botox
הספריה המשפטית
הפרשנות לחוק חוזה הביטוח

הפרקים שבספר:

ביטול החוזה (סעיף 10 לחוק)

סעיף 10 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 קובע כדלקמן:

"10. ביטול החוזה
ביטל אחד הצדדים את החוזה על-פי תנאיו או על-פי חוק זה, מתבטל החוזה כעבור 15 ימים מהיום שבו נמסרה הודעת הביטול לצד השני."

לא בכדי קבע המחוקק פרק זמן של 15 ימים מיום קבלת ההודעה על-ידי המבוטח ליום ביטול הפוליסה בפועל. הדבר נעשה לשם הגנה על המבוטח, לאפשר לו לכלכל את צעדיו ולבטח את עצמו בחברה ביטוח אחרת, או לחילופין כדי לאפשר לו לחזור בו מכוונתו לבטל את פוליסת הביטוח {בר"ע (ת"א-יפו) 2420/01 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' ג'קי אדיר, תק-מח 2002(1), 12557 (2002)}.

כמתחייב מהוראות סעיף 10 לחוק חוזה הביטוח, מניין הימים הקובע הוא מרגע מתן ההודעה ואילך ואין זה משנה אם נתנה הוראה רטרואקטיבית, מכאן שמועד ביטול הפוליסה יתבצע לאחר 15 ימים מיום ההודעה הנ"ל {ראה עב' (איזורי ת"א) 301676/98 שאלתיאל שלמה נ' מסלול חן בע"מ נסיעות טיולים והובלה, תק-עב 2003(3), 7136, 7140 (2003)}.

ההסדר הקבוע בסעיף 10 לחוק חוזה הביטוח חל הן לגבי ביטול החוזה על יסוד עילה הקבועה בחוק חוזה הביטוח {"על-פי חוק"} והן לגבי ביטולו על יסוד סעיף ביטול הקבוע בחוזה עצמו {"על-פי תנאיו"}. הוראת הסעיף יוצרת מנגנון המשהה את המועד בו נכנס הביטול לתוקף. לפי הוראה זו ביטול חוזה הביטוח משתכלל רק כעבור 15 ימים ממסירת הודעת הביטול {י' אליאס דיני ביטוח, כרך א' (מהדורה שנייה, התשס"ט-2009), 702 ואילך}.

זאת ועוד. הוראת סעיף 10 לחוק חוזה הביטוח הינה הוראה דיספוזיטיבית. הצדדים לחוזה הביטוח רשאים להתנות על הוראה זו ולקבוע הסדר אחר לגבי דרך ביטול החוזה, ובלבד שאין בהסדר זה כדי לקפח את המבוטח. ודוק, הזכות להתנות על סעיף 10 לחוק מוגבלת לעניינים הקשורים לדרך מתן ההודעה ולמועד היכנסה לתוקף. אין היא חלה על עצם מתן ההודעה. אכן, הודעת הביטול מהווה יסוד קונסטיטוטיבי, תנאי מעמיד של הביטול. בהיעדר הודעה העומדת בדרישות הדין, אין ביטול {י' אליאס, שם, 702 ואילך; ראה גם ת"א (שלום ת"א) 74932-04 הניה בן צדוק, עו"ד נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2009(4), 15873, 15886 (2009)}.

על-פי סעיף 10 לחוק חוזה הביטוח משתכלל ביטול חוזה ביטוח כעבור 15 יום מהמועד שבו נמסרה הודעת ביטול לצד השני. ההסדר הנקוב בסעיף 10 לחוק חוזה הביטוח מקנה להודעת הביטול יסוד קונטיטוטיבי ובהיעדר הודעה העומדת בדרישות הדין לא נכנס הביטול לתוקפו {י' אליאס, שם, 357}.

יתר-על-כן, על המבטח הוטל הנטל להוכיח כי הודעת הביטול הגיעה ליעדה. כלומר, תנאי לשכלול הביטול הוא מסירת הודעת הביטול, להבדיל משליחתה בלבד ועל הצד המבטל מוטל הנטל להוכיח כי הודעת הביטול הגיעה לידי הצד השני {ת"א (שלום עפ') 3467-02 מסרי ליל סובחי נ' א.מ. באסל לשירותים בע"מ, תק-של 2009(2), 11091, 11099 (2009)}.

תכליתו של המנגנון הקבוע בסעיף 10 לחוק חוזה הביטוח היא להגן על מי שאמור לקבל את ההודעה ולאפשר לו בתקופת הזמן הנקובה להתארגן לביטוח אחר. אומנם תכלית זו נועדה למקרים שבהם המבטח שולח את הודעת הביטול ואולם, לשונו של סעיף 10 לחוק חוזה הביטוח נוקטת בהתייחס לשני הצדדים.

אם-כן, השאלה היא האם במקרה שהמבוטח מבקש לבטל את חוזה הביטוח על המבטח למסור לו על-כך הודעת קיבול?

נראה שהתשובה לכך צריכה להיות שלילית הואיל והודעת הביטול אינה בגדר הצעה כי אם הודעה המפעילה מנגנון לפקיעת החוזה {לעניין זה ראה ת"א (שלום כ"ס) 5683/07 אילנה דוידי נ' אליהו חב' לביטוח בע"מ, תק-של 2009(4), 16471, 16475 (2009) שם, נמסרה הודעת הביטול על-ידי שלוחו של המבוטח אשר חרג מהרשאתו ומבלי שהמבטח ידע על החריגה}.

נעיר כי חוק חוזה הביטוח אינו קובע כי יש חובה לשלוח בדואר רשום, אלא יש לבחון את האמור בחוזה בין הצדדים. לעניין זה קבע בית-המשפט ב- ת"א (שלום ק"ג) 587/02 {נעים יוסף נ' ועקנין יובל-יובל סוכנויות לביטוח, תק-של 2004(2), 16731, 16735 (2004) כי על-פי חוזה בין הצדדים אין כל הוראה המתייחסת לשינוי הפוליסה, לפיכך אין כל חובה של משלוח הוראה בדואר רשום וניתן להסתפק גם בדואר רגיל ואף לו הייתה הוראה כזו הרי שאין זו בחוזה שבין הצדדים הוראה מהותית אלא דיונית בלבד.

ביטול פוליסת ביטוח לרכב חוסה תחת שתי הוראות חוק {ת"א (שלום יר') 7676/04 איגור סיסויב נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, תק-של 2010(1), 8932, 8934 (2010)}:

האחת, הוראת סעיף 10 לחוק חוזה הביטוח הקובעת בי הביטול יכנס לתוקף 15 יום לאחר מתן הוראת הביטול. הוראה זו חלה על מישור היחסים החוזיים שבין המבוטח למבטח {י' אליאס, שם, 702}.

השנייה, הוראת סעיף 24 לפקודת ביטוח רכב מנועי הקובעת תקופת של 21 יום מיום מתן הודעת הביטול עד לכניסת ביטול הפוליסה לתוקף. הוראה זו חולשת על מישור היחסים שבין המבטח לכולי עלמא ובמיוחד כלפי צדדים שלישיים שעשויים לעשות שימוש ברכב.

ב- ת"א (שלום חי') 3577-06 {אמל אבו אל זלף נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2010(1), 9591, 9595 (2010)} קבע בית-המשפט כי גם ביטול פוליסת הגורר לא נעשה כדבעי, שכן על-פי סעיף 10 לחוק חוזה הביטוח, החוזה מתבטל כעבור חמישה-עשר ימים "מהיום שבו נמסרה הודעת הביטול לצד השני".

במקרה דנן, נקבע כי לא נמסרה לתובע הודעה כלשהיא על ביטול הפוליסה ומכאן, נותרה בתוקף. מכאן, גם אם ייאמר שאין ביטוח לגרור הרי פוליסת הגורר בעינה עומדת.