סדרי דין בבית-הדין הגבוה לצדק - דין ומהות
הפרקים שבספר:
- מבוא
- הביקורת השיפוטית על פעולות הכנסת, ועדת הכנסת והחקיקה
- ביקורת שיפוטית על כל רשויות המדינה והממשל ועל כל מעשי המדינה והממשל
- צווים לגופים מינהליים – סעיף 15(ד)(2) לחוק-יסוד: השפיטה
- צווי בירור לגופים משפטיים – ביקורת שיפוטית על בית-הדין לעבודה – סעיף 15(ד)(3) לחוק יסוד: השפיטה
- ביקורת שיפוטית על בית-הדין הרבני – סעיף 15(ד)(4) לחוק יסוד: השפיטה
- סמכות בית-המשפט הגובה לצדק למול בית-המשפט לעניינים מניהליים
- העתירה – קיומם של תנאים מוקדמים וטענות-סף
- עתירת צו על-תנאי (תקנה 1 לתקנות)
- תכנה וצורתה של עתירה (תקנה 2 לתקנות)
- מען להמצאה לעותר (תקנה 3 לתקנות)
- עתירה תאומת בתצהיר (תקנה 4 לתקנות)
- שמיעת העותר (תקנה 5 לתקנות)
- הוצאות בעתירת סרק (תקנה 6 לתקנות)
- הדיון בעתירה (תקנה 7 לתקנות)
- צו על-תנאי והמצאה (תקנה 8 לתקנות)
- המצאת כתבי בי-דין (תקנה 8א לתקנות)
- תצהיר תשובה לצו על-תנאי (תקנה 9 לתקנות)
- מען להמצאה למשיב (תקנה 10 לתקנות)
- דרישת פרטים נוספים; בקשה למתן פרטים נוספים ותצהיר נוסף לעניין פרטים נוספים (תקנות 11, 12 ו- 13 לתקנות)
- הוראות בית-המשפט (תקנה 14 לתקנות)
- תאריך דיון (תקנה 15 לתקנות)
- הגשת עיקרי טיעון (תקנה 16 לתקנות)
- סדר הטיעון (תקנה 17 לתקנות)
- רשות בעל דין לחקור את המצהיר (תקנה 18 לתקנות)
- צו ביניים (תקנה 19 לתקנות)
- תקופת פגרה לא תובא במניין (תקנה 19א לתקנות)
- סמכות מיוחדת (תקנה 20 לתקנות)
- החלת סדר הדין האזרחי (תקנה 20א לתקנות)
- סמכותו העניינית של בית-המשפט לענייני משפחה
- סמכותו המקומית של בית-משפט לענייני משפחה
- איחוד תיקים בענייני משפחה (סעיף 6 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה)
- פתיחת תיק בבית-המשפט לענייני משפחה
- תשלום אגרה בבית-משפט לענייני משפחה
- כתב תביעה והגנה ובקשות
- קדם-משפט
- סעדים זמניים
- הליכי ביצוע ופיקוח על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה
- סדרי דין וראיות
- מתן פסק-דין ואישור הסכמים ופעולות
- פתרונות אלטרנטיביים להכרעת בית-המשפט
- הליך הערעור
- תובענה למזונות או למדור
- מזונות מן העזבון
- תובענה לאבהות או אימהות
- תביעת מזונות על-ידי שר הסעד או בא-כוחו
- תובענה להחזרת קטין חטוף
- תובענה בעניין חוק גיל הנישואין
- תובענה בעניין חוק השמות
- תובענה בענייני משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר, יציאת הקטין מהארץ וחוק הכשרות המשפטית
- תובענה בענייני חוק קביעת גיל
- תובענה בענייני חוק הירושה
- תובענה לפי חוק הצהרת מוות
- בקשה לפי חוק מרשם אוכלוסין
- תובענה בענייני חוק יחסי ממון
- תובענה בעניין חוק לנשיאת עוברים
- תובענה בענייני אימוץ
- תובענה בעניין חוק למניעת אלימות במשפחה וחוק למניעת הטרדה מאיימת
- חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014
מתן פסק-דין ואישור הסכמים ופעולות
סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 קובע כדלקמן:"3. סמכות בית המשפט לענייני משפחה (תיקונים: התשס"ב, התשע"א)
...
(ג) כל עניין שלגביו נתונה לבית-המשפט לענייני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית-המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק-דין..."
סעיף 3(ג) לחוק בית-משפט לענייני משפחה קובע כי כל עניין שלגביו נתונה לבית-המשפט לענייני משפחה סמכות, הכוונה היא גם לאישור הסכם בקשר אליו, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית-המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק-דין.
תפקידו של בית-המשפט לענייני משפחה, כמאשר הסכמים, קיבל ביטוי מפורש בהוראת סעיף 3(ג) לחוק בית-המשפט לענייני משפחה, ובתקנה 258כו לתקסד"א.
ההסמכה המוענקת לבית-המשפט לענייני משפחה בסעיף 3(ג) לחוק בית-המשפט לענייני משפחה, לאשר הסכמים ב-'ענייני משפחה' כהגדרתם בסעיף 1 לחוק זה גם אם אין תביעה תלויה ועומדת, ואף ליתן להסכם תוקף של פסק-דין בנסיבות שכאלה של היעדר תביעה, כמו גם תקנה 258כו לתקסד"א, מקפלות בתוכן ומטילות מתוכן, על בית-המשפט, חובת פיקוח הדוקה יותר על ההסכם ותניותיו ומעניקה לו סמכות התערבות רחבה יותר.
לא עוד בדיקה פורמאלית של תניות ההסכם ובחינת גמירת-דעתם של הצדדים לו, אלא בחינה של ההסכם על כל תניותיו - כל הסכם - כולל ובעיקר הסכם ובו הוראות בנוגע למזונות קטינים. בית-המשפט בוחן את הסדר המזונות שנקבע בין ההורים, אשר בא לידי ביטוי בהסכם הגירושין הכולל, ואם הוא אינו משביע את רצונו רשאי הוא להתערב בהסדר זה, לא לאשרו ואף לא ליתן לו תוקף של פסק-דין {דברי בית-המשפט ב- תמ"ש (ת"א) 12732/99 ח' ג' א' ואח' נ' א' צ', תק-מש 2006(1), 180 (2006)}.
תקנה 258כו לתקסד"א קובעת כי טרם אישור הסכם בענייני משפחה או שינויו, אף אם אינה תלויה ועומדת תובענה לגביו באותה השעה {ראה סעיף 3(ג) לחוק בית-המשפט לענייני משפחה}, על בית-המשפט להסביר לבעלי הדין את משמעות הוראות ההסכם, ויברר שהם ערכו אותו בהסכמה חופשית.
במקרה בו ביטל בית-משפט המחוזי אישור שניתן להסכם ממון {בע"מ 6013/05 פלוני נ' פלוני, תק-על 200504), 853 (2005)}, על-פי חוק יחסי ממון, טענה המבקשת כי בית-המשפט לא היה רשאי לבטל, עקב ביטול הסכם הממון, גם פסק-דין שניתן לאותן הוראות על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה בהתאם לתקנה 258כו לתקסד"א.
אולם, כאשר המדובר באישור הסכם ממון, קבעה כב' השופטת ע' ארבל כי "על הוראות הנכללות בגדר 'הסכם ממון' חל הן סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון, והן תקנה 258כו. מהשוואה בין שני הסעיפים ניתן ללמוד... מידה של קל וחומר. כלומר, במקרה בו ניטל האישור שניתן להוראות הסכם הממון מכוח סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון, וודאי הוא שניטל אף מתן תוקף של פסק-דין שניתן לאותן הוראות מכוח תקנה 258כו, שהרי סעיף 2(ב) מציב את אותן דרישות הקיימות בתקנה, ואף מוסיף עליהן".
יצויין כי על-פי תקנה 258כד לתקסד"א אם הגיעו צדדים להסדר הסכסוך, רשאי בית-המשפט לאשר את הסכם ההסדר ולתת לו תוקף של פסק-דין.