נטלים וחזקות - דין ומהות
הפרקים שבספר:
- מבוא
- מבוא - חובת ההוכחה במשפט האזרחי
- "נטל השכנוע"
- "חובת הראיה"
- מידת ההוכחה
- ענייני עבודה
- הוכחת זכות בעלות בקרקע
- תביעה ייצוגית
- לשון הרע - "אמת דיברתי"
- הוכחת עובדות שבפסק-דין שביסוד הרשעה פלילית
- זכות יוצרים
- הטוען ל"מתנה"
- ענייני מס הכנסה
- מס ערך מוסף
- טענות התיישנות
- הסעת נוסעים בשכר
- הודאה והדחה ו"טענת פרעתי"
- הגנת הפרטיות
- הוצאה לפועל - דו"ח עיקול
- אי-גילוי מקור הרכישה
- צוואות - השפעה בלתי-הוגנת
- הסכם פשרה - ביטולו - חלוף הזמן הרב
- טענת עושק
- מרמה
- מתן חשבונות
- מזונות
- אפוטרופסות
- חזקות חוקיות - מעשי רשות
- שותפויות
- תביעות קטנות
- לשון הרע
- ערובה לתשלום הוצאות
- פקודת השטרות
- מבוא - חובת ההוכחה במשפט הפלילי
- "הספק הסביר"
- הסברי הנאשם
- ענייני מיסים
- סמים מסוכנים
- על מידת ההוכחה במשפט הפלילי והאזרחי של אי-שפיות
- רצח
- אחריות קפידה
- מבוא - חזקות והשפעתן על נטל ההוכחה
- "חזקה שבהנחה"
- חזקה שב"עובדת יסוד"
- "חזקה שבעובדה"
- תעבורה
- סמים
- הימנעות מהבאת ראיה או עד
- שוד
- טביעת אצבע
- שוחד
- ניירות ערך
- שיבוש הליכי משפט
- יחסי עורך-דין-לקוח
- תכנון ובניה - שיהוי
- אלימות
- מחזיק בכספים מעוקלים
- החזקת רכוש גנוב
- החזקה בדבר תקינות מעשי מינהל
- מתנה
- חזקת השיתוף
- חזקה בהבנת כתב האישום
- הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו"
- חזקה שבחוק
- "חזקה שבחוק" - "חזקה חלוטה"
מידת ההוכחה
כפי שנראה להלן, שלוש מידות הוכחה נוהגות במישור הפלילי: "למעלה מספק סביר"; "עמידה במאזן ההסתברויות" ו"המקימה ספק סביר".1. "למעלה מספק סביר"
במשפט הפלילי נקבעו קריטריונים ייחודיים ומחמירים בעניין חובת ההוכחה ומידתה. אין הרשעה בדין אלא-אם-כן הוסרו כל הספקות הסבירים.
2. "עמידה במאזן ההסתברויות"
מידת ההוכחה המוטלת על הנאשם כאשר הוא נושא ב"נטל השכנוע" והיא זהה לזו המוטלת על תובע במשפט אזרחי.
לא אחת, בית-המשפט אינו קובע בפסק-דינו בוודאות ובבירור, שגרסת הנאשם בשקר יסודה, ומסתפק בקביעה כללית לפיה הוא העדיף את "גרסת המתלוננת על פני גרסתו של הנאשם". בכל הכבוד, אנו סבורים כי קביעה זו - שדייה לבסס עליה הכרעה במשפט אזרחי - אינה מספיקה לביסוס הרשעה בפלילים {ראה ע"פ 5424/91 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(4), 497 (1992)}.
זאת ועוד. ב- ע"א 6821/93 {בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4), 221 (1995)} קבע בית-המשפט כי נטל השכנוע בדבר קיומה של פגיעה בקניין רובץ על מי שטוען זאת, ועליו להוכיח את גרסתו מכוח עודף ההסתברויות, ולא מעל לכל ספק סביר, כפי שמקובל בהליכים פליליים.
3. "המקימה ספק סביר"
זוהי אמת-המידה לאופיו של ה"ספק" ממנו זכאי נאשם להינות.
המושג "ספק סביר" מצביע על קיומה של אפשרות "מתקבלת על הדעת", כלומר, אפשרות ממשית שיש לה אחיזה בחומר הראיה, להבדיל מהשערה נטולת בסיס בראיות.
הספק הינו פונקציה של הערכת מכלול הראיות ושל בחינה, אם הוכיחה התביעה את האשמה מעבר לספק סביר.
יש ובית-משפט אינו מוכן להסיק מסקנה חד-משמעית, לכאן או לכאן, מהנסיבות שהוכחו בפניו ואז עליו לזכות את הנאשם מחמת הספק ויש שהנסיבות יוצרות, לדעתו של בית-המשפט, תמונה שלמה כל כך עד שבהיעדר הסבר משכנע מצד הנאשם, מן הנמנע להגיע למסקנה אחרת זולת זו שאשמת הנאשם הוכחה.
הכלל הוא, כי כל עוד אין הנאשם נושא ב"נטל השכנוע", די בכך שחומר הראיה כולו מותיר מקום ל"ספק סביר" בדבר קיומו של יסוד כלשהו מיסודות העבירה {לרבות היעדר בסיס לתחולתה של הגנה מהותית שהוכחתה על התביעה}, כדי שימצא זכאי בדינו {ראה גם ע"פ 409/89 מדינת ישראל נ' אמיל רוימי, פ"ד מד(3), 465 (1990); ע"פ 528/76 צלניק ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(3), 701 (1977)}.