חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014

1. הדין
1.1 חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014 קובע כדלקמן:

"1. מטרת החוק
מטרתו של חוק זה לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד.

2. הגדרות
בחוק זה:
"בית-דין דתי" - בית-דין רבני, בית-דין שרעי, בית-דין דתי דרוזי ובית-דין של עדה נוצרית;
"בית-משפט" - בית-המשפט לענייני משפחה;
"גירושין" - לרבות ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם, ופירוד לפי דין דתי שאינו מאפשר גירושין, וכן התרת נישואין לפי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969;
"חוק בית-המשפט לענייני משפחה" - חוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995;
"חוק יחידות הסיוע" - חוק בתי-דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א-2011;
"יחידת סיוע" - יחידת סיוע לפי חוק בית-המשפט לענייני משפחה או יחידת סיוע לפי חוק יחידות הסיוע, לפי העניין;
"ילדה או ילד" - אדם שלא מלאו לו 18 שנים;
"עדה נוצרית" - עדה דתית נוצרית כמשמעותה בסימן 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922 עד 1947;
"ערכאה שיפוטית" - בית-משפט או בית-דין דתי;
"ראש בית הדין הדתי" - כל אחד מאלה, לפי העניין:
(1) לעניין בית-דין רבני - נשיא בית הדין הרבני הגדול;
(2) לעניין בית-דין דתי דרוזי - ראש בית-הדין הדתי הדרוזי לערעורים;
(3) לעניין בית-דין שרעי - נשיא בית-הדין השרעי לערעורים;
(4) לעניין בית-דין של עדה נוצרית - ראש ערכאת הערעור בישראל של אותה עדה נוצרית;
"תובענה" - תביעה, בקשה או הליך אחר שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית לפי דין, למעט בקשה לאישור הסכם, ערעור ובקשת רשות ערעור;
"תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" - תובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בכל אחד מהעניינים האלה:
(1) ענייני נישואין וגירושין;
(2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה;
(3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד;
(4) כל עניין הנוגע לילדה או לילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, למעט תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991;
(5) אבהות או אמהות לגבי ילדה או ילד.

3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך
(א) המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, לרבות בעניין מזונות זמניים, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית.
(ב) (1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף-קטן (א) (להלן: "בקשה ליישוב סכסוך"), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן: "פגישת מהו"ת"), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית-המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול-דעתה המקצועי.
(2) הצדדים יתייצבו בעצמם לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם.
(3) כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב- 15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים.
(4) עורך-דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול-דעתה המקצועי של יחידת הסיוע.
(ג) פגישות המהו"ת יכללו:
(1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות;
(2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו, לרבות ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי;
(3) היכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד אתם את צורכיהם ואת רצונותיהם, ולעניין ילדיהם - טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם בעניינים הנוגעים אליהם, לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך;
(4) קביעת הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר לתקופות כאמור בסעיף-קטן (ה) או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך, לדאוג לקביעת הסדרים בעניינים אלה בהסכמה.
(ד) בתום פגישת המהו"ת האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם; בתום עשרה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה, יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.
(ה) בתקופה של 45 ימים מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך, או 60 ימים - אם הוארכה כאמור בסעיף-קטן (ב)(3) (להלן: "תקופת עיכוב ההליכים"), ובעשרת הימים העומדים לרשות הצדדים למתן הודעה כאמור בסעיף-קטן (ד), וכן ב- 15 הימים שלאחר תום התקופה כאמור, ובכל תקופה נוספת שהצדדים הסכימו לה בכתב, או בתקופה אחרת שנקבעה לפי סעיף 5(א)(5), לא יוכלו הצדדים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית ולא תדון ערכאה שיפוטית בתובענה בעניין של סכסוך משפחתי בין הצדדים, לרבות בעניין סמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית.
(ו) על-אף האמור בסעיף-קטן (ה), לא קבעו הצדדים עד תום תקופת עיכוב ההליכים הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקת ילדים, רשאים הם להגיש בקשה בעניין לערכאה המוסמכת לפי דין.
(ז) (1) על-אף האמור בסעיף-קטן (ה), צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש, בכל עת, לערכאה שיפוטית המוסמכת לכך לפי דין, בקשה לסעד דחוף בעניין שנקבע לפי סעיף 5, לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מן הארץ.
(2) בקשה לסעד זמני תיערך בצורה קצרה ותמציתית ותכלול אך ורק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך הדיון בה; הערכאה השיפוטית תדון בסעד הזמני בלבד.
(3) ערכאה שיפוטית לא תיתן צו לסעד זמני בעניין שבו ניתן קודם לכן סעד כאמור על-ידי ערכאה שיפוטית אחרת ולא תדון בשאלת הסמכות לדון בתובענה.
(4) צו לסעד זמני שניתן לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה בעניינו על-ידי הערכאה השיפוטית שנקבעה כמוסמכת לדון בתובענה העיקרית, לאחר שהוגשו כתבי בי-דין לפי סעיף 4.
(ח) אין בדיון בסעד דחוף או זמני או במתן סעד כאמור כדי לקבוע בשאלת הסמכות לדון בתובענה.
(ט) הגיעו הצדדים להסדר בהליך ליישוב סכסוך בהסכמה, רשאית ערכאה שיפוטית לתת תוקף של פסק-דין להסדר, בעניין שהיא מוסמכת לדון בו.
(י) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפטי בלא שהגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך, אם בשנה שקדמה להגשת התובענה הוגשה כבר בקשה ליישוב סכסוך בין אותם צדדים, ובלבד שחלפו התקופות כאמור בסעיף-קטן (ה).

4. הגשת תובענה
חלפו התקופות כאמור בסעיף 3(ה), ולא הגיעו הצדדים להסדר מוסכם בהליך ליישוב סכסוך בהסכמה, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש בתוך 15 ימים, תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין לפי דין; לא הגיש הצד האמור תובענה כאמור או שהגיש תובענה כאמור רק לגבי חלק מהעניינים שבסכסוך המשפחתי, רשאי הצד האחר להגיש לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין לפי דין, תובענה בעניין של סכסוך משפחתי שלגביו לא הוגשה תובענה כאמור.

5. ביצוע ותקנות
(א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו בעניינים אלה:
(1) טופס להגשת בקשה ליישוב סכסוך;
(2) סוגי הליכים נוספים ליישוב סכסוך בהסכמה, ביחידת הסיוע או מחוצה לה;
(3) רשימת עניינים שבהם ניתן להגיש בקשה לסעד דחוף לפי סעיף 3(ז), ודרכי הדיון בבקשה לסעד דחוף או זמני לרבות טופס להגשת הבקשה;
(4) קיצור סדרי הדיון במזונות הזמניים והסדרי הראיה הזמניים המוגשים לפי סעיף 3(ו), לרבות טופס להגשת הבקשה;
(5) רשימת העניינים החריגים שבהם רשאית ערכאה שיפוטית שהוגשה לה בקשה ליישוב סכסוך לקצר או להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לפי סעיף 3(ה).
(ב) הוראות כאמור בסעיף-קטן (א)(1) ו- (3) לעניין בית-דין דתי, ייקבעו בהתייעצות עם ראש בית-הדין הדתי.
(ג) הוראות כאמור בסעיף-קטן (א)(2) עד (4), טעונות אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

6. שמירת דינים
הוראות חוק זה אין בהן כדי לפגוע בדיני נישואין וגירושין, והן אינן באות להוסיף על סמכויות השיפוט של הערכאות השיפוטיות או לגרוע מהן.

7. תחילה ותחולה (תיקון התשע"ו)
תחילתו של חוק זה ביום י"א בתמוז התשע"ו (17 ביולי 2016) (בחוק זה: "יום התחילה"), ואולם לגבי בית-דין דתי שלא הוקמה לידו יחידת סיוע עד מועד פרסומו של חוק זה, יחולו הוראות חוק זה במועד שיקבע שר המשפטים, בצו, בהתייעצות עם ראש בית-הדין הדתי הנוגע בדבר, לאחר שהוקמה לידו יחידת סיוע או אם חלות לגביו הוראות סעיף 8(ג) לחוק יחידות הסיוע.

8. דיווח לכנסת (תיקון התשע"ו)
אחת לשנה, החל מיולי 2017, ימסרו שר המשפטים ושר הרווחה והשירותים החברתיים, לפי העניין, דיווח לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת כמפורט להלן:
(1) שר המשפטים - על מספר התובענות שהוגשו לפי סעיף 4 בבתי משפט ובבתי-דין דתיים;
(2) שר הרווחה והשירותים החברתיים - על מספר הבקשות ליישוב סכסוך ופגישות המהו"ת שהתקיימו ביחידות הסיוע שליד בתי-המשפט וליד בתי-הדין הדתיים, ומספר הבקשות ליישוב סכסוך שהסתיימו בהסכמה ביחידות הסיוע.

9. תוקף
הוראות חוק זה יעמדו בתוקפן עד תום שלוש שנים מיום התחילה."

1.2 תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016
תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016 קובעות כדלקמן:

"בתוקף סמכותי לפי סעיף 5 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014 (להלן: "החוק"), סעיף 26 לחוק בתי-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, סעיפים 107 עד 109 לחוק בתי-המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי-המשפט"), סעיף 27 לחוק הדיינים, התשט"ו-1955, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לעניין תקנות 10 עד 15, ובהתייעצות עם ראשי בתי-הדין הדתיים לעניין תקנות 2 ו- 10 עד 15 אני מתקינה תקנות אלה:

1. הגדרות
בתקנות אלה:
"בא-כוח" - עורך-דין, ולעניין בית-דין רבני ובית-דין שרעי - גם טוען רבני וטוען שרעי לפי העניין;
"הממונה הארצי על יחידות הסיוע" - כמשמעותו בסעיף 2 לצו בית-המשפט לענייני משפחה (יחידת הסיוע - כישורים מקצועיים ופיקוח מקצועי), התשנ"ו-1996;
"סדרי הדין" - סדרי הדין לפי הערכאה השיפוטית המוסמכת לדון בעניין ושאליה הוגשה הבקשה או התובענה;
"פגישות מהו"ת" - פגישות מידע, היכרות ותיאום בסכסוך בענייני משפחה כמשמעותן בסעיף 3 לחוק;
"תקנות הסיוע המשפטי" - תקנות הסיוע המשפטי, התשל"ג-1973.

2. הגשת בקשה ליישוב סכסוך
בקשה ליישוב סכסוך תוגש למזכירות ערכאה שיפוטית בידי מבקש או בא-כוחו ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת, לפי כללי הסמכות המקומית הקבועים בסדרי הדין.

3. המצאת הבקשה ליישוב סכסוך והזמנת הצדדים לפגישות מהו"ת
(א) מזכירות הערכאה השיפוטית תמציא למבקש הזמנה לפגישת המהו"ת הראשונה ערוכה לפי טופס 2 שבתוספת וכן דברי הסבר על הליך הבקשה ליישוב סכסוך, ועל פגישות המהו"ת ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית; בסיום הפגישה הראשונה תזמן יחידת הסיוע את הצדדים לעד שלוש פגישות נוספות לפי הצורך.
(ב) העתק של הבקשה, וכן ההזמנה ודף מידע ובו דברי ההסבר יומצאו למשיב באחת הדרכים האלה:
(1) בהמצאה על-ידי הערכאה השיפוטית למען שימסור המבקש בדואר רשום עם אישור מסירה, או באמצעי אלקטרוני לכתובת דואר אלקטרוני של המשיב שימסור המבקש, בדרך מאובטחת המאפשרת גישה לבקשה על-ידי המשיב בלבד, והמתעדת את קבלת הבקשה וההזמנה על ידו;
(2) במסירה אישית על-ידי הערכאה השיפוטית לפי סדרי הדין;
(3) באמצעות בא-כוחו של המבקש, אם סדרי הדין האמורים מאפשרים המצאה בדרך זו; אם ההמצאה היא באמצעות בא-כוח, תמסור לו מזכירות הערכאה השיפוטית הזמנה אישית ודברי הסבר כדי שימסרם למבקש, וכן מעטפה ובה העתק הבקשה בצירוף ההזמנה ודברי ההסבר כדי שימציאם למשיב בתוך שלושה ימים מיום הגשת הבקשה.
(ג) בהמצאת בקשה ליישוב סכסוך והזמנה לפגישת מהו"ת ראשונה, מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל יחולו ההוראות לעניין המצאה מחוץ לתחום השיפוט החלים בערכאה השיפוטית שבה הוגשה הבקשה; נדרש לפי אותן הוראות היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט, תהיה הבקשה למתן היתר קצרה ותמציתית ותכלול רק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך מתן ההיתר, ורשאית הערכאה השיפוטית למחוק או להורות על תיקון בקשה להיתר המצאה שהוגשה לה שלא נערכה בצורה קצרה ותמציתית או שכללה עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בבקשה, ולחייב את מגישה בהוצאות משפט.

4. אי-התייצבות צד לפגישות המהו"ת שנקבעו
(א) דינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לבית-המשפט; לא התייצב צד לפגישת המהו"ת לפי ההזמנה, תדווח על כך יחידת הסיוע לערכאה השיפוטית; הודעת יחידת הסיוע תישמר בתיק שנפתח בערכאה השיפוטית, ורשאית הערכאה השיפוטית לבקשת צד שהתייצב לפגישות המהו"ת, להטיל הוצאות על הצד שלא התייצב, להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לפי תקנה 16, וכן למחוק את הבקשה או התובענה שהוגשה על-ידי הצד שלא התייצב.
(ב) לא התייצב צד לפגישת המהו"ת לפי הזמנה, וחלפה תקופת עיכוב ההליכים, רשאית ערכאה שיפוטית להטיל הוצאות בין אם הוגשה לה תובענה לפי סעיף 4 לחוק ובין אם לאו, וכן רשאית ערכאה אחרת שהוגשה לה תובענה להטיל הוצאות כאמור; בסעיף-קטן זה, "ערכאה שיפוטית" - לרבות רשם בבית-המשפט לענייני משפחה.

5. פגישות המהו"ת בתקופת עיכוב ההליכים
(א) במסגרת פגישות המהו"ת תיתן יחידת הסיוע לצדדים מידע ושירותים כאמור בסעיף 3(ג) לחוק ותסייע להם לבחון את התאמתם של דרכים ושירותים כאמור באותו סעיף ליישוב הסכסוך שביניהם.
(ב) הפגישה הראשונה תיועד להיכרות עם הצדדים ולהערכת הסכסוך כדי לבחון דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה והצדדים יתייצבו בה לבדם; בפגישה זו לא ייעשה ניסיון ליישוב הסכסוך המשפטי, למעט ניסיון להגיע להסכמה בעניין הסדרים זמניים כאמור בסעיף 3(ג)(4) לחוק בלבד, אם הצדדים מעוניינים בכך ולאחר שניתנה להם הזדמנות להתייעץ עם באי-כוחם בעניין.
(ג) המשך הפגישות לפי שיקול-דעת יחידת הסיוע, ייועד להמשך מימוש תפקידי יחידת הסיוע כאמור בסעיף 3(ג) לחוק ויחידת הסיוע תחליט על אופייה של כל אחת מהפגישות, ככל האפשר בהתייעצות עם עורך-דין מיחידת הסיוע; יועדה פגישה אחת או יותר במסגרת פגישות המהו"ת לנסות לסייע לצדדים ליישב את הסכסוך המשפטי ביניהם כולו או מקצתו, יהיו הצדדים רשאים לצרף לישיבה כאמור את באי-כוחם.
(ד) על-אף האמור בתקנה זו יחידת הסיוע רשאית להזמין לפגישה אחת או יותר כל אדם שנוכחותו עשויה לתרום ליישוב הסכסוך ובלבד שהסכים לכך, ושהצדדים הסכימו לנוכחותו.
(ה) לא יחתמו הצדדים בעת פגישות המהו"ת ביחידת הסיוע על הסכם בעניין הסכסוך המשפחתי, ולא יקבלו על עצמם התחייבות משפטית, לרבות לעניין הסדרים זמניים לתקופת עיכוב ההליכים והסכמה להמשך יישוב הסכסוך בהסכמה אלא לאחר שניתנה להם הזדמנות להיוועץ בבאי-כוחם או בכל אדם אחר, לרבות בנוגע לניסוח ההסכם; עובד יחידת הסיוע יביא לפני הצדדים את זכותם להיוועץ בבא-כוח ובכל אדם אחר כאמור בתקנה זו וכן ימסור להם מידע בדבר האפשרות לקבל סיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, ותקנות הסיוע המשפטי, למי שזכאי לכך.
(ו) הממונה הארצי על יחידות הסיוע או מי שיסמיך לכך רשאי לאשר במקרים חריגים בהחלטה מנומקת בכתב לקיים את הפגישות או חלק מהן במקום שמחוץ ליחידות הסיוע, או באמצעות שימוש באמצעי תקשורת ובלא התייצבות צד מהצדדים.
(ז) יחידת הסיוע רשאית בהסכמת שני הוריו של קטין להזמינו לדבר לפניה אם ראתה כי הדבר הוא לטובתו, וזאת בלי לגרוע מהצורך בהזמנת קטין המגיש בקשה עצמאית ליישוב סכסוך שלא באמצעות הורהו; על דברי קטין יחולו הוראות החיסיון החלות על דברים הנאמרים על-ידי קטין ביחידת הסיוע לפי כל דין.
(ח) יחידת הסיוע רשאית במקרים מיוחדים לפנות לערכאה השיפוטית בהמלצה על מינוי אפוטרופוס לדין לקטין שישתתף בפגישות המהו"ת ובהליכים להמשך יישוב הסכסוך, במקרים שבהם בהיעדר מינוי כאמור עלולה זכותו של קטין להיפגע פגיעה של ממש.

6. חיסיון
סעיף 5א לחוק בתי-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, וסעיף 3 לחוק בתי-דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א-2011, יחולו על פגישות המהו"ת לעניין איסור פרסום, חיסיון ואי-קבילות של מידע שנמסר ליחידת הסיוע, ואולם יחידת הסיוע תדווח לערכאה שיפוטית על התייצבות או על אי-התייצבות הצדדים לפגישות אלה.

7. בחינה והמלצה על דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה
(א) בתום ישיבת המהו"ת האחרונה, ועל בסיס היכרות יחידת הסיוע עם הצדדים, כאמור בסעיף 3(ג)(3) לחוק, תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין ההליך המתאים לדעתה ליישוב הסכסוך ביניהם ובכלל זה בדרך של ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, וטיפול משפחתי או זוגי, וכן רשאית יחידת הסיוע להציע לצדדים לסייע להם בעצמה ליישב את הסכסוך בלי להפנותם להמשך הליך ליישוב הסכסוך מחוץ ליחידת הסיוע במקרים מיוחדים ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע לעניין זה, ובלבד שהצדדים הודיעו על הסכמתם להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לתקופה נוספת כאמור בתקנה 8(א); בתקנת-משנה זו, "גירושין בשיתוף פעולה" - משא-ומתן שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על-ידי עורך-דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם יש צורך, ובלבד שאותם עורכי-דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא-ומתן ייכשל.
(ב) המלצת יחידת הסיוע על דרכים שיש בהן כדי ליישב את הסכסוך בהסכמה תיעשה על יסוד השיקולים המפורטים להלן, ורשאית יחידת הסיוע להתייעץ לעניין גישור עם יחידת הגישור, כמשמעותה בתקנות בתי-המשפט לעניין מגשרים לפי סעיפים 79ד ו- 109 לחוק בתי-המשפט ((להלן: "תקנות רשימת המגשרים"):
(1) תחומי התמחותם של מי שפועלים ליישוב הסכסוך ותחומי עיסוקם;
(2) אזורי פעילותם;
(3) השפות שאותן הם דוברים;
(4) מאפיינים מיוחדים הנדרשים לדעת יחידת הסיוע לצורך יישוב הסכסוך, בשים-לב בין השאר לטובת ילדיהם של הצדדים זכויותיהם וצרכיהם.
(ג) המליצה יחידת הסיוע על הליך גישור, תביא לפני הצדדים את רשימת המגשרים לפי תקנות רשימת המגשרים, ותפנה אותם לרשימת מגשרים המתאימים למאפייניהם.

8. הודעת הצדדים
(א) שני הצדדים יודיעו ליחידת הסיוע ולצד שכנגד בתוך עשרה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה אם הם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך שהציעה להם יחידת הסיוע או בהליך חלופי אחר שיציינו, ולחלופין יודיעו אם לא הגיעו לידי הסכמה על המשך ההליך ליישוב הסכסוך; הסכימו הצדדים להמשיך בהליך חלופי ליישוב סכסוך יציינו את תקופת ההארכה המוסכמת עליהם לעיכוב ההליכים (להלן: "תקופת ההארכה המוסכמת") שבה לא היה ניתן להגיש תובענות כאמור בסעיף 3(ה) לחוק.
(ב) הודעות הצדדים לפי תקנת-משנה (א) ייערכו לפי טופס 3 שבתוספת; יחידת הסיוע תדווח על כך לערכאה השיפוטית; בהיעדר הסכמת הצדדים, רשאי המבקש להגיש תובענה לערכאה שיפוטית מוסמכת לפי סעיף 4 לחוק.
(ג) בתום תקופת ההארכה המוסכמת יודיעו שני הצדדים בנוסח ערוך לפי טופס 3 שבתוספת לערכאה השיפוטית המוסמכת, בצירוף העתק ליחידת הסיוע אם הגיעו לידי יישוב הסכסוך שביניהם בהסכמה, ורשאים הם להודיע באמצעות הטופס האמור על הסכמתם להאריך את התקופה לתקופה נוספת שעליה יחליטו; לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה וחלפה תקופת ההארכה המוסכמת רשאי המבקש להגיש תובענה לערכאה שיפוטית מוסמכת לפי סעיף 4 לחוק בתוך חמישה עשר ימים מהיום שבו תמה תקופת ההארכה המוסכמת.
(ד) ביקש צד להפסיק את ההליך ליישוב הסכסוך לפני תום תקופת ההארכה המוסכמת יודיע על כך בכתב לצד שכנגד עם העתקים לערכאה השיפוטית וליחידת הסיוע; ניתנה הודעה כאמור רשאי המבקש להגיש תובענה לערכאה שיפוטית מוסמכת לפי סעיף 4 לחוק, בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההודעה לצד שכנגד.
9. הודעה נלווית לתובענה בעניין של סכסוך משפחתי
לכל תובענה בעניין של סכסוך משפחתי המוגשת לערכאה מוסמכת בחלוף תקופות עיכוב ההליכים שלפי חוק זה, תצורף הודעה נלווית ערוכה לפי טופס 4 שבתוספת שבה יציין המבקש את מקום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך שקדמה לתובענה, את מועד הגשתה ואת מספרה, וכן אם הוארכה תקופת עיכוב ההליכים - את תקופת ההארכה המוסכמת, ויצרף בקשות והחלטות בעניין סעדים זמניים ודחופים אם הוגשו בתקופת עיכוב ההליכים.

10. בקשה לסעד זמני לשמירת מצב קיים או לעיכוב יציאה מהארץ
(א) בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים לפי סעיף 3(ז)(1) לחוק (להלן: "סעד זמני") ובכלל זה צו לעיכוב יציאה מן הארץ או צו עיקול, תיערך לפי טופס 5 שבתוספת ותוגש לערכאה השיפוטית לפי הקבוע בתקנה 15; הבקשה תיערך בצורה קצרה ותמציתית ותכלול אך ורק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך הדיון בה; לבקשה יצורפו אסמכתאות ותצהיר.
(ב) הוגשה בקשה לסעד זמני לערכאה שיפוטית אחרת מזו שאליה הוגשה בקשה ליישוב סכסוך, יציין מגיש הבקשה בטופס הערוך לפי טופס 5 את קיומה של הבקשה ליישוב סכסוך שהוגשה לערכאה הראשונה, וכן בקשות לסעד זמני אם הוגשו לערכאה הראשונה וההחלטות שניתנו בהן; צד שהגיש בקשה לסעד זמני לאחר הגשת בקשה כאמור לערכאה שיפוטית אחרת יעביר העתק ממנה ומכל החלטה שניתנה בה לשתי הערכאות.

11. סדרי דין בבקשה לסעד זמני
(א) תשובת המשיב לבקשה לסעד זמני לפי תקנה 10 תוגש בתוך עשרה ימים, בצירוף אסמכתאות ותצהיר; התשובה תיערך בצורה קצרה ותמציתית ותכלול אך ורק את עיקרי העובדות בתגובה לבקשה.
(ב) הערכאה השיפוטית רשאית למחוק או להורות על תיקון בקשה או תשובה לסעד זמני שהוגשה לה שלא נערכו בצורה קצרה ותמציתית או שכללו עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בבקשה או שנכתבו בלשון פוגענית, ולחייב את מגישה בהוצאות משפט, וכן רשאית היא למחוק את הבקשה או לדחות את הדיון בה אם מגיש הבקשה לא התייצב לפגישות המהו"ת.
(ג) בכפוף לאמור בתקנות אלה יחולו על בקשה לסעד זמני סדרי הדין, ובכלל זה האפשרות למתן סעד זמני במעמד צד אחד אם סדרי הדין מאפשרים זאת.

12. בקשה לסעד דחוף
(א) צד רשאי להגיש בכל עת לערכאה שיפוטית המוסמכת לכך לפי דין בקשה לסעד דחוף ערוכה לפי טופס 6 שבתוספת בעניינים האלה:
(1) בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין לרבות בדיקה, טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחופים כשאין הסכמה בין ההורים;
(2) בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת קטין לחוץ לארץ לפעילות חינוכית קבוצתית או לצורך אחר שלא היה צפוי קודם לכן כשהיציאה אמורה להתקיים בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה;
(3) בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, לפי העניין;
(4) תובענה דחופה לגירושין כשהנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, או בנסיבות מיוחדות אחרות, והכול ובלבד שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים עשויה למנוע את התרת הנישואין.
(ב) לבקשה לסעד דחוף יצורפו אסמכתאות לרבות לעניין הדחיפות; הבקשה והתשובה לה ייערכו בצורה קצרה ותמציתית ויכללו אך ורק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך הדיון בהן, היתה הבקשה לפי תקנת-משנה (א)(3) תכלול אך ורק פרטים בעניין הכנסות הצדדים וצורכי הילדים.
(ג) אין באמור בתקנה זו כדי לגרוע מאפשרות מבקש להגיש בקשה ליישוב סכסוך גם בעניינים המפורטים בה.

13. סדרי דין בבקשה לסעד דחוף
(א) ראתה ערכאה שיפוטית כי לא היתה דחיפות בבקשה לסעד דחוף, רשאית היא למחוק את הבקשה או להימנע מלדון בה ולהורות למבקש להגיש בקשה ליישוב סכסוך; אם בקשה ליישוב סכסוך היתה תלויה ועומדת בין הצדדים וטרם חלפה תקופת עיכוב ההליכים תפנה את המבקש ליחידת הסיוע כדי שתידרש גם לעניין שלגביו הוגשה הבקשה לסעד הדחוף.
(ב) הערכאה השיפוטית רשאית למחוק או להורות על תיקון של בקשה לסעד דחוף שהוגשה לה שלא נערכה בצורה קצרה ותמציתית או שכללה עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בה או שנכתבה בלשון פוגענית ולחייב את מגישה בהוצאות משפט.

14. הערכאה השיפוטית שאליה יוגשו בקשות לסעדים זמניים ודחופים
בקשה לסעד זמני ובקשה לסעד דחוף לפי תקנות 10 ו- 12 תוגש לערכאה שיפוטית המוסמכת לכך לפי דין, ובלבד שצד המגיש כמה בקשות יגישן לאותה ערכאה אם היא מוסמכת לכך לפי דין.

15. הוראות מיוחדות
(א) בקשה לסעד זמני לפי סעיף 3(ו) לחוק בעניין מזונות והחזקת ילדים והתשובה לה, ייערכו בצורה תמציתית ויכללו רק עובדות הדרושות לצורך הדיון בהן; הערכאה השיפוטית רשאית למחוק או להורות על תיקון בקשה להסדרים זמניים או תשובה לה שהוגשו לה הכוללות עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בבקשה ולחייב את מגישה בהוצאות משפט.
(ב) הוגשה לערכאה שיפוטית תובענה בעניין מזונות או מדור בתום תקופת עיכוב ההליכים יראו אותה כאילו הוגשה במועד הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך, ואולם מועד הגשת התגובה של הצד שכנגד יחול לפי סדרי הדין ממועד ההגשה בפועל.

16. קיצור תקופת עיכוב ההליכים או הארכתה
(א) בעניינים אלה רשאית הערכאה השיפוטית לקצר את תקופת עיכוב ההליכים:
(1) לצורך הגשת בקשה דחופה בעניין העברת ילד למסגרת חינוכית;
(2) לצורך הגשת בקשה דחופה לעניין טיפול פסיכולוגי או בקשה שאינה דחופה בעניין בדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטרי בקטין;
(3) לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם חלפה יותר משנה מיום הגשת בקשה קודמת ליישוב סכסוך בין הצדדים, אך מתקיימת בין הצדדים התדיינות שיפוטית בעניין אחר של סכסוך משפחתי, או שהתדיינות כאמור הסתיימה בסמוך לפני הגשת הבקשה החדשה;
(4) בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר, במקרים חריגים שבהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם;
(5) לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם כתובת הצד השני אינה ידועה או שהוא מתגורר מחוץ לישראל או שוהה מחוץ לישראל לתקופה שאיננה מאפשרת את קיום פגישות המהו"ת;
(6) לצורך הגשת תובענה של צד אם נגד הצד השני הוגש כתב אישום, עקב עבירות אלימות או מין כנגד בן או בת הזוג או כנגד ילדם של בני הזוג או של אחד מהם;
(7) לצורך הגשת תובענה של אישה הנמצאת במקלט לנשים מוכות כהגדרתו בסעיף 7ג(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954;
(8) לצורך הגשת בקשה לאכיפה והכרה של פסק-דין זר שבסמכות בית-משפט לענייני משפחה;
(9) לצורך הגשת תובענה לחלוקת רכוש או לפסיקת מזונות אם לאחד הצדדים הוצא צו כינוס או מתנהל בעניינו הליך פשיטת רגל;
(10) במקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.
(ב) בעניינים אלה רשאית הערכאה השיפוטית להאריך את תקופת עיכוב ההליכים:
(1) הצד השני גרם לביטול פגישות מהו"ת או לא הופיע אליהן בחוסר תום-לב;
(2) נבצר מאחד מהצדדים להשתתף בפגישות המהו"ת בתוך התקופה שנועדה לכך בשל אבל, מחלה או מחלה של בן משפחה מדרגה ראשונה;
(3) מקרים שבהם אחד הצדדים לבקשה ליישוב סכסוך היה מחוץ לישראל במועד הגשת הבקשה והארכת תקופת עיכוב ההליכים נדרשת כדי לאפשר את קיומן של פגישות המהו"ת ובלבד שאותו צד צפוי לשוב בתוך זמן קצר.
(ג) הוגשה בקשה לקיצור או להארכה של תקופת עיכוב ההליכים, תעביר יחידת הסיוע את עמדתה לערכאה השיפוטית שאליה הוגשה הבקשה; בהחלטה תשקול הערכאה השיפוטית, בין השאר, את המלצת יחידת הסיוע; עמדת יחידת הסיוע תינתן ככל האפשר לאחר קיומה של פגישת מהו"ת אחת לפחות עם הצדדים, ומי שלא התייצב לפגישה לא יהיה רשאי להגיש בקשה לקיצור תקופת ההליכים, אלא באישור בית-המשפט מטעמים מיוחדים שירשמו.
(ד) בקשה לקיצור או להארכה של תקופת עיכוב ההליכים, תיערך לפי טופס 7 שבתוספת בצורה תמציתית ותכלול רק עובדות הדרושות לצורך הדיון בהן; הערכאה השיפוטית רשאית למחוק או להורות על תיקון בקשה כאמור שהוגשה לה הכוללת עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בבקשה ולחייב את מגישה בהוצאות משפט.
(ה) האריכה ערכאה שיפוטית או קיצרה את תקופת עיכוב ההליכים לפי תקנות-משנה (א)(3), (ב)(1) או (3) וראתה כי ההארכה נדרשה בשל התנהגות שלא בתום-לב של אחד מהצדדים, רשאית היא או הרשם לחייבו בהוצאות משפט.
(ו) קיצרה או האריכה ערכאה שיפוטית את תקופת עיכוב ההליכים יחולו המועדים שבחוק לעניין הגשת תובענות ולעניין בקשה לקביעת הסדרים זמניים המוגשת לפי סעיף 3(ו) לחוק, מתום תקופת עיכוב ההליכים המקוצרת או המוארכת לפי העניין; קיצרה ערכאה שיפוטית את תקופת עיכוב ההליכים לעניין מסוים, לא יוכל צד להגיש תובענה בכל עניין אחר, עד לתום תקופת עיכוב ההליכים או המועדים הקבועים בחוק, לפי העניין.

17. תחילה ותחולה והוראת מעבר
(א) תחילתן של תקנות אלה למעט תקנה 7(ב) ו- (ג) ביום י"א בתמוז התשע"ו (17 ביולי 2016) (להלן: "יום התחילה").
(ב) תקנות אלה לא יחולו על תובענות בעניין של סכסוך משפחתי שהוגשו לערכאה שיפוטית לפני יום התחילה.
(ג) תחילתה של תקנה 7(ב) ו- (ג) ביום תחילתן של תקנות רשימת המגשרים, ואולם עד יום זה, יופנו הצדדים לרשימת מגשרים זמנית שתפורסם באתר האינטרנט של משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

18. שמירת דינים
(א) בכל מקום שבו אין בתקנות אלה הוראה סותרת, ימשיכו לחול סדרי הדין הנהוגים בערכאה השיפוטית.
(ב) אין באמור בתקנות אלה לגרוע מזכותו של צד להגיש תובענה לערכאה שיפוטית מוסמכת בלא להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך בעניינים שהחוק אינו חל בהם, ובכלל זה בהליכים לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, ובהליכים שבהם המדינה היא צד לסכסוך המשפחתי."

1.3 תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016 - תוספת (תקנות 2, 3, 8, 9, 10, 12 ו- 16) - טפסים

טופס 1
(תקנה 2)
בקשה ליישוב סכסוך לפי תקנה 2 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו-2016
תאריך ____
בערכאה השיפוטית ____
ב ____

בעניין שבין המבקש:
מס' זהות: ____ מרח': ____ טלפון: ____
אם המבקש מיוצג על-ידי בא-כוח:
בא-כוח המבקש: ____ מרח': ____ טלפון: ____
פקסימילה: ____ דואר אלקטרוני: ____

לבין המשיב:
מס' זהות: ____ מרח': ____ טלפון: ____
פקסימילה: ____ דואר אלקטרוני: ____
הואיל ונתגלע סכסוך ביני לבין ____ שהוא בן זוגי/הורהו של ילדי/ילדי/אבי/אמי (מחק את המיותר)
אני פונה לערכאה השיפוטית בבקשה ליישוב הסכסוך בלא התדיינות משפטית, ולהפניה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית.

_________________
חתימת המבקש

טופס 2
(תקנה 3)
יחידת הסיוע שליד בית-המשפט לענייני משפחה/בית-הדין ה ____
הזמנה לפגישת מהו"ת לבחינת האפשרות ליישוב סכסוך משפחה בהסכמה
תאריך ____
מס' תיק ____

לכבוד המבקש/המשיב
(1) לפי סעיף 3 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014, אתה מוזמן לפגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן: "פגישות מהו"ת") ביחידת הסיוע שליד בית-המשפט לענייני משפחה/בית הדין ה____;
(2) מצורף עלון הסבר על פגישות המהו"ת ועל ההליך ליישוב סכסוכי משפחה בהסכמה;
(3) מועד פגישת המהו"ת הראשונה נקבע לתאריך ____ בשעה ____;
(4) בפגישות ייקבעו מועדים לעד שלוש פגישות מהו"ת נוספות לפי הצורך;
(5) פגישות המהו"ת אינן כרוכות בתשלום;
(6) בפגישה הראשונה עליך להתייצב לפגישות המהו"ת לבדך;
(7) דינה של הזמנה זו כדין הזמנה לדיון בבית-המשפט; אם לא תתייצב לפגישות המהו"ת, בית-המשפט/בית-הדין ה____ יהיה רשאי, בין השאר לחייב אותך בהוצאות.

כתובת יחידת הסיוע: ____

טלפון לבירורים: ____

תאריך: ____

חתימת מזכירות בית-המשפט/עובד יחידת הסיוע ________________

טופס 3
(תקנה 8)
הודעת הצדדים על החלטתם להמשיך בהליכים ליישוב סכסוך בהסכמה
(אם הצדדים מגישים את הטופס בנפרד, ישלחו העתק לצד שכנגד)
תאריך ____
מס' תיק ____

בעניין שבין המבקש: ____

לבין המשיב: ____
(נא לסמן במקום המתאים)
אנו מודיעים כי בהמשך לפגישות המהו"ת שהתקיימו ביחידת הסיוע, אנו מעוניינים להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך לפני ____ ומסכימים להאריך את התקופה לעיכוב ההליכים לפני הערכאה השיפוטית עד יום ____.
אנו מודיעים כי אנו מסכימים להאריך את התקופה לעיכוב הליכים לפני הערכאה השיפוטית בתקופה נוספת, עד יום ____ .
1. ידוע לנו כי בתקופת ההארכה וכן ב- 15 הימים שלאחר תום התקופה כאמור לא נוכל להגיש תובענות בעניין של סכסוך משפחתי בינינו לכל ערכאה שיפוטית, ולא תדון ערכאה שיפוטית בתובענה בעניין של סכסוך משפחתי בינינו.
2. ידוע לנו כי אם יבקש מי מאתנו להפסיק את ההליך ליישוב הסכסוך לפני תום תקופת ההארכה המוסכמת יודיע על כך בכתב לצד שכנגד עם העתק ליחידת הסיוע ומי שהגיש הבקשה ליישוב הסכסוך יהיה רשאי להגיש כתב תביעה לערכאה שיפוטית מוסמכת לפי סעיף 4 לחוק לאחר שיחלפו 15 ימים מיום מתן ההודעה האמורה.
אנו מודיעים כי הגענו להסכם בעניין הסכסוך המשפחתי.

חתימת הצדדים
_______________ (המבקש)

_______________ (המשיב)

תאריך ____
אנו מודיעים כי בהמשך לפגישות המהו"ת שהתקיימו ביחידת הסיוע לא הגענו להסכמה על המשך ההליך ליישוב הסכסוך בהסכמה, ועל הארכת תקופת עיכוב ההליכים.

חתימת המבקש/המשיב ____ תאריך ____

טופס 4
(תקנה 9)
הודעה נלווית לתובענה בעניין סכסוך משפחתי המוגשת לערכאה מוסמכת בחלוף תקופות עיכוב ההליכים, לפי תקנה 9 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו-2016

הבקשה ליישוב סכסוך שקדמה לתובענה הוגשה (בערכאה השיפוטית) ____
ב ____

בעניין שבין המבקש: ____ מס' זהות ____
לבין המשיב: ____ מס' זהות ____
מועד הגשת התובענה (תאריך) ____
מס' התיק של התובענה ____
(אם הוארכה תקופת עיכוב ההליכים) תקופת ההארכה המוסכמת
היתה מתאריך ____ עד לתאריך ____

מצורפים בזה בקשות והחלטות בעניין סעדים זמניים ודחופים שהוגשו בתקופת עיכוב ההליכים.

חתימת התובע ____ תאריך ____

טופס 5
(תקנה 10)
בקשה לסעד זמני לשמירת מצב קיים או לעיכוב יציאה מן הארץ לפי תקנה 10 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו-2016

בערכאה השיפוטית ____ ב ____
בעניין שבין המבקש: ____
מס' זהות ____ מרח' ____ טל' ____ פקסימילה: ____
דואר אלקטרוני: ____
אם המבקש מיוצג על-ידי בא-כוח: ____
מרח' ____ בעיר ____ טל' ____ פקסימילה: ____
מס' רישיון ____

לבין המשיב: ____
מס' זהות ____ מרח' ____ טל' ____ פקסימילה ____
דואר אלקטרוני: ____
ואם המשיב מיוצג על-ידי בא-כוח: ____
מרחוב ____ בעיר ____ טלפון: ____ פקסימילה: ____
מס' רישיון: ____

סוגי הסעדים הזמניים המבוקשים (יש לסמן):
צו לשמירת המצב הקיים כדלקמן: (ציין את תוכן הצו המבוקש).
צו לעיכוב יציאה מן הארץ.
צו עיקול.

להלן הנימוקים לבקשה:
(לתשומת-ליבך, יש לנמק את הבקשה באופן קצר ותמציתי, ולכלול רק את עיקרי העובדות הנדרשות לצורך הדיון בה; הערכאה השיפוטית רשאית למחוק או להורות על תיקון בקשה לסעד זמני שתוגש לה שלא נערכה בצורה קצרה ותמציתית או שכללה עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בה ולחייב את מגישה בהוצאות משפט).
____________________________________________
נא לצרף אסמכתאות לבקשה.

הרצאת פרטים:
1. פרטים אישיים:
מס' זהות: ____ תאריך לידה: ____ כתובת: ____
טל' בבית: ____ נייד: ____ טל' בעבודה: ____
מקום העבודה: ____ כתובת העבודה: ____
* פרטי בן הזוג ימולאו לגבי בן הזוג המשיב.
* בתביעה בעניינו של קטין באמצעות הורהו ימולאו הפרטים של אותו הורה נוסף על פרטי הקטין שהתביעה בעניינו.
* בתביעה עצמאית של קטין, באמצעות אפוטרופוס לדין או בא-כוח, יש למלא את פרטי שני ההורים, נוסף על פרטי הקטין.
בן/בת הזוג: ____ מס' זהות: ____ תאריך לידה: ____ כתובת: ____
טלפון בבית: ____ נייד: ____ טלפון בעבודה: ____
מקום העבודה: ____ כתובת העבודה: ____
2. ילדים אם הסעד הדחוף נוגע להם:
שם: ____ תאריך לידה: ____ מקום מגורי הילד: ____
3. מידע על בקשה פתוחה ליישוב סכסוך (אם הוגשה בקשה ליישוב סכסוך בערכאה שיפוטית אחרת, יש לציין אף זאת, ולשלוח עותק של טופס זה והחלטות שניתנו בו לערכאה האמורה):
אין כרגע בקשה פתוחה ליישוב סכסוך בהסכמה.
בקשה ליישוב סכסוך בהסכמה פתוחה ביחידת הסיוע שליד בית-המשפט למשפחה/בית-הדין ב ____
מס' התיק ____
הסעד מבוקש ____
החלטות שניתנו בבקשה ____

הצהרה:
אני החתום מטה ____ מס' זהות ____ לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת כולה ואת האמת בלבד, וכי אם לא אעשה כן אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, מצהיר בזה לאמור:

אני המבקש ____
תצהירי זה ניתן לתמיכה בבקשה לסעד ביניים בתיק ____
האמור ידוע לי בידיעה אישית/לפי מיטב ידיעתי ואמונתי/נסמך על אסמכתאות אני מצהיר בזה כי תוכן תצהירי זה אמת,

חתימה ____ תאריך ____

אישור
אני החתום מטה ____, מאשר בזה כי ביום ____ הופיע בפני ____ המוכר לי אישית/שזיהיתיו לפי מס' זהות ____ ולאחר שהזהרתיו כי עליו לומר את האמת וכולה ואת האמת בלבד, וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, אישר נכונות הצהרתו דלעיל, וחתם עליה בפני.

חתימת מקבל התצהיר ____

טופס 6
(תקנה 12)
בקשה לסעד דחוף שלא בדרך בקשה ליישוב סכסוך לפי תקנה 12 לתקנות
להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו-2016

בערכאה השיפוטית ____
ב ____
תאריך: ____
מס' תיק ____

בעניין שבין המבקש:
ואם המבקש מיוצג על-ידי בא-כוח
באמצעות ____ מרח' ____
טלפון: ____ פקסימילה: ____

לבין המשיב:
ואם המשיב מיוצג על-ידי בא-כוח: ____
באמצעות ____ מרח' ____ טלפון: ____ פקסימילה: ____
מוגשת בזה בקשה לסעד דחוף בלא בקשה ליישוב סכסוך לפי סעיף 3(ז)(1) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014 (להלן: "התקנות")
סוג הסעד הדחוף:
בקשה לטיפול רפואי דחוף בקטין
סיבת הדחיפות: ____
בקשת דרכון ויציאה מחוץ לישראל של קטין לפעילות חינוכית או לצורך אחר שלא היה צפוי לפי התנאים הקבועים בתקנה 12(א)(2) לתקנות ____
סיבת הדחיפות: ____
בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.
סיבת הדחיפות: ____
תובענה דחופה בענייני גירושין כשנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל.
סיבת הדחיפות: ____
תובענה דחופה בענייני גירושין בנסיבות מיוחדות אחרות.
סיבת הדחיפות: ____

אסמכתאות מצורפות לעניין הבקשה ודחיפותה: ____

1. פרטים אישיים:
מס' זהות: ____ תאריך לידה: ____ כתובת: ____
טל' בבית: ____ נייד: ____ טל' בעבודה: ____
מקום העבודה: ____ כתובת העבודה: ____
* פרטי בן הזוג ימולאו לגבי בן הזוג המשיב.
* בתביעה בעניינו של קטין באמצעות הורהו ימולאו הפרטים של אותו הורה נוסף על פרטי הקטין.
* בתביעה עצמאית של קטין באמצעות אפוטרופוס לדין או עורך-דין, ימולאו פרטי שני ההורים, נוסף על פרטי הקטין.
בן/בת הזוג: ____ מס' זהות: ____ תאריך לידה: ____
כתובת: ____ טל' בבית: ____ נייד: ____ טל' בעבודה: ____
מקום העבודה: ____ כתובת העבודה: ____
2. ילדים אם הסעד הדחוף נוגע להם:
שם: ____ תאריך לידה: ____ מקום מגורי הילד: ____
3. הצהרה
אני החתום מטה ____ מס' זהות ____ לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת כולה ואת האמת בלבד, וכי אם לא אעשה כן אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, מצהיר בזה לאמר:
אני המבקש ____
תצהירי זה ניתן לתמיכה בבקשה לסעד דחוף בתיק ____
האמור ידוע לי בידיעה אישית/לפי מיטב ידיעתי ואמונתי/נסמך על אסמכתאות אני מצהיר בזה כי תוכן תצהירי זה אמת,

חתימה ____ תאריך ____

אישור
אני החתום מטה ____, מאשר בזה כי ביום ____ הופיע לפני ____ המוכר לי אישית/שזיהיתיו לפי מס' זהות ____ ולאחר שהזהרתיו כי עליו לומר את האמת וכולה ואת האמת בלבד, וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, אישר נכונות הצהרתו דלעיל, וחתם עליה בפני.

חתימת מקבל התצהיר ____

טופס 7
(תקנה 16)
בקשה לקיצור או להארכה של תקופת עיכוב ההליכים

בערכאה השיפוטית ____
ב ____
תאריך: ____
מס' תיק ____

בעניין שבין המבקש:
ואם המבקש מיוצג על-ידי בא-כוח
באמצעות ____ מרח' ____
טלפון: ____ פקסימילה: ____

לבין המשיב:
ואם המשיב מיוצג על-ידי בא-כוח: ____
באמצעות ____ מרח' ____ טלפון: ____ פקסימילה: ____
מוגשת בזה בקשה לקיצור/להארכה של תקופת עיכוב ההליכים לפי תקנה 16 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו-2016.

עילת הבקשה לקיצור התקופה:
הגשת בקשה דחופה בענין העברת ילד למסגרת חינוכית;
סיבת הדחיפות: ____
הגשת בקשה דחופה לעניין טיפול פסיכולוגי או בקשה שאינה דחופה בעניין בדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטרי בקטין;
סיבת הדחיפות: ____
הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם חלפה יותר משנה מיום הגשת בקשה קודמת ליישוב סכסוך בין הצדדים, אך מתקיימת בין הצדדים התדיינות שיפוטית בעניין אחר של סכסוך משפחתי, או שהתדיינות כאמור הסתיימה בסמוך לפני הגשת הבקשה החדשה;
בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר, במקרים חריגים שבהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם;
סיבת הדחיפות: ____
הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם כתובת הצד השני אינה ידועה או שהוא מתגורר מחוץ לישראל או שוהה מחוץ לישראל לתקופה שאיננה מאפשרת את קיום פגישות המהו"ת;
הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם נגד הצד השני הוגש כתב אישום עקב עבירות אלימות או מין כנגד בן או בת הזוג או כנגד ילדם של בני הזוג או של אחד מהם;
הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי של אישה הנמצאת במקלט לנשים מוכות;
הגשת בקשה לאכיפה והכרה של פסק-דין זר שבסמכות בית-משפט לענייני משפחה;
הגשת תובענה לחלוקת רכוש או לפסיקת מזונות אם לאחד הצדדים הוצא צו כינוס או מתנהל בעניינו הליך פשיטת רגל;
הגשת תובענה בעניין מסויים שבו המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם בהמלצת יחידת הסיוע (יש לצרף את ההמלצה).
עילת הבקשה להארכת התקופה:
הצד השני גרם לביטול פגישות מהו"ת או לא הופיע אליהן בחוסר תום-לב;
נבצר מאחד מהצדדים להשתתף בפגישות המהו"ת בתוך התקופה שנועדה לכך בשל אבל, מחלה או מחלה של בן משפחה מדרגה ראשונה;
אחד הצדדים לבקשה ליישוב סכסוך היה מחוץ לישראל במועד הגשת הבקשה והארכת תקופת עיכוב ההליכים נדרשת כדי לאפשר את קיומן של פגישות המהו"ת ובלבד שאותו צד צפוי לשוב בתוך זמן קצר.
אסמכתאות מצורפות לעניין הבקשה ודחיפותה: ____
1. פרטים אישיים:
מס' זהות: ____ תאריך לידה: ____ כתובת: ____
טל' בבית: ____ נייד: ____ טל' בעבודה: ____
מקום העבודה: ____ כתובת העבודה: ____
* פרטי בן הזוג ימולאו לגבי בן הזוג המשיב.
* בתביעה בעניינו של קטין באמצעות הורהו ימולאו הפרטים של אותו הורה נוסף על פרטי הקטין.
* בתביעה עצמאית של קטין, באמצעות אפוטרופוס לדין או עורך-דין, ימולא פרטי שני ההורים, נוסף על פרטי הקטין.
בן/בת הזוג: ____ מס' זהות: ____ תאריך לידה: ____ כתובת: ____
טלפון בבית: ____ נייד: ____ טלפון בעבודה: ____
מקום העבודה: ____ כתובת העבודה: ____
2. ילדים אם הבקשה נוגעת להם:
שם: ____ תאריך לידה: ____ מקום מגורי הילד: ____
3. הצהרה
אני החתום מטה ____ מס' זהות ____ לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת כולה ואת האמת בלבד, וכי אם לא אעשה כן אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, מצהיר בזה לאמר:
אני המבקש ____
תצהירי זה ניתן לתמיכה בבקשה לקיצור או הארכת תקופת עיכוב ההליכים בתיק ____
האמור ידוע לי בידיעה אישית/לפי מיטב ידיעתי ואמונתי/נסמך על אסמכתאות אני מצהיר בזה כי תוכן תצהירי זה אמת.

חתימה ____ תאריך ____

אישור
אני החתום מטה ____, מאשר בזה כי ביום ____ הופיע לפני ____ המוכר לי אישית/שזיהיתיו לפי מס' זהות ____ ולאחר שהזהרתיו כי עליו לומר את האמת כולה ואת האמת בלבד, וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, אישר נכונות על הצהרתו דלעיל, וחתם עליה בפני.

חתימת מקבל התצהיר ____

2. הצעת חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, התשע"ד-2014
בהצעת החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, התשע"ד-2014 נאמר כדלקמן:

"כללי
בבתי-המשפט לענייני משפחה ובבתי-הדין הדתיים (להלן: "הערכאות השיפוטיות") נדונים, בהתאם לסמכויותיה של כל ערכאה על-פי דין, סכסוכים הנוגעים לענייני המשפחה שבין בני זוג ובין הורים וילדיהם, ובהם סכסוכים בענייני נישואים וגירושין, סכסוכים בעניינים כלכליים שבין בני זוג, סכסוכים הנוגעים לאחזקת ילדים ולאחריות ההורית של הורים כלפי ילדיהם, סכסוכים הנוגעים למזונות ולמדור וסכסוכים בעניין אבהות או אימהות (להלן: "סכסוך משפחתי").

המאפיין את הסכסוך המשפטי בנושאים של הסכסוך המשפחתי הוא העובדה שקדם לו סכסוך אישי ורגשי אשר משפיע באופן ממשי על ההליך המשפטי ומושפע ממנו. כמו-כן, הצדדים לסכסוך יצטרכו להמשיך ולקיים מערכת קשרים ביניהם גם לאחר סיום ההליך המשפטי, אם כבני משפחה הגרים יחד, ואם, במקרה של גירושין, כשותפים לגידולם ולדאגה לרווחתם הפיזית והנפשית של ילדי המשפחה.

קיומה של התדיינות משפטית בסכסוך משפחתי, הכוללת הגשת כתבי תביעה שבהם מטיחים הצדדים האשמות זה כנגד זה, הבאת עדים, חקירות פרטיות, וקיום חקירות וחקירות נגדיות בין כותלי הערכאות השיפוטיות, יוצרת מחסומים ומכשולים חדשים בקשרי המשפחה, מקצינה את עמדות הצדדים ובכך מקשה על האפשרות ליישובו של הסכסוך האישי-רגשי.

יתר-על-כן, הניסיון מלמד כי גם לאחר ההכרעה השיפוטית, פעמים רבות חוזרים צדדים שניהלו ביניהם מאבקים משפטיים אל הערכאות השיפוטיות השונות, בשל הפרת הסדרים שנקבעו בידי השופט, הקאדי או הדיין בניגוד לרצון אחד הצדדים.

המחקרים גם מראים באופן מובהק, שיש השפעות קשות להליכי גירושין וכן להתדיינויות שבין ההורים לאחר הגירושין, על מצבם הרגשי של ילדים, וכי השפעות אלה מחריפות ככל שההליכים מתארכים ומתנהלים באופן לוחמני.

הניסיון המוכח במדינות רבות ברחבי העולם מראה כי הנהגת השימוש במנגנון של יישוב סכסוכים בהסכמה - מיס"ב... לפני הגשת התביעה, מונעת ברובם הגדול של סכסוכי המשפחה את הצורך בהתדיינות בבית-המשפט ומאפשרת לצדדים לממש באופן הדדי את הרצונות והאינטרסים שלהם בנושאים שבתובענה לשביעות רצונם.

על-כן, יש חשיבות רבה להביא את הצדדים לסכסוך המשפחתי ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה בלי להגיע לקיומה של התדיינות משפטית, ולהעמיד לרשותם כלים שיסייעו להם בהשגת ההסכמות בשלב מוקדם, לפני הגשתם של בית בי-דין.

במדינת ישראל תורם להסלמת הסכסוכים המשפחתיים, גם קיומו של "מירוץ הסמכויות" - האפשרות של בן זוג לבחור את הערכאה השיפוטית אשר תדון בסכסוך על-ידי הקדמת בן הזוג האחר בהגשת התביעה.

מירוץ סמכויות קיים כבר עשרות שנים בין בתי-הדין הרבניים ובתי-המשפט לענייני משפחה (בעבר - בתי-המשפט המחוזיים), ומאז חוק בית-המשפט לענייני משפחה..., הוא מתקיים גם בין בתי-הדין השרעיים ובתי-הדין של העדות הנוצריות לבין בית-המשפט לענייני משפחה.

מירוץ הסמכויות לא רק שמוסיף התדיינות על עצם שאלות הסמכות, אלא שהוא מביא בני זוג להגשת תביעת משפטיות, שבמסגרתן מוגשים כתבי תביעה מפורטים המסלימים את הסכסוך המשפחתי, גם בשלבים מוקדמים של הסכסוך האישי בטרם גיבשו בני הזוג סופית את רצונם, זאת מחשש שבן הזוג האחר ידקים ויפנה לערכאה המשפטית הנוחה לו ובכך "יתפוס סמכות" באותה ערכאה.

מטרתה של הצעת חוק זו, נוכח כל האמור לעיל וכאמור בסעיף הראשון להצעה, היא "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם הנמצאים בסכסוך משפחתי, ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך".

הכלי שבאמצעותו מבקשת ההצעה לממש את המטרה באמורה הוא ה"בקשה ליישוב סכסוך" הנוהגת כיום באופן וולונטרי בבתי-המשפט לענייני משפחה, לפי תקנות 258כ עד 258כה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), ולפי המוצע תופעל בהדרגה, כהליך מחייב, בכל בתי-הדין הדתיים ובתי-המשפט לענייני משפחה.

ההצעה מבקשת לאמץ בעניין זה את עיקרי המלצות צוות ההיגוי לעניין הגישור בבתי-המשפט לענייני למשפחה ובבתי-הדין הדתיים, בראשותו של כב' השופט יצחק שנהב - סגן נשיא בית-המשפט לענייני משפחה ברמת גן (בדימוס).

על-פי המוצע, תהיה חובה על צדדים לסכסוך משפחתי המבקשים להגיש תובענה בעניין של סכסכוך משפחתי, להגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך ולא כתב תביעה מפורט. לאחר הגשת הבקשה יוזמנו הצדדים לפגישת מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית (להלן: "פגישת מהו"ת") ויוצע לצדדים להמשיך בניסיון ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה, לרבות באמצעות גישור. רק אם הניסיון ליישוב הסכסוך בהסכמה לא צלח, או שנותרו עניינים שלגביהם לא הושגה הסכמה, יהיה הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש בתוך תקופה קצובה תובענה לכל ערכאה שיפוטית מוסמכת. בדרך זו תושג הרגיעה הנדרשת להליך ליישוב הסכסוך בהסכמה, בלי שהצדדים יהיו מוטרדים בעניינים משפטיים, לרבות בענייני תפיסת סמכות.

סעיף 1 (מטרת החוק)
הסעיף מתייחס למאפייניו הייחודיים של הסכסוך המשפחתי בהיותו סכסוך בין צדדים שקיימת ביניהם מערכת יחסים אישית, המשפיעה על הסכסוך המשפטי ומושפעת ממנו. על-כן, יש חשיבות מרובה להביא ליישוב הסכסוך בין הצדדים בדרכי שלום. בהתאם לכך, מטרת החוק היא לסייע לבני זוג ולהורים וילדינם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות שיפוטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך.

סעיף 2 (הגדרות)
מוצע להגדיר מונחים שונים שבהם נעשה שימוש בחוק המוצע, ובהם המונחים המוסברים להלן:

"תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" - מוצע בשלב זה, שלא להחיל את ההסדר על כלל הסכסוכים הנדונים בבתי-המשפט לענייני משפחה ובבתי-הדין הדתיים אלא רק על על אלה הנוגעים למעגל המשפחתי המצומצם: סכסוכים בין בני זוג הקשורים ביחסים שבינם לבין עצמם או הנוגעים לילדיהם הקטינים של בני הזוג וסכסוכים בין הורים לילדיהם הקטינים.

סכסוכים אלה הם "הגרעין הקשה" של ענייני המשפחה והשפעתם על מעגל החיים הראשוני של הצדדים להם מצדיקה את ההתייחסות המיוחדת והשקעת המשאבים הציבוריים. בהתאם לכך מוצע לכלול בהגדרה את העניינים האלה:

(1) ענייני נישואין וגירושין - לרבות ביטול נישואין ושאר הדרכים המשפטיות לניתוק הקשר שבין בני זוג המפורטות בהגדרה "גירושין";

(2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית שנובעת מהקשר בין בני הזוג. מההגדרה הוצאו ענייני ירושה, משום שמדובר בדרך כלל בסכסוכים כלכליים החורגים ממערכת היחסים שבין בני זוג ובין הורים וילדיהם;

(3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילד;

(4) אחזקת ילד או עניין אחר הנוגע לילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962. מההגדרה הוצאו תובענות לפי חוק אמת האג (החזקת ילדים חטופים) התשנ"א-1991, בשל העובדה שקיימים בעניינין סדרי דין ומועדים שאינם ניתנים לשינוי, אשר מדינת ישראל התחייבה להם באמנה בינלאומית;

(5) אבהות או אימהות לגבי ילד;

יודגש, כי החוק המוצע אינו גורע מהסכמות הקיימת היום לבית-המשפט לענייני משפחה לפי חוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק בית-המשפט לענייני משפחה"), ולבתי-הדין הדתיים לפי חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א-2011 (להלן: "חוק יחדיות הסיוע"), להפנות ליחידות הסיוע שלידן, גם בני משפחה שאינם בני זוג וילדיהם וגם בני זוג וילדיהם לעניין החוקים שאינם נכללים בהגדרה "סכסוך משפחתי" שבהצעת חוק זו, בין מיד לאחר שהוגשה תובענה ובין במהלך ההתדיינות המשפטית. ואולם במקרים אלה לא יתקיים הליך החובה המוקדם של הבקשה ליישוב סכסוך.

"תובענה" - על-פי מטרת החוק המוצע, הבקשה ליישוב סכסוך תקדם לפתיחת הליך משפטי בסכסוכי משפחה בכל הערכאות השיפוטיות. מכיוון שבערכאות השיפוטיות השונות קיימים סדרי דין שונים ודרכים שונות לפתיחת הליך משפטי, שמקורם של חלק מהם בדין הדתי, מוצעת הגדרה רחבה הכוללת את כל דרכי פתיחת ההליכים בערכאות השיפוטיות השונות. מההגדרה הוצאה בקשה לאישור הסכם - בשל כך שהצדדים כבר הגיעו להסכמה ולפיכך אין צורך בהליך ליישוב הסכסוך בהסכמה, וכן הוצאו ערעור ובקשת רשות ערעור - בשל כך שקדם להם הליך שיפוטי בפני הערכאה שעליה מתקיים הערעור, ובמסגרתו, לפי החוק המוצע התקיים כבר הליך ליישוב הסכסכוך בהסכמה.

סעיפים 3 ו- 5 - סעיפים 3(א) ו- 5(א)(1) ו- (ב) - הגשת בקשה ליישוב סכסוך ותקנות
סעיף 3(א) קובע את עקרון היסוד של הצעת החוק, ולפיו לכל הגשת תובענה לבית-המשפט לענייני משפחה או לבית-דין דתי תקדם הגשת בקשה ליישוב סכסוך. כמו-כן קובע סעיף זה כללי הפירוט המותרים בטופס הבקשה.

טופס הבקשה ייקבע על-ידי שר המשפטים בתקנות ואם מדובר בבית-דין דתי - גם בהסכמת ראש בית-הדין הגבוה של אותה עדה דתית. הטופס יכלול פניה לערכאה השיפוטית בבקשה ליישוב הסכסוך, בלא פירוט טענות בעלי הדין, העובדות המהוות את כילת התובענה או פרטים אחרים שעל בעלי דין לכלול בכתב תביעה לפי כל דין, לרבות בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית.

טענות בעלי הדין והעובדות המהוות את עילת התובענה המפורטות בכתבי תביעה, הם לרבות דברים השוניים במחלוקת בין הצדדים וכללים לא אחת האשמות איש כלפי רעהו. על-כן, פירון של הטענות והעובדות עשוי לגרום התנגדות וכעס אצל הצד השני ולגרום להסלמת הסכסוך המשפחתי ולסיכול האפשרות ליישובו בדרכי שלום. לפיכך, יש חשיבות לכך שפרטים אלה לא ייכללו בבקשה ליישוב הסכוסך ושהפניה תהיה קצרה ככל האפשר.

נימוק נוסף למניעת הפירוט, הקשור במטרותיה של הבקשה ליישוב סכסוך, הוא שלא תמיד יודעים בני הזוג בשלב הגשת הבקשה ליישוב סכסוך "לאן פניהם מועדות" - לגירושין או להמשך החיים יחדיו ומהם הנושאים המשפטיים שאותם הם רוצים וצריכים להסדיר ביניהם.

דברים אלה עשויים להתברר בהמלך הניסיון ליישוב הסכסוך בסיועם של בעלי המצוע הרלבנטיים, ועל-כן אין מקום לפירוט כבר בשלב הגשת הבקשה.

אם הניסיון ליישוב סכסוך מחוץ לכותלי בית-המשפט לא יצלח ויוחלט על קיום התדיינות שיפוטית, יהיה ניתן לפרט את כל הפרטים בתובענה שתוגש לערכאה השיפוטית המוסמכת כמפורט להלן, ולצדדים יהיה אז די זמן להיוועץ בעניינים המשפטיים עם עורכי דין וטוענים רבניים ושרעיים, לפי העניין.

סעיפים 3(ב) ו- (ג) ו- 5(א)(2) ו- (3)
הסעיפים המוצעים מפרטים את ההליך ליישוב הסכסוך בהסכמה. במסגרת הליך זה תזמין יחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית את הצדדים לפגישת מידע, היכרות ותיאום (להלן: "פגישת מהו"ת").

פגישת המהו"ת תתקיים ביחידת הסיוע ותכלול:

מתן מידע - לרבות מידע על ההליכים המשפטיים הקשורים בסכסוך המשפחתי ועל השפעתם והשפעת גירושין וסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם;
היכרות ותיאום - היכרות עם הצדדים כדי להכיר את אפיוניהם הייחודיים, צורכיהם ורצונותיהם ואת מאפייניו של הסכסוך ביניהם, ולגבי סכסוך הנוגע לילדים - גם את טובת הילדים. במסגרת הפגישה תיבחן יחידת הסיוע עם הצדדים "לאן פניהם מועדות" ותכוונם להסתייע בכלים המתאימים להם ליישוב הסכסוך שביניהם בהסכמה, לרבות בדרך של גישור (להלן: "הליך ליישוב סכסוך בהסכמה").

שר המשפטים יקבע בתקנות את תוכנן המפורט של פגישות המהו"ת ואת ההליכים ליישוב הסכסוך בהסכמה. החוק המוצע אינו קובע היכן יתקיימו ההליכים ליישוב הסכסוך בהסכמה. לעניין זה מוסמך שר המשפטי לקבוע כי ההליכים יתקיימו במסגרת יחידת הסיוע או בהפניה להליכים מחוץ לידיחת הסיוע או בשתי הדרכים גם יחד.

סעיף 3(ד)
בתקופת קיומו של ההליך ליישוב הסכסוך בהסכמה, נדרש כי הצדדים יתרכזו בניסיון ליישב את הסכסוך שביניהם בדרכי שלום ויהיו פנויים נפשית ורגשית לכך. לפיכך, יש חשיבות לכך שבתקופה זו לא יעסקו הצדדים בהכנה והגשה של כתבי בי-דין לערכאות השיפוטיות. כמו-כן, יש חשיבות לכך שלא יתקיימו כלל הליכים משפטיים בין הצדדים בכל ערכאה שיפוטית שהיא. לאור זאת, מוצע לקבוע כי במהלך תקופה של 45 ימים מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך, וכל תקופה נוספת שהצדדים הסכימו לה בכתב, לא יוכלו הצדדים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל כארעה שיפוטית ולא תדון ערכאה שיפוטית בהליך בעניין של סכסוך משפחתי בין הצדדים, לרבות בעניין סמכות הישפוט של הערכאה השיפוטית.

סעיף 3(ה)
בסעיף 3(ה) נקבע חריד לכלל המוצע בסעיף 3(א) ולפיו לפני הגשת תובענה בענייני סכסכוך משפחתי יש להקדים ולהגיש בקשה ליישוב סכסכוך.

כאשר בתוך אותה שנה הוגשה כבר בין אותם בעלי דין, באותו עניין, תובענה בענייני משפחה, הרי שכבר התקיים באותה שנה ניסיון ליישוב הסכסכוך בדרכי שלום ולפיכך, אין מקום לחייב את בעלי הדין לשוב ולקיים ניסיון דומה ליישוב סכסכוך לגבי התובענה החדשה. על-כן לא יידרש מגיש תובענה כזו להקדים ולהגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת כתב תביעה, מאחר שכבר הוגשה בקשה ליישוב סכסכוך מוקדם יותר באותה שנה. הוראה זו כפופה כמובן לחובה להמתין עד סוף התקופה שאחרי הגשת הבקשה ליישוב סכסוך לפי סעיף 3(ד) המוצע, שבמהלכה הצדדים אינם יכולים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי (45 ימים וכל תקופה נוספת שהסכימו עליה הצדדים בכתב). יודגש, כי העדר חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך אינו מונע מהערכאה השיפוטית לשוב ולהפנות את בעלי הדין ליחדית הסיוע או לייעוץ או גישור, בהתאם לסמכויותיה, כבכל סכסוך המובא לפניה.

סעיפים 3(ו) ו- 5(א)(4) ו- (ב)
סעיף 3(ו) העוסק בהגשת בקשות לסעדים זמניים והדיון בהן, נקבע כחריג לכלל המוצע בסעיף 3(ד), ולפיו בתקופת קיומו של ההליך ליישוב הסכסוך בהסכמה, לא יגישו הצדדים תובענות לערכאות השיפוטיות ולא יתקיימו בהן דיונים בענייני הסכסוך המשפחתי שבין הצדדים.

סעדים זמניים נועדו להבטיח את קיומו התקין של הליך משפטי או את ביצועו היעיל של פסק-הדין, והם ניתנים מקום שדחיית מתן הסעד עד למתן פסק-הדין הסופי בתובענה עשויה לגרום למבקש הסעד או לאדם אחר נזק המצדיק לתת אותם כבר בשלב מוקדם. סכסוכי משפחה כוללים עניינים אישיים ורכושיים אשר שכיח בהם הצורך לתת סעדים זמניים, כגון צווי עיכוב יציאה מן הארץ כדי להבטיח מתן גט בבית-דין רבני או צווי מניעה ועיקולים זמניים למניעת הברחת רכוש אשר טרם הוחלט כיצד יחולק בין בני הזוג.

סעיף זה נועד, מצד אחד - להתחשב בקיומם של מצבים שבהם יש הכרח לתת סעדים זמניים עוד בתקופת הניסיון ליישוב הסכסוך בהסכמה, כדי למנוע מצב שבו הגשת בקשה ליישוב סכסוך תגרום לשינוי המצב הקיים ולעיתים לנזק בלתי-הפיך לצד שכנגד ותשמש כלי להשגת יתרון משפטי לצד המגיש אותה.

ומצד שני - סעיף זה נועד למנוע מצב שבו הדיון בבקשה לסעדים זמניים יהפוך למגרש העיקרי לבירור הסכסוך והטענות שיעלו הצדדים זה כנגד זה במסגרת כתבי הטענות המוגשים ובמסגרת הדיון בה, יסכלו את האפשרות לקיים במקביל הליך ליישוב הסכסוך בדרכי שלום.

לאור שיקולים אלה, מוצע כי בתקופת ההליך ליישוב הסכסוך בהסכמה, יוכלו הצדדים להגיש בקשות לסעדים זמניים המוגבלים לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מן הארץ עד לתום אותה תקופה, בדומה להסדר הקבוע היום בתקנה 258כה לתקנות סדר הדין האזרחי. בהתאם לכך, הערכאות השיפוטיות יהיו מוסמכות בתקופה זו לדון בסעדים זמניים ובלבד שהם עומדים בתנאים האמורים. דרכי הגשת הבקשה לסעד זמני ודרכי הדיון בה ייקבעו בידי שר המשפטים בתקנות, ואם מדובר בבית הדין דתי - ייקבעו התקנות גם בהסכמת ראש בית-הדין הגבוה של אותה עדה דתית.

יודגש, כי כדי למנוע את הצורך בהתדיינויות שיפוטיות בעניין הסעדים הזמניים, ייעשה במסגרת ההליך ליישוב הסכסוך בהסכמה מאמץ להביא את הצדדים לקביעת הסדרים זמניים בהסכמה, בין לתקופת קיומו של ההליך ובין להמשך.

סעיף 3(ז)
ההליך ליישוב הסכסוך בהסכמה הוא מטבעו פתוח וסמגרתו רשאים הצדדים בסיוע יחידת הסיוע או הגורם מחוץ ליחידת הסיוע שאליו יופנו, להגיע להסכמה בכל עניין של סכסוך משפחתי אף אם אין הוא יכול להיות סמכות השיפוט של העכראה השיפוטית שבה הוגשה הבקשה ליישוב הסכסוך.

עם זאת, רק הערכאה השיפוטית במסמכת לדון בעניין מסויים על-פי דין, תהיה מוסמכת לתת תוקף של פסק-דין להסדר שיגובש באותו עניין.

סעיף 4 (הגשת תובענה)
עניינו של סעיף זה במקרה שבו לא הגיעו הצדדים להסכמה במסגרת ההליך ליישוב הסכסוך או שהם הגיעו להסכמות בחלק מהעניינים של הסכסוך המשפחתי אך לא בכולם. בשל תופעת "מירוץ הסמכויות" הקיימת במדינת ישראל יש למנוע מצב שבו הגשת בקשה ליישוב סכסוך תגרום להפסד דיוני לצד שהגיש אותה ותאפשר לבעל הדין האחר להגיש לאחר מכן תובענה באותם עניינים בערכאה המקבילה.

כמו-כן, כאמור, אין מקום לכך שבמקביל לניסיון ליישוב הסכסוך בהסכמה תתקיים התדיינות שיפוטית בחלק מענייני המשפחה בערכאה שיפוטית אחרת. מצב כזה אינו מאפשר את הרגיעה והביטחון הנדרשים לצורך ניהול ההליך ליישוב הסכסוך בהסכמה. בשלב הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך הצדדים גם לא תמיד יודעים מהי הערכאה הרצויה להם, האם בכלל פניהם מועדות לגירושין אוילו נושאים הם רוצים לתבוע, מה גם שלעיתים במגרת ההליך ליישוב הסכסוך בהסכמה מגיעים הצדדים להסכמות מלאות או חלקיות גם בנושא סמכות השיפוט.

לפיכך, מוצע לקבוע כי בתום תקופת ההליך ליישוב הסכסוך, אם לא הגיעו הצדדים להסדר מוסכם, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש בתוך 30 ימים תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין לפי דין. הסעיף אינו מגביל את העניינים מבין ענייני הסכסוך המשפחתי שלגביהם הוא רשאי להגיש את התובענה ואף אינו קובע לאיזו ערכאה שיפוטית עליו להגיש את התובענה ובלבד שמדובר בעניינים הנמצאים על-פי הדין הקיים היום בסמכותה של הערכאה השיפוטית אשר לה הוא מגיש את התובענה. סמכותה של הערכאה השיפוטת לדון בעניין תיבחן בהתאם לתובענה שתוגש לה ולנסיבות כפי שיהיו בעת הגשתה.

אם הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, לא הגיש תובענה לערכאה שיפוטית בתוך 30 ימים כאמור, או שהוא הגיש תובענה רק לגבי חלק מהעניינים של הסכסוך המשפחתי, רשאי הצד האחר להגיש תובענה לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין לפי דין, ובלבד שמדובר בעניין של סכסוך משפחתי שלגביו לא הוגשה תובענה כאמור.

סעיף 6 (שמירת דינים)
הסעיף המוצע קובע כי אין בהוראות החוק כדי לפגוע בדיני נישואין וגירושין כפי שהם קיימים ערב תחילתו, וכן כי הן הינן באות להוסיף על סמכויות השיפוט של הערכאות השיפוטיות או לגרוע מהן. בהתאם לכך, במקרה שבו לא הגיעו הצדדים להסכמה ונדרשת התדיינות שיפוטית או כאשר הצדדים מבקשים לתת תוקף של פסק-דין להסכמה ביניהם, יהיו סמכויות השיפוט של הערכאות השיפוטיות לדון בעניין שבו מדובר או ליתן תוקף של פסק-דין להסכם, כפי שהן קיימות ערב תחילתו של החוק המוצע.

סעיף 7 (תחילה ותחולה)
מוצע לקבוע כי תחילתו של חוק מוצע זה תהיה 60 ימים מיום פרסומו. עם זאת, הפעלתו של החוק מוצע תלויה בקיומן של יחידות סיוע ליד הערכאות השיפוטיות שאליהן ניתן להפנות את הצדדים. סעיף 8(ב) לחוק יחידות הסיוע קובע כי הקמת יחידות הסיוע ליד בתי-הדין הדתיים תיעשה בהדרגה, בצווים שיקבעו שר המשפטים ושר הקווחה והשירותים החברתיים. כמו-כן, קובע סעיף 8(ג) לאותו חוק כי בית-דין דתי של העדה הנוצרית שלא הוקמה בו יחידת סיוע, רשאי להפנות בעל דין ליחידת הסיוע של בית-המשפט לענייני משפחה הסמוכה לבית הדין או למקום מגורי בעלי הדין. בהתאם לכך, מוצע לקבוע כי לגבי בית-דין דתי שטרם הוקמה בו יחידת סיוע ביום התחילה של החוק המוצע, ולגבי בתי-הדין של העדות הנוצריות, יחולו הוראות החוק המוצע במועד שיקבע שר המשפטים, בצו. קביעה כאמור תיעשה לגבי ביתדין כאמור רק כאשר תוקם לידו יחיסת סיוע או שייושמו לגביו הוראות סעיף 8(ג) לחוק יחידות הסיוע כאמור."

3. הצעת חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (דחיית תחילה), התשע"ה-2015
בהצעת בחוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (דחיית תחילה), התשע"ה-2015 נאמר כדלקמן:

"סעיף 1 (תיקון סעיף 7)
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014 (להלן: "החוק"), פורסם ביום כ"ה בכסלו התשע"ה (17 בדצמבר 2014). בהתאם לסעיף 7 לחוק, כניסתו לתוקף של החוק אמורה להיות תשעה חודשים מיום פרסומו, כלומר ביום ד' בתשרי התשע"ו (17 בספטמבר 2015), למעט בתי דין דתיים שלא הוקמה לידם יחידת סיוע עד מועד פרסומו של החוק, שאז הוראות החוק יחולו לגביהם במועד שיקבע שר המשפטים, בצו, בהתייעצות עם ראש בית-הדין הדתי בנוגע בדבר.

לנוכח תקופת החירות שחלה בסמוך לאחר חקיקתו של החוק והעובדה שמאז חקיקת החוק לא אושר תקציב מדינה חדש, וכן בשל דחיית המועד לאישור תקציב המדינה והצפי כי במועד כניסתו של החוק לתוקף עדיין לא יהיה תקציב מאושר, לא יהיה ניתן להפעיל את החוק בערכאות השיפוטיות שבהן הוא אמור להיכנס לתוקף.

לפיכך, מוצע לדחות את מועד כניסתו לתוקף של החוק בעשרה חודשים. דחיה זו נועדה כאמור לאפשר את ההיערכות התקציבית והמינהלית הנדרשת לצורך יישומו של החוקף לרבות ניהול מכרזים לאיוש התקנים המשלימים הנדרשים ביחידות הסיוע שליד הערכאות השיפוטיות.

סעיף 2 (תיקון סעיף 8)
סעיף 8 לחוק מטיל על שר המשפטים ועל שר הרווחה והשירותים החברתיים לדווח אחת לשנת לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על מספר הבקשות ליישוב סכסוך שהוגשו, על פגישות המהו"ת שהתקיימו ביחדיות הסיוע ועל מספר הבקשות ליישוב סכסוך שהסתיימו בהסכמה ביחידות הסיוע, וכן על מספר התובענות שהוגשו לערכאות השיפוטיות על-אף הניסיון ליישוב הסכסוך בהסכמה.

הדיווח הראשון נקבע לספטמבר 2016, שהוא תום שנה מתחילת החוק לפי נוסחו של החוק כיום. לאור דחיית התחילה, יש צורך גם בדחיית מועד הדיווח הראשון, לחודש יולי 2017, שאז תחלוך שנה מתחילתו של החוק לאחר הדחיה."

4. ככל שתתאפשר העלאת טענות, במסגרת בקשה לסעד זמני, אשר אינן דרושות לצורך ההכרעה בבקשה ואשר יש בהן כדי להגביר את עוצמת הסכסוך ואת גובה הלהבות בין הצדדים, נמצא חוטאים למטרת החוק
ב- י"ס (ת"א) 725-08-16 {פלונית נ' אלמוני, תק-מש 2016(3), 247 (2016)} נפסק מפי כב' הרשמת ענת הלר-כריש:

"החלטה
1. ביום 01.08.16 הונחה לפניי בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב לעשות פעולות ללא הסכמת המבקשת בחשבונות בנק המתנהלים על שמו, בזכויותיו בקרנות פנסיה, קופות גמל וביטוח חיים ובכרטיס אשראי (בקשה 1). כן הוגשה באותו מועד בקשה למתן צו לעיכוב יציאת המשיב מהארץ (בקשה 2). הבקשות הוגשו במסגרת תובענה ליישוב סכסוך על-פי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014 (להלן: "החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה").

2. בהחלטותיי מיום 01.08.16 הוריתי, כי יש להגיש את הבקשות בטופס 5 שבתוספת לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ו-2016 (להלן: "תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה"), תוך פירוט עיקרי העובדות הצריכות לדיון בבקשות בלבד, באופן קצר ותמציתי.

3. לאחר זאת, הגישה המבקשת "הודעה והבהרה" (בקשה 3), וכן שבה על בקשותיה כפי שהוגשו והוסיפה והגישה בקשה למתן צו עיקול זמני (בקשה 4).

4. לאחר עיון, אני מורה על מחיקת הבקשות לסעדים זמניים כפי שהוגשו.

5. על-פי הוראת תקנה 10 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים (ובכלל זה בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ ובקשה לצו עיקול), תיערך לפי טופס 5 שבתוספת, בצורה קצרה ותמציתית ותכלול אך ורק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך הדיון בה.

6. תכליתה של הוראה זו, לאפשר לצדדים להביא בפני הערכאה השיפוטית את העובדות הנדרשות לצורך הסעד הזמני המבוקש בלבד, בלא שיהא בבקשה כדי להביא להסלמת הסכסוך אגב הכללת טענות שאינן צריכות להכרעה בבקשה שעל הפרק.

7. יוזכר, כי מטרת החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, היא "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד" (סעיף 1 לחוק).

ברי, כי ככל שתתאפשר העלאת טענות, במסגרת בקשה לסעד זמני, אשר אינן דרושות לצורך ההכרעה בבקשה ואשר יש בהן כדי להגביר את עוצמת הסכסוך ואת גובה הלהבות בין הצדדים, נמצא חוטאים למטרת החוק.

8. לאור זאת, הורה מחוקק המשנה, במסגרת תקנה 11(ב) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, כי בית-המשפט רשאי למחוק או להורות על תיקון בקשה לסעד זמני שלא נערכה בצורה קצרה ותמציתית או שכללה עובדות שאינן דרושות לצורך הדיון בבקשה או שנכתבה בלשון פוגענית, ולחייב את מגישה בהוצאות משפט.

9. הבקשות שלפניי לא נערכו בהתאם להוראות תקנה 10 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, ואף לא תוקנו אף שניתנה הזדמנות לעשות כן. כך, למשל, סעיפים 13, 15, 16 ו- 17 לבקשה למתן צו עיקול (סעיפים זהים נכללו במסגרת הבקשות האחרות אשר הוגשו).

10. לאור האמור, אני מורה על מחיקת הבקשות לסעדים זמניים אשר הוגשו.

11. מיותר לציין, כי בפני המבקשת פתוחה הדלת לשוב ולעתור למתן סעדים זמניים, בהתאם לדין.

12. לפנים משורת הדין, איני מחייבת בהוצאות לעת הזו."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014