botox
הספריה המשפטית
סדרי דין בבית-הדין הגבוה לצדק - דין ומהות

הפרקים שבספר:

רשות בעל דין לחקור את המצהיר (תקנה 18 לתקנות)

תקנה 18 לתקנות סדר הדין בבית-המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:

"18. רשות בעל דין לחקור את המצהיר
(א) בעל דין הרוצה לחקור את מי שהצהיר מטעם בעל הדין שכנגד, רשאי בית-המשפט להתיר לו לעשות כן, אם ראה צורך בכך לשם עשיית צדק.
(ב) בעל הדין הרוצה לחקור כאמור, ימציא לבעל הדין שכנגד הודעה על-כך, לא יאוחר מארבעה-עשר ימים לאחר תום המועד להגשת תצהיר תשובה לצו על-תנאי, או תוך הזמן שקבע בית-המשפט; לא בא המצהיר בהתאם להודעה, לא ישמש התצהיר שלו ראיה אלא ברשות בית-המשפט."

תקנה 18 לתקנות סדר הדין בבית-המשפט הגבוה לצדק, מאפשרת לבית-המשפט להתיר חקירה על תצהיר "לשם עשיית צדק", אך הדבר נתון לשיקול-דעת, ובפועל אינו מיושם ברגיל {ע"א 8493/06 יזבון המנוח ציון כהן ז"ל נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, תק-על 2010(4), 502, 515 (2010); רע"א 1264/08 סלאמה מונדר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2008(2), 971, 973 (2008)}.

הלכה למעשה, נדירים ביותר המקרים שבהם נחקרים עדים בבית-משפט גבוה לצדק וניתן לומר כי תקנה 18 לתקנות הנ"ל היא כמעט בבחינת אות מתה {ראה גם ר' הר-זהב סדר הדין בבית-המשפט הגבוה לצדק (תל-אביב, תשנ"א-1991), 91-83, שם מתוארת ההיסטוריה של מדיניות בית-המשפט העליון ביחס לחקירת מצהירים בבית-משפט גבוה לצדק, כאשר בעת כתיבת הספר המצב הוא כי בית-משפט גבוה לצדק מתיר חקירה רק במקרים חריגים ומיוחדים, אשר מכונים על ידי המחבר כ"מדיניות נוקשה" או "מדיניות היד הקשה"; ראה גם עת"מ (מחוזי יר') 447/02 קורנפלד שמעון נ' יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה -ירושלים, תק-מח 2004(1), 8308, 8317 (2004)}.

אם בהליך אזרחי על בעל הדין להכין את העדויות שלו לקראת המשפט, הרי שבבית-המשפט הגבוה לצדק אין באפשרותו להביא עדים כדי לסתור את טענות כתב התביעה, והדבר היחידי שמאפשרות לו התקנות, בנושא העדות, הוא לבקש את רשותו של בית-המשפט לחקור את מי שהצהיר מטעם הצד שכנגד כאמור בתקנה 18 לתקנות סדר הדין בבית-המשפט הגבוה לצדק {בשג"צ 58/86, בג"צ 18/86 אלישבע מורגנשטרן נ' יונתן מורגנשטרן, פ"ד מ(2), 246 (1986)}.