סדרי דין בבית-הדין הגבוה לצדק - דין ומהות
הפרקים שבספר:
- מבוא
- הביקורת השיפוטית על פעולות הכנסת, ועדת הכנסת והחקיקה
- ביקורת שיפוטית על כל רשויות המדינה והממשל ועל כל מעשי המדינה והממשל
- צווים לגופים מינהליים – סעיף 15(ד)(2) לחוק-יסוד: השפיטה
- צווי בירור לגופים משפטיים – ביקורת שיפוטית על בית-הדין לעבודה – סעיף 15(ד)(3) לחוק יסוד: השפיטה
- ביקורת שיפוטית על בית-הדין הרבני – סעיף 15(ד)(4) לחוק יסוד: השפיטה
- סמכות בית-המשפט הגובה לצדק למול בית-המשפט לעניינים מניהליים
- העתירה – קיומם של תנאים מוקדמים וטענות-סף
- עתירת צו על-תנאי (תקנה 1 לתקנות)
- תכנה וצורתה של עתירה (תקנה 2 לתקנות)
- מען להמצאה לעותר (תקנה 3 לתקנות)
- עתירה תאומת בתצהיר (תקנה 4 לתקנות)
- שמיעת העותר (תקנה 5 לתקנות)
- הוצאות בעתירת סרק (תקנה 6 לתקנות)
- הדיון בעתירה (תקנה 7 לתקנות)
- צו על-תנאי והמצאה (תקנה 8 לתקנות)
- המצאת כתבי בי-דין (תקנה 8א לתקנות)
- תצהיר תשובה לצו על-תנאי (תקנה 9 לתקנות)
- מען להמצאה למשיב (תקנה 10 לתקנות)
- דרישת פרטים נוספים; בקשה למתן פרטים נוספים ותצהיר נוסף לעניין פרטים נוספים (תקנות 11, 12 ו- 13 לתקנות)
- הוראות בית-המשפט (תקנה 14 לתקנות)
- תאריך דיון (תקנה 15 לתקנות)
- הגשת עיקרי טיעון (תקנה 16 לתקנות)
- סדר הטיעון (תקנה 17 לתקנות)
- רשות בעל דין לחקור את המצהיר (תקנה 18 לתקנות)
- צו ביניים (תקנה 19 לתקנות)
- תקופת פגרה לא תובא במניין (תקנה 19א לתקנות)
- סמכות מיוחדת (תקנה 20 לתקנות)
- החלת סדר הדין האזרחי (תקנה 20א לתקנות)
- סמכותו העניינית של בית-המשפט לענייני משפחה
- סמכותו המקומית של בית-משפט לענייני משפחה
- איחוד תיקים בענייני משפחה (סעיף 6 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה)
- פתיחת תיק בבית-המשפט לענייני משפחה
- תשלום אגרה בבית-משפט לענייני משפחה
- כתב תביעה והגנה ובקשות
- קדם-משפט
- סעדים זמניים
- הליכי ביצוע ופיקוח על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה
- סדרי דין וראיות
- מתן פסק-דין ואישור הסכמים ופעולות
- פתרונות אלטרנטיביים להכרעת בית-המשפט
- הליך הערעור
- תובענה למזונות או למדור
- מזונות מן העזבון
- תובענה לאבהות או אימהות
- תביעת מזונות על-ידי שר הסעד או בא-כוחו
- תובענה להחזרת קטין חטוף
- תובענה בעניין חוק גיל הנישואין
- תובענה בעניין חוק השמות
- תובענה בענייני משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר, יציאת הקטין מהארץ וחוק הכשרות המשפטית
- תובענה בענייני חוק קביעת גיל
- תובענה בענייני חוק הירושה
- תובענה לפי חוק הצהרת מוות
- בקשה לפי חוק מרשם אוכלוסין
- תובענה בענייני חוק יחסי ממון
- תובענה בעניין חוק לנשיאת עוברים
- תובענה בענייני אימוץ
- תובענה בעניין חוק למניעת אלימות במשפחה וחוק למניעת הטרדה מאיימת
- חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014
פתיחת תיק בבית-המשפט לענייני משפחה
תקנה 258ד לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:"258ד. פתיחת תיק (תיקוןנים: התשנ"ה, התשנ"ו, התשנ"ז, התשס"א(2))
(א) תובענות שונות שהוגשו בין בני זוג או הורים וילדיהם יצורפו לתיק משפחה אחד שיכלול תיק עיקרי ותיקי-משנה.
(ב) הוגשו מספר תובענות בין אותם בעלי דין, שאינם בני המשפחה הנזכרים בתקנת-משנה (א), יצורפו אף התובענות הללו לתיק משפחה אחד כאמור.
(ג) בתובענה חדשה נוספת בין בעלי דין האמורים בתקנות-משנה (א) או (ב), יראה לציין מביא ההליך את מספרו של התיק העיקרי בבית-המשפט שבו נדונה תובענה קודמת.
(ד) תביעה ראשונה, למעט בענייני אימוץ, תקבל מספר של תיק עיקרי, וכל תביעה נוספת תקבל מספר של תיק-משנה לתיק העיקרי; בקשות לסעד ביניים יצורפו לתיק העיקרי או לתיק-המשנה שבמסגרתו הוגשו, לפי העניין.
(ה) לתיק עיקרי שהוגשה בו תובענה בין בני זוג, באחד מן העניינים המפורטים בתקנה 258ז, בפסקה (1) או תובענה באחד מן העניינים המפורטים בפסקאות (2) ו-(3) לרבות אישור הסכם באחד מן העניינים המפורטים בהן, או בפסקה (9) תצורף הרצאת פרטים לפי טופס 26א; לא תקובל תובענה בבית-המשפט אלא-אם-כן צורף לתיק העיקרי טופס כאמור שכל הפרטים הנדרשים בו מולאו כהלכה.
(ו) תביעה שכנגד או הודעת צד ג' תוגש בתיק-משנה נפרד."
בסכסוך בין בני משפחה, לרוב המדובר במספר עניינים שונים בין אותם הצדדים המובאים לדיון בפני בית-המשפט. כיוון שכך, קבע המחוקק כי המשותף לכל תיק בענייני משפחה יהיה הצדדים במספר התביעות השונות ולא כשאר העניינים בהם המשותף לכל תיק הוא דווקא הסעד המבוקש ממספר נתבעים שונים.
תקנה 258ד לתקסד"א קובעת כי תובענות שונות שהוגשו בין בני זוג, הורים וילדיהם או בין אותם בעלי דין, שאינם בני זוג או הורים וילדיהם, יצורפו התובענות לתיק משפחה אחד שיכלול תיק עיקרי ותיקי-משנה. בכל תובענה חדשה נוספת בין בעלי דין כאמור, על פותח ההליך לציין את מספרו של התיק העיקרי בבית-המשפט שבו נדונה תובענה קודמת.
תקנה 258ד לתקסד"א קובעת כי תובענות שונות שהוגשו בין בני זוג והורים וילדיהם יצורפו לתיק משפחה אחד שיכלול תיק עיקרי ותיקי-משנה. משמעות הדבר, "משפחה אחת - שופט אחד" והגם שעיקרון זה הוכיח את עצמו בהוספת יעילות, מהירות, ואחידות בכל ההליכים בענייני משפחה {ראה תמ"ש (משפחה ירו') 26794/97, תמ"ש (ירו') 26798/97, בש"א (ירושלים) 50378/01, בש"א (ירו') 50398/01 פלוני (ב- בש"א 50378/01) נ' אלמונית, תק-מש 2001(1), 1, 2 (2001)}.
התביעה הראשונה בכל תיק משפחה תהיה התיק העיקרי וכל השאר תיקי-המשנה אלא-אם-כן המדובר בתיק אימוץ. במקרה כזה תיק האימוץ יהיה התיק העיקרי, ללא קשר לזמן הגשתו, וכל תביעה נוספת תהיה משנית לו, וכן כל הבקשות לסעדי הביניים שבמסגרתו של התיק העיקרי.
תביעה משנית היא כל תביעה נוספת בין הצדדים, מעבר לתביעה הראשונה, בין אותם הצדדים, ואם המדובר בתיק אימוץ, כל תביעה בענייני משפחה מלבד האימוץ בין אותם הצדדים.
מעבר לכך קבע המחוקק בתקנה 258ד(ו) לתקסד"א כי כל תביעה שכנגד או הודעת צד ג' יוגשו בתיקי-משנה נפרדים. כמו-כן, כל הבקשות לסעדי הביניים יצורפו לתיק שבמסגרתו הוגשו.
ב- תמ"ש (משפחה ת"א) 71090/98 {פלונית נ' פלונים, תק-מש 98(4), 501 (1998)} קבע כב' השופט שאול שוחט כי "החמור מכל הוא שהתובעת ובא-כוחה מעסיקים שני שופטים באותו בית-המשפט באותה תביעה זהה, ומכינים לעצמם פוליסת ביטוח בפני שופט אחד למקרה ויוחלט על-ידי מחיקת כתב התביעה המתוקן על-ידי שופט שני, כאשר בפני השופט השני נתקיים דיון בבקשת המחיקה, מוגשים סיכומים ובית-המשפט גם יצטרך להקדיש מזמנו למתן החלטה - כאשר בכיסם מחכה ה'שפן' תובענה חדשה זהה בפני השופט האחד. אין לי אלא להביע את תרעומתי על התנהגות זו של התובעת ובא-כוחה".
עוד נקבע כי תקנה 258ד לתקסד"א מלמדת אותנו כי העיקרון של "משפחה אחת - שופט אחד" נשמר לא רק במקרה של תביעות בין בתי-משפט שונים אלא גם ובעיקר, במקרה של תביעות שונות בין אותם בני משפחה באותו בית-משפט למשפחה. התובענה הראשונה מקבלת מס' תיק עיקרי ולאחריו כל תובענה מקבלת תיק-משנה ומצורפת לתיק העיקרי. עיקרון זה הינו כל כך פשוט ונכון.