הפרשנות לחוק חוזה הביטוח
הפרקים שבספר:
- מבוא
- מהותו של חוזה (סעיף 1 לחוק)
- פוליסה (סעיף 2 לחוק)
- חובה להבליט הגבלות (סעיף 3 לחוק)
- מצורפות לפוליסה (סעיף 4 לחוק)
- מתן העתקים (סעיף 5 לחוק)
- חובת גילוי (סעיף 6 לחוק)
- תוצאות של אי-גילוי (סעיף 7 לחוק)
- שלילת תרופות (סעיף 8 לחוק)
- תקופת הביטוח (סעיף 9 לחוק)
- ביטול החוזה (סעיף 10 לחוק)
- מיהו מוטב (סעיף 11 לחוק)
- מעמד המוטב (סעיף 12 לחוק)
- זכויות המבוטח והמוטב (סעיף 13 לחוק)
- המועד לתשלום (סעיף 14 לחוק)
- פיגור בתשלום (סעיף 15 לחוק)
- סיכון שנתבטל (סעיף 16 לחוק)
- חובת הודעה על החמרת הסיכון (סעיף 17 לחוק)
- תוצאות של החמרת הסיכון (סעיף 18 לחוק)
- שלילת תרופות (סעיף 19 לחוק)
- הפחתת סיכון (סעיף 20 לחוק)
- אמצעים להקלת הסיכון (סעיף 21 לחוק)
- הודעה על קרות מקרה הביטוח (סעיף 22 לחוק)
- בירור חבותו של המבטח (סעיף 23 לחוק)
- הכשלה של בירור החבות (סעיף 24 לחוק)
- מרמה בתביעות תגמולים (סעיף 25 לחוק)
- מקרה שנגרם בכוונה (סעיף 26 לחוק)
- המועד לתשלום תגמולי הביטוח (סעיף 27 לחוק)
- הצמדה וריבית וריבית מיוחדת (סעיפים 28 ו- 28א לחוק)
- סעד מיוחד (סעיף 29 לחוק)
- הישנות מקרה הביטוח (סעיף 30 לחוק)
- התיישנות וסייג להתיישנות (סעיפים 31 ו- 70 לחוק)
- סוכן הביטוח: הגדרה; שליחות לעניין החוזה; דמי הביטוח ומתן הודעות; תחולת חוק השליחות
- מתן הודעות (סעיף 37 לחוק)
- ייחוד תרופות (סעיף 38 לחוק)
- סייגים להתניה (סעיף 39 לחוק)
- תחולה (סעיף 40 לחוק)
- הביטוח (סעיף 41 לחוק)
- ביטוח אדם זולת המבטח (סעיף 42 לחוק)
- סייג לתרופות (סעיף 43 לחוק)
- המוטבים (סעיף 44 לחוק)
- ביטול חוזה (סעיף 45 לחוק)
- המרה ופדיון (סעיף 46 לחוק)
- המרה ופדיון על-אף ביטול החוזה (סעיף 47 לחוק)
- הפוליסה כערובה להלוואה (סעיף 48 לחוק)
- סייג לתחולת הוראות (סעיף 49 לחוק)
- התאבדות האדם שחייו מבוטחים (סעיף 50 לחוק)
- אימוץ החוזה (סעיף 51 לחוק)
- סייגים לתניה (סעיף 52 לחוק)
- מהות הביטוח (סעיף 53 לחוק)
- תחולת הוראות (סעיף 54 לחוק)
- מהות הביטוח (סעיף 55 לחוק)
- היקף החבות (סעיף 56 לחוק)
- הרחבת החבות (סעיף 57 לחוק)
- ביטוח יתר (סעיף 58 לחוק)
- ביטוח כפל (סעיף 59 לחוק)
- ביטוח חסר (סעיף 60 לחוק)
- הקטנת הנזק (סעיף 61 לחוק)
- תחלוף (סעיף 62 לחוק)
- ביטוח חובות (סעיף 63 לחוק)
- סייגים להתניה (סעיף 64 לחוק)
- מהות הביטוח (סעיף 65 לחוק)
- היקף החבות של המבטח (סעיף 66 לחוק)
- תחולת הוראות (סעיף 67 לחוק)
- מעמד הצד השלישי (סעיף 68 לחוק)
- פשיטת רגל או פירוק של המבוטח (סעיף 69 לחוק)
- סייג להתניה ולפעולות (סעיף 71 לחוק)
- סייגים לתחולה (סעיף 72 לחוק)
- שמירת דינים (סעיף 73 לחוק)
- תחילה והוראת מעבר (סעיף 75 לחוק)
- דוקטרינת הצפיות הסבירות של המבוטח
- בדיקת פוליגרף
סייגים להתניה (סעיף 39 לחוק)
סעיף 39 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 קובע כדלקמן:"39. סייגים להתניה (תיקון: התשמ"ב)
(א) הוראות סעיפים 2 עד 4, 21, 25, 26, 33(ב), 34, 35 ו- 38 - אין להתנות עליהן.
(ב) הוראות סעיפים 5 עד 8, 9(ג), 13, 15, 17, 18, 19, 22 עד 24, 27, 28, 31 ו- 37 - אין להתנות עליהן אלא לטובת המבוטח או המוטב."
תכליתו העיקרית של חוק חוזה הביטוח היא שמירה על המבוטח מפני כוחו העדיף של המבטח, ומניעת ניצול לרעה של כוח זה. זו גם הסיבה שחלק ניכר מהוראותיו של חוק חוזה הביטוח הן קוגנטיות, ולא ניתן להתנות עליהן כלל, או שניתן להתנות עליהן לטובתו של המבוטח בלבד {ת"א (שלום ת"א) 40552/07 שחר מוצרי נייר בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א, תק-של 2009(3), 584, 590 (2009)}.
סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח הוא סעיף קוגנטי ומכאן שאין הצדדים רשאים להתנות עליו. מהסעיף ניתן ללמוד כי המבטחת זכאית להסתמך על הגבלת החבות רק אם עמדה בדרישות הצורניות שהסעיף מטיל, כלומר: פירוט הסייגים או התנאים לחבות בחוזה הביטוח במקומות הרלוונטיים או על-ידי הבלטה מיוחדת שלהם. אם חברת הביטוח אינה עומדת באחת מהדרישות הצורניות הנ"ל, אין היא זכאית להסתמך על הגבלת חבותה {ע"א 5757/97 אליהו חב' לביטוח בע"מ נ' חמאדה, פ"ד נג(5), 849 (1999); ת"א (שלום חי') 20092/02 מזאריב מוחמד נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2007(1), 4905, 4911 (2007); ת"א (שלום ב"ש) 8795/01 עלי אבו אלקיעאן נ' כלל חב' לביטוח בע"מ, תק-של 2004(3), 3737, 3738 (2004)}.
על תכליתו של סעיף 15 לחוק חוזה הביטוח עמד בית-המשפט ב- ע"א (מחוזי ת"א) 2612/01 {אזולאי אלון נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 2004(3), 3513, 3514 (2004)} שם נקבע כי "על-פי הסדר זה, פיגור בתשלום דמי הביטוח אינו מקנה למבטח זכות לבטל את החוזה לאלתר ובכך מהווה דין מיוחד ועצמאי המוציא עצמו מדין החוזים הכללי. כוח הביטול של המבטח מותנה בהענקת שתי ארכות למבוטח לסילוק החוב שבפיגור, שתכליתן ליתן למבוטח שהות מספקת במהלכה יוכל לסלק את חובו ללא שיבוטל הביטוח. דרך ביטול זו הינה קוגנטית ואינה ניתנת להתנאה אלא לטובת המבוטח או המוטב, כפי שנקבע בסעיף 39(ב) לחוק. חוק חוזה הביטוח הינו חוק צרכני ותכליתו להגן על אינטרסים טעוני הגנה, של המבוטח. מגמתו הכללית של החוק הינה להגן על המבוטח מפני כוחו העדיף של המבטח וניצול עמדה ... לא בכדי טרח המחוקק להתוות דרך ברורה וחד-משמעית לגבי אופן וצורת הביטול. מטרתו הייתה למנוע ביטול הכיסוי הביטוחי, במקרים בהם הפיגור בתשלום דמי הביטוח נבע מקשיים חולפים וברי-תיקון" {ראה גם ת"א (שלום ת"א) 25479/06 רכלין אנג'לה נ' מעוז בע"מ - חברה לביטוח, תק-של 2008(1), 8255, 8257 (2008)}.
ב- ת"ק (תביעות קטנות ב"ש) 2839/08 {אבו חמאד דיאב נ' הראל חב' לביטוח בע"מ, תק-של 2009(4), 2450, 2451 (2009)} קבע בית-המשפט כי סעיפים 24-22 אינם ניתנים להתניה לרעת המבוטח וזאת מכוח הסייגים להתניה שבסעיף 39 לחוק חוזה הביטוח.
ב- ת"א (שלום חד') 2983-07 {ג'יימס אזולאי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2009(2), 21274, 21280 (2009)} קבע בית-המשפט כי סעיף 39 לחוק חוזה הביטוח קובע כי הוראת סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח אין להתנות עליה וכי הוראות סעיפים 18 ו- 19 לחוק חוזה הביטוח אין להתנות עליהן אלא לטובת המבוטח או המוטב.
ב- ת"א (שלום נצ') 1560-07 {ודיע גובראן נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א, תק-של 2008(3), 6904, 6908 (2008)} קבע בית-המשפט כי על-פי סעיף 33(א) לחוק חוזה הביטוח, לעניין כריתת חוזה הביטוח, סוכן הביטוח הוא לעולם שלוח המבטח ואין להתנות על סעיף זה וכאמור בסעיף 39(א) לחוק חוזה הביטוח.