נטלים וחזקות - דין ומהות
הפרקים שבספר:
- מבוא
- מבוא - חובת ההוכחה במשפט האזרחי
- "נטל השכנוע"
- "חובת הראיה"
- מידת ההוכחה
- ענייני עבודה
- הוכחת זכות בעלות בקרקע
- תביעה ייצוגית
- לשון הרע - "אמת דיברתי"
- הוכחת עובדות שבפסק-דין שביסוד הרשעה פלילית
- זכות יוצרים
- הטוען ל"מתנה"
- ענייני מס הכנסה
- מס ערך מוסף
- טענות התיישנות
- הסעת נוסעים בשכר
- הודאה והדחה ו"טענת פרעתי"
- הגנת הפרטיות
- הוצאה לפועל - דו"ח עיקול
- אי-גילוי מקור הרכישה
- צוואות - השפעה בלתי-הוגנת
- הסכם פשרה - ביטולו - חלוף הזמן הרב
- טענת עושק
- מרמה
- מתן חשבונות
- מזונות
- אפוטרופסות
- חזקות חוקיות - מעשי רשות
- שותפויות
- תביעות קטנות
- לשון הרע
- ערובה לתשלום הוצאות
- פקודת השטרות
- מבוא - חובת ההוכחה במשפט הפלילי
- "הספק הסביר"
- הסברי הנאשם
- ענייני מיסים
- סמים מסוכנים
- על מידת ההוכחה במשפט הפלילי והאזרחי של אי-שפיות
- רצח
- אחריות קפידה
- מבוא - חזקות והשפעתן על נטל ההוכחה
- "חזקה שבהנחה"
- חזקה שב"עובדת יסוד"
- "חזקה שבעובדה"
- תעבורה
- סמים
- הימנעות מהבאת ראיה או עד
- שוד
- טביעת אצבע
- שוחד
- ניירות ערך
- שיבוש הליכי משפט
- יחסי עורך-דין-לקוח
- תכנון ובניה - שיהוי
- אלימות
- מחזיק בכספים מעוקלים
- החזקת רכוש גנוב
- החזקה בדבר תקינות מעשי מינהל
- מתנה
- חזקת השיתוף
- חזקה בהבנת כתב האישום
- הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו"
- חזקה שבחוק
- "חזקה שבחוק" - "חזקה חלוטה"
סמים מסוכנים
ב- ת"פ (רמלה) 3022/01 {מדינת ישראל נ' טהא הישאם - בעצמו, תק-של 2005(1), 9496, 9499 (2005)} קבע בית-המשפט:"י' קדמי בספרו על פקודת הסמים המסוכנים, הדין בראי הפסיקה (בעמ' 13) אומר:
'חובת ההוכחה בדבר קיומה של ה"ידיעה" מוטלת על התביעה: "הלכה פסוקה היא, שמציאת סם מסוכן ברשותו של אדם יוצרת חזקה שבעובדה כי הוא ידע על קיומו של אותו סם. חזקה זאת ניתנת לסתירה ונטל ההוכחה הסופי מוטל על התביעה (ראה: ע"פ 706/79 ג'באלי נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3), 169 (1980)).'
ובהמשך:
'מקום שנתפס דבר בשליטתו הפיסית של אדם, או בביתו או במכוניתו - קמה לחובתו חזקה שבעובדה שהוא מחזיק באותו דבר ביודעין.'
'ליבה של הגדרת המושג "החזקה" שבסעיף 34כד לחוק העונשין נעוץ ב"שליטתו" של המחזיק בדבר המוחזק... הלכה פסוקה היא כי "בלעדיות" השליטה הנה תו אופי חיוני והכרחי לשכלולה של "החזקה" ובמקום שהשליטה אינה בלעדית- אין לדבר על "החזקה" שכן איש אינו "מחזיק" בדבר המצוי "בשליטת הכל" (שם, 15).
די בכך שחפץ מצוי בידיו של אדם או במקום הנמצא בשליטתו כדי שתיווצר חזקה שבעובדה כי החפץ מצוי בהחזקתו של אותו אדם. חזקה זו ניתנת לסתירה וכדי לסתור אותה די בספק סביר אם החזקה תופסת בנסיבות המקרה הנדון.' (י' קדמי, שם, 44)
ההלכה היא כי לעניין הוכחת הידיעה הבסיסית ניתן להיעזר בראיות נסיבתיות ביניהן בהתנהגות מפלילה ובחזקה שבעובדה הנעוצה בנסיון החיים... 'מערכת נסיבות נתונה יכול ותיצור חזקה שבעובדה לפיה מי שהחזיק בסם גם ידע על מהות מעשהו' (שם, 49, 73-71).
ב- ע"פ 5152/91 שלמה חליווה נ' מדינת ישראל, דינים עליון מב 374 (1995) נאמר:
'הכלל הוא, כידוע, שבבחינת השאלה אם יש בראיות נסיבתיות שהובאו לפניו כדי לבסס הרשעה, מוטל על בית-המשפט לבחון את מכלול הראיות הנסיבתיות, ואת הסברי הנאשם, במבחני ההיגיון ונסיון החיים, ורק אם המסקנה המרשיעה, אשר מוסקת מן הבחינה הזאת, גוברת באופן ברור והחלטי על כל תיזה חלופית ואינה נותרת כל מסקנה סבירה אחרת, ניתן לומר שאשמת הנאשם הוכחה מעל לספק סביר.' (ע"פ 4086/91, 4138 מימון ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(2), 868, 873 (1992)). (וראה האסמכתאות המאוזכרות שם, וכן: ע"פ 224/88 איזראלוב נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(2), 661 (1991), דברי כב' הנשיא מ' שמגר, 669-668).
בנוסף, התנהגות מפלילה, שאין בידי הנאשם להסבירה באורח המתיישב עם חפותו, יכול שתשמש כראיה תומכת בהכרעת אשמתו (ע"פ 571/86 אדרי נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(4), 329 (1989)).
מהראיות עלה כי מייד כשהנאשם הבחין בסוהרים שבאו לערוך חיפוש הוא ירד ממיטתו והלך במהירות לשירותים. הסוהר קצב הבחין בנאשם מבצע תנועה זריקה לשירותים, הנאשם פתח את הברז אף שלא הטיל את מימיו, טען בפני הסוהר אברג'יל שיש לו צורך דחוף להטיל את מימיו ומיד לאחר מכן טען שאין לו צורך. מציאת הסם בביוב בסמוך לאחר מכן מצביעות על הנאשם כמי שהשליך את הסם לביוב. על הנאשם היה מוטל הנטל לתת הסבר שיהיה בו לסתור את המסקנות העולות מהמערכת הנסיבתית הנ"ל או שלפחות יהיה בהן לעורר ספק באשמתו."