botox
הספריה המשפטית
הפרשנות לחוק חוזה הביטוח

הפרקים שבספר:

מהות הביטוח (סעיף 65 לחוק)

סעיף 65 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 קובע כדלקמן:

"65. מהות הביטוח
בביטוח אחריות חייב המבטח לשפות בשל חבות כספית שהמבוטח עשוי להיות חייב בה לצד שלישי; מקרה הביטוח חל ביום שבו נולדה עילת החבות האמורה."

מלשון סעיף 65 לחוק חוזה הביטוח עולה כי מטרתו לבטח את המבוטח מפני נזק העלול להיגרם על-ידי צד שלישי.

על-פי הוראת סעיף 65 לחוק חוזה הביטוח, מועד מקרה הביטוח אשר המבטחת חבה בשיפוי המבוטח בגין נזקי צד ג', חל ביום בו נולדה עילת החבות כלפי צד ג' {ת"א (שלום יר') 11643/07 בלאל נאסר נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2008(4), 47117, 47118 (2008)}.

בניגוד להגדרה הבסיסית של חוזה הביטוח המופיעה בסעיף 1 לחוק חוזה הביטוח, בה ידועה מראש זהותם של שלושת השותפים לחוזה הביטוח המשולש {המבטח, המבוטח והמוטב} הרי שבביטוח אחריות אשר מבטח את המבוטח מפני סיכוני צד שלישי, ידועה רק זהותם של המבטח והמבוטח ואילו זהותו של הצד השלישי נותרת עלומה ובלתי-ידועה, וזאת משום שהחבות לשיפוי המבוטח מפני הסיכון שייגרם על-ידי הצד השלישי, תיוולד בעתיד, במועד בלתי-ידוע, ורק בקרות מקרה הביטוח ניתן יהיה לזהות את אותו צד שלישי עלום, אשר מפניו מתגונן המבוטח באמצעות עריכת חוזה הביטוח {בר"ע (ת"א) 1171/07 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' זביטישווילי, תק-מח 2007(3), 14124 (2007)}.

ככלל, מתחלקות הגדרות מקרה הביטוח, בביטוח אחריות, לשני סוגים {ע"א 3182/02 אשד (1980) מהנדסים ויועצים תעשייה ניהול ומכון בע"מ נ' המגן חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נח(2), 179 (2003); ת"א (שלום ב"ש) 1976/04 החברה לפיתוח חוף ים המלח חבל סדום וערד בע"מ נ' יוסי בן ארי, תק-של 2009(3), 13511, 13513 (2009); ת"א (שלום חי') 6887/04 שיצר יובל (צד ג' 1) נ' מבני תעשיה בע"מ (צד ג' 3), תק-של 2007(1), 26273, 26284 (2007)}.

הסוג הראשון, הינו הגדרת מקרה הביטוח כאירוע המזיק או המעשה הרשלני שאירע במהלך תקופת הביטוח {פוליסה על בסיס אירוע (occurrence basis)}. סוג זה מתיישב עם האופן שבו הוגדר מקרה הביטוח בסעיף 65 לחוק חוזה הביטוח, אלא, שסעיף 65 לחוק חוזה הביטוח אינו מנוי בין ההוראות הקוגנטיות של חוק חוזה הביטוח, ולפיכך, חופשיים הצדדים לחוזה הביטוח להגדיר את מקרה הביטוח באופן אחר.

הסוג השני, הינו הגדרת מקרה הביטוח כדרישה או תביעה שהוגשה על-ידי צד שלישי כנגד המבוטח במהלך תקופת הביטוח {פוליסה על בסיס תביעה (claim basis)}.

סעיף 65 רישא לחוק חוזה הביטוח, בדומה לסעיפים אחרים בחוק, מגדיר ביטוח אחריות על-פי מהות ההתחייבות שהמבוטחת נוטלת על עצמה - שיפוי בשל חבות כספית שהמבוטח עשוי להיות חייב בה לצד שלישי.

קביעת מהותו של הביטוח במונחים של שיפוי מלמדת שכמו ביטוח רכוש, אף ביטוח אחריות הוא ביטוח שיפוי. כלומר, המבוטח זכאי לתגמולי ביטוח בשיעור ההפסד שנגרם לו ולא מעבר לכך.

סעיף 65 לחוק חוזה הביטוח, אינו מתייחס אומנם למקור חבותו של המבוטח כלפי האדם השלישי, ואולם אין להסיק מכאן שביטוח אחריות מכסה כל חבות באשר היא. פוליסות לביטוח אחריות קובעות בדרך-כלל שהן מכסות רק אחריות נזיקית באופייה {דברי ש' ולר בספרו חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, כרך שני (ירושלים, 2007), 305}.

אחריותו של המבטח נגזרת אם-כן מאחריותו של המבוטח, ושיעור ההפסד שנגרם לו. בהיעדר אחריות של המבוטח, אין הפסד של המבוטח, ולכן אין גם חובה של המבטח {ת"א (מחוזי ת"א) 2387/04 אגבבה מרים נ' ד.י.ש. חב' בע"מ, תק-מח 2008(2), 1452, 1470 (2008)}.

נדגיש כי לצורך קביעת חבותו של המבטח בביטוח אחריות, יש לברר קודם כל האם יש להטיל על המבוטח חבות כלפי הצד השלישי.

נעיר כי קושי מיוחד כאמור נוצר מקום שבו תביעתו של המבוטח כלפי המבטח נדונה עוד בטרם הוכרעה תביעתו של הנפגע כנגד המבוטח. במקרה כזה קיים חשש כי ההליכים כנגד המבטח יתבררו כהליכי סרק אם וכאשר תידחה התביעה נגד המבוטח {ע"א 3182/02 אשד מהנדסים ויועצים נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(2), 179, 180 (2003)}.

מסעיף 65 לחוק חוזה הביטוח עולה, שמירוץ ההתיישנות של תביעת המבוטח נגד המבטח בביטוח אחריות מתחיל עם היוולד עילת התביעה של הצד השלישי כנגד המבוטח. מכיוון שהמבוטח צפוי להיתבע על-ידי הצד השלישי במשך כל תקופת ההתיישנות החלה על תביעת הצד השלישי נגדו, ואורכה של זו במקרה הרגיל הוא 7 שנים, בא סעיף 70 לחוק חוזה הביטוח וקובע לגבי ביטוח אחריות חריג לגבי תקופת ההתיישנות הרגילה בת 3 השנים של תביעת מבוטח נגד המבטח. לולא הוראה זו של סעיף 70 לחוק חוזה הביטוח, המבוטח היה עלול להיתבע על-ידי הצד השלישי לאחר חלוף 3 שנים ממקרה הביטוח, כשתביעתו של המבוטח כלפי המבטח כבר התיישנה.

ובכן, סעיף 70 לחוק חוזה הביטוח אכן מאריך ביחס לתביעת שיפוי של מבוטח בביטוח אחריות את תקופת ההתיישנות הרגילה הקבועה בסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח לשאר תביעות של מבוטחים נגד מבטחיהם.

ככלל, ואם אין מתקיימת עילה להארכה נוספת של תקופת ההתיישנות - כגון על-פי הוראת סעיף 8 לחוק ההתיישנות, בשל היעדר ידיעה או אפשרות ידיעה אודות קיומה של עילת הצד השלישי כנגדו - תקופת ההתיישנות לתביעת השיפוי של המבוטח נגד המבטח תחושב כחופפת את תקופת ההתיישנות החלה על תביעת הצד השלישי נגד המבוטח {בש"א (שלום ב"ש) 4617/02 מנורה - חברה לביטוח בע"מ נ' עמית - נדל"ן שירותים והשקעות בע"מ, תק-של 2002(4), 13950, 13952 (2002); ע"א 6945/98 "משמר" - חברה לשמירה בטחון ושירותים בע"מ נ' קלר קסטיאל ואח', תק-על 2002(2), 2815 (2002)}.

ב- ת"א (שלום ת"א) 40843-08 {יעקב רייכבך נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2010(2), 151655, 151658 (2010)} טען התובע כי הביטוח נשוא התביעה אינו ביטוח חיים, כי אם ביטוח אחריות כהגדרתו בסעיף 65 לחוק חוזה הביטוח.

בית-המשפט דחה הטענה וקבע כי חוזה הביטוח נשוא התובענה אינו יכול להיחשב כביטוח אחריות, שכן הצדדים לו הוגדרו כבר במועד עריכת חוזה הביטוח, בגדרו הוסכם כי בקרות מקרה הביטוח ישלם המבטח - מגדל - למוטב - הבנק את הסכומים הנקובים בפוליסה {ראה גם ע"א (ת"א) 2426/04 מזל נחום נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח', תק-מח 2008(1), 11873 (2008); ת"א 16941/07 מרדכי מרים נ' מגדל חברה לביטוח, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.

ב- ת"א (שלום טב') 2201/00 {עזריה נתנאל נ' דימטרי ויינר ואח', תק-של 2006(3), 22831, 22836 (2006)} קבע בית-המשפט כי על-מנת שתהיה חבות כלשהי לנתבעת מס' 2, יש ראשית להוכיח, כי נתבע מס' 1 התרשל כלפי התובע באופן, המקים לנתבע, חבות בנזיקין.