מזונות על-ידי שר הסעד או בא-כוחו
- תובענה להחזרת קטין חטוף
- תובענה בעניין חוק גיל הנישואין
- תובענה בעניין חוק השמות
- תובענה בענייני משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר, יציאת הקטין מהארץ וחוק הכשרות המשפטית
- תובענה בענייני חוק קביעת גיל
- תובענה בענייני חוק הירושה
- תובענה לפי חוק הצהרת מוות
- בקשה לפי חוק מרשם אוכלוסין
- תובענה בענייני חוק יחסי ממון
- תובענה בעניין חוק לנשיאת עוברים
- תובענה בענייני אימוץ
- תובענה בעניין חוק למניעת אלימות במשפחה וחוק למניעת הטרדה מאיימת
- חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014
תאריך דיון (תקנה 15 לתקנות)
תקנה 15 לתקנות סדר הדין בבית-המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:"15. תאריך הדיון
תאריך הדיון ייקבע בידי הרשם, זולת אם פורש תאריך הדיון בצו על-תנאי."
על-פי תקנה הנ"ל, תאריך הדיון ייקבע בידי רשם בית-המשפט אלא-אם-כן נקבע תאריך דיון בצו על-תנאי.
מטבעו של הליך בבית-המשפט הגבוה לצדק, שסדרי הדין בו שונים ומיוחדים, שהוא מסתיים מהר. מטרתו של בית-המשפט הגבוה לצדק היא להביא את העתירה לסיום מהיר, וזו גם הסיבה, שבית-המשפט אינו ממהר להוציא צווים על-תנאי, אלא לאחר שהשתכנע, שלכאורה יש טעם בעתירה.
אם יראה בית-המשפט, שעל-ידי דחיית הדיון תושג התקדמות, אשר תביא לסיומה של העתירה עוד לפני הוצאת הצו על-תנאי, הרי שידחה את הדיון.
רבות הן העתירות, אשר הדיון בהן נדחה בשלב הראשוני של הוצאת הצו על-תנאי, כדי לאפשר למשיב לברר בירור נוסף או לפעול פעולה נוספת, אשר יביאו, בסופו-של-דבר, להשמטת הבסיס מהעתירה ולביטולה על-ידי העותר.
בית-המשפט הגבוה לצדק מעוניין לסיים את העניין, כשהוא רואה שייתכן כי נגרם עוול לעותר, בדרך הקצרה והמהירה ביותר; ואם דחיית הדיון כדי לאפשר עשיית פעולה נוספת מצד המשיב תביא את העתירה לסיום הולם, תוגשם מטרתו של בית-המשפט הגבוה לצדק {בג"צ 507/85 בהיג' תמימי, עורך-דין, ואח' נ' שר הביטחון ואח', פ"ד מ(2), 505, 509 (1986)}.