נטלים וחזקות - דין ומהות
הפרקים שבספר:
- מבוא
- מבוא - חובת ההוכחה במשפט האזרחי
- "נטל השכנוע"
- "חובת הראיה"
- מידת ההוכחה
- ענייני עבודה
- הוכחת זכות בעלות בקרקע
- תביעה ייצוגית
- לשון הרע - "אמת דיברתי"
- הוכחת עובדות שבפסק-דין שביסוד הרשעה פלילית
- זכות יוצרים
- הטוען ל"מתנה"
- ענייני מס הכנסה
- מס ערך מוסף
- טענות התיישנות
- הסעת נוסעים בשכר
- הודאה והדחה ו"טענת פרעתי"
- הגנת הפרטיות
- הוצאה לפועל - דו"ח עיקול
- אי-גילוי מקור הרכישה
- צוואות - השפעה בלתי-הוגנת
- הסכם פשרה - ביטולו - חלוף הזמן הרב
- טענת עושק
- מרמה
- מתן חשבונות
- מזונות
- אפוטרופסות
- חזקות חוקיות - מעשי רשות
- שותפויות
- תביעות קטנות
- לשון הרע
- ערובה לתשלום הוצאות
- פקודת השטרות
- מבוא - חובת ההוכחה במשפט הפלילי
- "הספק הסביר"
- הסברי הנאשם
- ענייני מיסים
- סמים מסוכנים
- על מידת ההוכחה במשפט הפלילי והאזרחי של אי-שפיות
- רצח
- אחריות קפידה
- מבוא - חזקות והשפעתן על נטל ההוכחה
- "חזקה שבהנחה"
- חזקה שב"עובדת יסוד"
- "חזקה שבעובדה"
- תעבורה
- סמים
- הימנעות מהבאת ראיה או עד
- שוד
- טביעת אצבע
- שוחד
- ניירות ערך
- שיבוש הליכי משפט
- יחסי עורך-דין-לקוח
- תכנון ובניה - שיהוי
- אלימות
- מחזיק בכספים מעוקלים
- החזקת רכוש גנוב
- החזקה בדבר תקינות מעשי מינהל
- מתנה
- חזקת השיתוף
- חזקה בהבנת כתב האישום
- הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו"
- חזקה שבחוק
- "חזקה שבחוק" - "חזקה חלוטה"
הטוען ל"מתנה"
ב- תמ"ש (ת"א-יפו) 22000/03 {ק.ק ואח' נ' א.אב, תק-מש 2005(1), 176 (2005)} קבע בית-המשפט:"ההלכה היא כי חובת ההוכחה היא על הטוען למתנה. הלכה זו נקבעה עוד לפני שנים ב- ע"א 180/51 גולדקורן נ' ויסוצקי, פ"ד ח(2), 262 (1954) מפי כב' השופט מ' זילברג, בעמ' 265:
'אין ספק בדבר כי נתינה גרידא, בין נתינת כסף בין נתינת שווה כסף, אינה עשויה כשלעצמה, לשמש יסוד לתביעה, ועל התובע להוכיח את עילת התביעה... אך השאלה העומדת בפנינו היא, מה הדין כאשר הנתבע מודה בקבלת דבר, ומצמצם את הגנתו לטענה מפורשת כי הדבר ניתן לו בתורת המתנה, האם טענה זו מעבירה אליו את חובת ההוכחה או לא?
התשובה לשאלה זו היא, לדעתנו בחיוב. החזקה היא בנסיבות המקרה שלפנינו (כאשר אין הנותן קרוב קרוב, כגון אביו של המקבל) נגד טענת המתנה, ועל הנתבע היה איפוא לסתור את החזקה ולהוכיח את טענתו.'
פסק-הדין ערך את האבחנה בין מתנה בין זרים לבין מתנה בין קרובים (הרלבנטית במקרה שלנו, ט.ס.) כאשר קרוב קרוב, לפי הדוגמה שניתנה בפסק-הדין שם היתה הקניית מתנה בין אב ובנו. אם בין זרים החזקה היא נגד טענת המתנה והטוען למתנה עליו חובת ההוכחה הרי בין קרובים, במיוחד בין אב לבנו, החזקה היא חזקת המתנה וחובת ההוכחה היא על הטוען להלוואה.
49. אותה הלכה אומצה ב- ע"א 4396/90 חנה רוזנמן נ' ג'ורג' קריגר, פ"ד מו(3), 254 (1992).
50. חריג לכך נמצא כאמור, בהעברת כספים בין קרובי משפחה מן הדרגה הראשונה, עת קיימת תלות מסויימת בין הנותן לבין המקבל, באופן שהנתינה היא טבעית במהלך החיים הרגיל.
בנסיבות אלה חלה חזקה נגדית בדבר הכוונה ליתן מתנה (ראה: ע"א 34/88 רייס נ' עזבון אברמן ז"ל, פ"ד מד(1), 278, 287-286 (1990)).
51. ב- ע"א 3829/91 אבינעם וואלס נ' נחמה גת, פ"ד מח(1), 801 (1994), נאמר בעניין דומה בעמ' 811 על-ידי כב' הנשיא דאז מ' שמגר:
'לעומת זאת, כאשר מדובר ביחסי משפחה - קיימת חזקה, שאף היא ניתנת לסתירה, כי ההעברה ללא תמורה נעשית מתוך כוונה לתת מתנה...עם זאת יש להדגיש, כי חזקה זו מצומצמת רק לקשרים אשר בהם טבעי להניח שמדובר במתנה, למשל כאשר מדובר ביחסים בהם המעביר מחוייב לדאוג לרווחתו הכלכלית של הנעבר כמו ביחסים שבין הורים לילדים... והיא אינה חלה כאשר הקשר בין הצדדים, אף אם מדובר בקשרי משפחה, אינו יוצר הנחה כי המעביר התכוון להעניק לנעבר מתנה.'
52. כמובן שמדובר בחזקה הניתנת לסתירה כאשר מובאות עדויות ברורות לכוונות הצדדים, עדויות אשר יהיה בהן כדי לסתור את החזקה. כלומר הנסיבות הן שקובעות בכל מקרה ומקרה והן הקובעות האם החזקה מתקיימת, או נסתרה."