סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

• מבוא
• חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים - מטרה (סעיף 1 לחוק)
• הגדרת "רשות", "החלטה של רשות" (סעיף 2 לחוק)
• מותב וסמכותו העניינית של בית-המשפט לעניינים מינהליים (סעיפים 5-3 לחוק)
• העברת דיון בעתירה מינהלית (סעיף 6 לחוק)
• עילות סמכויות וסעדים (סעיף 8 לחוק)
• צו ביניים (סעיף 9 לחוק)
• רשם, ערעור ובקשת רשות ערעור (סעיפים 12-10 לחוק)
• עתירה מינהלית - הגדרות, מקום שיפוט, סמכות מקומית (תקנות 1 ו- 2 לתקנות (סדרי דין)
• המועד להגשת עתירה וטענת שיהוי (תקנות 3 ו-4 לתקנות (סדרי דין)
• כתב עתירה (תקנה 5 לתקנות (סדרי דין))
• משיבים בעתירה (תקנה 6 לתקנות (סדרי דין))
• עיון בעתירה (תקנה 7 לתקנות (סדרי דין))
• דיון מוקדם (תקנה 8 לתקנות (סדרי דין))
• צו ביניים וצו ארעי (תקנות 9 ו- 9א לתקנות (סדרי דין))
• כתב תשובה (תקנה 10 לתקנות (סדרי דין))
• פרטים נוספים (תקנה 11 לתקנות (סדרי דין))
• הגשת מסמך לבית-המשפט (תקנה 12 לתקנות (סדרי דין))
• סייג למסירת מידע ומסמכים (תקנה 13 לתקנות (סדרי דין))
• עיקרי-טיעון (תקנה 14 לתקנות (סדרי דין))
• ראיות (תקנה 15 לתקנות (סדרי דין))
• סדר הטיעון (תקנה 16 לתקנות (סדרי דין))
• פסק-דין (תקנה 17 לתקנות (סדרי דין))
• אי-התייצבות (תקנה 18 לתקנות (סדרי דין))
• דיון דחוף (תקנה 19 לתקנות (סדרי דין))
• סייג לתחולת תקנות סדר הדין האזרחי (תקנה 20 לתקנות (סדרי דין))
• העברת דיון בעתירה (תקנה 21 לתקנות (סדרי דין))
• עתירה נגד החלטת ועדת שחרורים
• ערעור מינהלי - מקום שיפוט (תקנה 22 לתקנות (סדרי דין))
• המועד להגשת ערעור מינהלי (תקנה 23 לתקנות (סדרי דין))
• כתב ערעור מינהלי (תקנה 24 לתקנות (סדרי דין))
• המשיב בערעור מינהלי (תקנה 25 לתקנות (סדרי דין))
• העברת חומר לבית-המשפט (תקנה 26 לתקנות (סדרי דין))
• דיון מקדמי בערעור מינהלי (תקנה 27 לתקנות (סדרי דין))
• הוראות משלימות (תקנה 28 לתקנות (סדרי דין))
• תובענה מינהלית (תקנה 29 לתקנות (סדרי דין))
• סייג להגשת תובענה מינהלית (תקנה 30 לתקנות (סדרי דין))
• ערעור על החלטת רשם
• המועד להגשת ערעור ובקשת רשות לערער ובקשה להארכת מועד (שינוי מועדים) (תקנות 33 ו- 38 לתקנות (סדרי דין))
• הוראות משלימות (תקנה 34 לתקנות (סדרי דין))
• המצאת כתבי בי-דין (תקנה 35 לתקנות (סדרי דין))
• כתבי טענות נוספים (תקנה 36 לתקנות (סדרי דין))
• בקשה תהא בכתב (תקנה 37 לתקנות (סדרי דין))
• חישוב מועדים (תקנה 39 לתקנות (סדרי דין))
• ביטול החלטה שניתנה על-פי צד אחד (תקנה 40 לתקנות (סדרי דין))
• הוצאות (תקנה 41 לתקנות (סדרי דין))
• שמירת תוקף - עיכוב ביצוע וסעד זמני (תקנות 42 ו- 43 לתקנות (סדרי דין))
• תקופת פגרה (תקנה 44 לתקנות (סדרי דין))
• החלת סדר הדין האזרחי (תקנה 44א לתקנות (סדרי דין))

מבוא

בחודש ינואר 1997, הוגשה לכנסת, ואושרה בקריאה ראשונה, הצעת החוק המקורית לחוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, אך רק לאחר שלוש וחצי שנים, שבמהלכן הוגשה לכנסת שלוש פעמים, זכתה הצעת החוק לאישור סופי.

בשנת 2000, נחקק חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, אשר הסמיך את בית-המשפט המחוזי לישב כבית-משפט לעניינים מינהליים בהתאם למפורט בו. בהצעת החוק שב וחזר המחוקק על הנסיבות בשלהן מוצע החוק. כך נכתב כי מאחר שהכל מסכימים כי העברת סמכויות בדרך של פסיקה אינה הדרך הרצויה והמועדפת, ומאחר שרצוי לרכז את השיפוט בעניינים מינהליים בבית-המשפט המחוזי, במסגרת מחלקה מיוחדת לכך, מוצע בזה חוק אשר יקבע את העקרונות, ההסדרים והמנגנון להעברת סמכויות בצורה הדרגתית ומבוקרת, ובו ייקבע, כי בתי-המשפט המחוזיים יוסמכו לדון בעניינים מינהליים שיפורטו בתוספות לחוק.

עוד נכתב כי החוק בא להבטיח כי ההעברה תיעשה בצורה הדרגתית ומבוקרת ותוך שמירת ייחודו של המשפט המינהלי, המהותי והדיוני, כפי שעוצב וגובש בדין ובפסיקה רבת השנים של בג"צ {הצעת חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, הצ"ח התש"ס, 2}.

החוק נועד להחליף הפרקטיקה השיפוטית בהסדר חקיקתי, כולל ושיטתי, של העברת השיפוט בעניינים מינהליים מבג"צ לבתי-המשפט המחוזיים - הסדר אשר גם יקל על העומס הכבד בבית-המשפט העליון וימנע (או לפחות יצמצם) את אי-הוודאות הגדולה שבשאלת תיחומן של סמכויות השיפוט העניינים המינהליים. כל זאת, תוך הבטחת הצורך כי העברת השיפוט בעניינים מינהליים מבג"צ לבתי-המשפט המחוזיים תיעשה בצורה שיטתית ומבוקרת ואשר לא תהיה כרוכה בפגיעה באופי הייחודי של השיפוט המינהלי והתכליות שהוא נועד לשרת.

ועוד, ברי כי בעקבות החוק, בית-המשפט העליון לא יוסיף עוד "להעביר" עניינים מינהליים לסמכות בתי-המשפט האזרחיים במתכונת כפי שנעשתה בענייני המכרזים וענייני התכנון והבניה, שכן משהתווה המחוקק דרך סטטוטורית ל"העברה" כזו, אין לנקוט עוד העברה "הלכתית" {מ' מזוז "רפורמה בשיפוט המינהלי בישראל - חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000" משפט וממשל (תשס"א), 233, 247}.

עם חקיקתו של חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, נפתחה הדרך לפעול באופן שיטתי ומסודר על-מנת להקנות סמכות מקבילה לבתי-משפט אלה בעניינים בהם היתה נתונה סמכות ייחודית בידי בג"צ.

יש לזכור כי הליכה בדרך שהיתווה חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים אינה מביאה לשלילת סמכותו של בג"צ, אלא נוצר מצב של סמכות מקבילה. כמובן, שמבחינה עקרונית עדיף המסלול שסלל חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים על פני המסלול השיפוטי להכרה בסמכות המקבילה.

בחיבור זה נעסוק בסדרי הדין בבתי-משפט לעניינים מינהליים תוך ניתוח החקיקה והפסיקה הקשורה לחוק בתי-משפט לעניינים מינהליים. בהזדמנות זו, הנני פונה לשופטים, עורכי-הדין וכל מי שעוסק בתחום המינהלי, להעביר לידי ההוצאה פסקי-דין והחלטות הקשורות לחיבור זה.