נטלים וחזקות - דין ומהות
הפרקים שבספר:
- מבוא
- מבוא - חובת ההוכחה במשפט האזרחי
- "נטל השכנוע"
- "חובת הראיה"
- מידת ההוכחה
- ענייני עבודה
- הוכחת זכות בעלות בקרקע
- תביעה ייצוגית
- לשון הרע - "אמת דיברתי"
- הוכחת עובדות שבפסק-דין שביסוד הרשעה פלילית
- זכות יוצרים
- הטוען ל"מתנה"
- ענייני מס הכנסה
- מס ערך מוסף
- טענות התיישנות
- הסעת נוסעים בשכר
- הודאה והדחה ו"טענת פרעתי"
- הגנת הפרטיות
- הוצאה לפועל - דו"ח עיקול
- אי-גילוי מקור הרכישה
- צוואות - השפעה בלתי-הוגנת
- הסכם פשרה - ביטולו - חלוף הזמן הרב
- טענת עושק
- מרמה
- מתן חשבונות
- מזונות
- אפוטרופסות
- חזקות חוקיות - מעשי רשות
- שותפויות
- תביעות קטנות
- לשון הרע
- ערובה לתשלום הוצאות
- פקודת השטרות
- מבוא - חובת ההוכחה במשפט הפלילי
- "הספק הסביר"
- הסברי הנאשם
- ענייני מיסים
- סמים מסוכנים
- על מידת ההוכחה במשפט הפלילי והאזרחי של אי-שפיות
- רצח
- אחריות קפידה
- מבוא - חזקות והשפעתן על נטל ההוכחה
- "חזקה שבהנחה"
- חזקה שב"עובדת יסוד"
- "חזקה שבעובדה"
- תעבורה
- סמים
- הימנעות מהבאת ראיה או עד
- שוד
- טביעת אצבע
- שוחד
- ניירות ערך
- שיבוש הליכי משפט
- יחסי עורך-דין-לקוח
- תכנון ובניה - שיהוי
- אלימות
- מחזיק בכספים מעוקלים
- החזקת רכוש גנוב
- החזקה בדבר תקינות מעשי מינהל
- מתנה
- חזקת השיתוף
- חזקה בהבנת כתב האישום
- הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו"
- חזקה שבחוק
- "חזקה שבחוק" - "חזקה חלוטה"
"נטל השכנוע"
1. נטל השכנוע מוטל על התביעהבמשפט פלילי נטל השכנוע מוטל על התביעה - היא הנושאת בעול הוכחת האשמה ואין היא יוצאת ידי חובה זו, אלא-אם-כן יש בחומר הראיה כולו - בין זה שבא מטעם התביעה ובין זה שבא מטעם ההגנה - כדי להוכיח את כל יסודות העבירה נושא האישום, במידה שלמעלה מספק סביר {י' קדמי על הראיות, חלק שלישי, 1440}.
עם זאת, יש נסיבות שבהן נושא הנאשם בנטל השכנוע "מלכתחילה" (כאשר מדובר בהגנה שהוכחתה עליו), ויש נסיבות שבהן נטל השכנוע "עובר" אל כתפי הנאשם (כאשר התביעה מוכיחה את התשתית לקיומה של חזקה שבחוק העומדת לחובתו של הנאשם, והנאשם נושא בנטל השכנוע לעניין סתירתה).
המלומד י' קדמי {על הראיות, חלק שלישי, 1442}, בהתייחסו לעול המוטל על התביעה וחובתה להוכיח את כל יסודות העבירה - כבסיס להרשעה - גורס:
" 'כל' יסודות העבירה נאמר, לרבות:
א) יסוד שלילי (כגון: 'ללא היתר'), או יסוד המצוי בידיעה מיוחדת של הנאשם (כגון: פרטים אישיים או פרטים עסקיים וכיווצ"ב פרטים שבידיעה אישית).
ב) 'היעדרה' של הגנה מהותית, שעל-פי הדין אין הוכחתה על הנאשם. כך, למשל, היה מצב הדברים עד לתיקון 39 לחוק העונשין - שקבע בהקשר זה הוראות חדשות (סעיפים 34ה ו- 34כב) - לעניין ההגנות של טעות בעובדה או צידוק (להבדיל מצורך או אי-שפיות).
ג) עובדה הדרושה לקביעת סמכותו של בית-המשפט, כאשר זו שנויה במחלוקת."
כך, למשל, לעניין הנטל הרובץ על התביעה בהוכחת יסוד שלילי של העבירה, כדוגמת אי-קיומו של אישור שירות התעסוקה או הפרתו נקבע כי "לעניין חובת ההוכחה - כלומר, לעניין הנשיאה בנטל השכנוע, דין יסוד שלילי של עבירה כדין יסוד חיובי: גם זה וגם זה התביעה נושאת בנטל הוכחתו" {ת"פ (ת"א-יפו) 217/03 מדינת ישראל - משרד העבודה והרווחה נ' צחור ניהול וייזום בע"מ ואח', תק-עב 2004(4), 2182, 2183 (2004)}.
זאת ועוד. השלב שבו בוחן בית-המשפט אם עמדה התביעה ב"נטל השכנוע" אם לאו, הוא שלב הכרעת הדין, קרי, לאחר שמיעת הראיות כולן. התשובה לשאלה זו ניתנת על-פי מבחן איכותי של הראיות - הן אלה שהובאו על-ידי התביעה והן אלה שבאו מטעם הנאשם {לרבות אלו שבאו מיוזמתו של בית-המשפט} - בכפוף לדרישות של "תוספת" לעדות יחידה, אם תוספת שבהוראה חקוקה ואם תוספת הנעוצה בהלכה הפסוקה" {י' קדמי, שם, 1445}.
יש להבחין בין עמידת התביעה ב"חובת הראיה" לבין עמידתה ב"נטל השכנוע". לעניין "חובת הראיה" הנבחנת עם תום פרשת התביעה, אין בית-המשפט שוקל שיקולי מהימנות, משקל ודיות, אלא מסתפק בכך שיש בחומר שלפניו, אילו ניתן בו מלוא האמון ואילו הוענק לו מלוא המשקל - כדי לבסס הרשעה. ואילו לעניין "נטל השכנוע" הנבחן בתום הדיון כולו, נשקלים שיקולי מהימנות, מוענק משקל ראייתי ונבדקת דרישה של דיות. {י' קדמי, שם, 1445}.
במידה, ונותר בשלב הכרעת הדין ספק סביר לעניינו של "דבר" שהוכחתו של התביעה, בין שמקורו בראיות התביעה ובין שמקורו בראיות ההגנה, יימצא הנאשם זכאי בדינו, משום שהתביעה לא הרימה את נטל השכנוע המוטל עליה {י' קדמי, שם, 1445}.
יכולת ההנאה מן הספק נעוצה במיקומו של "נטל השכנוע". מקום שהתביעה נושאת בנטל השכנוע, יהנה הנאשם מן הספק {שמשמעו שהתביעה לא עמדה בחובתה} ואילו מקום שהנאשם נושא בנטל השכנוע, לא יהנה הנאשם מן הספק {שעל-מנת לצאת ידי חובתו, חייב הנאשם להוכיח את המוטל עליו במידה של עמידה במאזן ההסתברויות}.
2. אימתי נושא הנאשם בנטל השכנוע?
הנאשם יישא בנטל במקרים הבאים:
1. "אכן, נטל השכנוע לגבי התקיימותם של כל רכיבי העבירה רובץ, בסופה של דרך, על התביעה, אולם במהלך המשפט, יש שהנטל עובר חלקית, מכוח חזקות אל הנאשם" {ע"פ 1877/99 מדינת ישראל נ' חיים בן עטר, פ"ד נג(4), 695 (1999)}.
2. כאשר עומדת לחובת הנאשם חזקה שבחוק והוא נושא בנטל סתירתה מכוח הוראה שבדין או מכוח הוכחת תשתיתה כגון: חזקת השפיות, חזקת הסרסרות {י' קדמי, שם, 1447}.
3. כאשר המדובר בהגנות וכן הגנות המקופלות בסייגים שעול הוכחתן מוטל עליו. יחד-עם-זאת, "בכל המקרים שבהם נושא הנאשם בנטל השכנוע, מידת ההוכחה הנדרשת ממנו, כדי לסתור את החזקה שהחוק קבע לחובתו, היא פחות חמורה מזו הנדרשת מן התביעה הכללית, אין על הנאשם להוכיח מעבר לכל ספק סביר, אלא רק לפי המבחן המקובל במשפטים אזרחיים: עודף ראיות או מאזן הסתברויות" {א' הרנון דיני ראיות, חלק ראשון, 208}.
ויובהר כי הנאשם אינו נושא בנטל כלשהו בהקשר זה, אלא אם עמדה תחילה התביעה בחובה המוטלת עליה.